Back
Ta'anit
Daf 24bבִּנְזִיקִין הֲוָה, וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְּשִׁיתָא סִדְרִין. וְכִי הֲוָה מָטֵי רַב יְהוּדָה בְּעוּקְצִין: הָאִשָּׁה שֶׁכּוֹבֶשֶׁת יָרָק בִּקְדֵירָה, וְאָמְרִי לָהּ: זֵיתִים שֶׁכְּבָשָׁן בְּטַרְפֵּיהֶן טְהוֹרִין, אָמַר: הֲוָייוֹת דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא חָזֵינָא הָכָא!
was connected to the order of Nezikin , while they were largely unfamiliar with the rest of the Mishna, and we learn all six orders of the Mishna. And when Rav Yehuda reached tractate Uktzin , which discusses the extent to which various fruits and vegetables are considered an integral part of the produce in terms of becoming ritually impure, which is the basis for the halakha that a woman who pickles
RASHI
ה"ג בנזיקין הוה למודם לא היה גדול אלא בסדר נזיקין:
שכובשת ירק בקדירה במסכת [טהרות] היא בפ' שני (מ"א) גבי ידות מיירי דקיי"ל (עוקצין פ"א משנה א) כל ידות האוכלין אם נגעה טומאה בהן נטמא גם האוכל הצריך לידות דיד מכניס ומוציא כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיח.) מכל האוכל לרבות הידות וקתני התם אשה שהיא כובשת ירק דידות שלהן טהורין דכשהיא עוצרת אותם הידות משתברות וא"א ליטול הירקות בידות שלהן שנשמט ונפסק האוכל מן היד מחמת כבישה:
כובשת שול"ץ בלע"ז עוצרת שיצא המשקה שלהן ויבשו דרך אשה בכך כובשת ירק ממים שישתמרו לזמן מרובה:
ואמרי לה כי מטא לאידך בפרק שני (דעוקצין משנה א) זיתים שכבשן בטרפיהן כתרגומו עלה טרפא (בראשית ח) עלין שלהן דהיינו ידות:
טהורין העלין והקלחין:
טהורין הידות להביא טומאה לאוכל דתו לא חזי למהוי בית יד:
הוויות דרב ושמואל עומק גדול ולא הוה נהירא ליה:
וַאֲנַן קָא מַתְנִינַן בְּעוּקְצִין תְּלֵיסַר מְתִיבָתָא. וְאִילּוּ רַב יְהוּדָה כִּי הֲוָה שָׁלֵיף חַד מְסָאנָא, אָתֵי מִיטְרָא וַאֲנַן קָא צָוְוחִינַן כּוּלֵּי יוֹמָא, וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגַּח בָּן! אִי מִשּׁוּם עוּבָדָא, אִי אִיכָּא דַּחֲזָא מִידֵי, לֵימָא! אֲבָל מַה יַעֲשׂוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁאֵין דּוֹרָן דּוֹמֶה יָפֶה?
And we, in contrast, learn tractate Uktzin in thirteen yeshivot ,
RASHI
תליסר מתיבתא שלש עשרה ישיבות איכא בהך מתא דגמרי מסכת עוקצין:
כי הוה שליף חד מסאנא משום עינוי:
דחזא מידי חס ושלום בעובדי בישי:
רַב יְהוּדָה חֲזָא הָנְהוּ בֵּי תְּרֵי דְּהָווּ קָא פָּרְצִי בְּרִיפְתָּא, אֲמַר: שְׁמַע מִינָּהּ אִיכָּא שָׂבְעָא בְּעָלְמָא. יָהֵיב עֵינֵיהּ, הֲוָה כַּפְנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּנְיָא שַׁמְּעֵיהּ: מָר, דִּשְׁכִיחַ קַמֵּיהּ, נִיעַשְּׂיֵיהּ דְּלֵיפּוּק בְּפִתְחָא דְּסָמוּךְ לְשׁוּקָא. עַשְּׂיֵיהּ וּנְפַק לְשׁוּקָא. חֲזָא כְּנוּפְיָא.
The Gemara explains the reference to Rav Yehuda’s shoe. Rav Yehuda saw two people wasting bread, throwing it back and forth. He said: I can learn from the fact that people are acting like this that there is plenty in the world. He cast his eyes angrily upon the world, and there was a famine. The Sages said to Rav Kahana, son of Rav Neḥunya, the attendant of Rav Yehuda: The Master, who is frequently present before Rav Yehuda, should persuade him to leave
RASHI
פרצי בריפתא זורקים אותם זה לזה:
ניעשייה יעשנו שיצא לחוץ:
אֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַכּוּסְפָּא דְּתַמְרֵי קַיְימֵי דְּקָא מִזְדַּבַּן. אֲמַר: שְׁמַע מִינָּהּ כַּפְנָא בְּעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמְּעֵיהּ: שְׁלוֹף לִי מְסָאנַיי. שָׁלַף לֵיהּ חַד מְסָאנָא, וַאֲתָא מִיטְרָא. כִּי מְטָא לְמִישְׁלַף אַחֲרִינָא, אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לֵיהּ: אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִי שָׁלְפַתְּ אַחֲרִינָא, מַחֲרִיבְנָא לְעָלְמָא.
He said to them: What is this gathering? They said to him: We are standing by a container [ kuspa ]
RASHI
אכוספא דתמרי על כלי מלא תמרים או פסולת של תמרים:
אֲמַר רַב מָרִי בְּרָהּ דְּבַת שְׁמוּאֵל: אֲנָא הֲוָה קָאֵימְנָא אַגּוּדָא דִּנְהַר פַּפָּא, חֲזַאי לְמַלְאָכֵי דְּאִידַּמוּ לַמַּלָּחֵי דְּקָא מַיְיתֵי חָלָא וּמָלוּנְהוּ לְאַרַבִּי, וַהֲוָה קִמְחָא דִּסְמִידָא. אָתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְמִיזְבַּן. אֲמִינָא לְהוּ: מֵהָא לָא תִּיזְבְּנוּן, דְּמַעֲשֶׂה נִסִּים הוּא. לְמָחָר אָתְיָין אַרְבֵּי דְּחִיטֵּי דְּפָרְזִינָא.
Rav Mari, son of Shmuel’s daughter, said: At that moment, I was standing on the bank of the Pappa River. I saw angels
RASHI
קאימנא אנהר פפא ההוא יומא דעבד רב יהודה הכי:
חלא חול:
דסמידא סולת והן עצמן מוכרין אותו:
אמר להו מעשה נסים כו' ובמה דאפשר להתרחק ממעשה נסים יותר טוב ונכון:
דפרזינא מקום:
רָבָא אִיקְלַע לְהַגְרוּנְיָא. גְּזַר תַּעֲנִיתָא, וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אֲמַר לְהוּ: בִּיתוּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּתַעֲנִיתַיְיכוּ. לְמָחָר אֲמַר לְהוּ: מִי אִיכָּא דַּחֲזָא חֶילְמָא, לֵימָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵהַגְרוֹנְיָא: לְדִידִי אַקְרִיּוּן בְּחֶלְמִי: ‘׳שְלָם טַב לְרַב טַב מֵרִיבּוֹן טַב דְּמִטּוּבֵיהּ מֵטִיב לְעַמֵּיהּ״. אֲמַר: שְׁמַע מִינָּהּ עֵת רָצוֹן הִיא מִבָּעֵי רַחֲמֵי. בָּעֵי רַחֲמֵי, וְאָתֵי מִיטְרָא.
§ The Gemara relates another story. Rava happened to come to the city of Hagrunya. He decreed a fast, but rain did not come. He said to the local residents: Everyone, continue your fast and do not eat tonight. The next morning he said to them: Whoever had a dream last night, let him say it. Rabbi Elazar of Hagronya said to them: The following was recited to me in my dream. Good greetings to a good master from a good Lord, Who in His goodness does good for His people. Rava said: I can learn from this that it is a favorable time to pray for mercy. He prayed for mercy and rain came.
RASHI
אקרון הקרוני הייתי קורא בחלומי:
הַהוּא גַּבְרָא דְּאִיחַיַּיב נַגְדָּא בְּבֵי דִּינָא דְּרָבָא מִשּׁוּם דִּבְעַל נָכְרִית. נַגְדֵיהּ רָבָא וּמִית. אִשְׁתַּמַּע מִילְּתָא בֵּי שָׁבוֹר מַלְכָּא, בְּעָא לְצַעוּרֵי לְרָבָא. אֲמַרָה לֵיהּ אִיפְרָא הוּרְמִיז, אִימֵּיהּ דְּשָׁבוֹר מַלְכָּא, לִבְרָהּ: לָא לֶיהֱוֵי לָךְ עֵסֶק דְּבָרִים בַּהֲדֵי יְהוּדָאֵי, דְּכָל מַאן דְּבָעֲיָין מִמָּרַיְיהוּ, יָהֵיב לְהוּ.
The Gemara relates another story that deals with prayer for rain. There was a certain man who was sentenced to be flogged by Rava’s court because he had relations with a gentile woman. Rava flogged the man and he died as a result. When this matter was heard in the house of the Persian King Shapur, he wanted to punish Rava for imposing the death penalty, as he thought, without the king’s permission. Ifra Hormiz,
RASHI
נגדא מלקות:
איפרא הורמיז כך שמה איפרא חן יופי שדים היה לה:
אֲמַר לָהּ: מַאי הִיא? בָּעֲיַן רַחֲמֵי וְאָתֵי מִיטְרָא. אֲמַר לָהּ: הַהוּא מִשּׁוּם דְּזִימְנָא דְּמִיטְרָא הוּא. אֶלָּא לִבָּעוּ רַחֲמֵי הָאִידָּנָא, בִּתְקוּפַת תַּמוּז, וְלֵיתֵי מִיטְרָא. שְׁלָחָה לֵיהּ לְרָבָא: כַּוֵּין דַּעְתָּךְ, וּבְעֵי רַחֲמֵי דְּלֵיתֵי מִיטְרָא. בָּעֵי רַחֲמֵי, וְלָא אָתֵי מִיטְרָא.
He said to her: What is this that He grants them? She replied: They pray for mercy and rain comes. He said to her: This does not prove that God hears their prayers, as that occurs merely because it is the time for rain, and it just so happens that rain falls after they pray. Rather, if you want to prove that God answers the prayers of the Jews, let them pray for mercy now, in the summer season of Tammuz, and let rain come. Ifra Hormiz sent a message to Rava: Direct your attention and pray for mercy that rain may come. He prayed for mercy, but rain did not come.
RASHI
מאי היא מאי עביד להו:
אמרה ליה דכל אימת דבעי מיטרא:
זימנא דמיטרא הוא ואפילו לא בעו נמי אתי מיטרא:
שלחה ליה לרבא דרחמא ליה לרבא:
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! ״אֱלֹהִים, בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ, אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ, פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם, בִּימֵי קֶדֶם״, וְאָנוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ. אֲתָא מִיטְרָא עַד דְּשְׁפוּךְ מַרְזְבֵי דִמְחוֹזָא לְדִיגְלַת. אֲתָא אֲבוּהּ אִיתְחֲזִי לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: מִי אִיכָּא דְּמִיטְרַח קַמֵּי שְׁמַיָּא כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: שַׁנֵּי דּוּכְתִּיךְ. שַׁנֵּי דּוּכְתֵּיהּ. לְמָחָר אַשְׁכְּחֵיהּ דְּמִרְשַׁם פּוּרְיֵיהּ בְּסַכִּינֵי.
He said before God: Master of the Universe, it is written: “O God, we have heard with our ears, our fathers have told us, what work You did in their days, in days of old” (Psalms 44:2), but we have not seen it with our own eyes. As soon as he said this, rain came until the gutters of Meḥoza overflowed and poured into the Tigris River. Rava’s father came and appeared to him in a dream and said to him: Is there anyone who troubles Heaven so much to ask for rain out of its season? In his dream, his father further said to him: Change your place
RASHI
אבותינו ספרו לנו פועל פעלת בימיהם בימי קדם שהיית מפליא להם נסים:
עד דשפיך מרזבי דציפורי שקילחו מים מן המרזיבות עד ששוטפין בחוצות ויורדין ושופכין:
לדיגלת לנהר חדקל: אשני מטתך: אל תשכב במטתך הלילה:
אשני מטתך אל תשכב במטתך הלילה:
בסכיני שרצו שדים להורגו וחתכו את מטתו והיינו דאמרי' בשחיטת חולין בפרק הזרוע (חולין דף קלג.) וליקריוה לרבא רבא נזוף היה לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס אלא בזה המעשה כשביקש הגשמים בתמוז שלא לצורך:
רַב פַּפָּא גְּזַר תַּעֲנִיתָא, וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. חֲלַשׁ לִיבֵּיהּ, שְׂרַף פִּינְכָּא דְּדַיְיסָא, וּבָעֵי רַחֲמֵי, וְלָא אֲתָא מִיטְרָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר אוּשְׁפַּזְתִּי: אִי שָׂרֵיף מָר פִּינְכָּא אַחֲרִיתִי דְּדַיְיסָא, אָתֵי מִיטְרָא. אִיכְסִיף וַחֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, וַאֲתָא מִיטְרָא.
The Gemara relates: Rav Pappa decreed a fast, but rain did not come. His heart became weak from hunger, so he swallowed [ seraf ]
RASHI
הכי גרסינן ר"פ גזר תעניתא חלש לביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא:
אי שריף מר חדא פינכא דדייסא מלשון שורפה חיה (ע"ז דף כט:) פינכא מלא כף כמו מלחיך פינכי (פסחים דף מט.) דייסא טריי"ס בלע"ז ולחוכא קאמר ליה הכי משום דטעים ברישא והדר בעא רחמי:
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא אֲתָא מִיטְרָא. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּנַחַת, וַחֲנִינָא בְּצַעַר? פָּסַק מִיטְרָא. כִּי מְטָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּצַעַר, וַחֲנִינָא בְּנַחַת? אֲתָא מִיטְרָא.
The Gemara tells another story about prayer for rain. Rabbi Ḥanina ben Dosa
RASHI
רבי חנינא בן דוסא תנא הוא:
כל העולם כולו בצער שמבקשין מים לשדותיהן:
כל העולם כולו בצער שמבקשין מים לשדותיהן:
בנחת שאני יושב בביתי ואיני צריך לגשמים לפי שאין לי שדות:
אֲמַר רַב יוֹסֵף: מַאי אַהַנְיָא לֵיהּ צְלוֹתָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא? דִּתְנַן: הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצּוֹן. מַאי מְצַלֵּי? רָבִין בַּר אַדָּא וְרָבָא בַּר אַדָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ, ה׳ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזּוֹ גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה. שְׁחוּנָה מַעַלְיָיתָא הִיא? אַדְּרַבָּה, גְּרִיעוּתָא הִיא!
Rav Yosef said, in reaction to this story: What effect does the prayer of the High Priest have against that of Rabbi Ḥanina ben Dosa? As we learned in a mishna: After leaving the Holy of Holies on Yom Kippur, the High Priest would recite a brief prayer in the outer chamber. The Gemara asks: What would he pray? Ravin bar Adda and Rava bar Adda
RASHI
מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול כשהיה מתפלל תפלה קצרה ביום הכפורים שהיה אומר אל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים דר' חנינא מבטל ליה לצלותיה דכהן גדול שאעפ"כ שמע הקב"ה תפלתו ופסיק מיטרא:
שחונה חמה כמו חמותי ראיתי אור (ישעיהו מ״ד:ט״ז) תירגם יונתן בן עוזיאל שחינת:
אֶלָּא: אִם שְׁחוּנָה, תְּהֵא גְּשׁוּמָה וּטְלוּלָה. וְאַל יִכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִילַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּים מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: לָא יַעֲדֵי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה, וְאַל יְהוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה, וְלֹא לְעַם אַחֵר.
Rather, say that he recited the following: If the upcoming year is hot, may it also be rainy and moist with dew, lest the heat harm the crops. The High Priest would also pray: And let not the prayer of travelers enter Your presence. Rav Aḥa, son of Rava,
RASHI
אם שחונה תהא גשומה כשהיא חמה צריכה הארץ לגשמים מאד ותדיר:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִיזּוֹן בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי, וַחֲנִינָא בְּנִי דַּיּוֹ בְּקַב חֲרוּבִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. הֲוָה רְגִילָא דְּבֵיתְהוּ לְמֶיחֲמָא תַּנּוּרָא כָּל מַעֲלֵי דְּשַׁבְּתָא וְשָׁדְיָיא אַקְטַרְתָּא,
§ The Gemara continues to discuss the righteous Rabbi Ḥanina ben Dosa and the wonders he performed. Rav Yehuda said that Rav said: Each and every day a Divine Voice
RASHI
בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ולא גרסי' מהר חורב:
קב חרובים מערב שבת לערב שבת כל השבת היה ניזון בכך חסר לחם היה ומתגלגל היה בחרובין:
אקטרתא דבר שמעלה עשן כקיטור הכבשן: