Back
Sukkah
Daf 55bמתני׳ יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים, אֵילִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד. נִשְׁתַּיְּירוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת. בְּיוֹם רִאשׁוֹן – שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
On the first Festival day of Sukkot there were thirteen bulls, two rams, and one goat there. The mishna proceeds to discuss the division of labor for the Festival offerings among the twenty-four priestly watches,
RASHI
מתני' יו"ט הראשון של חג כו' וכל המשמרות עולות לרגל ושש עשרה מהם מקריבין שש עשרה בהמות הללו:
נשתיירו כו' דכל המשמרות זוכות בחובות הבאות מחמת הרגל ברגל ואין משמר של אותה שבת יכולה לעכב עליהן כדאמרינן בגמרא:
יום הראשון שהיו שמונה משמרות לי"ד כבשים ששה משמרות מן השמונה היו מקריבין שני כבשים כל אחת מהן הרי שנים עשר כבשים:
והשאר שנים הנותרות מקריבות אחד אחד:
בַּשֵּׁנִי – חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם – וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשְּׁלִישִׁי – אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
On the second day of the Festival, i.e., the first day of the intermediate days, when twelve bulls were sacrificed, fifteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, five of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining four watches sacrifice one sheep each. On the third day of the Festival, when eleven bulls were sacrificed, fourteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, four of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining six watches sacrifice one sheep each.
RASHI
בשני שנתמעט אחד מן הפרים ונשתיירו תשעה משמרות לי"ד כבשים:
חמשה מהם מקריבים שנים שנים הרי עשרה:
והשאר ארבעה הנותרות מקריבות כל אחד כבש אחד:
בשלישי שנתמעט עוד אחד מן הפרים ונשארו עשרה משמרות לי"ד כבשים:
ארבעה מקריבין שנים שנים דהוו להו שמונה:
והשאר אחד אחד ששה כבשים לששה משמרות:
בָּרְבִיעִי – שְׁלֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּחֲמִישִׁי – שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד. בַּשִּׁשִׁי – אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם, וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
On the fourth day of the Festival, when ten bulls were sacrificed, thirteen of the priestly watches sacrifice the bulls, rams, and goat, three of the remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining eight watches sacrifice one sheep each. On the fifth day, when nine bulls were sacrificed, twelve watches sacrifice the bulls, rams, and goat, two of the twelve remaining watches sacrifice two sheep each, and the remaining ten watches sacrifice one sheep each. On the sixth day, when eight bulls were sacrificed, eleven watches sacrifice the bulls, rams, and goat, one of the remaining watches sacrifices two sheep, and the remaining twelve watches sacrifice one sheep each.
בַּשְּׁבִיעִי – כּוּלָּן שָׁוִין. בַּשְּׁמִינִי – חָזְרוּ לְפַּיִיס כְּבַרְגָלִים. אָמְרוּ – מִי שֶׁהִקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם לֹא יַקְרִיב לְמָחָר, אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה.
On the seventh day they are all equal and bring one offering each. On the eighth day, when there was a completely different configuration of offerings, they returned to the standard lottery
RASHI
בשביעי כולן שוין כל המשמרות המקריבות כבשים שוות שכל אחת מקרבת אחד שהרי אינם אלא שבעה פרים ואילים שנים ושעיר אחד לעשרה משמרות נשתיירו י"ד כבשים לי"ד משמרות:
בשמיני חוזרים לפייס כברגלים פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים הקריבים בשמיני אין קריבים כסדר קרבנות החג שקרבו לפי סדר משמרות כדבעינן לפרושי במסקנא אלא כל המשמרות באות ומפיסות עליהן כמו שמפיסין בשאר רגלים שאין קרבנותיהן מרובין להקריבן לפי הסדר ולהשוות בהן כל המשמרות אף בשמיני כולן מפייסין והזוכה בפייס מקריבו ובסדר יומא (דף כב.) מפרש היאך מפיסין:
אמרו מי שהיה מקריב היום פרים לא היה מקריב למחר פרים שאין המשמרות שהקריבו כבשים אתמול מניחים אותם אלא חוזרין חלילה ונמצאו כולן שונות ומשלשות בפרים חוץ משתים ששונות ואין משלשות כיצד ביום הראשון היו י"ג פרים והקריבו י"ג משמרות כדרך שסדרום בדברי הימים (א כד) יהויריב ראשון ואחריו ידעיה חרים כו' כולן כמות שהן סדורים נשתיירו עשתי עשרה אחרונות לאילים ולכבשים למחרת היו שנים עשר פרים ומקריבין אותן הנך י"א משמרות וחוזר יהויריב ומקריב אחד נמצא ששנה יהויריב לבדו בשלישי היו אחד עשר פרים והקריבום י"א משמרות שאחרי יהויריב נמצא ששנו י"ב משמרות ברביעי היו עשרה פרים והקריבום עשרה משמרות שלאחריהם הרי ששנו נמצאו כ"ב משמרות שונות בחמישי תשעה פרים שתי משמרות האחרונות הקריבו שנים מהן וחזר יהויריב ושש משמרות שלאחריו והקריבו שבעה הרי ששילשו שבעה משמרות בששי שמונה פרים והקריבום השמונה שלאחריהם הרי ט"ו משמרות ששילשו בשביעי שבעה פרים לשבעה משמרות נמצאו כולן משלשות חוץ משתים האחרונות:
גמ׳ נֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי הִיא וְלָא רַבָּנַן, דְּתַנְיָא: פַּר הַבָּא בַּשְּׁמִינִי – בַּתְּחִילָּה מְפַיְּסִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת מִשְּׁתֵּי מִשְׁמָרוֹת דְּלֹא שִׁלְּשׁוּ בַּפָּרִים עוֹשָׂה אוֹתוֹ!
The Gemara suggests: Let us say that the mishna that says that on the eighth day they returned to the standard lottery of the other pilgrimage Festivals is according to Rabbi Yehuda HaNasi and not according to the Rabbis. As it is taught in a baraita : To determine the priestly watch that would sacrifice the bull that comes as an additional offering on the Eighth Day of Assembly, they draw lots over it from the beginning; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. And the Rabbis say: One of the two watches that did not sacrifice three bulls during Sukkot sacrifices it. Only two of the twenty-four watches sacrifices two bulls over the course of Sukkot . Each of the other watches sacrifices three bulls. Since the mishna mentions that a lottery was held, apparently the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
RASHI
גמ' לימא מתניתין דקתני בשמיני חוזרים לפייס כברגלים וקא סלקא דעתיה דכל המשמרות באות ומפיסות רבי היא ולא רבנן:
בתחילה מפיסין עליו כל המשמרות כאילו הוא תחילת קרבנות ולא אמרינן ליקרבו חד מהנך שלא שישלו:
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, אַטּוּ שְׁתֵּי מִשְׁמָרוֹת לָא אֲפוּסֵי בָּעֵי?
The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that it is in accordance with the opinion of the Rabbis, is that to say that the two remaining priestly watches are not required to draw lots to determine which will merit sacrificing the bull?
RASHI
לאו אפוסי בעי בין שתיהן איזה מהן תזכה בו ודלמא ההוא פייס דקאמר מתני' בין שתיהן היה דהא לא תנן ביה בתחילה:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשַׁלְּשׁוֹת, חוּץ מִשְּׁנֵי מִשְׁמָרוֹת, שֶׁשּׁוֹנוֹת וְאֵין מְשַׁלְּשׁוֹת. נֵימָא רַבִּי וְלָא רַבָּנַן! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, מַאי לֹא שִׁלְּשׁוּ – בְּפָרֵי הֶחָג.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which is taught in a baraita : All of the priestly watches sacrifice a bull twice and three times, except for two watches that sacrifice a bull twice and do not sacrifice a bull three times? Let us say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and not in accordance with the opinion of the Rabbis, as they hold that one of those watches sacrifices a third bull on the Eighth Day of Assembly. The Gemara rejects this suggestion: Even if you say that it is in accordance with the opinion of the Rabbis; what is the meaning of the phrase: They did not sacrifice a bull three times? It means that with regard to the bulls of the festival of Sukkot they did not sacrifice a bull three times.
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לָן? הָא קָא מַשְׁמַע לָן; מִי שֶׁהִקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם לֹא יַקְרִיב לְמָחָר, אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִילָה.
The Gemara asks: With regard to the bulls sacrificed on Sukkot , what does the baraita teach us? It is a simple calculation that seventy bulls divided by twenty-four watches leaves two watches that sacrificed only two bulls. The Gemara answers: This is what the baraita comes to teach us: One who sacrificed bulls today will not sacrifice bulls tomorrow; rather, they rotate. Therefore, each watch sacrifices at least two bulls, and most of them sacrifice three.
RASHI
מאי קמ"ל וכי מניינא אתא לאגמרינן שכן עולה החשבון כשחוזרין חלילה:
ומשני קמ"ל מאי דאשמועינן נמי תנא דמתניתין מי שהיה מקריב פרים היום כו':
אָמַר רַבִּי (אֶלְעָזָר): הָנֵי שִׁבְעִים פָּרִים כְּנֶגֶד מִי – כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אוּמּוֹת. פַּר יְחִידִי לָמָּה – כְּנֶגֶד אוּמָּה יְחִידָה.
Rabbi Elazar said: These seventy bulls that are sacrificed as additional offerings over the course of the seven days of Sukkot , to what do they correspond? They correspond to the seventy nations
RASHI
שבעים פרים פרי החג שבעים הם חוץ משל שמיני כנגד שבעים אומות לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים:
פר יחידי של שמיני:
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: עֲשׂוּ לִי סְעוּדָּה גְּדוֹלָה. לְיוֹם אַחֲרוֹן אָמַר לְאוֹהֲבוֹ: עֲשֵׂה לִי סְעוּדָּה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁאֶהֱנֶה מִמְּךָ.
The Gemara cites a parable about a king of flesh and blood who said to his servants: Prepare me a great feast that will last for several days. When the feast concluded, on the last day, he said to his beloved servant: Prepare me a small feast
RASHI
שאהנה ממך אין לי הנייה וקורת רוח בשל אלו אלא בשלך:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי הֶם לְגוֹיִים שֶׁאִבְּדוּ וְאֵין יוֹדְעִין מַה שֶּׁאִבְּדוּ, בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן, וְעַכְשָׁיו מִי מְכַפֵּר עֲלֵיהֶן?
Rabbi Yoḥanan said: Woe unto the nations of the world that lost something and do not know what they lost. When the Temple is standing, the seventy bulls sacrificed on the altar during the festival of Sukkot atones for them.
מתני׳ בִּשְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל מִשְׁמָרוֹת שָׁווֹת: בְּאֵימוּרֵי הָרְגָלִים, וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.
At three times during the year, all twenty-four priestly watches have equal status, in that all receive a share in the Temple service independent of the standard order of the watches and all receive a share in the accompanying gifts of the priesthood: In the portions of the offerings of the Festivals sacrificed on the altar and in the distribution of the shewbread on Shabbat during the Festivals.
RASHI
מתני' בג' פרקים בשלשה רגלים:
באימורי רגלים בעורות של עולות ובחזה ושוק של שלמי חגיגה הבאות מחמת הרגל ובגמרא מפרש מאי לשון אימורים דקתני:
ובחילוק לחם הפנים אם אירעה שבת ברגל שבשבת מסלקין אותו ומסדרין לחם אחר תחתיו כדכתיב (ויקרא כד) ביום השבת יערכנו:
TOSAFOT
ובחילוק לחם הפנים דוקא בחילוקו שוין אבל סילוקו וסידורו והקטרת הבזיכין למשמר הקבוע דהכי תניא בתוספתא לחם הפנים עבודתו במשמר הקבוע ואכילתו בכל המשמרות והיינו טעמא משום דבגמרא מרבינן ליה חלק כחלק יאכלו משמע לאכילה רביה רחמנא ולא לעבודה ומוסף שבת לא מפרשה מתניתין מידי ושיירא והוי בכלל דשאר קרבנות צבור וכי קאמר בגמרא לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי ע"ז הוה מצי לאתויי מוסף שבת דבהדיא קתני בתוספתא שהוא למשמר הקבוע והא דמרבה לחם הפנים טפי דיאכלו משמע מידי דאכילה הוא עיקרו והיינו לחם הפנים שכבר נעשה מצותו משבת שעברה שסידרוהו על השלחן ואינו מחוסר מעתה אלא סילוק דאי משום הקטרת בזיכין להתיר לחם קאתיין ואין עבודה זו בגוף הלחם:
בַּעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ: הֵילָךְ מַצָּה הֵילָךְ חָמֵץ. מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ הוּא מַקְרִיב תְּמִידִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּשְׁאָר קָרְבְּנוֹת צִבּוּר – וּמַקְרִיב אֶת הַכֹּל.
On Shavuot that coincides with Shabbat, when the two loaves offered on Shavuot would be distributed together with the distribution of the shewbread, the priest charged with the distribution says to each priest: Here is matza from the shewbread for you, and here is leavened bread from the two loaves for you.
RASHI
ובעצרת כשאירע בשבת ויש בו חילוק חמץ דשתי הלחם וחילוק לחם הפנים שהוא מצה כדאמרינן בכל המנחות באות מצה (מנחות דף נב:):
אומר לו לכל אחד כשנותנין לו חלקו הילך מצה וכשנותנין לו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן אלא מכל אחד חלקו כדקיימא לן בקידושין (דף נג.) ובמנחות (דף עג.) מלכל בני אהרן תהיה ולפיכך מודיעים אותו:
משמר שזמנו קבוע שהיה משמש בשבת זו שהרגל חל בתוכה:
מקריב תמידין שהרי אינם בשביל הרגל:
ונדרים ונדבות שנדבו ונדרו כל השנה ומקריבין אותם עכשיו אין שאר המשמרות זוכין בהם שאין זוכין אלא חובות שמחמת הרגל:
והוא מקריב את הכל בגמרא מפרש לאתויי מאי:
גמ׳ אֵימוּרֵי הָרְגָלִים?! שֶׁל גָּבוֹהַּ נִינְהוּ! אָמַר רַב חִסְדָּא: מַה שֶּׁאָמוּר בָּרְגָלִים.
The Gemara wonders: How is it that the priests divide those portions of the Festival offerings? Don’t they belong to God, and must be placed on the altar? How do the priestly watches share these portions? Rav Ḥisda said: The mishna is referring not to portions sacrificed on the altar [ eimurim ] but to what was stated [ amur ] with regard to the pilgrimage Festivals, all those portions of the offerings that the Torah commanded to sacrifice at the Temple that are not burnt on the altar and are shared by the priests, e.g., hides of the burnt-offerings of appearance and the breast and thigh of the Festival peace-offerings.
RASHI
גמ' אימורין דגבוה נינהו ומאי שוות איכא:
במה שאמור ברגלים בחילוק קרבנות האמורים ברגל הראויין להתחלק כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד ועורות של עולות ראייה ומוספי צבור ושעירי חטאות:
תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵימוּרֵי הָרְגָלִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְשֵׁרֵת״. יָכוֹל אַף בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כֵּן – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ״ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין בְּשַׁעַר אֶחָד.
The Sages taught: From where is it derived that all of the priestly watches have equal status in the portions of the Festival offerings?
RASHI
ובא בכל אות נפשו ושרת ככל אחיו שאין המשמר מעכב עליו וכיון דזוכה בעבודתו זוכה באכילתו דכתיב (ויקרא ז׳:ט׳) לכהן המקריב אותה לו תהיה ובכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים:
ת"ל מאחד שעריך רישיה דקרא וכי יבא הלוי מאחד שעריך ודריש ליה הכי כמו באחד שעריך כשכל ישראל נכנסין בשער אחד כלומר בעיר אחת:
״וּבְחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים״ כו׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּחִילּוּק לֶחֶם הַפָּנִים –
The mishna continues: And in the distribution of the shewbread on the three pilgrimage Festivals,
RASHI
מנין שכל המשמרות שוות ברגל בחילוק לחם הפנים: