Back
Sukkah
Daf 4bפָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים – כְּשֵׁרָה.
If the distance from the edge of the dug-out area to the wall was less than three handbreadths then it is fit, as the edge of the dug-out area is joined to the wall of the sukka based on the principle of lavud .
RASHI
פחות משלשה כלבוד הלכה למשה מסיני וחשבינן ליה כאילו החקק לבוד ומגיע עד הכותל לבוד סניף אפושטי"ץ בלע"ז דבר שמאריכין אותו על ידי סניפין כדי לסנוף חקק על חקק:
TOSAFOT
פחות משלשה טפחים כשרה מכאן קשיא לפי מה שפי' בקונט' בריש פרק שני דגיטין (דף טו:) גבי גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין דאם היה חריץ עמוק חמשה ומקיפו מחיצה חמשה אין מצטרפין להיות בתוכו רשות היחיד הא אשכחן הכא לענין סוכה דמצטרפין וכן בפ"ק דשבת (דף ז:) גבי בית דאין תוכו עשרה דאם חקק בו ארבעה על ארבעה חשיב כוליה רשות היחיד מיהו ההיא איכא לדחות שחקק ארבעה בעומק עשרה ועוד מקשה רבינו תם מהא דאמר פ' בתרא דעירובין (דף צט:) ובשבת פרק הזורק (שבת דף צט.) דבור וחולייתה מצטרפין לעשרה ועוד אמרינן בסוף פרק כל גגות (עירובין צג:) גבי שתי חצירות זו למעלה מזו ויש גידוד חמשה ומחיצה חמשה דמודה רב חסדא בתחתונה הואיל ורואה פני עשרה דמערבת שנים ולא מערבת אחד אלא יש לומר דגידוד חמשה ומחיצה חמשה לענין שתי חצירות זו למעלה מזו איירי ולענין עליונה כדמוכח סוגיא דכל גגות ולענין עירוב אי נמי לענין תל ברשות הרבים גבוה חמשה והקיף על גביו מחיצה חמשה דלא חשיב רשות היחיד לענין שבת וא"ת ויחשבה רשות היחיד מטעם דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש כדאשכחן בריש חלון (עירובין דף עח. ושגבי עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה ונעץ בו יתד כל שהוא מיעטו ואם מילאו כולו ביתדות חשיב כולו רשות היחיד הואיל ואי בעי מנח ליה מידי ומשתמש ודייק לה מהא דאמר רבי יוחנן בור וחוליא מצטרפין לעשרה כלומר וכי היכי דמצטרפי לעשרה לענין עומק הוא הדין דמצטרפי לארבעה לענין רוחב דממתני' דשבת פרק הזורק (שבת דף צט.) ובפרק המוצא תפילין (עירובין דף צט:) דקתני חוליית הבור שהן גבוהין עשרה ורחבין ד' דייק לה ר' יוחנן וכי היכי דקתני עשרה קתני נמי ד' ואמאי חשיב רשות היחיד הא לא משתמש ליה ברוחב שהאויר מפסיק אלא מאי אית לך למימר דמנח ליה מידי ומשתמש ה"נ וי"ל דהכא מיירי בתל שהוא רחב הרבה בעשר אמות או בעשרים כעין חצר דלא שייך להחשיבו רשות היחיד מטעם דאי מנח עליה מידי אלא בדבר צר כעין עמוד רוחב ד' וא"ת בפ"ק דשבת (דף ז:) גבי בית שאין תוכו עשרה וחקק בו להשלימו לעשרה אמאי לא מחלק כי האי גוונא אם יש משפת חקק ולכותל שלשה טפחים ויש לומר דלא דמי רשות שבת שהוא למנוע רגל רבים לסוכה דבעינן מחיצות סמוכות לסכך: [ועי' תוס' שבת ז: ד"ה ואם]
מַאי שְׁנָא הָתָם דְּאָמְרַתְּ פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּאָמְרַתְּ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים?
The Gemara asks: What is different there, in the case of a sukka with a platform in its center, that you said that it is a fit sukka if the wall is at a distance of less than four cubits from the edge of the platform, and what is different here that you said the wall must be at a distance of less than three handbreadths for the sukka to be fit?
הָתָם דְּאִיתֵיהּ לַדּוֹפֶן – פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת סַגְיָא, הָכָא לְשַׁוּוּיֵי לַדּוֹפֶן – פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים אִין, אִי לָא – לָא.
The Gemara answers: There, in the case of the sukka more than twenty cubits high, where there already is a wall, but it is removed from the platform, as long as the wall is at a distance of less than four cubits, it is sufficient to render the sukka fit. Here, where the sukka is less than ten handbreadths high, its wall is not a fit wall. In order to render it a wall by adding the height of the dug-out area, if the distance between them is less than three handbreadths, yes, the dug-out area is considered joined to the wall, as based on the principle of lavud two objects are considered joined if the gap between them is less than three handbreadths; and if not, no, they are not considered joined.
RASHI
התם דאיתיה לדופן פחות מארבע אמות התם דאיכא שם דופן עליו דכל דופן שאינו פחות מי' שמו דופן ואפילו גבוה עד לרקיע הלכך עד ארבע אמות חסר משהו אגמריה רחמנא למשה דופן עקומה:
הכא פחות מי' אין שם דופן עליו אלא השתא הוא דבעינן לשוייה דופן הלכך במה שאינו דופן לא אגמרי' רחמנא דהא דופן עקומה אגמרי' והאי לאו דופן היא והלכך פחות מג' טפחים בכל דוכתא לבוד הוא שפיר דמי ואי לא לא:
הָיְתָה גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וּבָנָה בָּהּ עַמּוּד שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ הֶכְשֵׁר סוּכָּה, סָבַר אַבַּיֵי לְמֵימַר: גּוֹד אַסֵּיק מְחִיצָּתָא.
If a sukka was more than twenty cubits high, and one built a pillar in the sukka ,
RASHI
ובנה בה עמוד גבוה עשרה רחוק מן דפנות הרבה ובו הכשר סוכה שיש בראשו שבעה ומשהו על שבעה ומשהו:
גוד אסיק מחיצתא של עמוד שמבחוץ סביב הגביהם עשרה סביבות ראשו והרי יש בהן גובה י' וחשובה סוכה על ראשו ודופני העמוד דופנותיה על ידי גוד אסיק וסכך של מעלה כשר לה דאינו למעלה מכ' מראש העמוד:
TOSAFOT
סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא לבסוף מסיק בעינן מחיצות הניכרות ולא דמי לסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין דשילהי פירקין (דף יח:) דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות:
אָמַר לֵיהּ רָבָא: בָּעֵינַן מְחִיצּוֹת הַנִּיכָּרוֹת, וְלֵיכָּא.
Rava said to Abaye: That is not so, since in order to have a fit sukka we require conspicuous partitions,
תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.
§ The Sages taught: If one inserted four posts [ kundeisin ]
אָמַר רַב הוּנָא: מַחֲלוֹקֶת עַל שְׂפַת הַגַּג, דְּרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אָמְרִינַן ״גּוֹד אַסֵּיק מְחִיצָּתָא״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אָמְרִינַן ״גּוֹד אַסֵּיק מְחִיצָּתָא״. אֲבָל בְּאֶמְצַע הַגַּג – דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. וְרַב נַחְמָן אָמַר: בְּאֶמְצַע הַגַּג מַחֲלוֹקֶת.
Rav Huna said: The dispute between the Rabbis and Rabbi Ya’akov is in a case where the four posts are aligned on the edge of the roof,
RASHI
מחלוקת על שפת הגג דמחיצת הבית תחתיה כנגד בין הקונדיסין ואיכא למימר גוד אסיק והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות:
אבל באמצע הגג שאין תחתיה מחיצות סביב דברי הכל פסולה ולא דייה בארבעת הקונדיסין להיות לה שם ד' מחיצות:
הכי גרסינן ורב נחמן אמר באמצע הגג מחלוקת ועל ידי הקונדיסין ר' יעקב מכשירה וכגון שהן רחב טפח לכל צידיהן דאיכא שם מחיצות טפח מצפון לדרום ושם מחיצות טפח ממזרח למערב בכל אחת ואחת כדלקמן ורבנן סברי לא מתכשרה אלא בשתי מחיצות כהלכתן כשיעור משך סוכה ובשלישית אפילו טפח:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: בְּאֶמְצַע הַגַּג מַחֲלוֹקֶת, אֲבָל עַל שְׂפַת הַגַּג – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה. אוֹ דִּלְמָא: בֵּין בָּזוֹ וּבֵין בָּזוֹ מַחֲלוֹקֶת? – תֵּיקוּ.
A dilemma was raised before the Sages: Is Rav Naḥman saying that only if the sukka is in the center of the roof there is a dispute between Rabbi Ya’akov and the Rabbis, but if it is at the edge of the roof everyone agrees that it is fit? Or perhaps he is saying that there is a dispute both in this case and in that case? No resolution was found, so the dilemma shall stand unresolved.
RASHI
אבל בשפת הגג דברי הכל כשרה דאמרי' גוד אסיק:
TOSAFOT
אבל על שפת הגג כשרה לדברי הכל דחשיב מחיצות ניכרות טפי מעמוד משום דניכרות בבית:
מֵיתִיבִי: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין.
The Gemara raises an objection from another baraita : If one drove four posts into the ground and placed roofing over them, Rabbi Ya’akov deems it fit and the Rabbis deem it unfit.
וְהָא אֶרֶץ, דִּכְאֶמְצַע הַגַּג דָּמֵי, וְקָא מַכְשִׁיר רַבִּי יַעֲקֹב! תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא תְּיוּבְתָּא.
But isn’t the legal status of the ground like that of the center of the roof, as it is not surrounded by partitions that extend upward, and nevertheless Rabbi Ya’akov deems it fit? This is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna, who said that everyone agrees that a sukka in the center of the roof is unfit. The Gemara concludes: Indeed, it is a conclusive refutation of Rav Huna’s opinion.
RASHI
דכי אמצע הגג דמי דאין מחיצות תחתיה דנימא גוד אסיק:
תיובתא דרב הונא דאמר אבל באמצע דברי הכל פסולה:
וְעוֹד: בָּאֶמְצַע הוּא דִּפְלִיגִי, אֲבָל עַל שְׂפַת הַגַּג – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּשֵׁרָה, לֵימָא תֶּיהֱוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בְּתַרְתֵּי?
And furthermore, there is an additional refutation of the opinion of Rav Huna. It is apparent from this baraita that they disagree with regard to the case of posts inserted in the center of the roof; however, in the case of the posts inserted on the edge of the roof everyone agrees that it is fit. Let us say, then, that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna on two counts.
RASHI
באמצע הגג הוא דפליגי הש"ס הדר ודייק ממתניתא לאותבי תיובתא אחריתי:
בתרתי חדא למאי דאמר באמצע הגג דברי הכל פסולה ומתניתא קתני דבה פליגי וחדא למאי דאמר מחלוקת על שפת הגג ואנן מצינו למידק ממתני' דבשפת הגג דברי הכל כשרה:
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: פְּלִיגִי בְּאֶמְצַע הַגַּג, וְהוּא הַדִּין עַל שְׂפַת הַגַּג. וְהַאי דְּקָמִיפַּלְגִי בְּאֶמְצַע הַגַּג – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יַעֲקֹב, דַּאֲפִילּוּ בְּאֶמְצַע הַגַּג נַמִי מַכְשִׁיר.
The Gemara rejects this: Rav Huna could have said to you that there is no proof from the baraita with regard to the second matter, as it is possible that they disagree in the case of a sukka in the center of the roof and that the same is true in the case of a sukka on the edge of the roof. And the fact that they specifically dispute the case of a sukka in the center of the roof is to convey to you the far-reaching nature of the opinion
תָּנוּ רַבָּנַן: נָעַץ אַרְבָּעָה קוּנְדֵּיסִין בָּאָרֶץ וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: רוֹאִין, כֹּל שֶׁאִילּוּ יֵחָקְקוּ וְיֵחָלְקוּ וְיֵשׁ בָּהֶן טֶפַח לְכָאן וְטֶפַח לְכָאן – נִידּוֹנִין מִשּׁוּם דְּיוּמָד, וְאִם לָאו – אֵין נִידּוֹנִין מִשּׁוּם דְּיוּמָד. שֶׁהָיָה רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: דְּיוּמְדֵי סוּכָּה טֶפַח. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתַּיִם כְּהִלְכָתָן, וּשְׁלִישִׁית אֲפִילּוּ טֶפַח.
The Sages taught: If one inserted four posts into the ground and placed a roof over them, Rabbi Ya’akov says: One considers whether the posts are wide enough that if they were grooved and split,
RASHI
כל שאלו יחקקו ויחלקו בקונדיסין עגולין קא אמר רואין כל שיש בעוביין כל כך שאילו יחקק וינטל עובי עיגולן וירבעום ויחלקו ויש בהן טפח לכאן וטפח לכאן ולאחר שירבעום יחלקום מבפנים ויעשו אותם כעין מרזבים שלנו שיש להם שתי דפנות שאם אתה זוקפן אחד מדפנותיה עומד ממזרח למערב והשני מצפון לדרום:
נידון משום דיומד אתה דנו להכשיר כדין שאמרו חכמים לענין פסי ביראות בעירובין (דף יז:) שניתרין בארבעה דיומדין ועל שם שיש לכל אחד שתי מחיצות קרי להו דיומדין דיו עמודין שני עמודין:
שהיה ר' יעקב אומר דיומדי סוכה דיו בטפח ולא כשל פסי ביראות שהצריכום אמה לכאן ואמה לכאן ועל כרחיך הא דרבי יעקב דאמר יחקקו ויחלקו בעגולין קאמר דאי במרובעין לא אמר אלא יחלקו דהכי אמרי להו בעירובין:
שתים כהלכתן באורך כל הסוכה וברחבה אחד לארכה ואחד לרחבה:
ושלישית אפילו טפח דהכי אגמריה רחמנא למשה מסיני דבשלישית סגי ליה בטפח:
TOSAFOT
דיומדי סוכה טפח והא דבעינן אמה גבי פסי ביראות פרק עושין פסין (עירובין דף יז:) גבי מחיצות שבת החמירו:
״וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים״. מְנָלַן?
§ The mishna continues: A sukka that is not even ten handbreadths high is unfit. The Gemara asks: From where do we derive this halakha ?
TOSAFOT
עשרה טפחים מנלן והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן:
אִתְּמַר, רַב וְרַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַב חֲבִיבָא מַתְנוּ.
It was stated that Rav, and Rabbi Ḥanina, and Rabbi Yoḥanan, and Rav Ḥaviva taught the matter below.
RASHI
רב ורבי חנינא ורבי יוחנן ורב חביבא מתנו להך מילתא דלקמן:
בְּכוּלָּהּ סֵדֶר מוֹעֵד, כָּל כִּי הַאי זוּגָא חֲלוּפֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמְעַיְּילִי רַבִּי יוֹנָתָן.
As an aside, the Gemara notes: Throughout the entire order of Mo ’ ed , wherever this second pair of Sages is mentioned,
RASHI
בכולי סדר מועד כל היכא דאמרינן האי זוגא כי הדדי בשמעתא איכא אמוראי דמחלפי רבי יוחנן ומעיילי רבי יונתן:
אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח – הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה, וּכְתִיב: ״וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפּוֹרֶת״
And this is what they taught: The Ark of the Covenant was itself nine handbreadths high, as it is stated explicitly in the Torah that it was one and a half cubits high and the cubit used to measure Temple vessels consisted of six handbreadths. And the Ark cover was one handbreadth thick. There is a total height of ten handbreadths here. And it is written: “I will meet with you there and I will speak with you from above the Ark cover” (Exodus 25:22),
RASHI
ארון תשעה גובהו דכתיב ואמה וחצי קומתו ואמה בת ששה טפחים: