Back
Shabbat
Daf 118aנַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ וגו׳״. לֹא כְּאַבְרָהָם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּה וגו׳״, וְלֹא כְּיִצְחָק שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵל״, אֶלָּא כְּיַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ: “וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה״.
on the inheritance of Jacob your father, as the mouth of God has spoken” (Isaiah 58:13–14). The reward for delighting in Shabbat is specifically the portion of Jacob. Not that of Abraham, about whom it is written, “Rise, walk through the land through its length and its width because I have given it to you” (Genesis 13:17), i.e., only this land alone in its borders. And not that of Isaac, about whom it is written, “Dwell in this land and I will be with you and I will bless you because I will give all of these lands to you and your offspring” (Genesis 26:3), meaning these lands and no others. Rather, that of Jacob, about whom it is written, “And your offspring will be like the dust of the earth, and you will spread out to the west and to the east and to the north and to the south, and all of the families of the land will be blessed through you and your offspring” (Genesis 28:14). There are no boundaries for Jacob’s portion.
RASHI
בלי מצרים כלומר אין לה קץ:
אז תתענג בתר וקראת לשבת עונג כתיב:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: נִיצּוֹל מִשִּׁעְבּוּד גָּלֻיּוֹת, כְּתִיב הָכָא: “וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ״, וּכְתִיב הָתָם: “וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרוֹךְ״. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כֹּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ מִשְׁאֲלוֹת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִתְעַנַּג עַל ה׳ וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ״. עוֹנֶג זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: “וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג״, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה עוֹנֶג שַׁבָּת. בַּמֶּה מְעַנְּגוֹ? רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: בְּתַבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין, וְדָגִים גְּדוֹלִים, וְרָאשֵׁי שׁוּמִין. רַב חִיָּיא בַּר אַשִׁי אָמַר רַב: אֲפִילּוּ דָּבָר מוּעָט, וְלִכְבוֹד שַׁבָּת עֲשָׂאוֹ – הֲרֵי זֶה עוֹנֶג. מַאי הִיא? אָמַר רַב פַּפָּא: כָּסָא דְּהַרְסְנָא.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: One who delights in Shabbat
RASHI
נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק:
לארכה ולרחבה ארץ זו ולא יותר:
הארצות האל ותו לא:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה [כְּדוֹר] אֱנוֹשׁ – מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וגו׳ מֵחַלְּלוֹ״, אַל תִּקְרִי ‘מֵחַלְּלוֹ׳ אֶלָּא ‘מָחוּל לוֹ׳.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: With regard to anyone who observes Shabbat in accordance with its halakhot , even if he worships idolatry as in the generation of Enosh,
RASHI
תבשיל של תרדין חשוב הוא:
ראשי שומין חשובים היו להן:
כסא דהרסנא דגים קטנים מטוגנים בשמן קרביהן ובקמח:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה לֹא שָׁלְטָה בָּהֶן אוּמָּה וְלָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: “וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט״, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: “וַיָּבֹא עֲמָלֵק״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אִלְמָלֵי מְשַׁמְּרִין יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן – מִיָּד נִגְאָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר ה׳ לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: “וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וגו׳״.
Rav Yehuda said that Rav said: Had the Jewish people properly observed the first Shabbat that was commanded them, no nation or tongue would have ever ruled them, as it is stated: “And it happened on the seventh day, some people went out from the nation to collect and they did not find” (Exodus 16:27). And it is written after they went out to collect manna: “And Amalek came and fought with Israel in Refidim” (Exodus 17:8). Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: If only the Jewish people would keep two Shabbatot in accordance with their halakhot , they would be immediately redeemed, as it is stated: “So said God to the eunuchs who will keep My Shabbatot” (Isaiah 56:4), and it is written after that: “And I will bring them to My holy mountain and will let them rejoice in My house of prayer” (Isaiah 56:7).
RASHI
דור אנוש התחילו לעבוד ע"ז דכתיב (בראשית ד׳:כ״ו) אז הוחל לקרוא וגו':
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מֵאוֹכְלֵי שָׁלֹשׁ סְעוּדּוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגּוֹמְרֵי הַלֵּל בְּכָל יוֹם. אִינִי?! וְהָאָמַר מָר: הַקּוֹרֵא הַלֵּל בְּכָל יוֹם – הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף! כִּי קָאָמְרִינַן – בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָא.
Rabbi Yosei said: May my portion be among those who eat three meals on Shabbat. Apropos this statement of Rabbi Yosei, the Gemara cites additional declarations. Rabbi Yosei said: May my portion be among those who complete hallel every day. The Gemara is surprised at this: Is that so? Didn’t the Master say: One who reads hallel every day
RASHI
בתריה בתר ההיא פרשתא:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּתְפַּלְלִים עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְוָה לְהִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָא – “יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ וְלִפְנֵי יָרֵח דּוֹר דּוֹרִים״.
And furthermore, Rabbi Yosei said: May my portion be among those who pray the morning and afternoon prayers with the reddening of the sun, i.e., the morning prayer at sunrise and the afternoon prayer adjacent to nightfall. Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is a mitzva to pray with the reddening of the sun.
RASHI
הרי זה מחרף ומגדף שנביאים הראשונים תיקנו לומר בפרקים לשבח והודיה כדאמרינן בערבי פסחים (דף קיז.) וזה הקוראה תמיד בלא עתה אינו אלא כמזמר שיר ומתלוצץ:
פסוקי דזמרא שני מזמורים של הילולים הללו את ה' מן השמים הללו אל בקדשו:
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּחוֹלִי מֵעַיִים. דְּאָמַר מָר: רוּבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בְּחוֹלִי מֵעַיִים. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּדֶרֶךְ מִצְוָה. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמַּכְנִיסֵי שַׁבָּת בְּטִבֶּרְיָא וּמִמּוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִי. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמּוֹשִׁיבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא מִמַּעֲמִידֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who die from intestinal disease, as the Master said: Most righteous people die of intestinal disease. It is a very harsh disease through which the sins of righteous people are cleansed before their death and also, as a result, they die with a clean body. And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who die on the path to perform a mitzva. And Rabbi Yosei said: May my portion be among those who accept Shabbat in Tiberias,
RASHI
דמדומי חמה כשהיא אדומה שחרית אחרי הנצה מיד היא אדומה וערבית סמוך לשקיעתה:
עם שמש עם זריחתה:
ולפני ירח קודם אור הירח בעוד השמש לא שקעה:
TOSAFOT
רובם של צדיקים מתים בחולי מעיים פי' בקונטרס למרק עונותיהם ור"י אומר כי יש במדרש למרק אכילה מן המעיים להיות נקיים וטהורים כמלאכי השרת:
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִגַּבָּאֵי צְדָקָה, וְלֹא מִמְּחַלְּקֵי צְדָקָה. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמִּי שֶׁחוֹשְׁדִין אוֹתוֹ וְאֵין בּוֹ. אָמַר רַב פַּפָּא: לְדִידִי חָשְׁדַן וְלָא הֲוָה בִּי.
And Rabbi Yosei said: May my portion be among the collectors of charity and not the distributors of charity. One who collects charity collects fixed amounts, whereas distributors may inadvertently fail to give the poor person enough to cover his needs. And Rabbi Yosei said: May my portion be with one whom others suspect of sin and there is no basis for suspecting him. Rav Pappa said: They suspected me, and there was no basis for suspecting me.
RASHI
ממתי מחולי בני מעיים שמתייסרין ביסורין ומתמרקין עונותיהן:
ממכניסי שבת בטבריא מפני שהיא עמוקה ומחשכת מבעוד יום וסבורין שחשכה וממוציאי שבת בצפורי שיושבת בראש ההר ובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול ומאחרין לצאת:
ממושיבי בית המדרש חזנים מאספי תלמידים בכל יום לבא:
ממעמידי ממונים לעת האוכל לומר הגיע עת לעמוד ולאכול:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי, וְנָטַעְתִּי חֲמִשָּׁה אֲרָזִים בְּיִשְׂרָאֵל. וּמַאן אִינוּן – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי חֲלַפְתָּא בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אַבְטִילָס בְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי. וְהָאִיכָּא וַרְדִּימַס! הַיְינוּ וַרְדִּימַס הַיְינוּ מְנַחֵם. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ וַרְדִּימַס – שֶׁפָּנָיו דּוֹמִין לְוֶרֶד. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יוֹסֵי מִצְוַת עוֹנָה לֹא קִיֵּים?! אֶלָּא אֵימָא: חָמֵשׁ בְּעִילוֹת בָּעַלְתִּי וְשָׁנִיתִי.
Furthermore, Rabbi Yosei said: I engaged in relations five times, and I planted five cedars in Eretz Yisrael. And who are these cedars? The sons of Rabbi Yosei, who were great Sages of Israel: Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Ḥalafta, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Avtilas,
RASHI
ממחלקי לעניים צדקה דאמרינן בבבא בתרא פ"ק (דף ח:) צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה והמחלקים אותה עליהם לבדוק לפי הצריך לכל אחד ואחד ופעמים שקרובין דעתם לרחם על זה ולחלוק יותר מן הצורך שאומדין אותו בהרווחה ואומדין את חברו בצמצום:
TOSAFOT
אימא ה' בעילות בעלתי ושניתי ובירושלמי משני דיבמות היו ולא רצה לקיים בהן מצות עונה אלא רק כדי לקיים מצות יבום דהיינו ביאה ראשונה:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי ‘אִשְׁתִּי׳ וּלְשׁוֹרִי ‘שׁוֹרִי׳, אֶלָּא: לְאִשְׁתִּי “בֵּיתִי״, וּלְשׁוֹרִי “שָׂדִי״.
Furthermore, Rabbi Yosei said that he always spoke euphemistically: In all my days, I did not call my wife, my wife,
RASHI
בעלתי ושניתי כדי שיהיו זכרים דאמר מר הרוצה שיהיו בניו זכרים יבעול וישנה (עירובין דף ק:):
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בְּמִילָה שֶׁלִּי. אִינִי?! וְהָאֲמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי: מַאי טַעְמָא קָרְאוּ לְךָ “רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ״? אֲמַר לְהוּ: מִיָּמַי לֹא נִסְתַּכַּלְתִּי בְּמִילָה שֶׁלִּי. בְּרַבִּי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ – שֶׁלֹּא הִכְנִיס יָדוֹ תַּחַת אַבְנֵטוֹ. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי אִימְרֵי חֲלוּקִי.
Rabbi Yosei said: In all my days, due to modesty, I never looked at my circumcision.
RASHI
לא קריתי לאשתי אשתי שאף שיחת חולין שלי יש ללמוד הימנה חכמה:
אשתי ביתי שהיא עיקר של בית:
ולשורי שדי שהוא עיקר של שדה דכתיב ורב תבואות בכח שור (משלי י״ד:ד׳):
וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי. יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹּהֵן, אִם אוֹמְרִים לִי חֲבֵירַי “עֲלֵה לַדּוּכָן״ – אֲנִי עוֹלֶה. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי.
And Rabbi Yosei said: In all my days I never violated the words of my friends. I know about myself that I am not a priest, and nevertheless, if my friends say to me: Go up to the platform
RASHI
לא נסתכלתי כו' מרוב צניעות:
והא אמרו לו כו' וא"כ לרבי יוסי נמי הוה ליה למיקרייה רבינו הקדוש:
תחת אבנטו מן האבנט ולמטה:
לא ראו קורות כו' כשפושט חלוקו [פושטו] כמו שהוא לובשו דרך ראשו ומכסה את עצמו תחלה משום צניעות בסדינו מתחת ויושב במטתו:
TOSAFOT
אילו היו אומרים לי חברי עלה לדוכן לא ידע ר"י מה איסור יש בזר העולה לדוכן אם לא משום ברכה לבטלה של כהנים אמרה תורה לברך את ישראל:
אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּיתֵי לִי דְּקַיְּימִית שָׁלֹשׁ סְעוּדּוֹת בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַב יְהוּדָה: תֵּיתֵי לִי דְּקַיְּימִית עִיּוּן תְּפִלָּה. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תֵּיתֵי לִי דְּלָא סָגֵינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִילּוּי הָרֹאשׁ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תֵּיתֵי לִי דְּקַיְּימִית מִצְוַת תְּפִילִּין. וְאָמַר רַב נַחְמָן: תֵּיתֵי לִי דְּקַיְּימִית מִצְוַת צִיצִית.
Rav Naḥman said: May I receive my reward
RASHI
לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי שאם בא מי שאמרתי עליו דבר ושאל אם אמרתי כן עליו לא חזרתי בי לאמר אינו כדבריו לפי שמתחלה אמת אמרתי וקסבר כל מילתא דמתאמרא באפי מרה לית בה משום לישנא בישא וכן מפרש במסכת ערכין (דף טו:):
TOSAFOT
עיון תפלה פי' בכוונת הלב וכן ההיא דאלו דברים שאוכל מפירותיהן בעולם הזה (לקמן שבת דף קכז.) דחשיב עיון תפלה אבל הא דאמר בברכות (דף לב: ונה.) המעיין בתפלתו סוף בא לידי כאב לב ההוא עיון דמצפה מתי יעשה הקב"ה בקשתו שסבור שתפלתו מקובלת כדמייתי עלה תוחלת ממושכה מחלה לב וכן ההיא דאמר ר"י שלשה דברים מזכירין עוונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפלה [ומוסר דין לשמים על חבירו] והא דאמר בפרק גט פשוט (ב"ב קסד:) שלשה דברים אין אדם ניצול מהם בכל יום לשון הרע והרהור עבירה ועיון תפלה אין לפרש שמצפה מתי תיעשה בקשתו שהרבה בני אדם ניצולים מזה אלא הוה כי ההוא דשמעתין כלומר שאינו מתכוין בתפלה שאי אפשר ליזהר כדאמרינן בירושלמי מחזיקנא טיבו לרישא דכי מטא למודים מנפשיה כרע:
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַבָּה: אֲבוּךְ בְּמַאי זָהִיר טְפֵי? אֲמַר לֵיהּ: בְּצִיצִית. יוֹמָא חַד הֲוָה קָא סָלֵיק בְּדַרְגָּא, אִיפְסִיק לֵיהּ חוּטָא – וְלָא נָחֵית וַאֲתָא כַּמָּה דְּלָא רַמְיֵהּ. וְאָמַר אַבַּיֵי: תֵּיתֵי לִי, דְּכִי חָזֵינָא צוּרְבָא מֵרַבָּנַן דְּשָׁלֵים מַסֶּכְתֵּיהּ
Rav Yosef said to Rav Yosef, son of Rabba: In what area was your father, Rabba, especially vigilant? He said to him: It was in the mitzva of ritual fringes. The Gemara relates: One day he was climbing the stairs when a string from his ritual fringes was severed, and he would not descend until he placed a new string on the garment. And Abaye said: May I receive my reward because when I see a young Torah scholar who has completed a tractate that he studied
RASHI
דקיימתי מצות תפילין שלא הלך ארבע אמות בלא תפילין וכן לענין ציצית: