Back
Sotah
Daf 38aמִשֶּׁלָּהֶם תְּהֵא. וְהִילְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבַּיֵי, וְלֵית הִילְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא.
should be from them; one of the priests themselves should call: Priests. The Gemara concludes: And the halakha is in accordance with the opinion of Abaye, that when only one priest is present, the prayer leader does not call: Priest. And the halakha is not in accordance with the opinion of Rav Ḥisda,
RASHI
משלהם תהא אזהרה זו הכהנים יזהירו:
(סִימָן: מתאו״ה לברכ״ה דוכ״ן בעבוד״ה כו״ס מכי״ר נהנ״ה בעגל״ה).
§ The Gemara cites a mnemonic device for the statements of Rabbi Yehoshua ben Levi: Desires the benediction, platform, during the service, cup, recognize, derives benefit, from a heifer.
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁמְּבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ, וְשֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ אֵין מִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ״.
Rabbi Yehoshua ben Levi says: From where is it derived that the Holy One, Blessed be He, desires the Priestly Benediction? As it is stated: “So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them” (Numbers 6:27). This shows that God waits for the priests to bless the people, and only then He Himself blesses them. And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who blesses
RASHI
ושמו את שמי תלה הכתוב הדבר בהן להיות ברכה זו שימת שמו על עמו ולא עשאה צורך ישראל אלא צורך מקום:
ואברכה מברכיך דאילו ואני אברכם אישראל קאי כר"ע דאמר באלו טריפות (חולין דף מט.) למדנו ברכה לישראל מפי כהנים מפי הגבורה לא למדנו כשהוא אומר ואני אברכם הוי אומר הכהנים מברכים את ישראל והקב"ה מסכים על ידם:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה: ״כֹּה תְבָרְכוּ״, ״אָמוֹר לָהֶם״, ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who does not ascend the platform
TOSAFOT
כל כהן שאינו עולה לדוכן עובר בשלשה עשה ירושלמי במסכת נזיר פרק כהן גדול מהו שיטמא אדם לנשיאת כפים אחוי דר' אבא בר כהן אמר קמיה ר' יוסי בשם ר' אחא מטמא כהן לנשיאת כפים שמע ר' אחא ואמר אנא לא אמרי ליה כלום חזר ואמר או דילמא לא שמע מיניה אלא כיון דאמר ר' יהודה בר פזי בשם ר"א כל כהן שעמד בבהכ"נ ואינו נושא את כפיו עובר בעשה וסבר למימר שמצות עשה דוחה למצות ל"ת אמר אנא לא אמרית ליה אייתוניה ואנא מלקי ליה [ר' אבוה הוי יתיב ומתני בבי כנישתא דקיסרין והוי תמן מיתנא ואתא עונתא דנשיאת כפים ולא שאלון ליה] אתא עונתא דמיצליא ושאלון ליה אמר להון על נשיאות כפים לא שאילתון לי ועל מיצלא אתון שאלון כד שמעון כן הוה כל חד וחד מנהון משמט גרמיה וערק:
רַב אָמַר: חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה הוּא.
Rav says: One need be concerned that a priest who does not ascend to recite the Priestly Benediction is perhaps the son of a priest and a divorced woman, or the son of a priest and a yevama who has performed ḥalitza [ ḥalutza ]. Perhaps he does not ascend to recite the Priestly Benediction because he is disqualified from the priesthood.
וְלָא פְּלִיגִי: הָא דְּסָלֵיק לִפְרָקִים, הָא דְּלָא סָלֵיק לִפְרָקִים.
The Gemara comments: And they do not disagree. This statement of Rabbi Yehoshua ben Levi is referring to a case where he ascends periodically. Therefore, there is no reason to believe that he is disqualified from the priesthood, and the assumption is that he violates three positive mitzvot. Whereas that statement of Rav is referring to a case where one does not ascend to recite the Priestly Benediction even periodically, and therefore there is reason to suspect that he is disqualified from the priesthood.
RASHI
לפרקים בחגים ובמועדים:
TOSAFOT
הא דסליק לפרקים ה"ה אי לא סליק אלא דמחזיק נפשיה ע"י מתנות כהונה כמו שאמר בפרק הזרוע (חולין דף קלג.) אמר אביי מריש הוה חטיפנא מתנתא וכו' עד משקל נמי לא שקילנא לבר ממעלי יומא דכיפורי לאחזוקי נפשי בכהני ולפרוס ידיה אנסי ליה עידניה:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה בַּעֲבוֹדָה – שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״. מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה, אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who does not ascend the platform during the blessing of the Temple service
RASHI
שאינו עולה בעבודה קודם שיסיים שליח צבור רצה צריך לעלות על הדוכן:
וירד מעשות אלמא בעוד עבודה בידו בירך ואח"כ וירד מעשות אלמא השתא הוא דגמר:
אִינִי? וְהָא רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי סָלְקִי! רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי מֵעִיקָּרָא הָווּ עָקְרִי כַּרְעַיְיהוּ, מִמְטָא לָא הֲוָה מָטוּ הָתָם, וּכִדְתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעֲיָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עָקַר אֶת רַגְלָיו, אֲבָל עָקַר אֶת רַגְלָיו – עוֹלֶה.
The Gemara asks: Is that so? But didn’t the priests Rabbi Ami and Rabbi Asi ascend after the blessing of the service? The Gemara answers: Rabbi Ami and Rabbi Asi would begin walking to the platform during the blessing of the service, but they would not arrive there until after the conclusion of this blessing. And this is sufficient in accordance with what Rabbi Oshaya taught: They taught that a priest may not recite the benediction if he did not ascend the platform during the blessing of Temple service only in a case where he did not begin walking. But if he began walking before the prayer leader finished the blessing, he may ascend the platform even after he has finished the blessing.
RASHI
מעיקרא הוו עקרי כרעייהו ממקומן בעבודה אבל רחוק היה מקומן מן הדוכן ולא מטו עד דגמרה ברכת העבודה:
וּתְנַן נַמִי: אִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ – רַשַּׁאי. וְהָוֵינַן בָּהּ: הָא לָא עָקַר! אֶלָּא דְּנָד פּוּרְתָּא, הָכָא נַמִי דְּעָקַר פּוּרְתָּא.
And concerning this issue, we also learned in a mishna ( Berakhot 34a): A priest who serves as prayer leader does not recite the Priestly Benediction, but if he is certain that he can lift his hands
RASHI
ותנן נמי בברכות אם הבטחתו כו' רישא הכי איתא העובר לפני התיבה לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף ואם אין שם כהן אלא הוא לא ישא את כפיו שלא תיטרף דעתו בשובו לתפלתו ולא ידע להתחיל מיד בשים שלום ואם הבטחתו שהוא מלומד בדבר ולא תטרף דעתו נושא את כפיו וחוזר לתפלתו:
רשאי לישא את כפיו:
והא לא עלה בעבודה אלא דעקר פורתא וש"מ סגי בהכי שעוקר מעט רגליו לילך לצד הדוכן בעבודה:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין נוֹתְנִין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אֶלָּא לְטוֹב עַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל״. אַל תִּיקְרֵי ״יְבֹרָךְ״ אֶלָּא ״יְבָרֵךְ״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: One may give a cup of blessing to recite the blessing of Grace after Meals only to someone with a good eye, i.e., a generous person, as it is stated: “One who has a good eye will be blessed [ yevorakh ],
RASHI
לברך בהמ"ז:
לטוב עין שונאי בצע וגומלי חסד בממונן:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ עוֹפוֹת מַכִּירִין בְּצָרֵי הָעַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָּל בַּעַל כָּנָף״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: From where is it derived that even birds recognize miserly people
RASHI
מכירין בצרי עין ואין אוכלים משלהם:
כי חנם מזורה הרשת לעיל מיניה משתעי בצרי עין נארבה לדם וגו' כל הון יקר נמצא וגו' כי חנם מזורה הרשת לשון יזורה על נוהו גפרית כך דרכם של ציידים לזרות חטים ושעורים ברשתם כדי שיבואו העופות לאכול ואלו צרי העין חנם מאבדין מזונות שזורין ברשתם בעיני כל בעל כנף שאף הן מכירין בהן ואין נהנין ממזונותיהן:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַנֶּהֱנֶה מִצָּרֵי הָעַיִן עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וגו', כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ״ וגו'. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, ״אַל תִּלְחַם״ וְ״אַל תִּתְאָו״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Anyone who derives benefit from miserly people transgresses a prohibition, as it is stated: “Do not eat the bread of one who has an evil eye, and do not desire his delicacies, for as one that has reckoned within himself, so he is. He says to you: Eat and drink, but his heart is not with you” (Proverbs 23:6–7). Rav Naḥman bar Yitzḥak says: He transgresses two prohibitions, as it says “do not eat” and also “do not desire.”
RASHI
כי כמו שער בנפשו שער זה על כרחנו לשון פעל הוא ונקודתו מוכחת עליו שחציו קמץ וחציו פתח וטעמו למטה כאילו זה האוכל מירר והשעיר בנפשו של צר עין וכך הוא לשון כתאנים השוערים (ירמיהו כ״ט:י״ז) ומנחם בן סרוק פירשו לשון שיעור תמיד הוא משער כמה יאכל זה ועד מתי:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין עֶגְלָה עֲרוּפָה בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל צָרֵי הָעַיִן,
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: When a person is found slain between two cities and it is not known who killed him, a heifer whose neck is broken is brought. This occurs only because of miserly people.
שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָנוּ וְאָמְרוּ יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה״. וְכִי עַל לִבֵּנוּ עָלְתָה שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָמִים הֵם? אֶלָּא, לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ. לֹא בָּא לְיָדֵינוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת. לֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָיה.
As it is stated: “And they shall speak and say: Our hands have not shed this blood” (Deuteronomy 21:7). But did it enter our hearts to think that the Elders of the court are murderers? Why it is necessary for them to publicize that they did not kill him? Rather, they must declare: It is not so that this victim came to us and we dismissed him, and it is not so that we saw him and left him. In other words, he did not come to us and we in turn dismissed him without food, and we did not see him and then leave him without an escort. It is miserly people who do not provide others with food and cause them to travel to places where they might be murdered.
RASHI
ופטרנוהו בלא מזונות כלומר למזונות הוצרך ולא היה לו וראה אחד נושא מזונות ובא לחוטפם ממנו לאונס רעבון ועמד זה עליו והרגו:
בלא לוייה חבורה שילך עמהם:
אָמַר אַדָּא אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים, כּוּלָּן עוֹלִין לַדּוּכָן. לְמִי מְבָרְכִין? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּשָּׂדוֹת.
§ Adda said that Rabbi Samlai says: In a synagogue that is made up entirely of priests,
RASHI
שבשדות דאניסי במלאכתן ואין יכולין לבא:
אִינִי? וְהָתָנֵי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בַּר חִיָּיא: עַם שֶׁאֲחוֹרֵי כֹהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה! לָא קַשְׁיָא. הָא דַּאֲנִיסִי, הָא דְּלָא אֲנִיסִי.
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Abba, son of Rav Minyamin bar Ḥiyya, teach that the people who are standing behind the backs of the priests
RASHI
דלא אניסי העומדין בבהכ"נ אחורי הכהנים לא אניסי אלא שאין הברכה חשובה עליהם לעקור רגליהם ולבא לפני הכהנים להיות מתברכים פנים כנגד פנים כדת הלכך אינם בכלל ברכה כדאמרי' כה תברכו פנים כנגד פנים:
TOSAFOT
הא דאניסי הא דלא אניסי בסוף מסכת ר"ה (דף לה.) אמרי' דדוקא הני שבשדות אניסי אבל הני דקיימי במתא לא אניסי:
וְהָתָנֵי רַב שִׁימִי מִבִּירְתֵא דְּשִׁיחוֹרֵי: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכּוּלָּהּ כֹּהֲנִים, מִקְצָתָן עוֹלִין וּמִקְצָתָן עוֹנִין ״אָמֵן״!
The Gemara asks: But didn’t Rav Shimi of Birte deShiḥorei teach the following baraita : In a synagogue that is made up entirely of priests, some of them ascend to recite the benediction and some of them answer amen?
RASHI
מבירתא דשחורי לשון בירה. שחורי מקום:
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִישְׁתַּיַּיר בֵּי עֲשָׂרָה, הָא דְּלָא אִישְׁתַּיַּיר בֵּי עֲשָׂרָה.
The Gemara answers: That is not difficult. That is a case where, if some of the priests recite the benediction, a quorum of ten priests still remains
RASHI
אישתייר בי עשרה מקצתן עולין לדוכן והעשרה עונין אמן לא אישתייר בי עשרה לא חשיב לברכה לחודייהו הילכך כולן עולין ומברכין לאחיהם שבשדות:
גּוּפָא, תָּנָא אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בַּר חִיָּיא: עַם שֶׁאֲחוֹרֵי כֹהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה.
The Gemara returns to the matter itself cited above: Abba, son of Rav Minyamin bar Ḥiyya, taught: The people who are standing behind the priests are not included in the benediction.
פְּשִׁיטָא, אֲרִיכֵי בְּאַפֵּי גּוּצֵי לָא מַפְסְקֵי; תֵּיבָה לָא מַפְסְקָא; מְחִיצָּה מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֲפִילּוּ מְחִיצָּה שֶׁל בַּרְזֶל אֵינָהּ מַפְסֶקֶת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
The Gemara raises several questions with regard to this statement: It is obvious that tall people standing in front of short people do not interpose between the priests and the shorter people with regard to the Priestly Benediction. Similarly, a chest or ark containing a Torah scroll does not interpose between the priests and the people. However, what is the halakha with regard to a partition? Come and hear an answer from what Rabbi Yehoshua ben Levi said: Even an iron partition
RASHI
אריכי באפי גוצי לא מפסקי בין כהנים מהיות בכלל ברכה דאם כן אין לדבר סוף:
TOSAFOT
מחיצה מאי י"ל דדוקא בדלא אניסי קמבעיא ליה אבל בדאניסי פשיטא דמי גרע מאחיהם שבשדות וא"ת אי לא אניסי אמאי עדיפי מעם שאחורי הכהנים בלא הפסק מחיצה י"ל עם שאחורי הכהנים מראין בעצמן כאילו אין הברכה חשובה בעיניהם דכתיב אמור להם פנים כנגד פנים והן עומדים אחורי עורף אבל בהפסק מחיצה כיון דלא קיימי אחורי עורף לאו מילתא היא דלא חזינן דקפיד קרא בהכי מההיא דסוף מס' ר"ה (דף לה.) משמע דה"ה לתפלה והכי משמע נמי בפרק כיצד צולין (פסחים דף פה:) דתנן אבר שיצא מקצתו לחוץ מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ אמר רב וכן לתפלה ופליגא דר' יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי אפי' מחיצה וכו' מדקא פשיט סתמא דגמ' ממילת' דריב"ל ש"מ דקיימא לן כוותיה וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא קי"ל כר' יהושע בן לוי ומקשה מפ' כל גגות (עירובין דף צב.) דיתיב ר' זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי שמע מינה ממתני' דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה וכו' עד צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן צבור בקטנה וש"צ בגדולה אין יוצאין ידי חובתן תשעה בגדולה וא' בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה וא' בגדולה אין מצטרפין וה"ה גדולה בגדולה דליכא למימר דיורי גדולה בגדולה אלמא לענין תפלה לא אמר אפילו מחיצה של ברזל אין מפסקת ונראה דלא דמי דהיכא דאיכא עשרה בגדולה ושליח צבור עמהן ואחד בגדולה כיוצא בה מתוך שמוציא בני הגדולה יוצא גם זה שבאחרת כה"ג אמרינן דוקא אפילו מחיצה וכו' שהרי מוציא אפילו אחיו שבשדות כדאיתא במסכת ראש השנה (דף לה.) אבל היכא דצריך לצרופינהו ודאי לא מצטרפי וההיא דפ' אין עומדין (ברכות דף לב:) דא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהן שבשמים לא שייכא להכא דההיא אמר לגבי הא שאין תפלתן מקובלת כמו בזמן שבהמ"ק קיים מיהו לענין זה אין מפסקת אם יתברכו הצבור ע"י ברכת כהנים שעמהן בבית הכנסת או יוציא ש"צ ידי חובתן גם זה יתברך ויוצא ידי חובתו עמהן דכלפי אבינו שבשמים לא תלי בהפסק מחיצה:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: צְדָדִין, מַהוּ? אֲמַר אַבָּא מָר בַּר רַב אַשִׁי: תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: נִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת לְפָנָיו
A dilemma was raised before the Sages: What is the halakha in the case of people who are standing to the sides of the priests? Are they included in the blessing? Abba Mar bar Rav Ashi said: Come and hear an answer, as we learned in a mishna ( Para 12:2) with regard to the halakha of sprinkling the waters of purification on vessels that contracted ritual impurity imparted by a corpse: If one intended to sprinkle the water forward