Back
Shabbat
Daf 130aשֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
contrary to the wishes of Rabbi Eliezer. Even though the roofs and courtyards were not halakhically joined in a manner where it would be permitted to carry from one to the other, the Rabbis permitted carrying the scalpel in this manner.
TOSAFOT
שלא ברצון ר"א דשרי אפי' ברה"ר קשה לרשב"א הא אמרינן לקמן בפירקין (שבת דף קלג.) כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים את שניהם מוטב כו' והכא כיון דאפשר לקיים את שניהם להביאו דרך גגות וחצירות וקרפיפות אמאי יביאו אותו דרך רה"ר וליכא למימר דלגבי מילה דגלי רחמנא בה דדחי שבת כדדרשינן לקמן לא אמרינן הכי דהא לקמן גבי בשר אפי' במקום בהרת יקוץ כו' אמרינן כדר"ל דאמר ר"ל כל מקום שאתה מוצא כו':
מַתְקִיף לָהּ רַב יוֹסֵף: “שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר״?! אַדְּרַבָּה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוּא דְּשָׁרֵי! וְכִי תֵּימָא שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דְּשָׁרֵי אֲפִילּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבָּנַן – דְּאָסְרוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְשָׁרוּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת וְקַרְפֵּיפוֹת. וּמִי שָׁרֵי?! וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים – כָּךְ אֵין מְבִיאִין אוֹתוֹ לֹא דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת וְלֹא דֶּרֶךְ חֲצֵירוֹת.
Rav Yosef strongly objects to this: Contrary to the wishes of Rabbi Eliezer? On the contrary, it is Rabbi Eliezer who permits this, as he permits carrying the scalpel even through the public domain.
RASHI
דרך גגות ודרך חצירות שלא עירבו זו עם זו ואיכא איסורא דרבנן:
TOSAFOT
ומי שרי והתניא וא"ת ולוקמי שהביאו דרך חצר מעורבת דהוי כרצון חכמים ושלא כרצון ר"א דשרי אפי' דרך רה"ר וי"ל דבכה"ג לא הוה שרי ר"א מן רה"ר כיון שיכול להביאו דרך חצר מעורבת בהיתר גמור א"נ לישנא דשכחו לא משמע כן דאי היתה מעורבת לא ה"ל למימר שכחו אלא לא חשו להביאו מע"ש כיון דבשבת אפשר להביאו בהיתר גמור אבל כי מסיק ברצון ר"ש אתי שפיר דקאמר שכחו שאם היו נזכרין מע"ש היו מביאין משום דפליגי רבנן עליה:
אֶלָּא אָמַר רַב אַשִׁי: שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּמַחֲלוּקְתּוֹ, אֶלָּא בִּרְצוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת – כּוּלָּן רְשׁוּת אֶחָד הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
Rather, Rav Ashi said: It means contrary to the wishes of Rabbi Eliezer and his disputants,
RASHI
שלא ברצון ר"א ומחלוקתו קאמר דר"א אפילו ברה"ר שרי ואינהו דאייתו דרך חצרות גלי אדעתייהו דאין מכשירי מילה דוחין שבת ושלא ברצון החלוקין עליו דאסרי דרך חצרות דהעמידו חכמים דבריהם דאיסור שבת אף במקום כרת:
אלא ברצון ר"ש שמתיר אף לדבר הרשות:
דתנן ר"ש אומר אחד גגות כו' כולן ואפילו הן של בעלים הרבה מטלטלי מזה לזה דלא אסרו מרשות לרשות אלא בתים:
קרפיפות אם של בית סאתים הוא מטלטל בכולו ואם יותר ולא הוקף לדירה קרי ליה רשות אחת לגבי חבירו או לגבי חצר לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה להוציא ולהכניס מזה לזה:
ששבתו בתוכן שכשקדש היום היו בתוכו ולא בתוך הבית דאילו שבתו כלים בבית לא מיבעיא היכא דלא עירבו בני בתי החצר דאפילו מבית לחצר לא יוציאו כלי הבית אלא אפילו עירבו ומטלטל מבית לחצר לא יוציאו כלי הבית מחצר זו לחברתה שלא עירבו עמה:
TOSAFOT
ברצון ר"ש ה"ה דהוה מצי למימר ברצון ר"מ שהביאו דרך גגות מגג לגג או דרך חצרות מחצר לחצר כדמוכח בפרק כל גגות (עירובין דף פט.) דאית ליה כל גגות העיר רשות אחת הן וכן חצרות וקרפיפות אלא נקט ר' שמעון דקי"ל כוותיה:
לכלים ששבתו לתוכו וכן היה אותו איזמל:
בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, מַהוּ לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? מִי אָמְרִינַן כֶּחָצֵר דָּמֵי, מַה חָצֵר – אַף עַל גַּב דְּלֹא עֵרְבוּ מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, הַאי נַמִי – אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ. אוֹ דִּילְמָא: לָא דָּמֵי לֶחָצֵר, דְּחָצֵר אִית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הַאי – לֵית לֵיהּ אַרְבַּע מְחִיצּוֹת. אִי נַמִי, חָצֵר – אִית לֵיהּ דִּיּוּרִין, הַאי – לֵית בֵּיהּ דִּיּוּרִין. שָׁתֵיק וְלֹא אָמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי.
Rabbi Zeira raised a dilemma before Rabbi Asi: An alleyway whose residents did not merge together, what is its legal status with regard to carrying items in all of it according to Rabbi Shimon? Rabbi Zeira explains the dilemma: Do we say that it is like a courtyard, and just as with regard to a courtyard, even though they did not join the houses in it together and despite the fact that it is prohibited to carry out items from the houses to the courtyard, it is nonetheless permitted to carry in all of it? Therefore, in this alleyway too, even though they did not merge together, it is permitted to carry in all of it despite the fact that it is prohibited to carry items into the alleyway. Or, perhaps an alleyway is not similar in this regard to a courtyard, as a courtyard has four partitions, whereas this, the alleyway, does not have four partitions, but only three. Alternatively, there may be a different reason for the inferior status of an alleyway in this regard: A courtyard has residents and can therefore be considered like a house, which would allow carrying within it, whereas this alleyway does not have residents. Rabbi Asi was silent and did not say anything to him, as he was unable to provide a satisfactory response.
RASHI
שלא נשתתפו בו עירוב דחצירות במבוי קרי שיתוף:
מהו לטלטל בתוכו בכולו כלים ששבתו בתוכו ולהוציא מן החצר לתוכו פשיטא לן דאסור וכן ממנו לחצר:
מה חצר אע"ג דלא עירבו הרבה בתים שבחצר ביחד ואסור להכניס ולהוציא מבתים לחצר ומחצר לבתים:
מותר לטלטל בכולו מה שנמצא בתוכו או בגדיו שהוציאן מן הבית לתוכו דרך מלבוש פושטן ומטלטלן בכולו לדברי הכל דג' מחלוקות הן בעירובין בפרק כל גגות לדברי ר' מאיר גגין רשות לעצמן ומטלטלין מזה לזה ואפילו של בעלים הרבה וחצרות רשות לעצמן לטלטל מזו לזו בלא עירוב כלים ששבתו בתוכם אבל לא מגגין לחצרות וקרפיפות רשות לעצמן ולדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת ולדברי ר"ש כולן רשות אחת חוץ מן הבתים:
א"נ חצר אית ביה דיורין כלומר עשויה להשתמש בה תדיר:
האי אין בו דיורין שהדיורין בבתים הן והבתים פתוחין לחצירות וחצירות למבוי:
זִימְנִין אַשְׁכַּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָא אֲמַר: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בַּשַּׁבָּת, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְעוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. חֲדָא – דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִי הוּא, וְעוֹד – יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים.
On another occasion Rabbi Zeira found Rabbi Asi sitting and saying: Rabbi Shimon ben Lakish said in the name of Rabbi Yehuda HaNasi: One time they forgot and did not bring a scalpel on Shabbat eve for the purpose of circumcising a child on Shabbat, and they brought it on Shabbat, and the matter was difficult in the eyes of the Rabbis: How can they abandon the words of the Rabbis, who prohibit doing so, and act in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer? Why did they find this difficult? One reason was that Rabbi Eliezer was a Shammuti , i.e., a follower of the views of Beit Shammai (Jerusalem Talmud), and the halakha is generally in accordance with the opinion of Beit Hillel in their disputes with Beit Shammai. And furthermore, there is a general rule that in a dispute between an individual and the many, the halakha is in accordance with the opinion of the many. Here too, the halakha should certainly be in accordance with the opinion of the Rabbis, who disagree with Rabbi Eliezer.
RASHI
זמנין פעם אחרת:
אשכחיה רבי זירא לר' אסי:
שמותי הוא ברכוהו כדאמרינן בהזהב (ב"מ דף נט:) ובתלמוד ירושלמי מפ' שמותי הוא מתלמידי שמאי היה:
TOSAFOT
דרבי אליעזר שמותי הוא מב"ש וכן מוכח בירושלמי במסכת תרומות בפרק סאה תרומה דתנן התם סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאין טהורין בית שמאי אוסרים וב"ה מתירין כו' עד לאחר שהודו ר"א אומר תירום ותישרף ואמר בגמרא בן פזי ורבי אייבו בר נגרי הוו יתבין ואמרי תנינן אחר שהודו ר"א אומר תירום ותישרף מי הודה למי א"ר אסי מתניתין אמרה כן לאחר שהודו ר"א אומר תירום ותישרף ר"א לאו שמותי הוא הרי משמע דשמותי הוא מתלמידי ב"ש דמינה קא פשיט דב"ש הודו לב"ה. ר"ת:
וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעֲיָא: שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַגּוֹזֵר, וְאָמַר לִי: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ הֲוָה, וְאַיְיתוּהוּ מֵהַאי רֵישָׁא לְהַאי רֵישָׁא. אָמַר לֵיהּ: סְבִירָא לֵיהּ לְמָר מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ? וְאָמַר לֵיהּ: אִין. אָמַר לֵיהּ: וְהָא זִימְנִין בְּעַאי מִינָּךְ וְלָא אָמְרַתְּ לִי הָכִי! דִּילְמָא אַגַּב שִׁיטְפָךְ רְהִיט לָךְ גְּמָרָךְ? אָמַר לֵיהּ: אִין, אַגַּב שִׁיטְפָא רְהִיטָא לִי גְּמָרִי.
And Rabbi Oshaya said: I asked Rabbi Yehuda the Cutter, i.e., the circumcisor, and he told me that this incident occurred in an alleyway whose residents did not merge together, and they brought the scalpel from this end of the alleyway to that end, where the baby was. That concludes Rabbi Asi’s account of the event. Rabbi Zeira said to Rabbi Asi: Since you related that story without expressing any reservations, it appears that the Master must hold that with regard to an alleyway whose residents did not merge together, it is permitted to carry in all of it. And Rabbi Asi said to him: Yes, that is the halakha . Rabbi Zeira said to him: But on a different occasion I raised a dilemma on this matter before you and you did not say so to me. Perhaps in the course of your studies your knowledge was restored to you?
RASHI
וא"ר אושעיא לאותן שהיה קשה עליהן מה ששמעו:
שאילית את רבי יהודה הגוזר המל את התינוקות:
ואייתוהו מהאי רישא שהיה התינוק בבית שבראש המבוי ואיזמל בבית שבראש האחר שכנגדו עד כאן דברי ר' אסי:
א"ל ר' זירא אלמא ס"ל למר מדאמר ליה להא ולא קשיא לך ביה מידי סבירא לך מותר לטלטל בכולו:
הכי גרסינן והא זמנין בעאי מינך ולא אמרת דילמא אגב שיטפא אתיא לך כשהיית שטוף בגרסתך לחזר על שמועה זו דר"ל עם מרוצת גרסתך אתיא לך הך דר' אושעיא בהדא דאיתמר עלה:
אִיתְמַר, אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ – אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
With regard to the very same halakha , it was stated as a principle that Rabbi Zeira said that Rav said: An alleyway that was not merged by the residents of the courtyards that open into it, it is only permitted to carry in it within four cubits.
אֲמַר אַבַּיֵי: הָא מִילְּתָא אֲמַרָהּ רַבִּי זֵירָא וְלָא פֵּירְשָׁהּ, עַד דַּאֲתָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וּפֵירְשָׁהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּתְּפוּ בּוֹ, עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים – אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, לֹא עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים – מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ.
Abaye said: This halakhic matter was stated by Rabbi Zeira, and he did not explain it. It remained enigmatic until Rabba bar Avuh came and explained it. As Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said that Rav said: With regard to an alleyway that was not merged
RASHI
ולא פירשה אימתי מותר ואימתי אסור:
עירבו חצרות שבמבוי עם בתיהם שבני הבתים מוציאין לחצרותיהן שעירבו בתים הפתוחים לחצר יחד וכן בני חצר האחרת אבל בני החצרות לא נשתתפו במבוי:
אין מטלטלין במבוי אפי' כלים ששבתו בתוכו אלא בד':
לא עירבו חצרות עם בתיהן שאסורים בני הבתים להוציא מבתיהן לחצריהם:
מותר לטלטל בכולו מה שנמצא בתוכו או בגדיו שהוציאן מן הבית לתוכו דרך מלבוש פושטן ומטלטלן בכולו לדברי הכל דג' מחלוקות הן בעירובין בפרק כל גגות לדברי ר' מאיר גגין רשות לעצמן ומטלטלין מזה לזה ואפילו של בעלים הרבה וחצרות רשות לעצמן לטלטל מזו לזו בלא עירוב כלים ששבתו בתוכם אבל לא מגגין לחצרות וקרפיפות רשות לעצמן ולדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת וקרפיפות רשות אחת ולדברי ר"ש כולן רשות אחת חוץ מן הבתים:
אָמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה לְרַבָּה: מַאי שְׁנָא כִּי עֵירְבוּ חֲצֵירוֹת עִם בָּתִּים – דְּנִיתְּקוּ חֲצֵירוֹת וְנַעֲשׂוּ בָּתִּים, וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב: אֵין הַמָּבוֹי נִיתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה עַד שֶׁיְּהוּ
Rav Ḥanina Ḥoza’a said to Rabba: What is different about a case where they joined the courtyards with the houses? Is it because the courtyards were detached and became like houses? And Rav follows his regular line of reasoning, for Rav said: An alleyway can only be made into a permitted area for carrying by means of a sidepole and a crossbeam, which is the standard halakha in a closed alleyway, if there are
RASHI
ונעשו בתים בטלו לגבי הבתים ואין שם חצרות עליהם:
TOSAFOT
ניתקו חצרות ונעשו בתים פירוש וחשיב כאילו אין כאן חצר כלל שהחצר נעשה בית וכשלא עירבו חשיבי בתים כליתנהו ומיהו חצר לא חשיב כליתא אע"פ שאסור לטלטל מתוכה למבוי כיון שאין דרך מפסיק בינו למבוי לא חשוב [כסתום] אבל בתים כסתומות חשיבי כיון שהחצר מפסיק בינם למבוי ודוקא היכא דלא נשתתפו בעינן בתים וחצרות פתוחין לתוכו אבל נשתתפו לא בעינן ומשני אפשר דמבטלי רשות גבי חד דהשתא איכא בית דלא חשיב כסתום ולא אמר נמי ניתקו חצרות כולם כיון דשאר הבתים אסורין בחצר ופריך בית איכא בתים ליכא ולא מצי למימר דבטלי רשות גבי תרי שהם היו אוסרין זה על זה ולא מצי למימר שהשנים עירבו דהא מדקאמר רב לא עירבו משמע לא עירבו כלל: