Back
Sukkah
Daf 46aמַחֲזִיק, מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק, אֲבָל מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָלֵא מַחֲזִיק, רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״ וגו׳, ״אִם שָׁמוֹעַ״ – תִּשְׁמַע, וְאִם לָאו – לֹא תִּשְׁמַע. דָּבָר אַחֵר: ״אִם שָׁמוֹעַ״ בְּיָשָׁן – ״תִּשְׁמַע״ בְּחָדָשׁ, ״וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ״ – שׁוּב לֹא תִּשְׁמַע.
holds that which is placed within it, while a full vessel does not hold it. However, the attribute of the Holy One, Blessed be He, is: If God adds to someone who is a full vessel in terms of knowledge or good attributes, he holds it; a person who is an empty vessel will not hold it. This is alluded to by the verse where it is stated: “And it shall come to pass, if you will hearken diligently [ shamoa tishma ] unto the voice of the Lord your God, to observe to do all his commandments” (Deuteronomy 28:1). This verse is interpreted homiletically: If you hearken [ shamoa ] in the present, you will hearken [ tishma ] in the future as well; and if not, you will not hearken. Alternatively: If you hearkened to the old, i.e., if you review what you already learned, you will hearken to the new as well. “But if your heart turns away”
RASHI
מחזיק מה שנותנין לתוכו:
מלא אינו מחזיק מה שתוסיף עליו:
אם שמוע תשמע אם הורגלת לשמוע אז תשמע תוכל ללמוד ולהוסיף:
ואם לאו שלא הטית אזן בילדותך לשמוע:
לא תשמע לאחר זמן לא יספיקו בידך:
ד"א אם אתה שומע בישן מחזר על תלמודך ששמעת:
תשמע בחדש תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים:
ואם יפנה לבבך להתייאש על מה שלמדת כבר מלחזור עליו:
שוב לא תשמע משתפנה לבך לבטלה שוב אין משמיעין אותך דהכי כתיב אם יפנה לבבך ולא תשמע (דברים ל׳:י״ז):
״מִיָּד תִּינוֹקוֹת״ וכו׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶתְרוֹג, בַּשְּׁבִיעִי – אָסוּר, בַּשְּׁמִינִי – מוּתָּר. סוּכָּה – אֲפִילּוּ בַּשְּׁמִינִי אֲסוּרָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֶתְרוֹג אֲפִילּוּ בַּשְּׁבִיעִי נַמִי מוּתָּר.
§ The mishna continues: Immediately after fulfilling the mitzva of taking the four species on the seventh day of Sukkot , children remove their lulavim from the binding and eat their etrogim in an expression of extreme joy. Rabbi Yoḥanan said: It is prohibited to derive benefit from the etrog on the seventh day
RASHI
אסור לאכילה ואפילו לאחר שיצא בה כדמפרש טעמא קסבר לכל שבעת הימים אתקצאי:
סוכה אפי' בשמיני אסורה להסקה וטעמא מפרש לקמן מאי שנא מאתרוג:
ואפי' בז' נמי מותרת משיצא בה ואינה עומדת למצוה עוד דקסבר למצותה אתקצאי ותו לא:
TOSAFOT
אתרוג בשביעי אסור אפילו לאחר שיצא בו כמו שמפרש דלכולי יומא אתקצאי ואפי' לריש לקיש דאמר בשביעי מותר היינו לבתר דנפק ביה כדאמרינן למצותה אתקצאי ותימה ר' חנינא דאמר פרק לולב הגזול (לעיל סוכה דף לו:) דמטביל ביה ברישא והדר נפיק ביה כמאן דלא כרבי יוחנן ולא כריש לקיש וי"ל כיון דלא אכל ליה כוליה ומשייר בה כשיעור דמצי נפיק ביה שרי אפי' לר' יוחנן ואע"ג דממה נפשך נאסרה כולה ביום ראשון דחסר כל שהוא פסול דלמא רבי חנינא הפריש כולה ליום ראשון ומקצתה לשאר הימים מידי דהוה אז' אתרוגין לשבעת הימים דלקמן בשמעתין ואע"ג דתנאי דמהני בסוכה לא מהני אלא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות כדאיתא פרק המביא כדי יין (ביצה דף ל:) והכא ביום ראשון ממה נפשך בודל מכולן הא אמרינן התם אתרוג דמפסקי לילות מימים כל חד וחד באנפי נפשיה סוכה דלא מפסקי לילות מימים כולה כחד יומא אריכתא דמי והיה ר' חנינא מתנה כוליה ליום ראשון ובשאר הימים אינו בודל ממקצתו בבין השמשות שלהן ומיהו קשה דלעיל פרק לולב הגזול (סוכה דף לח.) גבי מי שבא בדרך ואין בידו לולב דקתני לכשיבא לביתו יטול על שולחנו משמע בגמרא דמפסיק סעודתו בשביל לולב וכל שכן שלא יתחיל א"כ רבי חנינא היכי מטביל בה ברישא וצריך לומר דהכי קאמר מטביל בה היום ונפיק בה למחר:
בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: לְמִצְוָתָהּ אִתְקְצַאי, וּמָר סָבַר: כּוּלֵּי יוֹמָא אִתְקְצַאי.
The Gemara asks: With regard to what do they disagree? One Sage, Reish Lakish, holds that the etrog was set aside for its mitzva; once the mitzva has been fulfilled there is no legal barrier to eating the etrog on the seventh day. And one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the etrog was set aside for the entire day. Therefore, one may not derive benefit from it even after he fulfills the mitzva.
אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מִיָּד תִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן. מַאי לָאו – הוּא הַדִּין לִגְדוֹלִים! לֹא, תִּינוֹקוֹת דַּוְקָא.
Reish Lakish raised an objection to the opinion of Rabbi Yoḥanan from the mishna: Immediately after fulfilling the mitzva, children remove their lulavim from the binding and eat their etrogim . What, is it not that the same is true for etrogim belonging to adults, and it would be permitted to eat those as well? Apparently, it is permitted to derive benefit from the etrog immediately after the mitzva is performed. Rabbi Yoḥanan rejected this: No, the mishna is referring to children specifically, who are not obligated by Torah law to fulfill the mitzva. However, etrogim belonging to adults were set aside for the entire day.
RASHI
מיד תינוקות שומטין כו' בשביעי קאי במתני' ויש מפרשים מיד תינוקות כלומר מיד אחר סיום מצות לולב התינוקות שומטין את לולביהן כלומר מניחין אותם כמו שומטו ומניחו בקרן זוית והולכין ואוכלין אתרוגיהן ואין נראה דאמרינן (בבראשית רבה) מעשה בחסיד א' שנתן דינר לעני והקניטתו אשתו וברח ולא היה לו במה להתפרנס בשביעי של ערבה הלך ושמט אתרוגין מיד התינוקות כדתנן תמן מיד התינוקות שומטין כו' והיה אותו חסיד עובר בספינה דרך כרך אחד והוצרכו לבית המלך לאתרוגין דמצוה לרפואה ומכרן ביוקר גדול וחזר לביתו אלמא דגדולים שמטי ליה מיד התינוקות:
מאי לאו הוא הדין באתרוגין של גדולים נמי שרו באכילה:
תינוקות דוקא שלא הוקצה למצוה גמורה אבל של גדולים שהוקצה למצוה גמורה אסורין כל היום:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן. תִּינוֹקוֹת – אִין, גְּדוֹלִים – לָא! הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ גְּדוֹלִים, וְהַאי דְּקָתָנֵי תִּינוֹקוֹת – אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי.
Some say another version of the exchange between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish. Rabbi Yoḥanan raised an objection to the opinion of Reish Lakish from mishna: Immediately after fulfilling the mitzva, children remove their lulavim from the binding
RASHI
אורחא דמילתא שאין דרך לשמוט מיד הגדולים את אתרוגיהם:
TOSAFOT
תינוקות אין גדולים לא פירושו במתניתין:
אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי שְׁנָא סוּכָּה מַאי שְׁנָא אֶתְרוֹג?
Rav Pappa said to Abaye: According to Rabbi Yoḥanan, who holds that an object set aside for a mitzva is set aside for the entire day, what is different with regard to a sukka such that it is prohibited even on the eighth day, and what is different with regard to an etrog ?
אָמַר לֵיהּ: סוּכָּה דְּחָזְיָא לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, דְּאִי אִיתְרַמֵי לֵיהּ סְעוּדָּתָא בָּעֵי מֵיתַב בְּגַוָּוהּ וּמֵיכַל (בָּהּ) בְּגַוָּוהּ – אִתְקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וּמִיגּוֹ דְּאִתְקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת – אִתְקְצַאי לְכוּלֵּי יוֹמָא דִּשְׁמִינִי. אֶתְרוֹג דְּלָא חֲזֵי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת – לָא אִתְקְצַאי לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וְלָא אִתְקְצַאי לְכוּלֵּי יוֹמָא דִּשְׁמִינִי.
Abaye said to him: With regard to a sukka , it is suitable for use even during twilight
RASHI
דחזיא לבין השמשות שהרי מצותה כל היום:
אתרוג לא חזי לבין השמשות משיצא בו שחרית:
TOSAFOT
דאי איתרמי ליה סעודתא אע"ג דאתרוג נמי מוקצה בין השמשות מטעם ספק יום לא קשיא מידי כדפרישת פ"ק (דף י: ושם בד"ה עד) גבי עיטרה בקרמים וא"ת ולמה לי טעמא דאי איתרמי ליה סעודתא תיפוק ליה דאסור משום איסור סתירת אהל וי"ל דאיצטריך למיסר בשמיני אפי' נפלה בחול המועד הואיל ואתקצאי לשבעה ואפילו בין השמשות מחמת דהוה אכיל בה אם היתה קיימת וכולה כחד יומא כדפריש' כיון דלא מפסקי לילות מימים א"נ לענין נויי סוכה דאין בהם משום סתירת אהל:
וְלֵוִי אָמַר: אֶתְרוֹג אֲפִילּוּ בַּשְּׁמִינִי אָסוּר. וַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶתְרוֹג בַּשְּׁבִיעִי אָסוּר, בַּשְּׁמִינִי מוּתָּר. קָם אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בְּשִׁיטָתֵיהּ דְּלֵוִי, קָם רַבִּי זֵירָא בְּשִׁיטָתֵיהּ דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: אֶתְרוֹג שֶׁנִּפְסְלָה – אָסוּר לְאוֹכְלָהּ כָּל שִׁבְעָה.
And Levi said: It is prohibited to use the etrog even on the eighth day. The father of Shmuel said: It is prohibited to use the etrog on the seventh day, and it is permitted on the eighth day. The Gemara notes that ultimately, the father of Shmuel reconsidered his opinion and assumed the opinion of Levi. Rabbi Zeira, however, assumed the opinion of the father of Shmuel, as Rabbi Zeira said: With regard to an etrog that was rendered unfit for any reason, it is prohibited to eat it all seven days, as it was set aside for the mitzva until the end of the Festival.
RASHI
אתרוג אפילו בשמיני אסורה מיגו דאסירה בין השמשות דשמיני משום דבין השמשות ספק יום הוא ובשביעי אתקצאי לכולי יומא וכיון דבין השמשות אסורה ואע"ג דלא חזיא לבין השמשות אסורה לכולי יומא:
קם אבוה דשמואל בשטתיה דלוי חזר בו מדבריו ואמר כלוי:
קם רבי זירא בשיטתיה דאבוה דשמואל אמר בבית המדרש בשביעי אסור בשמיני מותר:
אתרוג שנפסלה רבותא נקט דאפילו נפסלה אסורה כל שבעה שמתחילה לשבעה הוקצה אבל בשמיני מותרת:
TOSAFOT
אתרוג אפילו בשמיני אסורה דגזר אתרוג אטו סוכה כדמפרש פ"ק גבי עיטרה בקרמים:
אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא לִיקְנֵי אִינִישׁ הוֹשַׁעְנָא לִינוּקָא בְּיוֹמָא טָבָא קַמָּא. מַאי טַעְמָא? דִּינוּקָא מִקְנָא – קָנֵי, אַקְנוּיֵי – לָא מַקְנֵי, וְאִשְׁתַּכַּח דְּקָא נָפֵיק בְּלוּלָב שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.
Rabbi Zeira said: A person should not transfer ownership of the four species to a child
RASHI
לא ליקני איניש הושענא לינוקא במתנה עד שלא יצא בו הוא:
מקנא קני דרבנן תקינו ליה זכייה לנפשיה:
אקנויי לא מקני אינו יכול לחזור ולהקנותו לאביו במתנה דלאו בר דעת הוא:
TOSAFOT
דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני לא דמי לבר שטיא דפ' ארבעה אחין (יבמות דף לא.) דאמרינן כשהוא שוטה זבן כשהוא שוטה זבין דשוטה גרע ולא קני מקני:
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא לֵימָא אִינִישׁ לִינוּקָא דְּיָהֵיבְנָא לָךְ מִידֵּי וְלָא יָהֵיב לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאַגְמוּרֵיהּ שִׁיקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר״.
And Rabbi Zeira said: A person should not say to a child:
וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאִיתְּמַר: הִפְרִישׁ שִׁבְעָה אֶתְרוֹגִין לְשִׁבְעָה יָמִים. אָמַר רַב: כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְאַלְתַּר. וְרַב אַסִי אָמַר: כָּל אַחַת וְאַחַת יוֹצֵא בָּהּ וְאוֹכְלָהּ לְמָחָר. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: לְמִצְוָתָהּ אִתְקְצַאי, וּמָר סָבַר: לְכוּלֵּי יוֹמָא אִתְקְצַאי.
The Gemara notes: And other amora’im disagree with regard to the matter of the dispute of Rabbi Yoḥanan and Rabbi Shimon ben Lakish, as it was stated: If one designated seven etrogim for the seven days
RASHI
ובפלוגתא הא דרבי יוחנן ורבי שמעון ב"ל איפלוג נמי רב ורב אסי וכיון דקמו רב אסי ורבי יוחנן בחדא שיטתא הלכתא כוותייהו ואסורה בשביעי ומותרת בשמיני והיינו דקבעי ואנן דאית לן בשמיני תרי יומי היכי עבדינן מי אסרינן ליה ביומא קמא משום ספק שביעי או לא:
וַאֲנַן דְּאִית לָן תְּרֵי יוֹמֵי הֵיכִי עָבְדִינַן? אָמַר אַבַּיֵי: שְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי – אָסוּר, תְּשִׁיעִי סְפֵק שְׁמִינִי – מוּתָּר. מָרֵימָר אָמַר: אֲפִילּוּ שְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי מוּתָּר.
The Gemara asks: And we, who live outside of Eretz Yisrael, who have two days of the Festival due to uncertainty whether the eighth day is actually the seventh day of Sukkot , how do we act with regard to deriving benefit from the four species? Abaye said: On the eighth day, with regard to which there is uncertainty that it might be the seventh day,
RASHI
מרימר אמר אפילו תשיעי ספק שמיני אסורה לא גרסינן לה:
TOSAFOT
שמיני ספק שביעי אסור' בארץ ישראל דליכא ספיק' לא גזור אטו סוכה אבל בבבל דאיכא ספיקא אע"ג דלא מברך ביה גזור אטו סוכה אבל תשיעי ספק שמיני לא גזור אתרוג אטו סוכה:
בְּסוּרָא עָבְדִי כְּמָרֵימַר. רַב שֵׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי עָבֵיד כְּאַבַּיֵי. וְהִלְכְתָא כְּאַבַּיֵי.
The Gemara notes: In Sura they acted in accordance with the opinion of Mareimar and derived benefit from the etrog on the eighth day. Rav Sheisha, son of Rav Idi, acted in accordance with the opinion of Abaye. The Gemara notes: The halakha is in accordance with the opinion of Abaye.
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: שְׁמִינִי סְפֵק שְׁבִיעִי – שְׁבִיעִי לַסּוּכָּה וּשְׁמִינִי לַבְּרָכָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁמִינִי לָזֶה וְלָזֶה, מֵיתַב – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָתְבִינַן, כִּי פְּלִיגִי
§ Apropos the matter of the Eighth Day of Assembly in the Diaspora, the Gemara notes: Rav Yehuda, son of Rav Shmuel bar Sheilat, said in the name of Rav: Outside of Eretz Yisrael, on the eighth day, with regard to which there is uncertainty that it might be the seventh day of Sukkot , its status is like that of the seventh day with regard to the mitzva of sukka and like that of the eighth day with regard to the blessing, i.e., in Grace after Meals, in kiddush , and in the Amida prayer, the Eighth Day of Assembly is mentioned. Rabbi Yoḥanan said: Its status is like that of the eighth day both with regard to this, the mitzva of sukka , and to that, the blessing. The Gemara explains: Everyone, even Rabbi Yoḥanan, agrees that we reside in the sukka
RASHI
שביעי לסוכה כדמפרש לה לקמן:
ושמיני לברכה שאומר בתפלה וברכת המזון וקידוש את יום השמיני חג עצרת הזה:
שמיני לזה ולזה אף לענין סוכה הוי שמיני ולקמן מפרש ואזיל למילתיה:
כולי עלמא לא פליגי דיתבינן בסוכה בשמיני ספק שביעי ואפילו לר' יוחנן דאמר שמיני לזה ולזה:
TOSAFOT
מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבין בלולב לא רצו לתקן כלל שיטלנו הלולב מספק לפי שהוא י"ט ומוקצה לטלטול ומינכר' למילתיה שנוהג בו מנהג חול אבל סוכה פעמים שסוכתו עריבה עליו אוכל בה אפי' בי"ט: