Back
Shabbat
Daf 33bעַל הַמַּעֲשֵׂר, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַל לְשׁוֹן הָרַע. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי קְרָאָהּ – “וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר״.
for neglecting to separate tithes. Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, says: Askara
RASHI
על המעשר האוכל פירותיו טבלים והוא במיתה בידי שמים וזוהי מיתתו מדה במדה דדרך גרונו נכנס במעיו:
יסכר אסכרה:
אִיבַּעֲיָא לְהוּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי “עַל לְשׁוֹן הָרַע קָאָמַר״ אוֹ דִּילְמָא “אַף עַל לְשׁוֹן הָרַע״ נַמִי קָאָמַר? תָּא שְׁמַע, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה הָיָה שָׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מַכָּה זוֹ מִפְּנֵי מָה מַתְחֶלֶת בִּבְנֵי מֵעַיִים וְגוֹמֶרֶת בַּפֶּה? נַעֲנָה רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעָאִי רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם וְאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁכְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, וְלֵב מֵבִין, וְלָשׁוֹן מְחַתֵּךְ – פֶּה גּוֹמֵר. נַעֲנָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר: מִפְּנֵי שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים טְמֵאִין. דְּבָרִים טְמֵאִים סָלְקָא דַּעֲתָךְ? אֶלָּא: שֶׁאוֹכְלִין בָּהּ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְתוּקָּנִים. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה.
A dilemma was raised before those who were sitting in the study hall: Did Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, say that askara comes as punishment only for slander, or perhaps he said it was also for slander? Come and hear a resolution to this dilemma from that which was taught in a baraita : When our Sages entered the vineyard in Yavne,
RASHI
לכרם זה בית המדרש שיושבין שורות שורות ככרם כך מפורש בירושלמי בברכות:
מכה זו אסכרה:
ראש המדברים במצות המלך שצוה עליו לדבר תחלה בכל מקום כדלקמן:
פה גומר לשון הרע והוא בא על כך לפיכך מתחיל במעיים ומסיים בפה שהלב מבין לספר לשון הרע ובודה הדברים מלבו:
פה גומר הכל יוצא מן הגרון:
דברים טמאים סלקא דעתך וכי עונשה מיתה דבשלמא לשון הרע עונשה מיתה דכתיב (תהילים ק״א:ה׳) מלשני בסתר רעהו אותו אצמית:
מתוקנין מעושרים שהטבל במיתה בידי שמים כדיליף באלו הן הנשרפים (סנהדרין דף פג.):
בעון בטול תורה דענוש נמי מיתה כדאמרן מקרא נדרש לפני פניו למען ירבו ימיכם הא אם לא תלמדו יתמעטו:
אָמְרוּ לוֹ: נָשִׁים יוֹכִיחוּ! שֶׁמְּבַטְּלוֹת אֶת בַּעֲלֵיהֶן. גּוֹיִם יוֹכִיחוּ! שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת יִשְׂרָאֵל. תִּינוֹקוֹת יוֹכִיחוּ! שֶׁמְּבַטְּלִין אֶת אֲבִיהֶן. תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹכִיחוּ!
They said to him: Women will prove that dereliction in the study of Torah is not the cause, as they are not obligated to study Torah and, nevertheless, they contract askara . He answered them: They are punished because they cause their husbands to be idle from the study of Torah. They said to him: Gentiles will prove that this is not the cause, as they also contract askara even though they are not obligated to study Torah. He answered them: They are also punished because they cause Israel to be idle from the study of Torah. They said to him: Children will prove that this is not the cause, for they are not at all obligated to study Torah and they also suffer from askara . He answered them: They are punished because they cause their fathers to be idle from the study of Torah. They said to him: School children will prove that this is not the cause, as they study Torah and, nevertheless, they suffer from askara .
RASHI
נשים יוכיחו שאינן מצוות על דברי תורה דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם ומתות באסכרה אמר להן אף הן מבטלות את בעליהן:
תינוקות יוכיחו שאינן בני לימוד אמר להן אף הן בעון שמבטלים את אביהם להוליכן לחמה ולצונן ולפייסן באגוזים:
של בית רבן לא בטלין ולא מבטלין:
הָתָם כִּדְרַבִּי גּוּרְיוֹן, דְּאָמַר רַבִּי גּוּרְיוֹן, וְאִיתֵימָא רַב יוֹסֵף בְּרַבִּי שְׁמַעְיָה: בִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בַּדוֹר – צַדִּיקִים נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר, אֵין צַדִּיקִים בַּדּוֹר – תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נִתְפָּסִים עַל הַדּוֹר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר זְעִירִי וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא: מַאי קְרָאָהּ – “אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וגו׳״ וְאָמְרִינַן: גְּדָיִים הַמְמוּשְׁכָּנִין עַל הָרוֹעִים. שְׁמַע מִינָּהּ: אַף עַל לְשׁוֹן הָרַע נַמִי קָאָמַר, שְׁמַע מִינָּהּ.
The Gemara answers: There , it must be understood in accordance with the statement of Rabbi Guryon, as Rabbi Guryon said, and some say that it was Rav Yosef, son of Rabbi Shemaya, who said it: At a time when there are righteous people in the generation, the righteous are seized , i.e., they die or suffer, for the sins of the generation.
RASHI
אם לא תדעי לך לשמור מצותי צאי לך ובקשי רחמים בזכות עקבי הצאן אבות הראשונים שהיו רגלי הצאן וחזוקם ורעי בזכותן את גדיותיך תינוקות שלך שלא יתפשו על משכנות הרועים רועי הדור ופרנסיו:
ש"מ אף על לשון הרע ולא פליג אמעשר דהא קאמר הכא שהם אוכלין דברים שאינן מתוקנין:
וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ “רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם״? דְּיָתְבִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְיָתֵיב יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים גַּבַּיְיהוּ. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר: כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל אוּמָּה זוֹ: תִּקְּנוּ שְׁוָוקִים, תִּקְּנוּ גְּשָׁרִים, תִּקְּנוּ מֶרְחֲצָאוֹת. רַבִּי יוֹסֵי שָׁתַק. נַעֲנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְאָמַר: כָּל מַה שֶּׁתִּקְּנוּ – לֹא תִּקְּנוּ אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן, תִּקְּנוּ שְׁוָוקִין – לְהוֹשִׁיב בָּהֶן זוֹנוֹת, מֶרְחֲצָאוֹת – לְעַדֵּן בָּהֶן עַצְמָן, גְּשָׁרִים – לִיטּוֹל מֵהֶן מֶכֶס. הָלַךְ יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים וְסִיפֵּר דִּבְרֵיהֶם, וְנִשְׁמְעוּ לַמַּלְכוּת. אָמְרוּ: יְהוּדָה שֶׁעִילָּה – יִתְעַלֶּה, יוֹסֵי שֶׁשָּׁתַק – יִגְלֶה לְצִיפּוֹרִי, שִׁמְעוֹן שֶׁגִּינָּה – יֵהָרֵג.
In this baraita Rabbi Yehuda is described as head of the speakers in every place. The Gemara asks: And why did they call him head of the speakers in every place? The Gemara relates that this resulted due to an incident that took place when Rabbi Yehuda and Rabbi Yosei and Rabbi Shimon were sitting, and Yehuda, son of converts, sat beside them. Rabbi Yehuda opened and said: How pleasant are the actions of this nation, the Romans,
RASHI
בן גרים בן גר וגיורת היה:
של אומה זו רומיים:
שווקין סדר מושב שווקי עיירות וחוצותיהן:
וסיפר דבריהם לתלמידים או לאביו ואמו ולא להשמיען למלכות ונשמעו על ידו למלכות:
יתעלה להיות ראש המדברים:
TOSAFOT
ה"ג ר"ת הלך רבי יהודה בן גרים וסיפר דברים ונשמעו למלכות ויש ספרים שכתב בהן יהודה ואין נראה לרבינו תם דאמרינן בפרק קמא דמועד קטן (דף ט) כי הוו מיפטרי ר' יהודה בן גרים ור"ש בן חלפתא מר' שמעון בן יוחי אמר ליה לבריה אנשים הללו אנשי צורה הם זיל גבייהו דליברכוך מכלל דגברא רבה היה ובסוף שמעתא ל"ג גל של עצמות בלשון גנאי אלא נח נפשיה:
אֲזַל הוּא וּבְרֵיהּ טָשׁוּ בֵּי מִדְרָשָׁא. כָּל יוֹמָא הֲוָה מַיְיתִי לְהוּ דְּבֵיתְהוּ רִיפְתָּא וְכוּזָא דְּמַיָּא וּכְרַכִי. כִּי תְּקִּיף גְּזֵירָתָא, אֲמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן דִּילְמָא מְצַעֲרִי לָהּ וּמְגַלְּיָא לָן. אָזְלוּ טָשׁוּ בִּמְעָרְתָא. אִיתְרְחִישׁ נִיסָא אִיבְרִי לְהוּ חָרוּבָא וְעֵינָא דְּמַיָּא. וַהֲווּ מְשַׁלְּחִי מָנַיְיהוּ, וְהָווּ יָתְבִי עַד צַוְּארַיְיהוּ בְּחָלָא, כּוּלֵּי יוֹמָא גָּרְסִי, בְּעִידַן צַלּוּיֵי לְבַשׁוּ מִיכְסוּ וּמְצַלּוּ, וַהֲדַר מְשַׁלְּחִי מָנַיְיהוּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיבְלוּ. אִיתְבוּ תְּרֵיסַר שְׁנֵי בַּמְּעָרְתָא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ וְקָם אַפִּיתְחָא דִּמְעָרְתָא, אֲמַר: מַאן לוֹדְעֵיהּ לְבַר יוֹחַי דְּמִית קֵיסָר וּבַטֵיל גְּזֵירְתֵיהּ?
Rabbi Shimon bar Yoḥai and his son, Rabbi Elazar, went and hid in the study hall. Every day Rabbi Shimon’s wife would bring them bread and a jug of water and they would eat. When the decree intensified, Rabbi Shimon said to his son: Women are easily impressionable
RASHI
איברי להו חרובא לאכול פירותיו ועינא דמיא לשתות:
בחלא בחול שהיו פושטין בגדיהם שלא יבלו ומכסין ערותן בחול:
נַפְקוּ. חָזוּ אֱינָשֵׁי דְּקָא כָּרְבִי וְזָרְעִי, אֲמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה! כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין עֵינֵיהֶן – מִיָּד נִשְׂרָף. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לְהַחֲרִיב עוֹלָמִי יְצָאתֶם? חִיזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם! הֲדוּר אַזוּל אִיתִיבוּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. אָמְרִי: מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנָּם – שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם! נְפַקוּ, כָּל הֵיכָא דַּהֲוָה מָחֵי רַבִּי אֶלְעָזָר – הֲוָה מָסֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹ: בְּנִי, דַּי לָעוֹלָם אֲנִי וְאַתָּה.
They emerged from the cave, and saw people who were plowing and sowing. Rabbi Shimon bar Yoḥai said: These people abandon eternal life of Torah study and engage in temporal life for their own sustenance. The Gemara relates that every place that Rabbi Shimon and his son Rabbi Elazar directed their eyes was immediately burned.
RASHI
כרבי חורשים:
ועוסקין בחיי שעה דאפשר על ידי נכרים והקב"ה הוא מחלק מזון וריוח לעושי רצונו:
משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש שנאמר (ישעיהו ס״ו:כ״ג) ואשם לא תכבה והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר אף הנדונים בו במשמע מה שבתות למינוי שלהם אף חדשים למינוי שלהן והאי ודאי בפושעי גיהנם משתעי דכתיב לעיל מיניה ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי הכי תני לה בסדר עולם (פ"ו):
די לעולם בעוסקי תורה אני ואתה:
בַּהֲדֵי פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא חֲזוּ הַהוּא סָבָא דַּהֲוָה נָקִיט תְּרֵי מְדָאנֵי אָסָא, וְרָהֵיט בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמְרוּ לֵיהּ: הָנֵי לָמָּה לָךְ? אָמַר לְהוּ: לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְתִיסְגִי לָךְ בְּחַד? חַד כְּנֶגֶד “זָכוֹר״, וְחַד כְּנֶגֶד “שָׁמוֹר״. אָמַר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: חֲזִי כַּמָּה חֲבִיבִין מִצְוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! יָתֵיב דַּעֲתֵיְיהוּ.
As the sun was setting on Shabbat eve, they saw an elderly man who was holding two bundles of myrtle branches and running at twilight. They said to him: Why do you have these? He said to them: In honor of Shabbat. They said to him: And let one suffice. He answered them: One is corresponding to: “Remember the Shabbat day, to keep it holy” (Exodus 20:8), and one is corresponding to: “Observe the Shabbat day, to keep it holy” (Deuteronomy 5:12). Rabbi Shimon said to his son: See how beloved the mitzvot are to Israel. Their minds were put at ease and they were no longer as upset that people were not engaged in Torah study.
RASHI
תרי מדאני חבילות של הדס להריח בשבת:
מדאני כמו מעדנות כימה (איוב לח):
שָׁמַע רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר חֲתָנֵיהּ וּנְפַק לְאַפֵּיהּ, עַיְילֵיהּ לְבֵי בַּנְיָה הֲוָה קָא אָרֵיךְ לֵיהּ לְבִישְׂרֵיהּ, חָזֵי דַּהֲוָה בֵּיהּ פִּילֵי בְּגוּפֵיהּ, הֲוָה קָא בָּכֵי, וְקָא נְתַרוּ דִּמְעַת עֵינֵיהּ וְקָמְצַוְחָא לֵיהּ. אָמַר לוֹ: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ! אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁרְאִיתַנִי בְּכָךְ, שֶׁאִילְמָלֵא לֹא רְאִיתַנִי בְּכָךְ – לֹא מָצָאתָ בִּי כָּךְ. דְּמֵעִיקָּרָא כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי קוּשְׁיָא – הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר תְּרֵיסַר פֵּירוּקֵי, לַסּוֹף כִּי הֲוָה מַקְשֵׁי רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר קוּשְׁיָא – הֲוָה מְפָרֵק לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה פֵּירוּקֵי.
Rabbi Pineḥas ben Ya’ir,
RASHI
אריך מתקן ומחליק:
פילי בקעים סדקים מחמת החול:
וקמצווחו ליה לר' שמעון שהדמעות מלוחין ומכאיבין את המכה בתחלתן:
אָמַר: הוֹאִיל וְאִיתְרְחִישׁ נִיסָּא – אֵיזִיל אַתְקִין מִילְּתָא, דִּכְתִיב: “וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״ וְאָמַר רַב: שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, שָׁלֵם בְּמָמוֹנוֹ, שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ. “וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר״ אָמַר רַב: מַטְבֵּעַ תִּיקֵּן לָהֶם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שְׁוָוקִים תִּיקֵּן לָהֶם, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֶרְחֲצָאוֹת תִּיקֵּן לָהֶם. אָמַר: אִיכָּא מִילְּתָא דְּבָעֵי לְתַקּוּנֵי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא דּוּכְתָּא דְּאִית בֵּיהּ סְפֵק טוּמְאָה,
Rabbi Shimon said: Since a miracle transpired for me, I will go and repair something for the sake of others in gratitude for God’s kindness, as it is written: “And Jacob came whole to the city of Shechem , which is in the land of Canaan, when he came from Paddan-aram; and he graced the countenance of the city” (Genesis 33:18). Rav said, the meaning of: And Jacob came whole, is: Whole in his body, whole in his money, whole in his Torah. And what did he do? And he graced the countenance of the city; he performed gracious acts to benefit the city. Rav said: Jacob established a currency for them. And Shmuel said: He established marketplaces for them. And Rabbi Yoḥanan said: He established bathhouses for them. In any event, clearly one for whom a miracle transpires should perform an act of kindness for his neighbors as a sign of gratitude. He said: Is there something that needs repair? They said to him: There is a place where there is uncertainty with regard to ritual impurity
RASHI
אתקין מילתא כדרך שעשה יעקב כשניצול מיד עשו:
שלם בתורתו שלא שכח תלמודו מפני טורח הדרך:
שלם בגופו שנתרפא מצלעתו:
תיקן להם דברי חן וחנייה ולי נראה מויקן את חלקת השדה לשון תיקון: