Back
Sukkah
Daf 27bאֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה, וְאֵין עוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה וְעוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וְשָׁוִין, שֶׁאִם נָפְלָה – שֶׁחוֹזֵר וּבוֹנֶה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.
One may not depart from one sukka to another sukka ;
RASHI
אין יוצאין מסוכה לסוכה לאכול בזו ולישן בזו או היום בזו ומחר בזו:
ואין עושין סוכה בחולו של מועד מי שלא ישב בסוכה י"ט הראשון:
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״ – עֲשֵׂה סוּכָּה הָרְאוּיָה לְשִׁבְעָה. וְרַבָּנַן: הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: עֲשֵׂה סוּכָּה בְּחַג.
The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Rabbi Eliezer that it is prohibited to move from one sukka to another during the Festival? The Gemara explains it is as the verse says: “You shall prepare for yourself the festival of Sukkot for seven days” (Deuteronomy 16:13); this is interpreted to mean: Establish a sukka that is suitable for seven days. It is considered a sukka suitable for the mitzva only if it is established for seven days. The Gemara asks: And how do the Rabbis interpret this verse? The Gemara answers: In their opinion, this is what the Merciful One is saying: If one did not establish a sukka on the eve of the Festival, he should establish a sukka during the Festival. The obligation to establish a sukka is in effect all seven days of the Festival.
RASHI
עשה סוכה לשם חג של שבעת הימים שמעת מינה דאין עושין סוכה בחולו של מועד דאינה לשבעה ושמעינן מינה דאין יוצאין מסוכה לסוכה דאם כן לאו סוכה לשבעה היא:
וְשָׁוִין שֶׁאִם נָפְלָה שֶׁחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי – אַחֲרִיתִי הִיא, וְאֵינָהּ לְשִׁבְעָה, קָא מַשְׁמַע לָן.
It is taught in the baraita : And they agree that if a sukka that one constructed before the Festival collapsed, he may rebuild it during the intermediate days of the Festival. The Gemara asks: That is obvious; why would it be prohibited? The Gemara answers: Lest you say that according to Rabbi Eliezer this rebuilt sukka is considered a different one and is not a sukka established for seven days, therefore, the baraita teaches us that Rabbi Eliezer agrees that it is considered to be the same sukka .
RASHI
פשיטא דהא סוכת שבעה היא:
מהו דתימא האי אחריתי היא ואינה לשבעה קמ"ל הואיל וישב בה בי"ט וזו להשלים היא סוכת שבעה קרינא ביה שתשלומין לראשונה היא:
TOSAFOT
מהו דתימא כיון דנפלה אחריתי היא יש ספרים שכתוב בהן קמ"ל כיון (דבדידי') קעביד איהי היא משמע לפי שבונה אותה באותן עצים:
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, דִּכְתִיב: ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפּוֹת תְּמָרִים״ – מִשֶּׁלָּכֶם, כָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, דִּכְתִיב: ״חַג הַסּוּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים״ – מִשֶּׁלְּךָ.
It is taught in another baraita that Rabbi Eliezer says: Just as a person does not fulfill his obligation on the first day of the Festival with the lulav of another, as it is written: “And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree, branches of a date palm” (Leviticus 23:40), and the Sages derive from the phrase: Shall take for yourselves, that it must be taken from your own and not from that of someone else, so too, a person does not fulfill his obligation with the sukka of another, as it is written: “You shall prepare for yourself the festival of Sukkot for seven days” (Deuteronomy 16:13), and the Sages derive from the term “for yourself” that it must be taken from your own.
RASHI
לכם משלכם להוציא את הגזול ואת השאול:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, דִּכְתִיב: ״כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסּוּכּוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לֵישֵׁב בְּסוּכָּה אַחַת.
And the Rabbis say: Although they said that a person does not fulfill his obligation on the first day of the Festival with the lulav of another, he fulfills his obligation with the sukka of another,
RASHI
כל האזרח ישבו בסוכות כתיב דמשמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שיהא לכולן דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה:
TOSAFOT
כל האזרח בישראל ישבו בסוכות משמע סוכה אחת לכל ישראל שישבו בה זה אחר זה ואי אפשר שתהא של כולם דלא מטי שוה פרוטה לכל אחד אלא על ידי שאלה כך פירש בקונט' ועל חנם דחק דכיון דכתב לך למעוטי דשותפין משמע כדמוכח בראשית הגז (חולין דף קלו.) גבי תרומה וחלה ופאה וטובא דקא חשיב התם ואפי' אתרוג נמי דכתיב ביה לכם לשון רבים אמרינן ביש נוחלין (ב"ב דף קלז:) האחין שקנו אתרוג בתפיסת הבית ונוטלו אחד מהם ויוצא בו אם יכול לאכלו כגון דאיכא אתרוג כיוצא בו לכל חד וחד יצא ואם לאו לא יצא דלכם משמע שיהא כולו שלו ולא מקצתו ולא דמי לבגדיכם ועריסותיכם ותרומותיכם דפרק ראשית הגז (חולין דף קלו.) דשל שותפין בכלל והא דכתיב לכם לשון רבים משום דאיבעי ליה למיכתב ולקחתם לשון רבים דדרשינן פרק לולב וערבה (לקמן סוכה דף מג.) שתהא לקיחה לכל אחד ואחד (ומרבינן) סוכה אחת לכל ישראל שמע מינה דלא דרשי לך למעוטי שאולה ומוקמי ליה למעוטי גזולה ומיהו קשה הא גבי ציצית מרבינן דשותפין מדכתיב בגדיהם וממעטינן שאולה מדכתיב כסותך בפ' ראשית הגז (חולין דף קלו.) וא"כ הכא נמי נידרוש הכי ולפירוש הקונטרס ניחא דעל כרחך יוצאין בשאולה מדמרבינן סוכה אחת לכל ישראל ותימה דלר' אליעזר דבעי סוכה שלכם אין שנים יוצאין בסוכה א' לעולם ויהא צריך לכל בני הבית סוכה לכל אחד וא' ושמא הוה מרבי מדכתיב תשבו כעין תדורו (שותפין) שיכולים לישב יחד בסוכה אחת ומה שנהגו כל הקהל לקנות אתרוג בשותפות לצאת בו דעתן להקנות כל א' חלקו לחבירו בשעה שהוא מברך על מנת להחזיר דבשביל שנשתתף בו לא גרע ממתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה:
וְרַבָּנַן, הַאי ״לְךָ״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמַעוּטֵי גְּזוּלָה, אֲבָל שְׁאוּלָה – כְּתִיב: ״כָּל הָאֶזְרָח״.
The Gemara asks: And the Rabbis, who do not derive that one is obligated to reside in his own sukka , what do they derive from this term “for yourself”? The Gemara answers: They require that term to exclude a stolen sukka . One does not fulfill his obligation with a stolen sukka . However, with regard to a borrowed sukka , it is written: “All the homeborn,” to teach that every Jew can fulfill the mitzva in a sukka borrowed from the community.
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״כָּל הָאֶזְרָח״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבָּעֵי לֵיהּ לְגֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר בֵּינְתַיִם, וְקָטָן שֶׁנִּתְגַּדֵּל בֵּינְתַיִם. וְרַבָּנַן: כֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ עוֹשִׂין סוּכָּה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד – לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא.
The Gemara asks: And Rabbi Eliezer, what does he do with this term: “All the homeborn”? The Gemara answers: He requires that term to derive that a convert who converted in the interim, during Sukkot , and a minor who reached majority in the interim, whose obligation began during the Festival, are obligated to fulfill the mitzva of residing in a sukka . The Gemara asks: And according to the Rabbis, from where are these halakhot derived? The Gemara answers: Once the Sages said that one may establish a sukka during the intermediate days of the Festival, an additional verse is not necessary to derive the obligation of the convert and the minor who reached majority.
RASHI
בינתיים בחולו של מועד:
וקטן שנתגדל צמחו לו ב' שערות במועד ואתא האי כל לרבויי שעושה סוכה בחולו של מועד מה שאין כן במחויב קודם לכן כדאמר ר' אליעזר לעיל:
ורבנן כיון דאמרי עושין סוכה בחולו של מועד ואפי' מי שמחויב קודם לכן ולא עשה תו לא איצטריך האי לרבויי דכ"ש הוא:
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֶלְעַאי שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבּוֹ בְּלוֹד בָּרֶגֶל, אָמַר לוֹ: אֶלְעַאי, אֵינְךָ מִשּׁוֹבְתֵי הָרֶגֶל. שֶׁהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִבָּתֵיהֶן בָּרֶגֶל, דִּכְתִיב: ״וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ״.
§ The Sages taught: There was an incident involving Rabbi Elai,
RASHI
ברגל י"ט ראשון והלך אצלו מערב י"ט:
אינך משובתי הרגל הואיל ולא עמדת בביתך אצל אשתך:
משבח אני את העצלנין אע"פ שלא בשביל הרגל מתעכבים שהרי כל ימות השנה אינן יוצאין מחמת עצלות אעפ"כ משבחן אני:
אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִין שֶׁחַיָּיב לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת״ – מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת מִיחַיֵּיב אִינִישׁ לְאַקְבּוֹלֵי אַפֵּי רַבֵּיהּ! לָא קַשְׁיָא, הָא – דְּאָזֵיל וְאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, הָא – דְּאָזֵיל וְלָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ.
The Gemara asks: Is that so? Didn’t Rabbi Yitzḥak say: From where is it derived that one is obligated to greet his teacher on the Festival?
RASHI
מדוע את הולכת וגו' בעלה של שונמית אמר לה כשאמרה לו אלכה וארוצה עד איש האלהים ואשובה:
הא דאזיל ואתי ביומיה ומשמח שמחת החג עם אשתו חייב להקביל פני רבו כגון עיר שבתוך התחום או על ידי עירוב:
תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁשָּׁבַת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בְּסוּכָּתוֹ שֶׁל יוֹחָנָן בְּרַבִּי אֶלְעַאי בְּקֵיסָרִי וְאָמְרִי לָהּ בְּקֵיסַרְיוֹן, וְהִגִּיעַ חַמָּה לַסּוּכָּה. אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד מִמֶּנּוּ שׁוֹפֵט.
§ The Sages taught: There was an incident involving Rabbi Eliezer, who stayed in the Upper Galilee in the sukka of Yoḥanan, son of Rabbi Elai, in Caesarea; and some say that it did not occur in Caesarea but in Caesarion.
RASHI
ששבת בסוכתו של יוחנן כו' לקמיה פריך הא אמר ר' אליעזר משבח אני את העצלנין:
מהו שאפרוש עליה סדין לצל שלא תשוזפך השמש מי אסור משום מוסיף על אהל עראי בשבת או לא:
אין לך כל שבט כו' השיאו לדבר אחר כדאמרי' לקמן (סוכה דף כח.) שלא אמר דבר אחד שלא שמע מפי רבו:
שלא העמיד שופט מושיע את ישראל אותן שהיו משמת יהושע ועד שמואל שמשח שאול למלך יהושע מאפרים אהוד מבנימין גדעון ממנשה הרי מבני רחל שמשון מדן ברק מקדש מנפתלי הרי מבני בלהה אבצן זה בועז מיהודה עלי מלוי תולע מיששכר אלון הזבולני מזבולן אלו מפורשים אבל עתניאל ויפתח ושמגר ויאיר ועבדון לא ידעתי שמות שבטיהן ומראובן ושמעון גד ואשר לא מצאתי מפורש:
הִגִּיעַ חַמָּה לַחֲצִי הַסּוּכָּה, אָמַר לוֹ: מַהוּ שֶׁאֶפְרוֹשׂ עָלֶיהָ סָדִין? אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָצְאוּ מִמֶּנּוּ נְבִיאִים, שֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִין הֶעֱמִידוּ מְלָכִים עַל פִּי נְבִיאִים. הִגִּיעַ חַמָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נָטַל יוֹחָנָן סָדִין וּפֵירַשׂ עָלֶיהָ. הִפְשִׁיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר טַלִּיתוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיָצָא. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגוֹ בִּדְבָרִים, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ לְעוֹלָם.
In the meantime, the sun reached directly over the midpoint of the roofing of the sukka . Once again, Rabbi Yoḥanan said to him: What is the halakha ; may I spread a sheet over it? Rabbi Eliezer again evaded the question and said to him: There is no tribe of Israel from which prophets did not emerge.
RASHI
הגיע חמה מתפשטת ומתקרבת אצלם:
מלכים על פי נביאים שאול ודוד ע"פ שמואל:
ויצא שלא רצה להתיר את הדבר:
לא מפני שהפליגו בדברים מה שהשיאו לדבר אחר לא הפליגו הימנו ולדחותו שלא ללמדו תורה נתכוון אלא שלא אמר דבר כו':
הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין יוֹצְאִין מִסּוּכָּה לְסוּכָּה! רֶגֶל אַחֵר הֲוַאי.
The Gemara asks: How did Rabbi Eliezer do so? How did he stay in a sukka in the Upper Galilee on the festival of Sukkot ? Didn’t Rabbi Eliezer himself say: One may not depart from one sukka to another sukka ? The Gemara answers: The incident was on a different Festival and not the festival of Sukkot , and they were in the sukka merely for the fresh air.
RASHI
אין יוצאין מסוכה לסוכה כו' והאיך הניח שבת שבתוך הרגל את סוכתו שהיתה בלוד שהיה דר בלוד כדתניא (סנהדרין ד' לב:) אחר ר' אליעזר ללוד:
רגל אחר היה כגון עצרת והיו יושבין בסוכה משום אויר:
וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִין שֶׁאֵין יוֹצְאִין מִבָּתֵיהֶן בָּרֶגֶל! שַׁבָּת הֲוַאי.
The Gemara asks from a different perspective: But didn’t Rabbi Eliezer say: I praise the lazy, who do not leave their houses on the Festival? That apparently applies to all Festivals. The Gemara answers: The incident did not take place on a Festival at all. It was on Shabbat, and Rabbi Yoḥanan’s question was with regard to the prohibited labor of building on Shabbat.
וְתִיפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּידֵיהּ, דִּתְנַן: פְּקָק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי – פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו – אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין!
The Gemara asks: If so, resolve the matter and conclude that it is not permitted from his own opinion, as we learned in a mishna: With regard to a window shutter on Shabbat,
RASHI
ותפשוט ליה מדידיה שלא תפרוש עליה סדין דאסור להוסיף על אהל עראי:
שקשור ותלוי שם כל שעה:
פוקקין בו כיון דמתוקן ועומד לכך אין זה לא בונה ולא מוסיף:
ואם לאו אין פוקקין בו דמוסיף הוא על סתימת אהל:
TOSAFOT
פקק החלון פירשנו לעיל בפרק קמא (סוכה דף טז:) גבי שכחו ולא הביאו ספר תורה: