Back
Sukkah
Daf 9aמתני׳ הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן – כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה – הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין דָּיוֹרִין בָּעֶלְיוֹנָה – הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.
With regard to one who establishes his sukka beneath a tree,
RASHI
מתני' כאילו עשאה בתוך הבית ופסולה כדתניא בברייתא בגמ':
התחתונה פסולה דשני סככין יש לה וקרא פסיל סוכה תחת סוכה כדלקמן:
אם אין דיורין בגמרא מפרש לה:
גמ׳ אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן שֶׁצִּלָּתוֹ מְרוּבָּה מֵחֲמָתוֹ, אֲבָל חֲמָתוֹ מְרוּבָּה מִצִּלָּתוֹ – כְּשֵׁרָה.
Rava said: They taught this halakha that a sukka beneath a tree is unfit only with regard to a tree whose shade is greater than its sunlight, as the source of the shade in the sukka is the tree and not the roofing. However, if its sunlight is greater than its shade,
מִמַּאי – מִדְּקָתָנֵי ״כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת״. לָמָּה לִי לְמִיתְנֵי ״כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת״? לִיתְנֵי ״פְּסוּלָה״! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לָן: דְּאִילָן דּוּמְיָא דְּבַיִת, מַה בַּיִת – צִלָּתוֹ מְרוּבָּה מֵחֲמָתוֹ, אַף אִילָן – צִלָּתוֹ מְרוּבָּה מֵחֲמָתוֹ.
The Gemara asks: From where does Rava reach this conclusion? The Gemara answers: He learns this from the fact that the mishna teaches: It is as though he established it inside the house. Why do I need the mishna to teach: It is as though he established it inside the house? Let the mishna teach simply: It is unfit. Rather, this is teaching us that in the context of this halakha , a tree is similar to a house; just as with regard to a house, its shade is greater than its sunlight, so too, with regard to a tree, it invalidates the sukka only if its shade is greater than its sunlight.
RASHI
גמ' למה לי למתני כאילו עשאה בתוך הבית מההוא קרא דנפקא לן תוך הבית נפקא לן תחת האילן ולמה לי למיתלי האי בהאיך:
TOSAFOT
בסכת ואפילו למאן דאמר יש אם למקרא מודה דלא לחנם נכתב המסורת כדפרישית לעיל (סוכה דף ו:):
וְכִי חֲמָתוֹ מְרוּבָּה מִצִּלָּתוֹ מַאי הָוֵי? הָא קָא מִצְטָרֵף סְכָךְ פָּסוּל – בַּהֲדֵי סְכָךְ כָּשֵׁר! אָמַר רַב פַּפָּא: בְּשֶׁחֲבָטָן.
The Gemara asks: And even if the sunlight is greater than the shade of the tree, what of it? Why does Rava deem the sukka beneath the tree fit in that case? Isn’t there unfit roofing, the uncut branches of the tree, joining together with the fit roofing on the sukka , rendering even the fit roofing on the sukka unfit? Rav Pappa said: This is referring to a case where one lowered the uncut branches
RASHI
הא קא מצטרף סכך פסול מחובר סכך פסול הוא דכתיב (דברים ט״ז:י״ג) באספך מגרנך ומיקבך ממה שאתה מאסף מגרנך עשה סוכתך בפסולת גורן כגון קשין ובפסולת יקב כגון אשכולות ריקניות וזמורות אלמא תלוש בעינן ומהני צל האילן לצל הסכך להשלים צלתה של סוכה:
בשחבטן השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלה דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' (לקמן סוכה דף יא.) אם היה סיכוך מרובה מהן כשרה:
TOSAFOT
תחתונה כשרה כבר פירשתי לעיל:
אִי בְּשֶׁחֲבָטָן, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: נִיגְזוֹר הֵיכָא דַּחֲבָטָן אַטּוּ הֵיכָא דְּלֹא חֲבָטָן, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא גָּזְרִינַן.
The Gemara asks: If it is a case where he lowered them, what is the purpose of stating this halakha ? Isn’t it self-evident? The Gemara answers that it is necessary lest you say: Let us issue a decree and deem the roofing unfit in a case where one lowered them due to a case where one did not lower them. Therefore, it teaches us that we do not issue such a decree.
RASHI
מאי למימרא למה ליה לרבא למימר כשרה ולמתניתין למה ליה למימר כאילו עשאה בתוך הבית לאשמועינן דלא פסול אלא דומיא דבית האי לאו תחת שני סככים הוא דכיון דחמתו מרובה דענפיו מועטין וסכך כשר רבה עליו מהיכא תיתי למיפסל לאו משום שני סככים איכא דהא חד סככה הוא ולאו משום מחובר איכא דהא בטל ליה ברובא שמע מינה מהכא שמסככין על קני הגג שקורין לט"ש אע"פ שסמוכות זו לזו בפחות מג' כיון שחמתן מרובה מצלתן ואומר רבי דזהו השיעור כשהקנים והאויר שביניהן בשוה כדאמרינן (לקמן סוכה דף כב:) כזוזא מלעיל כאסתרא מלתחת ובעוד שהן הכסוי והקנים בשוה אין צריך לנענע אבל אם הקנים רבה נוטל אחת מבינתים וכל לשון חבטה שבהש"ס לשון השפלה והמפרש חבטה תלישה או שליפה טועה דאי מחובר הוא מאי אהני ואי תלוש הוא הא קתני או קצצן מכלל דרישא מחוברים ועוד אי תלוש הוא צלתה מרובה מחמתה אמאי לא הלא נפלו על הסכך וגבי הדלה עליה אמאי בעי סיכוך הרבה מהן:
אטו היכא דלא חבטן דאיכא משום מחובר דמצטרף סכך פסול לכשר דאינו מעורב ביניהם ולחודיה קאי ולא בטיל:
הָא נַמִי תָּנֵינָא: הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן וְאֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹס, וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן – פְּסוּלָה. וְאִם הָיָה סִיכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן, אוֹ שֶׁקְּצָצָן – כְּשֵׁרָה.
The Gemara asks: That halakha , too, we already learned in a mishna: If one trellised the grapevine, the gourd,
RASHI
הדלה הרים ופשט עליה כעין דלית שקורין טרייל"א:
קיסוס עשב המתפשט מאד ושרשיו כאילן ועיקרו כאילן וקורין לו אידר"א ומתפשט ועולה על החומות:
פסולה משום מחובר:
הֵיכִי דָּמִי? אִילֵימָא בְּשֶׁלֹּא חֲבָטָן – הָא קָא מִצְטָרֵף סְכָךְ פָּסוּל עִם סְכָךְ כָּשֵׁר, אֶלָּא לָאו – כְּשֶׁחֲבָטָן, וּשְׁמַע מִינָּהּ דְּלָא גָּזְרִינַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי – בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִילָּה לֹא, קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara clarifies the details of the mishna: What are the circumstances? If we say that it is referring to a case where he did not lower the climbing plants and combine them with the fit roofing, doesn’t the unfit roofing join together with the fit roofing
RASHI
היכי דמי סיכוך הרבה מהן דמכשיר ליה בביטול אי דלא חבטן דלא בטיל אמאי כשירה:
הא קמצטרף ונמצא מסכך במחובר ואף על פי שהוא רחוק ומובדל מרבה הוא את הצל וצריך להיות צלתה מרובה מחמתה לבד מזה:
אלא דחבטן דבטיל אגב כשר והוה ליה כוליה כשר:
דיעבד דקתני הדלה:
״סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה״ וכו׳. תָּנוּ רַבָּנַן: (״בַּסּוּכּוֹת) תֵּשְׁבוּ״ – וְלֹא בַּסּוּכָּה שֶׁתַּחַת הַסּוּכָּה, וְלֹא בַּסּוּכָּה שֶׁתַּחַת הָאִילָן, וְלֹא בַּסּוּכָּה שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת.
§ The mishna continues: If one established a sukka atop another sukka , the upper sukka is fit and the lower sukka is unfit. The Sages taught in a baraita that the verse states: “In sukkot shall you reside” (Leviticus 23:42),
אַדְּרַבָּה, ״בַּסּוּכּוֹת״ תַּרְתֵּי מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ״בַּסֻּכֹּת״ כְּתִיב.
The Gemara questions that derivation. On the contrary, the term “in sukkot ,” which is written in the plural, indicates two. The conclusion should be that one sitting inside a sukka beneath a sukka fulfills the mitzva. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: Although the term is vocalized in the plural, basukkot is written without the vav , indicating a single sukka .
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: פְּעָמִים שֶׁשְּׁתֵּיהֶן כְּשֵׁירוֹת, פְּעָמִים שֶׁשְּׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת, פְּעָמִים שֶׁתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה וְהָעֶלְיוֹנָה פְּסוּלָה, פְּעָמִים שֶׁתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה וְהָעֶיוֹנָה כְּשֵׁרָה.
Rabbi Yirmeya said: There are times when both of the sukkot one atop the other are fit;
פְּעָמִים שֶׁשְּׁתֵּיהֶן כְּשֵׁירוֹת, הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן שֶׁתַּחְתּוֹנָה חַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּלָּתָהּ, וְהָעֶלְיוֹנָה צִלָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ, וְקַיְימָא עֶלְיוֹנָה בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים.
The Gemara elaborates: There are times when both of the sukkot one atop the other are fit. What are the circumstances? It is in a case where in the lower sukka its sunlight is greater than its shade, rendering the sukka unfit, and in the upper sukka its shade is greater than its sunlight, rendering the sukka fit. And the roofing of the upper sukka is within twenty cubits of the ground. In that case, the roofing of the upper sukka is effective for both the upper sukka and the lower one.
RASHI
ה"ג שתיהן כשירות היכי דמי כגון שהתחתונה חמתה מרובה מצלתה ועליונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא עליונה בתוך עשרים שתיהן פסולות ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה למעלה מכ' תחתונה כשרה ועליונה פסולה היכי דמי כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך כ' עליונה כשרה ותחתונה פסולה היכי דמי כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה בתוך כ' פשיטא תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מ"ד ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול כו' ול"ג בהא סיומא וכגון דקיימא עליונה כו' ופירושו שתיהן כשרות ה"ד כגון שהתחתונה חמתה מרובה דסכך דידה כמאן דליתיה הוא דתרוייהו מתכשרן בסכך העליון והוא דקיימא עליונה בתוך כ' לארץ דהוי סכך כשר אף להכשיר תחתונה:
TOSAFOT
הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר לפי שהאילן מחובר ובעינן דבר תלוש דומיא דפסולת גורן ויקב ואם הסוכה שתחת האילן מסוככת כראוי שצלתה מרובה מחמתה לאו מיסתבר שתיפסל משום צירוף סכך פסול כיון דכי שקלת ליה לפסול אכתי צלתה מרובה אלא כשאין צלתה מרובה אלא מחמת הפסול איירי והא דלא משני כגון דבלאו פסול צלתה מרובה משום דא"כ מאי למימרא דהשתא נמי דמשני בשחבטן קא פריך מאי למימרא ותדע דגבי מקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה מכשירין לקמן (סוכה דף טו.) בשיש ריוח ביניהן כמותן ואע"ג דלא מהני בהו חבטה לבטל ברוב כיון דמינכרין ולא מיערבן דהאי לחודיה קאי ולא אמרי' דתפסול משום מצטרף סכך פסול דכיון דכי שקלת ליה סגי בכשר ועוד אמרינן לעיל (סוכה דף ד:) היתה גבוהה מעשרים והוצין יורדין לתוך עשרים אם צלתם מרובה מחמתם כשרה והא דאמרינן בסמוך תחתונה כשרה ועליונה פסולה כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך עשרים דמשמע הא קיימא עליונה למעלה מעשרים תחתונה נמי פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר התם מיירי כשאין התחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה וכי האי גוונא הוה מצי לאשכוחי שתיהן פסולות אי קיימא עליונה למעלה מעשרים אלא דמשכח לה שפיר וא"ת כיון דאין תחתונה צלתה מרובה אלא מחמת עליונה אמאי כשרה הא לקמן בריש הישן (סוכה דף כב.) אמרינן סוכה המדובללת כשרה ומפרש שמואל בגמרא קנה עולה קנה יורד וקאמר אביי לא שנו אלא שאין בין זה לזה שלשה אבל יש בין זה לזה ג' פסולה וי"ל דהא אמר רבא התם דאפילו יש בין זה לזה שלשה אם יש בגגו טפח אמרינן חבוט רמי ורבינו תם מפרש דלמעלה מעשרים לא חשיב סכך פסול מאחר שאין הפסול אלא מחמת גובה שקשה לו הא דקאמרינן תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריך ליה מהו דתימא נצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר שדחק בקונטרס לפרש דאע"ג דקיימא עליונה בתוך כ' מהו דתימא ניגזר למיפסל תחתונה משום דזימנין דקיימא עליונה למעלה מעשרים דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון כי חמתו מרובה סבר כמאן דליתיה דמי ולא פסיל לתחתונה קא משמע לן דלא גזרינן הא אטו הא ודוחק הוא זה ועוד דמהאי טעמא הוה מצי למימר שתיהן כשרות אצטריך ליה וגריס ר"ת תחתונה כשרה והעליונה פסולה היכי דמי כגון דעליונה חמתה מרובה מצלתה ותחתונה צלתה מרובה מחמתה וקיימא תחתונה בתוך כ' כלומר אבל העליונה לא חיישינן בכל ענין דקיימא ואפילו למעלה מעשרים לא מיפסלא התחתונה בהכי והיינו דקאמר הש"ס מהו דתימא ליצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כלומר שיחשב סכך פסול מחמת דקיימא העליונה למעלה מעשרים קמ"ל דכי האי גוונא לא חשיב סכך פסול ובריש עירובין (דף ג. ושם) משמע קצת כפירוש ר"ת גבי מקצת סכך בתוך כ' ומקצת למעלה מעשרים אף על גב דאי שקלת לההיא יהא חמתה מרובה מצלתה משמע התם דכשרה משום דעכשיו הויא לה צלתה מרובה מחמתה ומיהו גבי הוצין יורדין פירשנו לעיל דאפילו חשיב סכך פסול כשרה דמיירי כשצלתה מרובה מחמתה מה שבתוך עשרים והא דקאמרינן (שם) אי קלשת לה ויהא חמתה מרובה מצלתה היינו לפי שלא יכול להתקיים הסכך שבתוך עשרים דמחמת קלישותו יבא הרוח ויפזר או יפול:
פְּעָמִים שֶׁשְּׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת, הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּתַרְוַיְיהוּ צִלָּתָן מְרוּבָּה מֵחַמָּתָן, וְקַיְימָא עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה.
There are times when both of the sukkot are unfit. What are the circumstances? It is in a case where in both sukkot , their shade is greater than their sunlight, but the upper one is more than twenty cubits above the roofing of the lower sukka , rendering it unfit. Since the roofing of the upper sukka is unfit, and it casts shade over the lower sukka , the lower sukka is also unfit.
RASHI
שתיהן פסולות כו' וקיימא עליונה למעלה מכ' לגגה של תחתונה שהיא קרקעיתה של עליונה:
פְּעָמִים שֶׁתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה וְהָעֶלְיוֹנָה פְּסוּלָה,
There are times when the lower sukka is fit and the upper sukka is unfit.