Back
Shabbat
Daf 77aגַּרְאִינִין אוֹ גַּרְעִינִין? אָמַר רָבָא בַּר עוּלָּא: “וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ״.
In the mishna at the end of the previous chapter we learned that the measure that determines liability for carrying out foods is calculated without their seeds [ garinin ]. Is the correct version garinin with an alef or garinin with an ayin ? Rava bar Ulla said: It is with an ayin , since it stems from the same root as: “And it shall be subtracted [ venigra with an ayin ] from your valuation” (Leviticus 27:18).
RASHI
גראינין מתניתין דפרקין דלעיל חוץ מקליפתן וגרעיניהן:
ונגרע והגרעינין זורקין ונגרעין מתוך האוכל:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: אוֹמְמוֹת אוֹ עוֹמְמוֹת? אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: “אֲרָזִים לֹא עֲמָמֻהוּ בְּגַן אֱלֹהִים״.
A dilemma was raised before the Sages: Do we describe dimming coals as omemot with an alef or omemot with an ayin ? Rav Yitzḥak bar Avdimi said: It is written with an ayin , as it is stated: “The cedars in the garden of God could not hide it [ amamuhu with an ayin ]” (Ezekiel 31:8).
RASHI
אוממות גבי גחלים מייתינן ליה בכיצד צולין גחלים יכול עוממות ת"ל אש אי אש יכול שלהבת כו':
עממוהו לא החשיכו מראיתו להיות הם נאים ממנו:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: מְאַמְּצִין תְּנַן אוֹ מְעַמְּצִין? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: “וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע״.
A dilemma was raised before the Sages: With regard to closing the eyes of the dead, did we learn in the mishna me’amtzin with an alef , or me’amtzin with an ayin ? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is written with an ayin as it is stated: “And closes [ ve’otzem with an ayin ] his eyes from seeing evil” (Isaiah 33:15).
RASHI
מאמצין לקמן גבי עינים של מת בפ' שואל (שבת דף קנא:):
תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא חָלָב שֶׁל בְּהֵמָה – כְּדֵי גְּמִיאָה, חָלָב שֶׁל אִשָּׁה וְלוֹבֶן שֶׁל בֵּיצָה – כְּדֵי לִיתֵּן בִּמְשִׁיפָא שֶׁל קִילוֹר, [קִילוֹר] – כְּדֵי לָשׁוּף בַּמַּיִם. בָּעֵי רַב אַשִׁי: כְּדֵי שִׁיפָה, אוֹ כְּדֵי אֲחִיזָה וְשִׁיפָה? תֵּיקוּ.
With regard to carrying out milk, the Sages taught: One who carries out the milk of an animal on Shabbat is liable only for a measure equivalent to that which is swallowed in one gulp.
RASHI
במשיפה של קילור שרגילין לשופו בחלב של אשה:
כדי לשוף במים לשני עינים:
כדי שיפה או כדי אחיזה ושיפה מה שנדבק באצבעותיו לבד מה שנותן בעיניו:
“דְּבַשׁ כְּדֵי לִיתֵּן עַל הַכָּתִית״. תָּנָא: כְּדֵי לִיתֵּן עַל פִּי כָּתִית. בָּעֵי רַב אַשִׁי: עַל כָּתִית – אַפּוּמָּא דְּכוּלָּהּ כָּתִית, אוֹ דִּילְמָא: אַמּוֹרָשָׁא קַמָּא דְּכָתִית, לְאַפּוֹקֵי הוֹדְרָנָא דְּלָא? תֵּיקוּ.
We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out honey is equivalent to that which is used to place on a sore
RASHI
אפומא דכולה כתית וכל מכה קרויה פה:
מורשא קמא עליון של מכה:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָּרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה. בָּרָא שַׁבְּלוּל – לְכָתִית, בָּרָא זְבוּב – לְצִירְעָה, יַתּוּשׁ – לְנָחָשׁ, וְנָחָשׁ – לַחֲפָפִית, וּסְמָמִית – לְעַקְרָב. הֵיכִי עָבֵיד לֵיהּ? מַיְיתֵי חֲדָא אוּכָּמָא וַחֲדָא חִיוָּרָא, וְשָׁלְקִי לְהוּ וְשָׁיְיפִי לֵיהּ.
On the subject of sores, the Gemara cites a statement referring to one of the methods for healing a sore. Rav Yehuda said that Rav said: Everything that the Holy One, Blessed be He, created in His world, He did not create anything for naught.
RASHI
שבלול לימצ"א:
לכתית מניחה (לכתית) עליו:
זבוב לצירעה למי שעקצו צירעה כותש זבוב ומניחה עליו:
לחפפית מין שחין:
סממית אייראניא"ה בלע"ז:
לעקרב עקיצת עקרב כותש סממית ומניחה עליו:
ושייף ומושח:
תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה אֵימוֹת הֵן, אֵימַת חַלָּשׁ עַל גִּבּוֹר: אֵימַת מַפְגִּיעַ עַל אֲרִי, אֵימַת יַתּוּשׁ עַל הַפִּיל, אֵימַת סְמָמִית עַל הָעַקְרָב, אֵימַת סְנוּנִית עַל הַנֶּשֶׁר, אֵימַת כִּילְבִית עַל לִוְיָתָן. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי קְרָא – “הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז״.
With regard to these creatures, the Gemara cites that which our Sages taught: There are five dreads,
RASHI
מפגיע חיה קטנה וקולה גדול ושומע וירא שתהא בריה גדולה ובורח:
יתוש נכנס לפיל בחוטמו וכן סממית לעקרב נכנס לו באזנו:
סנונית ארונדייל"א נכנסת תחת כנפי הנשר ומעכבו מפרישת כנפיו:
כילבית שרץ קטן ונכנס לדג גדול באזנו:
המבליג שוד על עז המחזיק שדוד על הגבור:
רַבִּי זֵירָא אַשְׁכַּח לְרַב יְהוּדָה דַּהֲוָה קָאֵי אַפִּיתְחָא דְּבֵי חֲמוּהּ, וְחַזְיֵיהּ דַּהֲוָה בְּדִיחָא דַּעֲתֵיהּ, וְאִי בָּעֵי מִינֵיהּ כָּל חֲלָלֵי עָלְמָא הֲוָה אָמַר לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא עִיזֵּי מַסְגָן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר אִימְרֵי? אָמַר לֵיהּ: כִּבְרִיָּיתוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּבְרֵישָׁא חֲשׁוֹכָא וַהֲדַר נְהוֹרָא. מַאי טַעְמָא הָנֵי מְכַסְיָין וְהָנֵי מְגַלְיָין? הָנֵי דִּמְכַסִּינַן מִינַּיְיהוּ – מְכַסְיָין, וְהָנֵי דְּלָא מְכַסִּינַן מִינַּיְיהוּ – מְגַלְיָין. מַאי טַעְמָא גַּמְלָא זוּטַר גְּנוּבְתֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּאָכַל כִּיסֵי. מַאי טַעְמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְּנוּבְתֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּדָיֵיר בְּאָגְמֵי, וּבָעֵי לְכַרְכּוֹשִׁי בַּקֵּי.
On the topic of the nature of the world, the Gemara relates that Rabbi Zeira found Rav Yehuda, who was standing at the entrance of his father-in-law’s house, and observed that he was in an especially cheerful mood. And Rabbi Zeira understood that were he to ask Rabbi Yehuda about anything in the entire world, he would tell him the answer. He therefore posed questions to him on a variety of topics unrelated to halakha . He asked: Why do goats walk in front
RASHI
כל חללי עלמא פירוש דברים הנעשים בכל חלל העולם:
מסגיין בריש עדרא מהלכות בראש העדר:
ברישא חשוכא סתם עזים שחורות סתם רחלות לבנות:
מכסיין בזנב:
והני מגליין העזים אין להם אליה:
הני דמכסינן מינייהו רחלים שאנחנו מתכסין מצמרן גם הן מכוסות:
דאכלה כיסי קוצים לפיכך זנבו קצר כדי שלא ידבקו בה הקוצים:
ובעי לכרכושי בקי להבריח היתושין:
מַאי טַעְמָא קַרְנָא דְּקַמְצָא רְכִיכָא? מִשּׁוּם דְּדָיְירָא בְּחִילְפֵי, וְאִי קַשְׁיָא – נָדְיָא וּמִתְעַוְּורָא. דַּאֲמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּבָעֵי דְּלִיסְמֵיהּ לְקַמְצָא – שַׁלוֹפִינְהוּ לְקַרְנֵיהּ. מַאי טַעְמָא הַאי תִּימְרָא דְּתַרְנְגוֹלְתָּא מִדְלִי לְעֵילָא? דְּדָיְירֵי אַדַּפֵּי, וְאִי עָיֵיל קֻטְּרָא מִתְעַוְּורָא. דַּשָּׁא – דֶּרֶךְ שָׁם. דַּרְגָּא – דֶּרֶךְ גַּג. מִתְכּוֹלִיתָא – מָתַי תִּכְלֶה דָּא. בֵּיתָּא – בֹּא וְאֵיתִיב בָּהּ. בִּיקְתָּא – בֵּי עַקְתָּא.
He continued to ask: Why is the grasshopper’s antenna
RASHI
קמצא ארבה ול"נ קמצא [נמלה]:
חילפי ערבה:
ואי קשיא נדיא ומתעוורא ואם היתה קשה תנוד ותעקר כשתכה בעצים:
ומתעוורא יסתמו עיניה שמראות עיניה תלויה בה כדשמואל:
תימרא דתרנגולא מידליא לעילא ריס של עין התחתון כשעוצם עיניו עולה למעלה מן העליון ובשאר כל בריה העליון שוכב על התחתון:
משום דדייר אדפי שעולה בלילות על הקרשים והקורות צריך שיעלה התחתון על העליון מפני העשן שלא יכנס בעיניו:
מתכוליתא דבר שמטבילין בו כגון כותח או שאר ליפתן:
מתי תכלה דא לכשיכלה מה נאכל ול"נ מתי תכלה דא לפי שאינו כלה עד זמן ארוך שאינו נאכל אלא מעט מעט:
ביתא בא ואיתיב שדרך לישב בבית:
בקתא בית צר וקטן:
בי עקתא בית צר:
כּוּפְתָא – כּוּף וְתִיב. לִבְנֵי – לִבְנֵי בְּנֵי. הוּצָא – חֲצִיצָה. חַצְבָּא – שֶׁחוֹצֵב מַיִם מִן הַנָּהָר. כּוּזָה – כָּזֶה. שׁוּטִיתָא – שְׁטוּתָא. מְשִׁיכְלָא – מָאשֵׁי כּוּלָּהּ. מַשְׁכִילְתָּא – מָשְׁיָא כַּלְתָּא. אָסִיתָא – חֲסִירְתָּא. בּוּכְנָה – בּוֹא וְאַכֶּנָּה.
A barrel is called kufta ,
RASHI
כופתא מכתשת ל"א מדה לחטין ול"נ כמין גולם עץ עשוי לישיבה כמו כופת שאור שיחדה לישיבה דתניא בפסחים (דף מה:):
כוף תיב כפוף אותו ושב עליו:
לבני לבני בני מתקיים לדורות הרבה:
הוצא גדר קוצים או לולבים:
חציצה אינו דבר קיימא אלא חציצה בעלמא:
כוזא כלי חרס קטן:
כזה כלומר דבר מועט וקל כמו זהו מהו חשוב למלאותו לי מיינך במתנה:
שוטיתא בד של הדס שמרקדין בו לפני כלה:
שטותא נראה המרקד כשוטה:
משיכלא ספל גדול שהכל רוחצים ידיהם ורגליהם ממנו:
משו כולא רוחץ את הכל:
משכילתא ספל קטן ונאה:
משיא כלתא מיוחד לחשובים כמו כלה ואשה חשובה לרחוץ ממנו:
אסיתא מורטיי"ר:
חסירתא שחסר החקיקה מבפנים:
בוכנא עלי שכותשין בו:
לְבוּשָׁה – לֹא בּוּשָׁה. גְּלִימָא – שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ כְּגֹלֶם. גּוֹלְתָא – גְּלִי וְאֵיתִיב. פּוּרְיָא – שֶׁפָּרִין וְרָבִין עָלֶיהָ. בּוֹר זִינְקָא – בּוֹר זֶה נָקִי. סוּדָרָא – “סוֹד ה׳ לִירֵאָיו״. אַפַּדְנָא – אַפִּיתְחָא דֵּין. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין גְּבוּרָה, וְאֵלּוּ הֵן: דָּג וְנָחָשׁ וַחֲזִיר.
An outer garment is called levusha , which is an acronym for lo busha , which means no shame, as one who is clothed is no longer ashamed. A broad outer garment is called gelima , an allusion to the fact that, by wearing it, one is transformed into an amorphous golem-like figure, as his limbs are indistiguishable. A beautiful coat is termed golta , which is an acronym for geli ve’eitiv , which means reveal, remove the coat, and only then I will sit, so that the coat will not get dirty. A bed is called purya , an allusion to the fact that people parin veravin , which means procreate, upon it. An empty pit is called bor zinka , which is an acronym for bor ze naki , which means that this pit is empty of water. The head covering of Torah scholars is called sudara , an acronym for sod yareh , which is a reference to the verse: “The counsel of the Lord is with them who fear Him [ sod Hashem lire’av ]” (Psalms 25:14). A palace is called apadna ,
RASHI
לבושא חלוק עליון שקורין שרוק:
לא בושה למנוע הבושה שמכסה כל החלוקים התחתונים הקרועים ורעים:
כגולם שאין לו חיתוך אברים:
גולתא מקטורין נאה:
גלי ותיב כשהוא יושב מגלה עצמו שלא ישב עליו שלא ילכלכנו ולא ישופנו בקרקע וישיר שערו ויקרע ויבלה:
בור זינקא בור שיבשו מימיו קורין כן:
נקי חסר מימיו:
סודרא דרך תלמידי חכמים לעטוף סודר:
אפדנא טרקלין של מלכים:
אפתחא אל פתח זה יבאו הכל אם למשפט אם לשרת המלך:
“שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן״.אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ. מֵיתִיבֵי: שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן, וְקָטָן בֶּן יוֹמוֹ. מַאי לָאו, אֵבֶר קָטָן – דְּגָדוֹל, וְאֵבֶר גָּדוֹל – שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ! אָמְרִי לָךְ דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: לָא, הָכִי קָאָמַר: שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ.
We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out oil is equivalent to that which is used to spread
RASHI
אבר קטן אחד מפרקי אצבע קטנה:
דגדול של אדם גדול והאי קטן אאבר קאי אי נמי אבר גדול של קטן והאי קטן אגברא קאי ולא אאבר:
לא אבר קטן וקטן אכולא מילתא קאי אבר קטן של גוף קטן:
לֵימָא כְּתַנָּאֵי; שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן, וְקָטָן בֶּן יוֹמוֹ – דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר: אֵבֶר קָטָן שֶׁל קָטָן, וְרַבִּי נָתָן סָבַר: אֵבֶר קָטָן דְּגָדוֹל, אוֹ אֵבֶר גָּדוֹל דְּקָטָן. אֲבָל אֵבֶר קָטָן שֶׁל קָטָן בֶּן יוֹמוֹ – לֹא! לֹא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – אֵבֶר קָטָן דְּקָטָן בֶּן יוֹמוֹ לֹא,
The Gemara suggests: Let us say that this is parallel to a dispute between tanna’im , as it was taught in a baraita : The measure that determines liability for carrying out oil is equivalent to that which is used to spread on a small limb and a day-old child; this is the statement of Rabbi Shimon ben Elazar. Rabbi Natan says: Equivalent to that which is used to spread on a small limb. Is it not that they disagree about the following? Rabbi Shimon ben Elazar holds: It refers to a small limb of a small child, and Rabbi Natan holds: The measure for liability is equivalent to that which is used to spread on a small limb of an adult or a large limb of a child, but for a measure equivalent to that which is used to spread on a small limb of a day-old child, no, one is exempt. The Gemara rejects this: No, everyone agrees that for carrying out oil in a measure equivalent to that which is used to spread on a small limb of a day-old child, no, one is exempt,
RASHI
דרבי שמעון כו' והכי קאמר כדי לסוך בו אבר קטן וקטן יהא הגוף בן יומו ורבי נתן סבר חד קטן אמרינן או האבר או הגוף אבל תרי קוטני לא:
ה"ג דכולי עלמא אבר קטן של קטן בן יומו לא:
TOSAFOT
דרבי שמעון בן אלעזר סבר אבר קטן של קטן בן יומו כו' תימה דאדרבה איפכא מסתברא דר' נתן דקאמר אבר קטן משמע טפי של קטן בן יומו מרשב"א דאמר אבר קטן וקטן בן יומו דהא לעיל פריך ארבי ינאי דמפרש אבר קטן דמתניתין אבר קטן של קטן בן יומו דהוי כלישנא דר' נתן מברייתא דקתני בה כלישנא דרשב"א ויש לומר דלמאי דמשני הוי סברא איפכא ונקט הכא כדמסיק לעיל ואית ספרים דגרסי איפכא ואין נראה דהא מסיק דלרשב"א אבר קטן של קטן בן יומו ולמאי דגרס איפכא לא הוי כמסקנא לא לפי דמייתי השתא ולא לפי מה שדוחה לא דכולי עלמא כו':