Sukkah 12.a

Back

Sukkah

Daf 12a

דְּאֵין מְסַכְּכִין מִשּׁוּם גְּזֵרַת אוֹצָר, הָא דְּאוֹרַיְיתָא – שַׁפִּיר דָּמֵי. הָתָם דְּקָתָנֵי ״אֵינָהּ סוּכָּה״ – אֲפִילּוּ דִּיעֲבַד, מִדְּאוֹרַיְיתָא נַמִי אֵינָהּ סוּכָּה.

that one may not roof, due to the decree of the storehouse issued by the Sages; but by Torah law, it seems well to do so. There, in the mishna pertaining to the stack of grain, where it teaches: It is not a sukka , it means that not only by rabbinic decree, but even after the fact, by Torah law as well, it is not a sukka .

TOSAFOT

אין מסככין בהן בתחילה משום גזירת אוצר לא גרסינן לכתחילה דדיעבד נמי לא מהני מדרבנן מדקאמר הא מדאורייתא שפיר דמי משמע אבל מדרבנן לא וא"ת והא גבי דבר המקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ קתני מתניתין (לעיל סוכה דף יא.) אין מסככין בו אף על גב דדיעבד נמי אינה סוכה אפילו מדאורייתא וי"ל דשאני התם דליכא למיטעי ומהא דקתני מתניתין ואם היו מותרות כשרות לא מצי למידק מידי דאפילו תחילתו הניחן לייבשן מהני התרתן כאלו הוא נענוע דלעיל:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: סִכְּכָהּ בְּחִיצִּין זְכָרִים – כְּשֵׁרָה, בִּנְקֵבוֹת – פְּסוּלָה.

§ Rav Yehuda said that Rav said: If one roofed a sukka with convex arrow shafts, sukka is fit. These shafts are flat wooden utensils, which are not susceptible to ritual impurity. Therefore, they are fit roofing for a sukka . If, however, one roofed his sukka with concave arrow shafts, sukka is unfit. Since these shafts are wooden utensils with a receptacle, they are susceptible to ritual impurity. Therefore, they are unfit roofing for a sukka .

RASHI

סככה בחיצים בית יד של חצים פלקיי"ש בלע"ז:

זכרים כעין שלנו שתוחבין אותה בבית קיבול של חץ:

כשרה דאע"ג דכלים נינהו פשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה:

נקבות שיש נקב בראשו והחץ עשוי כמרצע ונכנס לתוך הנקב הוו להו מקבלין שבכלי עץ וראויין לקבל טומאה ופסולה:

TOSAFOT

בחיצים זכרים כשרה לא דמו לשאר פשוטי כלי עץ כמו דף של נחתומין דפרק המוכר את הבית (ב"ב דף סו.) דמקבל טומאה מדרבנן דהני אפילו מדרבנן טהורין כדפרישית לעיל (סוכה דף ה.) גבי מסגרתו למעלה היתה:

בנקבות פסולה קצת תימה כיון דעשוי למלאות ה"ל גולמי כלי עץ דטהורים כמו קתא דסכינא עד שלא שם הברזל:

זְכָרִים כְּשֵׁרָה, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: נִיגְזוֹר זְכָרִים אַטּוּ נְקֵבוֹת, קָא מַשְׁמַע לָן.

The Gemara asks: The fact that if one roofed a sukka with convex arrow shafts, the sukka is fit is obvious. It is no different from roofing with straight, smooth reeds. The Gemara answers: Stating this halakha is necessary. Lest you say: Let us issue a decree and prohibit roofing with convex shafts due to the prohibition against roofing with concave shafts, therefore Rav teaches us that no decree is issued, and convex shafts are fit roofing.

(אָמַר מָר) בִּנְקֵבוֹת פְּסוּלָה, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: בֵּית קִבּוּל הֶעָשׂוּי לְמַלְאוֹת לָא שְׁמֵיהּ קִיבּוּל, קָמַשְׁמַע לָן.

The Master said: If one roofed a sukka with concave arrows, the sukka is unfit. The Gemara asks: This is obvious. All wooden receptacles are susceptible to ritual impurity. The Gemara answers: Stating this halakha is necessary. Lest you say: A receptacle that is designated to be permanently filled, its status is not that of a receptacle, as a receptacle is typically filled and emptied; in this case, once the arrowhead fills the receptacle, it remains there, therefore Rav teaches us that it is deemed a receptacle and is not fit roofing.

RASHI

העשוי למלאות מילוי עולם שלא להתרוקן עוד:

TOSAFOT

מהו דתימא בית קיבול העשוי למלאות לא שמיה בית קיבול קמ"ל משמע מהכא דשמיה קיבול וקשה לפירוש הקונטרס דסוף ארבע מיתות (סנהדרין דף סח.) גבי כדור ואימום דפירש שם בקונטרס דנחלקו ר' אליעזר וחכמים בסדר טהרות דחכמים אומרים אין מקבלין טומאה לפי שכלי עור אין מקבל טומאה אלא אם כן יש לו בית קיבול דאיתקש לשק והאי הואיל וקיבולו נעשה למלאות ולהיות מילואו לתוכו עולמית לא שמיה בית קיבול ור' אליעזר אומר מקבלין טומאה דשמיה בית קיבול ולפירושו אתיא מסקנא דשמעתין כר' אליעזר ורבי אליעזר שמותי הוא ודוחק לומר דהכי קאמר קמשמע לן דכי האי דחיצין שמיה בית קיבול לפי שפעמים שנוטלין הברזל מן העץ ועוד קשיא מהא דתניא במס' כלים פ' י"ח (מ"ח) התפילין ד' כלים ואין לך עשוי למלאות יותר מתפילין ובסנהדרין. הארכתי ובמסכת כלים פרק כ"ו (מ"ב) אמתניתין דצרור המעות ר' אליעזר מטמא וחכמים מטהרין:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סִכְּכָהּ בַּאֲנִיצֵי פִשְׁתָּן – פְּסוּלָה, בְּהוֹצְנֵי פִשְׁתָּן – כְּשֵׁרָה, וְהוּשְׁנֵי פִשְׁתָּן – אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ.

§ Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: If one roofed a sukka with bundles of combed flax, the sukka is unfit, as flax at that stage of processing is the raw material from which threads are spun, and it is susceptible to ritual impurity. If one roofed a sukka with stalks of flax, the sukka is fit. Since they remain in their natural state and have not been processed in any way, their legal status is that of any tree, and they are not susceptible to ritual impurity. And if one roofed with the hoshen of flax, stalks at an intermediate stage of processing, I do not know what their status is, i.e., whether or not they are fit for roofing.

RASHI

אמר רבה בר בר חנה שמעתי ג' דברים מר' יוחנן השנים פירש והשלישי השיב איני יודע:

סככה באניצי פשתן פסולה שכן ראויה ליטמא בנגעים כדאמר בבמה מדליקין (שבת דף כז:) האונץ של פשתן משיתלבנו (פי' אניצי) לאחר שתיקנו במסרק שקורין צרבי"ש ועשאן אונץ שקורין רישט"א:

בהוצני פשתן שמעתי מר' יוחנן כשרה דהיינו כשהוא בהוצין שלו כמו שגדל ולא נשרה במי המשרה ולא נופץ במכתשת:

והושני פשתן איני יודע אם כשרה או פסולה:

TOSAFOT

באניצי פשתן פי' בקונטרס שכך ראוי ליטמא בנגעים כדאמר פ' במה מדליקין (שבת דף כז: ושם) האונץ של פשתן משיתלבנו פירוש אניצי פשתן לאחר שתקנו במסרק שקורין צרינ"ש בלע"ז משמע שר"ל שהפשתן עצמו מטמא בנגעים קודם טוויה ולפירושו אתיא שמעתין כרבי יהודה דפלוגתא היא במסכת נגעים פרק י"א (מ"ח) ומייתי לה בפרק במה מדליקין (שם) דתנן שתי וערב מטמא בנגעים מיד דברי ר"מ רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד והאונץ של פשתן משיתלבנו ותמיהה היאך פשתן מטמא בנגעים לשום תנא הא שתי וערב כתיב ועוד דנמצא רבי יהודה מיקל טפי מרבי מאיר בשתי ומחמיר באונץ וכי תימא באונץ לא פליגי ושמעתין ככולי עלמא אכתי מאחר דנראה לטמא בנגעים כשהוא אונץ היאך יוצא שתי מידי טומאה עד שישלק ועוד דאמרינן בפרק במה מדליקין (שם) סומכוס אומר סיככה בטווי פסולה מפני שמטמא בנגעים כמאן כי האי תנא דתנן ומייתי מתניתין דנגעים משמע בהדיא דאין מטמא בנגעים אלא טווי ומיהו בההוא שמעתא גופא פי' בקונטרס אונץ של פשתן שלא נטוה ורוצה לומר דפליגי ועוד קשיא דקאמרינן התם אמר אביי ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס אמרו דבר אחד רבי שמעון בן אלעזר הא דאמרן דקתני התם ר' שמעון בן אלעזר אומר כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש ומסככין בו חוץ מפשתן והשתא היאך אמרו דבר אחד הא מיפלג פליגי דסומכוס טווי קאמר ור' שמעון בן אלעזר קאמר פשתן אפילו קודם טוויה וכי תימא דלאו דוקא פשתן כמו לענין שלש על שלש מכל מקום מנלן דאיירי בטווי טפי מבאונץ מאחר דאשכחן רבי יהודה דמטמא אונץ בנגעים לכך נראה כמו שפירש בערוך דאונץ הוא מטוה של. פשתן ושתי וערב דקאמר ר"מ היינו בצמר שניכר בו מהו ערב מהו שתי שזה טווי כלפי היד וזה טווי כלאחר יד אבל דפשתן הכל שוה ואין ניכר ורבי אליעזר בפ"ק דמסכת ע"ז (דף יז:) דאייתי ליה תרי קיבורי ואמרי ליה הי דשתיא הי דערבא יש לפרש בשל צמר שהדבר ניכר אי נמי בשל פשתן ולבקיאין כגון רבן של טרסיים ניכר איזה ראוי לשתי ואיזה ראוי לערב ואניצי פשתן נמי אומר ר"ת שהוא מטוה ור"ש בן אלעזר וסומכוס בטווי דווקא מיירי אבל קשה דבמס' נדרים פ' ר' אליעזר אומר פותחין (דף סו:) דאמרינן שמא שערה נאה דומה לאניצי פשתן (ואינה ראויה כלל) ועוד תניא בספרי (פרשת תצא) יכול לא יביא גיזי צמר ואניצי פשתן ויתחמם בהן ת"ל שעטנז משמע דאניצי פשתן דומיא דגיזי צמר שלא נטוה ועוד סוגיא דשמעתין מוכחא דהוא פשתן שלא נטוה ודייק ונפיץ מדקאמר בהוצני פשתן כשרה בהושני פשתן איני יודע ומשמע דמספקא ליה בתרי ולא דייק ודייק ולא נפיץ מכלל דדייק ונפיץ פשיטא ליה דפסולה והיינו אניצי לכן נראה דאניצי פשתן ודאי לאו טווי הוא ואע"ג דאינו מטמא בנגעים הואיל וקרוב הוא לטומאה גזור בהו רבנן לפוסלו לסכך כדאשכחן לקמן (סוכה טו.) דאיכא דפסיל נסרים משופין משום גזירת כלים ואפילו מאן דמכשר התם מצי למיפסל הכא והא דקאמר סומכוס סיככה בטווי פסולה מדאורייתא קאמר והוא הדין כשאין טווי מדרבנן כדקאמר ר' שמעון בן אלעזר חוץ מפשתן דמשמע פשתן כגון אניצי ואמרו דבר אחד דקאמר משום דלר' יהודה דאין מטמא בנגעים עד שיתלבנו לא מיפסלי אניצי לסוכה כיון דרחוקין מטומאה אבל סומכוס קאמר סיככה בטווי דמשמע מיד ואפילו תימצי לומר דפסיל ר' יהודה מדרבנן קודם ליבון כמו ר"ש בן אלעזר קודם טוויה על כרחך סומכוס מדאורייתא קאמר מדקאמר מפני שמטמא בנגעים והא דלא קאמר ר' שמעון בן אלעזר וסומכוס ור' מאיר אמרו דבר אחד בסדר המשנה אין כתיב דברי ר' מאיר במס' נגעים וכ"ש דניחא טפי הא דקאמר כמאן כי האי תנא ולא קאמר כמאן כר"מ ועוד משום דר' מאיר לא איירי בסיכוך אע"ג דהא בהא תליא דכיון דמטמא מיד א"כ יפסול לסכך מדרבנן באניצי פשתן ולעולם אוניץ של פשתן דר' יהודה טווי כדפירש הערוך וצ"ע ועוד י"ל דרבנן דפליגי עליה דסומכוס סברי סיככה בטווי כשרה אע"ג דמטמא בנגעים דקסברי דלא שייך למילף מפסולת גורן ויקב לפסול בדבר המטמא בנגעים מאחר דאין מטמא בשאר טומאות והיינו אמרו דבר אחד במה שאין מסככין בדבר המטמא בנגעים דליכא למימר דחוץ מפשתן דקאמר ר"ש בן אלעזר בבגד פשתן איירי וכרבנן כמו אין בו משום שלש על שלש דהיינו בגד דהא לאו מלתא היא דבההוא נמי ה"ק כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש חוץ מן היוצא מן הפשתן:

וְהוּשְׁנֵי עַצְמָן אֵינִי יוֹדֵעַ. מַה נַּפְשָׁךְ, אִי דַּיֵיק וְלָא נְפִיץ הוּשְׁנֵי קָרֵי לֵיהּ, אֲבָל תָּרֵי וְלָא דַּיֵיק הוֹצְנֵי קָרֵי לֵיהּ, אוֹ דִּלְמָא: תָּרֵי וְלָא דַּיֵיק נַמִי הוּשְׁנֵי קָרֵי לֵיהּ.

Rabba bar bar Ḥana added: And when Rabbi Yoḥanan used the term hoshen of flax itself, I do not know to what stage of processing the flax he was referring. Which way do you look at it? Is it that if one crushed the flax and did not comb it, Rabbi Yoḥanan calls it hoshen , but if he soaked it and did not crush it, Rabbi Yoḥanan calls it hotzen , because he has not actually begun processing the flax itself? Or, perhaps if he soaked it and did not crush it, Rabbi Yoḥanan calls it hoshen , while hotzen is reserved for flax that was not processed at all.

RASHI

והושני עצמן איני יודע מאי קרי ר' יוחנן הושני:

מה נפשך לפרש בהם:

שמא דייק במכתשת ולא נפיץ במסרק קרי הושני ואמר בהו איני יודע:

אבל תרי שרוי במי המשרה:

ולא דייק הוי בכלל הוצני כי ההוא דלא תרי ולא דייק וכשרה:

או דלמא תרי ולא דייק נמי הושני קרי להו ואף הן בכלל ספיקא ולא הוה פשיטא ליה להכשיר אלא בדלא תרי ולא דייק:

אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי שׁוּשֵׁי וּשְׁוָוצְרֵי מְסַכְּכִין בְּהוּ. אַבַּיֵי אָמַר: בְּשׁוּשֵׁי – מְסַכְּכִין, בִּשְׁוָוצְרֵי – לֹא מְסַכְּכִין. מַאי טַעְמָא – כֵּיוָן

§ Rav Yehuda said: With regard to these wide licorice and wormwood leaves, one may roof his sukka with them, since these are not consumed by people. Their legal status is that of any other plant; they are not susceptible to ritual impurity. Abaye said: With licorice leaves, one may roof his sukka ; with wormwood leaves, one may not roof his sukka . What is the reason for this distinction? Since

RASHI

שושי פליי"א בלע"ז:

שווצרי ארניז"א בלע"ז שושי ושווצרי מיני ירקות ורבי מכיר פירש שווצרי ארב"א שקורין פלקיר"א והוא שעליו רחבין וגדל ביערים:

מסככין בהם שאינם מקבלין טומאה לפי שאינן מאכל אדם: