Back
Ta'anit
Daf 25aאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף, אַף צַדִּיק, חַס ושָׁלוֹם, אֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף. לְכָךְ נֶאֱמַר אֶרֶז. אִילּוּ נֶאֱמַר אֶרֶז, וְלֹא נֶאֱמַר תָּמָר, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֶרֶז אֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת, אַף צַדִּיק, חַס וְחָלִילָה, אֵין עוֹשֶׂה פֵּירוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר תָּמָר וְנֶאֱמַר אֶרֶז.
its shoots do not replenish
RASHI
ואין גזעו מחליף אם נפסק:
אף צדיק אין לו זכר צדיק אין גזעו מחליף אינו בתחיית המתים:
צדיק אינו עושה פירות אין לו שכר לעתיד:
וְאֶרֶז גִּזְעוֹ מַחֲלִיף? וְהָתַנְיָא: הַלּוֹקֵחַ אִילָן מֵחֲבֵירוֹ לָקוּץ, מַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח וְקוֹצֵץ. בְּסַדַּן הַשִּׁקְמָה, שְׁנֵי טְפָחִים. בִּבְתוּלַת הַשִּׁקְמָה, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בְּקָנִים וּבִגְפָנִים, מִן הַפְּקָק וּלְמַעֲלָה. בִּדְקָלִים וּבַאֲרָזִים, חוֹפֵר לְמַטָּה וּמְשָׁרֵישׁ, לְפִי שֶׁאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף.
§ The Gemara asks: And do a cedar’s shoots really replenish themselves? But isn’t it taught in a baraita : With regard to one who bought a tree from another to chop
RASHI
בתולת השקמה נטיעה שלא נקצצה מעולם:
סדן שכבר הזקין טרונ"ק בלע"ז שנקצץ וחוזר ומתעבה והוא מלשון סדנא בסדניה יתיב (פסחים דף כח.):
שני טפחים שכבר גזעו מחליף:
מן הפקק קשר התחתון:
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּשְׁאָר מִינֵי אֲרָזִים, כִּדְרַבָּה בַּר הוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא: עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז, שִׁטָּה, וַהֲדַס״ וגו׳.
The Gemara answers: With what are we dealing here? With other species of cedars. This is in accordance with the opinion of Rabba bar Huna, as Rabba bar Huna said: There are ten species of cedars, as it is stated: “I will plant in the wilderness the cedar, the acacia tree and myrtle and the oil tree; I will set in the desert cypress, the plane tree and the larch together” (Isaiah 41:19). The seven species mentioned in this verse are all called cedars, as are three additional species.
RASHI
מיני ארזים שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס וגו'. ובציר להו תלת ובראש השנה (דף כג.) מפרש הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגים:
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁגָּזַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר, וְלֹא יָרְדוּ גְּשָׁמִים. בָּאַחֲרוֹנָה, הִתְחִילוּ הַצִּבּוּר לָצֵאת. אֲמַר לָהֶם: תִּקַּנְתֶּם קְבָרִים לְעַצְמְכֶם? גָּעוּ כָּל הָעָם בִּבְכִיָּה, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים.
The Sages taught: An incident occurred involving Rabbi Eliezer, who decreed a complete cycle of thirteen fasts upon the congregation, but rain did not fall. At the end of the last fast, the congregation began to exit the synagogue. He said to them: Have you prepared graves for yourselves? If rain does not fall, we will all die of hunger. All the people burst into tears, and rain fell.
RASHI
מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס י"ג תעניות שהתענו והלכו עד שגמרו י"ג כדתנן (לעיל תענית דף יב:) עברו אלו ולא נענו כו':
התחילו הצבור לצאת מבית הכנסת:
קברים תקנתם בתמיה אין לכם אלא לכו קברו עצמכם מפני הרעב:
געו צעקו כמו אם יגעה שור על בלילו (איוב ו׳:ה׳) הלוך וגעו (שמואל א ו):
שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת, וְלֹא נַעֲנָה. יָרַד רַבִּי עֲקִיבָא אַחֲרָיו, וְאָמַר: אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה. אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, לְמַעַנְךָ רַחֵם עָלֵינוּ, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים. הָווּ מְרַנְּנִי רַבָּנַן. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: לֹא מִפְּנֵי שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, אֶלָּא שֶׁזֶּה מַעֲבִיר עַל מִידּוֹתָיו, וְזֶה אֵינוֹ מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.
There was another incident involving Rabbi Eliezer, who descended to serve as prayer leader before the ark on a fast day. And he recited twenty-four blessings, but he was not answered. Rabbi Akiva descended before the ark after him and said: Our Father, our King, we have no king other than You. Our Father, our King, for Your sake, have mercy on us. And rain immediately fell. The Sages were whispering among themselves that Rabbi Akiva was answered while his teacher, Rabbi Eliezer, was not. A Divine Voice emerged and said: It is not because this Sage, Rabbi Akiva, is greater than that one, Rabbi Eliezer, but that this one is forgiving,
תָּנוּ רַבָּנַן: עַד מָתַי יְהוּ הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין, וְהַצִּבּוּר פּוֹסְקִין מִתַּעֲנִיתָם? כִּמְלֹא בֶּרֶךְ הַמַּחֲרֵישָׁה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּחֲרֵבָה, טֶפַח. בְּבֵינוֹנִית, טְפָחַיִים. בַּעֲבוּדָה, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
§ The Sages taught in a baraita : How much rain must fall for the community to cease their fast
RASHI
ויהיו הצבור פוסקין מתעניתם דתנן (שם) עברו אלו ולא נענו ב"ד גוזרין עוד כו' אבל נענו שוב אין צריכין להתענות והני מילי צבור אבל יחיד שהיה מתענה על החולה ונתרפא או על צרה ועברה הרי מתענה ומשלים כדאמרן לעיל (תענית דף י:) כך שמעתי:
כמלא ברך המחרישה אם טשטשו הגשמים בעומק הקרקע כשיעור שורת מענית המחרישה:
ברך הוא הכלי שחורשין בו ומבריכין אותו סמוך לקרקע כשחורשין בו כלומר מילא התלם שיראו המים בתלם מחרישתו שקורין קולטר"א:
בחרבה קרקע יבישה טפח כיון דחריבה היא ונכנסו בה הגשמים טפח ודאי רוב גשמים ירדו:
בעבודה חרושה כגון שדה ניר הנכנסים בה גשמים הרבה ג' טפחים דאפי' בגשמים מועטין נכנסין בה בטפח או בטפחיים:
תַּנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לְךָ טֶפַח מִלְמַעְלָה שֶׁאֵין תְּהוֹם יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְהָא תַּנְיָא: טְפָחַיִים! לָא קַשְׁיָא. כָּאן בַּעֲבוּדָה, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ עֲבוּדָה.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: There is no handbreadth of rain from above toward which the water of the deep does not rise three handbreadths. The Gemara raises an objection: But isn’t it taught in another baraita that the water of the deep rises two handbreadths? The Gemara explains: This is not difficult. Here, in first baraita , it is referring to worked land, which water penetrates faster, whereas there, in the second baraita , it is referring to unworked land,
RASHI
אין לך כל טפח כשנכנסו הגשמים בעומק הקרקע טפח תהום עולה ומתגבר ג' טפחים ואע"ג דסומכא דארעא אלפא גרמידי בפרק החליל (סוכה דף נג:) אפ"ה רטיבותא מהנייא:
והתניא תהום יוצא לקראתו ב' טפחים:
הא דקתני טפחיים ותו לא בעבודה דאע"ג דנכנסו טפח בקרקע פורתא הוא דנחית ואהכי לא נפיק בהו לקבליה שלשה טפחים אלא פורתא טפחיים:
בשאינה עבודה דכי נכנסו בה טפח טפי הוא דנחית ונפיק תהום לקיבליה ג' טפחים:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּשֶׁמְּנַסְּכִין אֶת הַמַּיִם בֶּחָג, תְּהוֹם אוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: אַבַּע מֵימֶיךָ, קוֹל שְׁנֵי רֵיעִים אֲנִי שׁוֹמֵעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ״ וגו׳.
Rabbi Elazar said: When the water libation was poured during the festival of Sukkot , these waters of the deep say to the other waters of the deep: Let your water flow, as I hear the voices of two of our friends,
RASHI
אבע לשון נחל נובע:
קול שני ריעים ניסוך המים וניסוך היין:
תהום אל תהום קורא מים עליונים ומים תחתונים:
צנוריך אותן שני ספלים:
אֲמַר רַבָּה: לְדִידִי חֲזִי לִי הַאי רִידְיָא דָּמֵי לְעִיגְלָא וְפִירְסָא שִׂפְוָותֵיהּ, וְקַיְימָא בֵּין תְּהוֹמָא תַּתָּאָה לִתְהוֹמָא עִילָּאָה. לִתְהוֹמָא עִילָּאָה אֲמַר לֵיהּ: חֲשׁוֹר מֵימֶיךָ. לִתְהוֹמָא תַּתָּאָה אֲמַר לֵיהּ: אַבַּע מֵימֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ״ וגו׳.
Rabba said: I have seen this angel in charge of water, Ridya,
RASHI
האי רידיא מלאך הממונה על הגשמים כך שמו:
דמי לעיגלא ול"ג תלתא:
בין תהומא עילאה לתתאה בין הרקיע לאוקיינוס היכא דנשקי ארעא ורקיע:
תהומא עלאה מים העליונים:
חשור מימיך ברקיע:
אבע מימיך למטה בקרקע:
הנצנים נראו בארץ כלומר כשמנסכין מים בחג שהניסוכין נראו בארץ שאין באין אלא משנה לחבירתה כנץ זה שאינו יוצא אלא משנה לשנה ועת הזמיר הגיע זמירות החג אז קול התור מלאך דומה לשור תרגום שור תור שבשעה שמנסכין מים בחג הוא אומר כן לשון אחר כמשמעו הנצנים נראו והזמיר הגיע בשעה שקול התור נשמע:
״הָיוּ מִתְעַנִּין, וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה״, כו׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ מִתְעַנִּין, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קוֹדֶם חֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ.
§ The mishna teaches: If they were fasting for rain and rain fell
RASHI
קודם חצות דחצות זמן אכילה היא מחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: קוֹדֶם ט׳ שָׁעוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ. לְאַחַר תֵּשַׁע שָׁעוֹת, יַשְׁלִימוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּאַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְעַנָּה מִתֵּשַׁע שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב״ וגו׳.
Rabbi Yosei says: If rain falls before the ninth hour, three hours into the afternoon, they need not complete their fast; if it rains after the ninth hour of the day, they must complete their fast, as we found with regard to Ahab,
RASHI
שכן מצינו כו' כלומר שאין לך אדם בעולם שאין תענית חל עליו מט' שעות ואילך אפי' בני מלכים שדרכן לאכול בט' שעות שעד ג' שעות הן ישנים במטותיהן ושוהין ששה שעות ואוכלין וכדאמרינן בפסחים (דף קז:) אפי' אגריפס המלך שרגיל לאכול בט' שעות ביום לא יאכל עד שתחשך שנאמר הראית כי נכנע אחאב מפני ואחאב לא חלה תעניתו עליו אלא מט' שעות ואילך ועד ט' שעות היה יכול לאכול שלא גמר בדעתו להתענות אלא שבא אליהו אותו היום שנכנס בכרם נבות היזרעאלי ואמר ליה הרצחת וגם ירשת וגו' (מלכים א כ״א:י״ט) ילקו הכלבים וגו' (שם) וכתיב ויצום שהתענה אותו היום:
רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה גְּזַר תַּעֲנִיתָא, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה. סְבַר לְאַשְׁלוּמִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמִי: קוֹדֶם חֲצוֹת וְאַחַר חֲצוֹת שָׁנִינוּ. שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה. כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא.
Rabbi Yehuda Nesia decreed a fast, and rain fell for them after sunrise. He thought to complete the fast, but Rabbi Ami said to him that we learned: Before noon and after noon, i.e., the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Shmuel HaKatan decreed a fast, and rain fell for them before sunrise. The people thought to say: This is a sign of the praiseworthiness of the community,
RASHI
הכי גרסינן שמואל הקטן גזר תעניתא וירדו גשמים קודם הנץ החמה:
שבח צבור הוא שעדיין לא קראו ונענו:
אָמַר לָהֶם: אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לוֹ וְאַל אֶשְׁמַע קוֹלוֹ.
He said to them: I will tell you a parable. To what is this matter comparable? To a situation where there is a slave who requests a reward from his master, either food or livelihood, and the master says to his ministers: Give him what he asks for and let me not hear his voice, as I would rather not have to listen to him. Here, too, evidently God has no desire to hear our prayers.
RASHI
למה הדבר דומה וכו':
שׁוּב שְׁמוּאֵל הַקָּטָן גָּזַר תַּעֲנִיתָא, וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הוּא. אָמַר לָהֶם שְׁמוּאֵל: לֹא שֶׁבַח שֶׁל צִבּוּר הוּא. אֶלָּא אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְעֶבֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לוֹ עַד שֶׁיִּתְמַקְמֵק וְיִצְטַעֵר, וְאַחַר כָּךְ תְּנוּ לוֹ.
Again, on another occasion, Shmuel HaKatan decreed a fast, and rain fell for them after sunset. Based on his previous response, the people thought to say: This is a sign of the praiseworthiness of the community, as God listened to our prayers all day. Shmuel HaKatan said to them: It is not a sign of the praiseworthiness of the community. Rather, I will tell you a parable. To what is this matter comparable? To a situation where there is a slave who requests a reward from his master, and the master says to his ministers: Wait until he pines away and suffers, and afterward give it to him. Here too, the delay is not to the congregation’s credit.
וְלִשְׁמוּאֵל הַקָּטָן, שִׁבְחוֹ שֶׁל צִבּוּר הֵיכִי דָּמֵי? אֲמַר: מַשִּׁיב הָרוּחַ, וּנְשַׁב זִיקָא; אֲמַר: מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, וַאֲתָא מִיטְרָא.
The Gemara asks: But if so, according to the opinion of Shmuel HaKatan, what is considered the praiseworthiness of the community; what are the circumstances in which approval is shown from Heaven? The Gemara explains: When the prayer leader recites: He Who makes the wind blow, and the wind blows; and when he recites: And the rain fall, and rain falls.
״מַעֲשֶׂה וְגָזְרוּ תַּעֲנִית בְּלוֹד״ כו׳. וְנֵימָא הַלֵּל מֵעִיקָּרָא? אַבַּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים הַלֵּל
The mishna teaches: An incident occurred in which the court decreed a fast in Lod, and when rain fell they ate and drank, and afterward they recited hallel . The Gemara asks: And let us recite hallel