Back
Sotah
Daf 18bוְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי – יָבוֹאוּ בִּי.
nor as a widow waiting for my yavam
RASHI
שומרת יבם וכנוסה ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה כמו ואביו שמר את הדבר (בראשית ל״ז:י״א) לא תשמור על חטאתי (איוב י״ד:ט״ז):
אמן שלא נטמאתי היינו קבלת שבועה ואם נטמאתי יבאו בי היינו קבלת אלה כדרך שהשביעה כדאמר לעיל בגמרא משביעני עליך שלא נטמאת ואם נטמאת יבאו ביך והיינו פירושו דאמן על השבועה אמן על האלה דתניא ברישא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא.
Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled
RASHI
אמן שלא אטמא שאם תטמא לאחר זמן מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא:
TOSAFOT
אמן שלא אטמא ירושלמי לא שהיה ר"מ אומר המים בודקין אותה מעכשיו אלא המים פקודים בה לכשתטמא המים בודקין אותה למפרע:
הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ.
All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming be- trothed
RASHI
ולא על אחר שתתגרש כו' ואפילו לר"מ דאמר מתנה על העתיד:
נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָהּ – לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
Similarly, if a husband divorced his wife, and while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, and he then warned her about a specific man, and she secluded herself, and she is now about to drink the water of the sota , he cannot stipulate with her that she take an oath that she did not become defiled during the period in which she was divorced. This is because her husband would become forbidden to her only if she had married another man after being divorced, not if she merely committed an act of promiscuity.
RASHI
ונטמאת בגירושיה דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין דכי כתיב (דברים כד) לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחר קידושין ונישואין כתיב כדכתיב והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון:
זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ – לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
This is the principle:
גמ׳ אָמַר רַב הַמְנוּנָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה – אֲסוּרָה לִיבָמָהּ. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה.
Rav Hamnuna says: In the case of a widow awaiting her yavam
RASHI
גמ' שזינתה כשהיא שומרת יבם:
אסורה ליבמה כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה:
מדקתני שומרת יבם שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם:
TOSAFOT
שומרת יבם שזינתה אסורה ליבמה פי' אפי' לרבנן דאמרי קידושין תופסין בחייבי לאוין ופליגי אדר"ע הכא מודו כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דכתיב בה לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהא בה הויה לזר אלמא דקרא משוי לה ' כערוה דלא תפסי בה קידושין משום דאגידא ביה והויא כארוסתו שזינתה:
אִי אָמְרַת בִּשְׁלָמָא אֲסִירָה, מִשּׁוּם הָכִי מַתְנֶה בַּהֲדָהּ. אֶלָּא אִי אָמְרַת לָא אֲסִירָה, הֵיכִי מַתְנֶה בַּהֲדָהּ? וְהָתְנַן – זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁאִילּוּ תִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ – לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ!
The Gemara explains: Granted, if you say that a woman awaiting levirate marriage who committed adultery is forbidden to the yavam , due to that reason a husband may stipulate with a sota that she take an oath that she did not commit adultery while she was awaiting levirate marriage with him. But if you say that such a woman does not become forbidden, how can a husband stipulate this with her? But didn’t we learn in the mishna that this is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act? Clearly she must become forbidden to the yavam if she commits adultery.
RASHI
אי אמרת בשלמא זנתה נאסרת עליו משום הכי מתנה ע"י גלגול אף על אותו זנות אלא אי אמרת כו':
אָמְרִי בְּמַעַרְבָא: לֵית הִילְכְתָא כְּרַב הַמְנוּנָא.
They say in the West, Eretz Yisrael: The halakha is not in accordance with the opinion of Rav Hamnuna. A woman awaiting levirate marriage who commits adultery does not become forbidden to the yavam .
TOSAFOT
אמרי במערבא לית הילכתא כרב המנונא בסוף פ"ק דסנהדרין (דף יז:) מפרש דאמרי במערבא היינו רבי ירמיה ונראה אע"ג דפסיק דלית הילכתא כרב המנונא הילכתא כוותיה דאמר בהאשה רבה (יבמות דף צב:) דרב סבירא ליה דאין קידושין תופסין ביבמה ושמואל מספקא ליה ואמר בעניותינו צריכה גט ופסיק אמימר כשמואל ורב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב נישואין יש בה בזנות כדרב המנונא וכן ר' יוחנן ור' ינאי סבירא להו התם דאין קידושין תופסין ביבמה ופשיט לה ר' יוחנן ממתני' דלאחר שיחלוץ ליך יבמיך וא"ל רבי ינאי אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא תותיה וא"ל ר"ל לר"י אי לאו דקלסך גברא רבה ה"א מתני' ר"ע היא ומיהו ר"ל לא פליג אדר' יוחנן דהא מוקי התם באותו הפרק (דף צה.) הא דקתני ומה במקום שבא על האיסור קל נאסר האוסר בשומרת יבם וכדרב המנונא ובסוף ההיא גמרא ובשילהי החולץ (יבמות דף מט:) אנן נמי אביי מספקא ליה אי כרב אי כשמואל ובפ' הזורק בגיטין (דף פ:) פליגי לישני דגמרא אי מתני' הוה תיובתא לרב המנונא אי הוה סייעתיה והתם מצי למידחי סייעתיה כי הכא לאוקמיה מתניתין כר"ע אלא דדחי לה מלישנא דמתני' גופיה בירושלמי מפרש היאך קילס רבי ינאי לרבי יוחנן שקרא עליו הזלים זהב מכיס בני אל יליזו מעיניך חכם בני ושמח לבי תן לחכם ויחכם עוד ישמע חכם ויוסף לקח א"ל ר"ל בתר כל אלו פסוקי קילוסיה יכול הוא פתר ליה כר"ע ותו דחי ליה התם ויתיבניה מה איכפת לו ממזר גבי קינוי התורה אמרה וקנא את אשתו אפילו מקצת אשתו ולפום מסקנא דהתם משמע דלית הילכתא כרב המנונא והכי גרס התם שומרת יבם שזינתה ר"א אומר מותרת לביתה ר' יהושע בן לוי אומר אסורה לביתה א"ר ינאי שומרת יבם שזינתה מותרת לביתה ותני כן ונעלמה מעיני אישה ולא מעיני יבמה רבי יעקב בן זבדי בשם ר' אבהו מעשה היה וכהנת היתה והותרה לביתה א"ר יוסי בר בון אף לא מכות אין בה לפי הירושלמי משמע דפליג רבי ינאי ארבי ינאי הא דאמר בהאשה רבה א"ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו אין קידושין תופסין ביבמה גרסי' הכי בירושלמי א"ר שמואל לא כן א"ר ינאי נמנו שלשים וכמה זקנים מנין שאין קדושין תופסין וכו':
אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי: שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה, הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, וּמְשַׁוֵּי לָהּ כִּי עֶרְוָה.
The Gemara asks: But with regard to that which is taught in the mishna: Nor as a widow waiting for my yavam to perform levirate marriage, nor when married through levirate marriage, in accordance with whose opinion is this? It is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who says: Betrothal does not take effect even for those who would be merely liable for violating ordinary prohibitions were they to be married. All agree that betrothal does not take effect for forbidden unions that carry the punishment of karet , e.g., unions between siblings. However, according to Rabbi Akiva, in matters of personal status an ordinary Torah prohibition is equivalent to prohibitions that carry the punishment of karet . And he therefore holds that just as a wife who commits adultery, rendering her liable to receive karet , is forbidden to her husband and must be divorced, so too, a widow awaiting her yavam who commits adultery, violat- ing an ordinary Torah prohibition, is considered to be a woman forbidden to her yavam .
RASHI
אין קידושין תופסין לאשה האסורה על המקדשה בלאו ורבנן פליגי עליה ואמרי בחייבי כריתות הוא דלא תפסי אבל בחייבי לאוין תפסי אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות שהולד ממזר ולגבי לאסור על בעלה נמי כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו בלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר (דברים כה) אוסרה על יבמה:
ומשוי לה לחייבי לאוין:
כי ערוה דכרת:
בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים? עַל נִישּׂוּאֵי אָחִיו, מַהוּ?
Rabbi Yirmeya raised a dilemma: If a man divorced his wife and then remarried her, and she then secluded herself and came to drink the water of a sota , what is the halakha as to whether a man in that situation may stipulate with her concerning their first marriage?
RASHI
נשואין הראשונים כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה:
[על נשואי אחיו] מהו לגלגל זנות שתחת אחיו דהא דתנן במתני' ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה לאו בחדא אתתא קאי שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו אלא מילי מילי קתני אם הבעל משקה מתנה עמה על ארוסה ונשואה ואם היבם שכנסה משקה מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה:
תָּא שְׁמַע, זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ – לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ, הָא אֲסִירָה – הָכִי נַמִי דְּמַתְנֶה. שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara proposes: Come and hear evidence from the conclusion of the mishna: This is the principle: In every case where if she would engage in sexual intercourse with someone else she would not become forbidden to her husband due to this act, he may not stipulate with her that her oath include that act. One may therefore infer that he may indeed stipulate with her concerning any case in which she would become forbidden. In both of the cases in question the woman would have become forbidden to her husband if she had been guilty. Therefore, the Gemara concludes: Indeed, conclude from the mishna that he is entitled to stipulate in these cases.
RASHI
הא אסירה הכי נמי דמתנה וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם וכן בזנות נישואי אחיו כדאמר בפ"ק (לעיל סוטה דף ב.) ואם מת חולצת ולא מתייבמת:
״רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי״ וכו׳. תַּנְיָא, לֹא כְּשֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר: אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, שֶׁאִם תִּטָּמֵא – מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁיו. אֶלָּא, לִכְשֶׁתִּטָּמֵא מַיִם מְעַרְעְרִין אוֹתָהּ וּבוֹדְקִין אוֹתָהּ.
§ The mishna states: Rabbi Meir says that “amen, amen” means: Amen that I did not become defiled in the past, amen that I will not become defiled in the future. With regard to this it is taught in a baraita ( Tosefta 2:2): When Rabbi Meir said: Amen that I will not become defiled in the future, he did not mean to say that if God knows that she will become defiled in the future, the water that she drinks now evaluates whether she will be unfaithful and passes judgment on her from now. Rather, he meant that in the event that she becomes defiled in the future, the water that she drinks now will destabilize her and evaluate then whether she was unfaithful.
RASHI
לא כשאמר ר"מ אמן שלא אטמא עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד:
מערערין אותה חוזרין לה לתוך גרונה כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה ערער והוא לשון זעקת שבר יעוערו (ישעיהו טו):
בָּעֵי רַב אַשִׁי: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָאַחֲרוֹנִים? הָשְׁתָּא מִיהָא לָא אֲסִירָה לֵיהּ, אוֹ דִּילְמָא זִימְנִין דִּמְגָרֵשׁ לָהּ וַהֲדַר מַהֲדַר לָהּ?
Rav Ashi raised a dilemma: What is the halakha as to whether a man may stipulate with his wife concerning a later marriage,
RASHI
על נשואין אחרונים לר"מ דאמר מתנה על העתיד מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא:
TOSAFOT
מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים ירושלמי א"ר ינאי פשיטא שאדם מוחל על קינוי גירש כמי שמחל היך עבידא קינא לה וגירשה החזירה ונסתרה אי תימא גירש כמי שמחל צריך לקנאות לה פעם שניה אי תימא גירש כמי שלא מחל אין צריך לקנאות לה פעם שניה אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה וגירשה והחזירה ונסתרה שתתה ולא בדקו אותה המים טהורה היא או מאחר שאין המים בודקין את האשה טמאה היא ואסורה לביתה:
תָּא שְׁמַע: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁלֹּא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִירֶנָּה – לֹא הָיָה מַתְנֶה. הָא יַחֲזִירֶנָּה וְתִיטָּמֵא הָכִי נַמִי דְּמַתְנֵי. שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara answers: Come and hear evidence from the mishna: All agree that he may stipulate with her through this oath neither with regard to what she did before becoming betrothed to him, nor with regard to what she will do after she becomes divorced from him. And if while divorced she secluded herself with another man and became defiled, and afterward her husband took her back and remarried her, he may not stipulate with her with regard to the period in which she was divorced, since that act does not render her forbidden to him. The Gemara infers: But if he remarries her and she then becomes defiled, she would be forbidden to him. Therefore, he may indeed stipulate with her in advance with regard to this. The Gemara states: Indeed, conclude from the mishna that this is so.
RASHI
ואחר כך יחזירנה טעמא דתטמא בימי גירושיה דלא מיתסרא עליה הא תטמא לאחר חזרה הכי נמי דמתני עכשיו:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת״ – מְלַמֵּד, שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה.
§ The Sages taught: The verse states: “This is the law of jealousy” (Numbers 5:29), indicating that the same law is to be carried out in all cases of jealousy. This teaches that the woman drinks and repeats,
RASHI
תורת הקנאות תורה אחת לכל הקנאות שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת״ – שֶׁאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְהֵעִיד לְפָנֵינוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין, שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, וְקִיבַּלְנוּ עֵדוּתוֹ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד.
The baraita continues: Rabbi Yehuda says: The word “this” in the verse is a restricting term, indicating that the woman does not drink and repeat. Rabbi Yehuda said: There was an incident in which Neḥunya the ditch digger
RASHI
רבי יהודה אומר זאת מיעוטא הוא זאת ולא אחרת:
חופר שיחין להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים:
בשני אנשים אם מת בעלה זה שהשקה ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה וקבלנו עדותו של נחוניא שישקנה השני דרבי יהודה דריש זאת למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל א' אם חזר וקינא לה ודריש תורת לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני ומדקאמר ר' יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה מכלל דלתנא קמא אפילו בעל א' משקה שני פעמים והיינו דפרכינן ותנא קמא הא כתיב זאת ומאי קא ממעט מיניה:
TOSAFOT
אין האשה שותה ושונה ירושלמי כורכמית תוכיח ששתתה ושינתה ושילשה לפני שמעיה ואבטליון:
קבלנו עדותו בשני אנשים צ"ע בפ"ק דקידושין (דף יח.) דמוקמינן התם הא דקתני בגניבתו כיון שנמכר פעם אחת שוב אי אתה רשאי למוכרו בשני בני אדם אבל באדם אחד נמכר ונשנה [ולפירוש רש"י התם ניחא שפיר כיון שנמכר פעם אחת וכו'] מתוספת רבי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים.
The baraita concludes: And the Rabbis say: The woman does not drink and repeat, whether with regard to one man or with regard to two men.
וְתַנָּא קַמָּא נַמִי הָכְתִיב: ״זֹאת״! וְרַבָּנַן בַּתְרָאֵי נַמִי הָא כְּתִיב: ״תּוֹרַת״!
The Gemara asks: But according to the first tanna of the baraita as well, isn’t it written in the verse: “This,” restricting the number of times a woman must drink? And according to the Rabbis mentioned later in the baraita as well, isn’t it written: “The law of jealousy,” amplifying the number of times a woman must drink to include all cases of jealousy?
TOSAFOT
ורבנן בתראי הכתיב תורת וא"ת הא דרשינן ליה בפ"ב דכריתות (דף ט:) שאדם מביא קרבן אחד אפילו אם קינא לאשתו על ידי אנשים הרבה וי"ל דהתם מיירי קודם ששתתה קינא לה מפלוני ונסתרה וקינא לה מפלוני ונסתרה וכן פעמים הרבה משקה בפעם אחת על כולן ומביא מנחה אחת על כולן ונפקא לן מקנאות אבל הכא דרשינן תורת לשותה ושונה שחזר וקינא לה לאחר שתיה ונסתרה שחוזרת ושותה שנית:
אֲמַר רָבָא: בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה,
Rava said: Different halakhot apply to different cases: With regard to one husband who accused his wife twice about one paramour, everyone agrees that the woman does not drink and repeat, having been proven innocent once,