Back
Shabbat
Daf 139aוְלֹא יָדַעֲנָא אִי מִלְּפָנֶיהָ אִי מִלְּאַחֲרֶיהָ, וְאָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. וַאֲמַר לְהוּ: יִתְעַסְּקוּ בֵּיהּ עֲמָמִין.
and I do not know whether the Festival occurred before Shabbat or after Shabbat. And they came before Rabbi Yoḥanan, and he said to them: Let gentiles attend to his burial.
RASHI
ולא ידענא אי מלפניה אם חל י"ט בע"ש ומת בו ביום ומפני שלא יוכלו להתעסק בו למחר התירו לקוברו ע"י עממים:
אי מלאחריה והוא מת בשבת ומפני שנשתהא כבר והיה מסריח התירו:
וְאָמַר רָבָא: מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן – יִתְעַסְּקוּ בּוֹ עֲמָמִין, בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי – יִתְעַסְּקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבֵיצָה. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּנֵי תּוֹרָה.
And likewise, Rava said: If a person died on the first day of a Festival,
RASHI
מת ביו"ט ראשון כו' מת שנשתהא כגון שמת בשבת ולמחר היה יו"ט:
מה שאין כן בביצה דאין ר"ה שוה לימים טובים של גליות דאילו ר"ה חמיר יו"ט שני דיליה ונולדה בזה אסורה בזה:
TOSAFOT
יום טוב שני יתעסקו בו ישראל ובביצה (ד' ו.) מסקינן בתר הך מילתא אמר רבינא האידנא דאיכא חברי חיישינן פירוש ולא יתעסקו בו ישראל פן יצוו עליהם חברי לעשות מלאכה ביו"ט כיון שרואין שעושין בשביל מת ומעשה היה והוליכו מת חוץ לתחום ביו"ט והלכו אחריו בסוסים להתעסק במת וכעס ר"ת אף על ההולכים ברגל בלא סוסים ושמע רבי דטעמו משום דמסיק רבינא האידנא דאיכא חברי ולדידן אע"ג דליכא למיחש יש לאסור כיון דמסיק הכי גם יש לירא פן יצוו השרים להתעסק במלאכתן ולכתוב מה שהם רוצים ושלח להם ר"ת בני בשכר אינם בני תורה בני מליאון (אותה העיר) בני תורה:
אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: מִתְעַטֵּף אָדָם בְּכִילָּה וּבְכַסְכַּסֶיָה וְיוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים בַּשַּׁבָּת, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
Rabbi Avin bar Rav Huna said that Rav Ḥama bar Gureya said: A person may wrap himself in a canopy
RASHI
מתעטף אדם בכילה שהוא כסדין ומתעטף בה דרך מלבוש:
וכסכסיה רצועות התלויות בה ולא אמרינן הך רצועות לאו לצורך עיטוף נינהו והוה משאוי ההוא שעתא שאין כיסכסין עשויין אלא לנטותה באהל:
מַאי שְׁנָא מִדְּרַב הוּנָא, דַּאֲמַר רַב הוּנָא אֲמַר רַב: הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצוּיֶּיצֶת כְּהִילְכָתָהּ בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. צִיצִית לְגַבֵּי טַלִּית – חֲשִׁיבִי, וְלָא בָּטְלִי. הָנֵי לָא חֲשִׁיבִי – וּבָטְלִי.
The Gemara asks: In what way is the halakha with regard to the straps different from that which Rav Huna said? As Rav Huna said that Rav said: One who goes out unwittingly to the public domain on Shabbat with a four-cornered garment that does not have the requisite ritual fringes attached
RASHI
חייב חטאת ואילו לא היתה מצוייצת כלל לא מיחייב דהא לבושיה הוא אלמא הציציות הויין לו משאוי הואיל ואינן כמצותו אינו צריכין לה ומן הבגד ממש אינן דליחשבינן כוותיה:
חשיבי משום דשל תכלת הן ולא בטלי והוו בה משוי:
TOSAFOT
ציצית חשיבי ולא בטלי שאינם מבוטלין לפי שחשובים הם בעיניו שדעתו ליתן בטלית ציצית רביעית כך פי' ר"ח: הא לא חשיבי ובטלי על זה סמך רבי להניח באבנטו רצועות התלויות בו ויש שקושרים בהם בתי שוקים דבטלי דלא חשיבי כולי האי:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: מַעֲרִים אָדָם עַל הַמַּשְׁמֶרֶת בְּיוֹם טוֹב לִתְלוֹת בָּהּ רִמּוֹנִים, וְתוֹלֶה בָּהּ שְׁמָרִים. אָמַר רַב אַשִׁי: וְהוּא דְּתָלָה בָּהּ רִמּוֹנִים.
Rabba bar Rav Huna said: According to the Rabbis, who prohibit suspending a strainer on a Festival, a person may nevertheless employ artifice and circumvent the prohibition against suspending a strainer by taking it on a Festival and suspending it
RASHI
מערים אדם על המשמרת ביו"ט לרבנן דאמרי אין תולין את המשמרת ביום טוב ואוקימנא דטעמא לאו משום אהל אלא משום עובדא דחול מערים ותולה אותה לצורך רמונים דלאו עובדין דחול נינהו ומסנן בה שמרים הואיל ונתלית דהא אמרינן נותנין לתלויה ביו"ט:
והוא דתלי בה רמונים ברישא דמוכח מילתא דמעיקרא לאו לשמרים תלייה:
מַאי שְׁנָא מֵהָא, דְּתַנְיָא: מַטִּילִין שֵׁכָר בַּמּוֹעֵד לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ הַמּוֹעֵד – אָסוּר. אֶחָד שֵׁכַר תְּמָרִים וְאֶחָד שֵׁכַר שְׂעוֹרִים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶן יָשָׁן – מַעֲרִים וְשׁוֹתֶה מִן הֶחָדָשׁ.
The Gemara asks: In what way is that halakha different from that which was taught in a baraita : One may begin brewing beer during the intermediate days of a Festival for the purpose of using it on the Festival.
RASHI
מטילין ברשיי"ר בלע"ז:
במועד בחולו של מועד:
מערים ושותה מן החדש אלמא בלא שום הוכחה מותר להערים:
TOSAFOT
מאי שנא מהא דתניא כו' פי' [וס"ל כרבי יוסי בר' יהודה דאמר מערימין] לעיל בכ' כל כתבי (שבת דף קיז:):
הָתָם לָא מוֹכְחָא מִילְּתָא, הָכָא – מוֹכְחָא מִילְּתָא.
The Gemara answers: There, with regard to beer, the matter is not evident. When people see someone starting to brew beer, they have no way of knowing whether or not he has beer at home, and consequently, whether or not the action itself is prohibited in that case. However, here, with regard to a strainer, the matter is evident, as people see him suspending a strainer for wine, which is prohibited.
RASHI
התם לאו מוכחא מילתא דמילתא דאיסורא הוא דהרואה אומר לצורך המועד הוא שאין הכל יודעין שיש לו מן הישן הכא מוכחא מילתא לאיסור דסתם תולה משמרת לשמרים הוא תולה ואי לא יהיב בה רימונים ברישא להצניע בעלמא כי יהיב בה שמרים מוכח דלהכי תלייה:
אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אַשִׁי: חֲזִי מָר הַאי צוּרְבָא מֵרַבָּנַן, וְרַב הוּנָא בֶּן רַבִּי חַיּוֹן שְׁמֵיהּ, וְאָמְרִי לָהּ רַב הוּנָא בְּרַבִּי חַלְוָון שְׁמֵיהּ, דִּשְׁקַל בְּרָא דְּתוּמָא וּמַנַּח בְּבַרְזָא דְּדַנָּא, וַאֲמַר: לְאַצְנוֹעֵיהּ קָמִיכַּוֵּינָא. וְאָזֵיל וְנָאֵים בְּמִבְרָא, וְעָבַר לְהַךְ גִּיסָּא וְסָיֵיר פֵּירֵי, וַאֲמַר: אֲנָא לְמֵינַם קָמִיכַּוֵּינָא.
On the topic of artifice, the Gemara relates that the Rabbis said to Rav Ashi: Master, observe this Torah scholar, and Rav Huna ben Rabbi Ḥayon is his name, and some say that his name is Rav Huna, son of Rabbi Ḥalvan, who took a slice of garlic and placed it in the spout of a barrel, and said: I intend to store it. He thereby stopped the spout on Shabbat.
RASHI
ברא דתומא צלע של שום:
ומנח בברזא דדנא מקום שיש בו נקב בחבית והיין יוצא נותנו שם בשבת לסתום והוי כמתקן ומערים לכתחילה:
ואומר לאצנועיה להאי ברא דתומא מיכוינא ועוד עביד אחריתי אזל נאים במברא בספינה רחבה העשויה לעבור המים והיא של נכרי ויודע הוא שיעבירנה הנכרי לצד האחר:
וסייר פירי ומשמר שם פירות כרמו ונמצא שהנכרי מעבירו במים בשבת:
אֲמַר לְהוּ: הַעֲרָמָה קָאָמְרַתְּ? הַעֲרָמָה בִּדְרַבָּנַן הִיא, וְצוֹרְבָא מֵרַבָּנַן לָא אָתֵי לְמֶיעֱבַד לְכַתְּחִילָּה.
Rav Ashi said to them: Are you speaking of artifice?
RASHI
הערמה בדרבנן היא ה"ג הך הערמה לאו באיסורא דאורייתא הוא אלא באיסורא דרבנן דא"נ עביד ממש בלא הערמה אדרבנן הוא דעבר הלכך דצורבא מרבנן הוא לא אחמירו עליה דהוא לא אתי למעבד לכתחילה להדיא בלא הערמה לעבור שם לפני הכל:
מתני׳ נוֹתְנִין מַיִם עַל גַּבֵּי הַשְּׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצוֹלוּ. וּמְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בַּסּוּדָרִין, וּבִכְפִיפָה מִצְרִית.
One may pour water over sediment
RASHI
מתני' נותנין מים בשבת ע"ג שמרים הנתונים במשמרת מבעוד יום:
כדי שיצולו שיהו צלולין לזוב את היין מפני הקמחים שקורים יינ"ש:
בסודרין ובכפיפה מצרית העשויה מצורי דקל:
כפיפה סל:
וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בְּמַסְנֶנֶת שֶׁל חַרְדָּל, וְעוֹשִׂין אָנוּמְלִין בַּשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת – בַּכּוֹס, בְּיוֹם טוֹב – בַּלָּגִין, וּבַמּוֹעֵד – בֶּחָבִית. רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִין.
And likewise, one may place an egg in a mustard strainer
RASHI
ונותנין ביצה במסננת שהחרדל נתון בה להסתנן וקולטת את הפסולת ואף הביצה החלמון שלה נוטף ומסתנן עמו והוה ליה לחרדל למראה והחלבון שהוא קשור נשאר למעלה ורבינו הלוי פירש סינונה של ביצה לתוך תבשיל היא ולא לתוך חרדל ובמסננת של חרדל הוא דשרי משום שינוי ויורד לתוך הקערה שהוא כלי שני ומתלבן התבשיל:
אינומלין פושו"ן:
לגין גדול מכוס וקטן מחבית:
גמ׳ אָמַר זְעִירִי: נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמַּשְׁמֶרֶת בַּשַּׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל עֲכוּרִין – לֹא.
Ze’iri said: A person may place clear wine and clear water into a strainer on Shabbat,
מֵיתִיבִי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: טוֹרֵד אָדָם חָבִית שֶׁל יַיִן, יֵינָהּ וּשְׁמָרֶיהָ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַמַּשְׁמֶרֶת בַּשַּׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ! תַּרְגְּמָהּ זְעֵירִי: בֵּין הַגִּיתּוֹת שָׁנוּ.
The Gemara raises an objection from a baraita : Rabban Shimon ben Gamliel says: A person may stir a barrel of wine, mixing its wine and its sediment, and place it in a strainer on Shabbat, and he need not be concerned. Apparently, it is permitted to place even murky wine in a strainer. Ze’iri explained that baraita and resolved the difficulty: That was taught with regard to wine between the presses, when the wine has yet to ferment and will remain murky even after filtering.
RASHI
גמ' טורד מערבב:
בין הגתות שנו שכל היינות עכורין ושותין אותן בשמריהם הלכך אין כאן תיקון דבלאו הכי משתתי:
“מְסַנְּנִין אֶת הַיַּיִן בַּסּוּדָרִין״. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה גּוּמָּא.
We learned in the mishna: One may filter wine through cloths on Shabbat. Rav Shimi bar Ḥiyya said: This is permitted provided one does not make a hole
RASHI
שלא יעשה גומא מן הסודר בפי הכלי כי עובדא דחול אי נמי אתי לידי סחיטה:
“וּבִכְפִיפָה מִצְרִית״. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי אָמַר רַב: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ מִקַּרְקָעִיתוֹ שֶׁל כְּלִי טֶפַח.
We also learned in the mishna: And it is permitted to filter wine on Shabbat through an Egyptian basket. Rav Ḥiyya bar Ashi said that Rav said the following caveat to that statement: It is permitted provided one does not lift the basket a handbreadth from the bottom of the lower vessel. This ensures that one performs the activity in an atypical manner (Rabbeinu Yona).
RASHI
שלא יגביה הכפיפה מקרקעית כלי התחתון טפח כמדת אהל:
אֲמַר רַב: הַאי פַּרוֹנְקָא, אַפַּלְגֵיהּ דְּכוּבָא – שָׁרֵי, אַכּוּלֵּיהּ כּוּבָא – אָסוּר.
Rav said: It is permitted to place this cover that has holes for filtering over half a barrel,
RASHI
פרונקא בגד ששוטחין על גיגית יין לכסותה:
אפלגא דכובא שרי דלאו אוהלא הוי:
אֲמַר רַב פַּפָּא: לָא נִיהֲדַק אִינִישׁ צִינִיָיתָא בְּפוּמֵיהּ דְּכוֹזְנֵי דְּחָבִיתָא, מִשּׁוּם דְּמֶיחֱזֵי כִּמְשַׁמֶּרֶת.
Rav Pappa said: A person may not attach a bundle of straw to the mouth of a barrel’s spigot,
RASHI
לא ניהדק איניש צינייתא בפומא דכוזני דחביתא כלי חרס קטן שמערין בו יין מחבית לא יתן בפיו קשין וקסמים בחזקה לפי שאין לך מסננת גדולה מזו:
דְּבֵי רַב פַּפָּא שָׁאפוּ שִׁיכְרָא מִמָּנָא לְמָנָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: הָאִיכָּא נִיצוֹצוֹת! נִיצוֹצוֹת לְבֵי רַב פַּפָּא לָא חֲשִׁיבִי.
The Gemara relates: The members of Rav Pappa’s household would carefully pour beer from one vessel to another
RASHI
שפו שיכרא כל היכא דתני לשון שפוי בנחת הוא והפסולת נשאר בשולי הכלי:
והאיכא ניצוצות קטנות הנישופות באחרונה מתוך הפסולת שקורין בריי"ש והנהו מוכחן דבורר הוא:
ניצוצות כי רב פפא לא חשיבי שחנוני מטיל שכר היה כדאמרינן בבבא מציעא (דף סה:) ובפסחים (דף קיג.) הלכך אינו מקפיד לניצוצות כל כך וכשמגיע לניצוצות משליך הן ופסולתן לחוץ ותחילת שפייתן מן הפסולת ניכר דלאו בורר הוא:
“וְנוֹתְנִין בֵּיצָה בְּמַסְנֶנֶת״. תָּנֵי יַעֲקֹב קָרְחָה:
And we further learned in the mishna: One may place an egg in a mustard strainer on Shabbat in order to separate the yolk from the egg-white. The Sage, Ya’akov Korḥa, taught a reason for this: