Back
Shabbat
Daf 135bוְנִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה.
halakha was introduced. No proof can be cited from the observance of mitzvot prior to the revelation at Sinai.
RASHI
ונתחדשה הלכה דמי שאמו טמאה לידה נימול בח' ולא אחר:
אִינִי?! וְהָא אִיתְמַר: יוֹצֵא דּוֹפֶן וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עָרְלוֹת, רַב הוּנָא וְרַב חִיָּיא בַּר רַב. חַד אָמַר: מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת; וְחַד אָמַר: אֵין מְחַלְּלִין. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי – אֶלָּא לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, אֲבָל לִשְׁמֹנָה – וַדַּאי מַהֲלִינַן לֵיהּ! הָא בְּהָא תַּלְיָא.
The Gemara asks: Is that so? Wasn’t it stated that there is a dispute with regard to this halakha ? As it was taught with regard to a child born by caesarean section
RASHI
יוצא דופן שנקרעת אמו:
שתי ערלות שני עורות זה על זה ואמרי לה שני גידין:
אבל לשמנה ודאי מהלינן ואע"ג דיוצא דופן אין אמו טמאה לידה:
הא בהא תליא וחילול שבת תלי במילה לח' דמי שנימול לח' דוחה שבת ומי שאינו נימול לח' אינו דוחה השבת דכי כתיב וביום השמיני דילפינן מיניה ואפילו בשבת בנימול לח' כתיב:
כְּתַנָּאֵי: יֵשׁ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד וְיֵשׁ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לִשְׁמֹנָה, יֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד, וְיֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּימּוֹל לִשְׁמֹנָה. יֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד, וְיֵשׁ מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּימּוֹל לִשְׁמוֹנָה.
The Gemara comments: The issue of Rabbi Asi’s statement that the obligation to circumcise after eight days depends upon whether or not his birth renders his mother ritually impure due to childbirth is parallel to a tannaitic dispute, as we learned: There is a home-born child of a Canaanite maidservant born in a Jewish home, who has the legal status of a Canaanite slave and his Jewish owner is obligated to circumcise him, who is circumcised at the age of one day, i.e., immediately after birth; and there is a home-born child circumcised at eight days. And there is a slave purchased in a money transaction who is circumcised at one day, and there is a slave purchased in a money transaction who is circumcised at eight days.
RASHI
כתנאי הא דרב אסי:
ה"ג הא מילתא בשאלתות דרב אחאי כיצד לקח שפחה ואחר כך ילדה זהו מקנת כסף שנימול לשמונה לקח שפחה וולדה עמה זהו מקנת כסף שנימול לאחד לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה זהו יליד בית שנימול לח' רבי חמא אומר הטבילה ואחר כך ילדה זהו יליד בית שנימול לח' ילדה ואח"כ הטבילה זהו יליד בית שנימול לא' בשלמא לר' חמא משכחת לה יליד בית כדקתני מקנת כסף שנימול לשמנה כגון שלקח שפחה ואחר כך ילדה נימול לא' נמי כגון שלקח שפחה וולדה עמה אלא לת"ק כו' ובספרים שלנו כתיב נימול לאחד נמי כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה ונראה בעיני דהא דלא גריס בשאלתות כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה משום דקשיא ליה מאי דוחקיה לאוקמיה בשני לקוחות ולשנויי גירסא דסיפא מרישא דקתני לקח שפחה וולדה זהו מקנת כסף שנימול לא':
יש יליד בית שנימול לא' דתרי קראי כתיבי ביליד בית ומקנת כסף חד כתיב ביה ח' וחד לא כתיב ביה ח' (בראשית י״ז:י״ג) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך ולא מפרש ביה לח' ימים וכתיב (שם) ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף ומסתברא דהאי דמפרש ביה לשמנה היינו היכא דדמי לישראל מעליא שנולד בביתו של ישראל משקנאו דדומיא דלכם בעינן דכתיב בההוא קרא ימול לכם כל זכר והדר יליד בית ומקנת כסף הלכך לקח שפחה מעוברת וילדה הרי זה מקנת כסף דגוף שלם הוא במעי אמו וקנאו שנימול לח' דדומיא דלכם הוא שנולד ברשותו של ישראל לקח שפחה וולדה עמה שכבר ילדתו ואע"פ שלא עברו עליו ח' ללידתו מלו. מיד כדכתיב המול ימול וגו' דלאו דומיא דלכם הוא לקח שפחה ונתעברה אצלו לא הוי עובר מקנת כסף אלא יליד בית שנימול לח' דדומיא דלכם הוא ולקמיה מפרש יליד בית שנימול לאחד אליבא דת"ק:
TOSAFOT
כתנאי יש יליד בית כו' תימה היכי משמע ליה מתוך הך ברייתא דרבי חמא תלי טעמא בטומאת לידה לעולם אימא לך דסבר יוצא דופן נימול לח' והאי דמצריך טבילה בשפחה משום דבענין אחר אינה חשובה גיורת עד שתטבול כדנפקא לן ביבמות בפרק החולץ (יבמות דף מו.):
כֵּיצַד? לָקַח שִׁפְחָה מְעוּבֶּרֶת וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה – זֶהוּ מִקְנַת כֶּסֶף הַנִּימּוֹל לִשְׁמוֹנָה, לָקַח שִׁפְחָה וּוְלָדָהּ עִמָּה – זוֹ הִיא מִקְנַת כֶּסֶף שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד.
The baraita explains: How so? If a Jew purchased a pregnant maidservant and she then gave birth to a child while in his possession; that is a slave purchased in a money transaction who is circumcised at eight days, as the fetus was purchased along with the maidservant. If he purchased a maidservant who had already given birth and purchased her child along with her, he is obligated to circumcise the child as soon as the child enters his possession; this is a slave purchased in a money transaction, who is circumcised at one day.
וְיֵשׁ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לִשְׁמֹנָה, כֵּיצַד? לָקַח שִׁפְחָה וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה – זֶהוּ יְלִיד בַּיִת הַנִּימּוֹל לִשְׁמֹנָה. רַב חָמָא אוֹמֵר: יָלְדָה וְאַחַר כָּךְ הִטְבִּילָהּ – זֶהוּ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד, הִטְבִּילָהּ וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה – זֶהוּ יְלִיד בַּיִת הַנִּימּוֹל לִשְׁמֹנָה.
And likewise, there is a home-born child circumcised at eight days. How so? If he bought a maidservant and she became pregnant in his possession and gave birth; that is a home-born child circumcised at eight days. Rav Ḥama says there is a distinction: If the maidservant gave birth and he subsequently had her immerse for the purpose of becoming a maidservant, that is a home-born child circumcised at one day. But if he had her immerse and she then gave birth; that is a home-born child circumcised at eight days.
RASHI
רבי חמא אומר הטבילה לשם עבדות וחלה עליה שם תורת שפחת ישראל דנתחייבה בכל מצות שהאשה חייבת בהן והויא טמאה לידה זהו יליד בית שנימול לח':
ילדה והטבילה זהו יליד בית שנימול לאחד דכל שאין אמו טמאה לידה אין ממתינין לו לח' כרב אסי:
וְתַּנָא קַמָּא לָא שָׁנֵי לֵיהּ בֵּין הִטְבִּילָהּ וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה, בֵּין יָלְדָה וְאַחַר כָּךְ הִטְבִּילָהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה – נִימּוֹל לִשְׁמֹנָה.
And the first tanna does not distinguish between whether he had her immerse and she then gave birth, or whether she gave birth and he then had her immerse. Apparently, even though the child’s birth does not render his mother ritually impure due to childbirth, as she is not obligated in mitzvot before immersing and she is not susceptible to ritual impurity of childbirth, he is circumcised at eight days. The dispute between Rabbi Ḥama and the first tanna revolves around the halakha stated by Rabbi Asi.
(אֲמַר רָבָא): בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי חָמָא – מַשְׁכַּחַת לָהּ יְלִיד בַּיִת נִימּוֹל לְאֶחָד, יְלִיד בַּיִת נִימּוֹל לִשְׁמוֹנָה. מִקְנַת כֶּסֶף נִימּוֹל לְאֶחָד, וּמִקְנַת כֶּסֶף נִימּוֹל לִשְׁמוֹנָה. יָלְדָה וְאַחַר כָּךְ הִטְבִּילָהּ – זֶהוּ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לְאֶחָד, הִטְבִּילָהּ וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה – זֶהוּ יְלִיד בַּיִת שֶׁנִּימּוֹל לִשְׁמוֹנָה.
With regard to the dispute between the tanna’im , Rava said: Granted, according to the opinion of Rabbi Ḥama, cases can be found of a home-born child circumcised at one day, a home-born child circumcised at eight days, a slave purchased in a money transaction circumcised at one day, and a slave purchased in a money transaction circumcised at eight days, in the following manner: If a maidservant gave birth and he subsequently had her immerse, that is the case of a home-born child circumcised at one day. If he had her immerse and she then gave birth, that is the case of a home-born child circumcised at eight days.
RASHI
בשלמא לרבי חמא דשני בין הטבילה ואחר כך ילדה לילדה ואח"כ הטבילה:
משכחת לה כולהו יליד בית נימול לאחד ילדה ואח"כ הטבילה יליד בית נימול לח' הטבילה ואח"כ ילדה ושניהם בשנתעברה אצלו דלא הוי מקנת כסף. מקנת כסף נימול לח' כגון שלקח שפחה מעוברת וילדה לאחר שהטבילה. מקנת כסף הנימול לא' כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה דכיון דאין לבעל העובר חלק באמו לאו דומיא דלכם הוא ה"ה נמי דמצי לפלוגי במקנת כסף בין ילדה ואחר כך הטבילה בין הטבילה ואחר כך ילדה ולמימר מקנת כסף נימול לא' כגון שלקח שפחה מעוברת ועוברה וילדה ואחר כך הטבילה אלא רבותא אשמעינן דאפילו בהטבילה ואח"כ ילדה משכחת לה והא דשני מקנת כסף נימול לא' לרבו חמא מלת"ק ולא אמר כגון שלקח שפחה וולדה עמה משום דאם כן ילדה קודם טבילה היא ומאי איריא נולד קודם שלקחה אפילו נולד משלקחה נמי לרבי חמא נימול לא':
מִקְנַת כֶּסֶף נִימּוֹל לִשְׁמֹנָה – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח שִׁפְחָה מְעוּבֶּרֶת וְהִטְבִּילָהּ וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה, מִקְנַת כֶּסֶף נִימּוֹל לְאֶחָד – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח זֶה שִׁפְחָה וְזֶה עוּבָּרָהּ.
A slave purchased in a money transaction is circumcised at eight days in a case where a Jew purchased a pregnant maidservant and thereby paid for and purchased the fetus as well, and then had her immerse, and she then gave birth. A slave purchased in a money transaction is circumcised at one day in a case where that person purchased a maidservant, and that person, i.e., someone else, bought her fetus; since the owner of the fetus has no share in its mother, the child may be circumcised immediately after birth.
TOSAFOT
כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה פירש בקונטרס דהוי מצי למימר כגון שלקח שפחה מעוברת וילדה קודם טבילה אלא רבותא נקט דאפילו בטבלה ואח"כ ילדה משכחת לה מקנת כסף נימול לא' וקשה לר"י דא"כ ת"ק דלעיל ה"ל למינקט נמי הך רבותא ואמאי קאמר מקנת כסף נימול כו' אפילו לקח מעוברת נמי אלא שלקח זה שפחה וזה עוברה אלא ודאי לקח זה שפחה וזה עוברה הוי שפיר דומיא דלכם וכגירסת שאילתות דרב אחאי. נראה לר"י דגרס כגון שלקח שפחה וולדה עמה מיהו תימה לר"י דהוה מצי למינקט רבותא אפילו בלא ולדה עמה כגון שלקח שפחה מעוברת וילדה קודם טבילה וי"ל דניחא ליה למינקט כדקתני בברייתא במילתיה דת"ק ועוד אומר ר"י דמשום דהנך קראי נימול לאחד ונימול לשמונה דיליד בית ומקנת כסף כתיבי בפרשת לך לך הלכך ניחא לאשכוחינהו בכה"ג דשייך קודם מתן תורה דלא הוה טבילה ואע"ג דיליד בית נימול לא' לר' חמא לא משכחת לה אלא אחר מתן תורה בילדה ואח"כ טבלה מיהו כל מה שיכול לקיים לפני מתן תורה מקיים:
אֶלָּא לְתַנָּא קַמָּא בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ מַשְׁכַּחַת לְהוּ, אֶלָּא יְלִיד בַּיִת נִימּוֹל לְאֶחָד הֵיכִי מַשְׁכַּחַת לָהּ?
However, according to the opinion of the first tanna , granted that all the cases can be found; however, how can the case of a home-born child circumcised at one day be found?
RASHI
אלא יליד בית נימול לא' היכי משכחת לה הא ודאי דומיא דלכם הוא הואיל ולאו בטומאת לידה תליא לדידיה:
אֲמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּלוֹקֵחַ שִׁפְחָה לְעוּבָּרָהּ.
Rabbi Yirmeya said: It can be found in the case of one who purchases a maidservant for the purpose of purchasing rights to her fetus without purchasing the maidservant herself.
RASHI
בלוקח שפחה לעוברה ואפילו מישראל דהוי' טמאה לידה שכבר טבלה לאו דומיא דלכם הוא הואיל ואין לו חלק באמו:
הָנִיחָא לְמַאן דַּאֲמַר קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, אֶלָּא לְמַאן דַּאֲמַר קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
The Gemara asks: This works out well according to the opinion of the one who said that a transaction to purchase an item for its product is not a transaction to purchase the item itself, i.e., one who purchased a field for its fruit did not purchase the field itself. However, according to the opinion of the one who said that a transaction to purchase an item for its product is a transaction to purchase the item itself, what can be said, as he does not distinguish between the purchase of the maidservant herself and the purchase of the children that she bears?
RASHI
הניחא כו' פלוגתא דר"ל ורבי יוחנן בבבא בתרא (דף קלו.):
אֲמַר רַב מְשַׁרְשִׁיָּא: בְּלוֹקֵחַ שִׁפְחָה עַל מְנַת שֶׁלֹּא לְהַטְבִּילָהּ.
Rav Mesharshiya said: According to this opinion, it must explained as referring to one who purchases a maidservant on condition that he will not have her immerse. They can stipulate that he will not have her immerse as a maidservant and that she will remain a gentile. In that case, the child is a slave born to a Jew, and the mitzva of circumcision is in effect immediately upon birth.
RASHI
שלקחה על מנת שלא להטבילה דלא שייכא בה תורת חיובא דמצות כלל דלאו דומיא דלכם הוא אבל לטומאת לידה לא חיישינן בילדה ואח"כ הטבילה:
TOSAFOT
כגון שלקחה ע"מ שלא להטבילה וכדמפר' ביבמות בפרק החולץ (יבמות דף מח:) דלקח על מנת שלא לגיירו יכול להשהותו הרבה:
תַּנְיָא, רַבָן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם – אֵינוֹ נֵפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר “וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה״. שְׁמֹנַת יָמִים בַּבְּהֵמָה אֵינוֹ נֵפֶל, שֶׁנֶּאֱמַר “וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן״ וגו׳.
The Gemara cites a related baraita where it was taught that Rabban Shimon ben Gamliel says: With regard to people, any child that remains alive thirty days after birth
RASHI
ופדויו בבכור אדם כתיב:
מבן חדש מדתלי בהכי שמע מינה עכשיו נתברר שהוא בן קיימא ולא קודם לכן:
TOSAFOT
כל ששהה שלשים יום באדם וח' ימים בבהמה אינן שוין דיום שמנה כלאחר שמנה כדמוכח לקמן דעבד להו עיגלא תילתא ביומא דשבעה וקאמר אי איתרחיתו עד לאורתא הוה אכלינן מיניה ויום שלשים כלפני שלשים כדתנן בבכורות בפ' יש בכור לנחלה (דף מט.) ואפילו רבי עקיבא דפליג לא קאמר אלא דמספקא אם הוא כלפני שלשים או כלאחר שלשים ולענין אבילות אפילו ר"ע מודה דהוה כלפני שלשים משום דהלכה כדברי המיקל באבל:
הָא לֹא שָׁהָה – סְפֵיקָא הָוֵי
The Gemara asks: Is that to say by inference: If the child did not yet remain alive for thirty days, it is considered an uncertainty whether or not it is a stillborn with regard to several halakhot ?
RASHI
הא לא שהה שלשים יום באדם ובבהמה ח' ימים ספיקא הוי הש"ס פריך עלה: