Back
Shabbat
Daf 109bאֵימוֹר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לְעִנְיַן שַׁבָּת מִי שָׁמְעַתְּ לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא קַשְׁיָא, הָא – דְּאִישְׁתַּהִי, הָא – דְּלָא אִישְׁתַּהִי.
Say that they disagree over the status of the Mediterranean Sea with regard to impurity and purity, but with regard to Shabbat
RASHI
אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה ומשום קרא:
לענין שבת דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:
הא דאישתהי בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:
הא דלא אישתהי אלא רחץ ויצא מותר:
בְּמַאי אוֹקִימְתָּא לְבָתְרַיְיתָא – דְּלָא אִישְׁתַּהִי, אִי דְּלָא אִישְׁתַּהִי – אֲפִילּוּ בְּמֵי מִשְׁרָה נַמִי; דְּהָתַנְיָא: רוֹחֲצִין בְּמֵי טִבֶּרְיָא וּבְמֵי מִשְׁרָה וּבְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִים בְּרֹאשׁוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָא, אֲבָל נִשְׁתַּהָא – אָסוּר!
The Gemara asks: And how did you establish this last baraita ? Do you say that it is referring to a case where one did not remain in the water? If it is referring to a case where one did not remain in the water, it would be permitted to bathe even in water in which flax was soaked, as it was taught in a baraita : One may bathe on Shabbat in the waters of Tiberias, and in water in which flax was soaked, and in the Sodom Sea,
RASHI
בתרייתא דקתני רוחצין בדלא אישתהי:
חטטין מאלנ"ץ:
שלא נשתהי בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:
אֶלָּא, יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל לָא קַשְׁיָא; הָא – בְּיָפִין שֶׁבּוֹ, הָא – בְּרָעִים שֶׁבּוֹ. מֵי מִשְׁרָה אַמֵּי מִשְׁרָה נַמִי לָא קַשְׁיָא; הָא – דְּאִישְׁתַּהִי, הָא – דְּלָא אִישְׁתַּהִי.
Rather, the contradiction between the baraita that permits bathing in the Great Sea on Shabbat and the baraita that prohibits bathing in the Great Sea on Shabbat is not difficult. There is a distinction between the two. This baraita , which permits doing so, is referring to the pure water in it, i.e., the area in the Great Sea in which one bathes for pleasure during the week. That baraita, which prohibits bathing, is referring to the polluted water in it, which people enter only for medicinal purposes. And with regard to the contradiction between one statement with regard to the water in which flax was soaked and the other statement about water in which flax was soaked, it is also not difficult. There is a distinction between the two statements. This baraita , which prohibits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one remained in the water and thereby indicated that he was bathing for medicinal purposes. That baraita , which permits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one did not remain there. It is permitted to bathe in that water for non-medical purposes.
RASHI
ביפין שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:
ברעים אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:
מי המשרה אמי המשרה לא קשיא הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:
מתני׳ אֵין אוֹכְלִין אֵיזֹבְיוֹן בַּשַּׁבָּת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים. אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹאֶה. כָּל הָאוֹכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה וְכָל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִיקָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִיקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.
One may not eat eizoveyon on Shabbat because healthy people do not eat it, and therefore it is clear that anyone eating it is doing so for its medicinal value.
RASHI
מתני' איזביון מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:
אבל אוכל הוא את יועזר שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:
ממי דקלים מפרש בגמרא:
וכוס עיקרין משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:
מפני שהן לירוקה לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:
לצמאו אם אינו חולה:
גמ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵזוֹב – אַבַּרְתָה בַּר הָמָג, אֵיזֹבְיוֹן – אַבַּרְתָה בַּר הִינְג. עוּלָּא אָמַר: מַרְוָא חִיוָּרָא. עוּלָּא אִיקְלַע לְבֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אַיְיתוּ לְקַמֵּיהּ מַרְוָא חִיוָּרָא, אֲמַר: הַיְינוּ אֵזוֹב דִּכְתִיב בְּאוֹרַיְיתָא. רַב פַּפִּי אֲמַר: שׁוּמְשׁוּק. אֲמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: כְּוָותֵיהּ דְּרַב פַּפִּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: מִצְוַת אֵזוֹב – שְׁלֹשָׁה קְלָחִין וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה גִּבְעוֹלִין. וְשׁוּמְשׁוּק הוּא דְּמִשְׁתַּכְּחָא הָכִי. לְמַאי אָכְלִי לֵיהּ – לְקוּקַאִינֵי, בְּמַאי אָכְלִי לֵיהּ – בִּשְׁבַע תַּמְרֵי אוּכָּמְתָּא, מִמַּאי הָוְיָא – מִקִּימְחָא דְּשַׂעֲרֵי (בְּמָנָא) דַּחֲלִיף עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין.
Rav Yosef said: Unspecified hyssop
RASHI
גמ' אמר רב יוסף אזוב דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:
איזביון דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ"ץ:
עולא אמר אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע"ז שלוי"א:
שומשוק הוא אזוב דאורייתא:
ג' קלחים דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':
ובהן ג' גבעולין בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:
לקוקייני תולעים שבבני מעים:
דחליף עליה מ' יומי משנטחן:
“אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר״. מַאי יוֹעֶזֶר? פּוֹתְנַק. לְמַאי אָכְלִי לָהּ – לְאַרְקְתָא. בְּמַאי אָכְלִי לָהּ – בְּשֶׁבַע תַּמְרֵי חִיוָּורְתָא. מִמַּאי הָוְיָא – מֵאוּמְצָא וּמַיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא שַׁמְנָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא דְּתוֹרָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, מֵאַמְגּוּזָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִגִּירֵי דְּרוּבִּיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִשְׁתִּי מַיָּא אַבַּתְרֵיהּ.
We learned in the mishna: However, one may eat the yo’ezer plant. The Gemara asks: What is yo’ezer ? The Gemara answers: It is the vegetable known as potnak . For what is it eaten? It is eaten to cure liver worms. With what is it eaten? It is eaten with seven white dates. From what do worms come into being in the liver? From eating raw meat with water on an empty stomach, and from eating fatty meat on an empty stomach, and from eating ox meat on an empty stomach, and from eating nuts on an empty stomach, and from eating fenugreek shoots on an empty stomach and drinking water thereafter.
RASHI
פותנק בלע"ז פולא"ל:
לארקתא תולעים שבכבד:
ממאי הוי החולי:
מאומצא בשר בגחלים:
אליבא ריקנא קודם אכילה:
ומגירי דרובייא לולבי תילתן כעין לולבי גפנים:
רוביא תילתן פינגרי:
ומשתי מיא בתרייהו האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:
וְאִי לָא – לִיבְלַע תַּחְלֵי חִיוָּורְתָא, וְאִי לָא – לֵיתֵיב בְּתַעֲנִיתָא. וְלֵיתֵי בִּישְׂרָא שַׁמְנָא וְלִישְׁדִי אַגּוּמְרֵי וְלִימִיץ גַּרְמָא וְלִיגְמַע חַלָּא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, חַלָּא לָא, מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַבְדָּא. וְאִי לָא – לַיְיתִי גּוּרְדָא דְּאַסִינְתָּא דִּגְרִידָא מֵעִילַּאי לְתַתַּאי וְלָא מִתַּתַּאי לְעִילַּאי דִּילְמָא נָפְקָא אַיְידֵי פּוּמֵיהּ, וְלִישְׁלְקָהּ בְּשִׁיכְרָא בֵּי שִׁיבַבֵי, וְלִמְחָר נִסְכְּרִינוּן לִנְקָבִין דִּידֵיהּ, וְלִישְׁתִּי. וְכִי מִפְּנִי – מִפְּנִי אַפְּשִׁיחָה דְּדִקְלָא.
And if one has liver worms but does not have any potnak handy, or if one has taken potnak and it did not help, he should swallow white cress. And if he does not have that or if it did not help him, he should sit in fast, and take fatty meat and place it on coals and suck the bone and swallow vinegar. And some say: One should not drink vinegar because it is harmful to the liver. And if none of those options are available, let one take the sawdust that was scraped from the shell of a thorn bush from top to bottom, and not from bottom to top, as perhaps then the worms will come out through his mouth. And let one then boil the scrapings in beer at twilight and the next day close his nostrils and drink it. And when he defecates, he should defecate on the trunk of a palm tree.
RASHI
ואי לא אי לית ליה פותנק א"נ אכליה ולא איתסי:
תחלי שחלי כרישו"ן:
לימוץ גרמא יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:
גורדא דאסינתא קליפה גרודה מן הסנה:
מעילאי לתתאי שתהא גרודה מלמעלה למטה:
דלמא נפק התולעים:
איידי פומיה דרך פיו:
בי שבבי בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל"א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:
נסכרינן לנקבים דיליה יסתום נחיריו שלא יריח ל"א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:
מפני אפשיחה מקום שנפשח הדקל אישברנקי"ר:
“וְשׁוֹתִין אַבּוּבְרוֹאֶה״. מַאי אַבּוּבְרוֹאֶה? חוּמְטַרְיָא. מַאי חוּמְטַרְיָא? חוּטְרָא יְחִידָאָה. לְמַאי עָבְדִי לָהּ – לְגִילּוּיָא. וְאִי לָא – לַיְתֵי חַמְשָׁא כְּלִילֵי, וְחַמְשָׁא כּוֹסָתָא דְּשִׁיכְרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי עַד דְּקָיְימָא אַאַנְפַּקָא, וְנִישְׁתֵּי.
We learned the mishna: And one may drink abuvro’e on Shabbat. The Gemara asks: What is abuvro’e ? The Gemara answers: It is the plant known as ḥumtareya. The Gemara asks: What is ḥumtareya ? It is that which is called the lonely staff. The Gemara asks: For what purpose is it used? It is used for one who drank exposed water from which we suspect a snake drank and left behind its venom. And if one does not have the lonely staff, or if it was ineffective, let him take five roses and five cups of beer and cook them together until there is a quarter of a log of liquid and then drink it.
RASHI
חוטרא יחידאה עץ הגדל יחידי בלא ענף:
לגילוייא מי ששתה מים מגולין:
חמשה כלילי וורדין:
כוסאתא דשיכרא כוסות:
עד דקיימי אאנפקא שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב"ב נח:):
אִימֵּיהּ דְּרַב אַחַדְבוֹי בַּר אַמִי עֲבַדָהּ לֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא חַד כְּלִילָא וְחַד כּוֹסָתָא דְּשִׁיכְרָא, שְׁלַקָה וְאִישְׁקִיתֵיהּ וּשְׁגַרָא תַּנּוּרָא וּגְרַפְתֵּיהּ, וְאוֹתְבִיתֵיהּ לְבֵינְתָא בְּגַוֵּויהּ וּנְפַק כְּהוּצָא יַרְקָא.
The Gemara relates: Rav Aḥadvoi bar Ami’s mother made this remedy for a certain man who had drunk exposed water suspected of having venom in it. She took one rose and one cup of beer and she boiled them. She gave it to him to drink, and lit the oven, and swept out the coals, and placed a brick inside it on which he could sit and not get burned. And something that appeared like a green leaf emerged, i.e., he vomited the venom.
RASHI
ושגרא תנורא הסיקה תנור:
וגרפתיה מגחלים שיצטנן קצת:
ואותבה לבינתא בגויה שישב עליה ולא יכוה:
ונפק מיניה הקיא הארס שבלע:
הוצא עלה של לולב:
רַב אַוְיָא אֲמַר: רְבִיעֲתָא דְּחַלְבָא מֵעִיזָּא חִיוָּרְתָא. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אֲמַר: לַיְיתֵי אֶתְרוֹגָא חַלִּיתָא, וּלְחַיְיקֵיהּ וְלִימְלֵייהּ דּוּבְשָׁא, וְלוֹתְבָהּ בֵּי מִילַלֵי דְּנוּרָא וְלֵיכְלֵיהּ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מֵי רַגְלַיִם בְּנֵי אַרְבָּעִים יוֹם. בַּרְזִינָא – לְזִיבּוּרָא, רְבִיעָאָה – לְעַקְרַבָּא, פַּלְגָּא רִיבְעָא – לְגִילּוּיָא, רִיבְעָא – אֲפִילּוּ לִכְשָׁפִים מַעֲלוּ. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָנִיגְרוֹן, וְאַבְנַגַר, וְתִירַיְיקָה – מַעֲלוּ בֵּין לְגִילּוּיָא בֵּין לִכְשָׁפִים.
Rav Avya said: The remedy for one who has swallowed venom is to drink a quarter of a log of milk from a white goat. Rav Huna bar Yehuda said: Let one bring a sweet citron and make a hole in it, and fill it with honey, and place it among burning coals, and eat it. Rabbi Ḥanina said: Urine that is forty days old is an effective remedy for several maladies: A very small cupful is beneficial in treating a hornet sting. A quarter of a log is beneficial in treating a scorpion bite. Half a log is effective in treating one who drank exposed water. A log is even effective in counteracting witchcraft. Rabbi Yoḥanan said: Water in which spinach was boiled [ anigron ] , and water in which banagri grass was boiled [ avangar ] , and balsam are effective for both one who drank exposed water and as an antidote for witchcraft.
RASHI
אתרוג חליתא מתוק:
ולחייקיה לגויה יחקוק בתוכו חקק:
וליתבה בי מיללי דנורא מניחו ע"ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:
בני מ' יום שעברו עליהם מ' יום. ל"א של תינוק בן מ' יום:
רבעא לוג:
ברזינא לזיבורא כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:
רביעתא לעקרב רביעית לוג למי שעקצו עקרב:
פלגא ריבעא לגילויא חצי לוג:
אניגרון ואבנגר ותירייקי מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:
הַאי מַאן דִּבְלַע חִיוְיָא לוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא וְלִירְהַטֵיהּ תְּלָתָא מִילֵי. רַב שִׁימִי בַּר אַשִׁי חַזְיֵיהּ לְהַהוּא גַּבְרָא דִּבְלַע חִיוְיָא, אִידְמִי לֵיהּ כְּפָרָשָׁא, אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא, וְאַרְהַטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵי וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוֹבֵי גּוֹבֵי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַב שִׁימִי בַּר אַשִׁי בְּלַע חִיוְיָא, אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְמִי לֵיהּ כְּפָרָשָׁא, אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא, וְאַרְהַטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵי וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוֹבֵי גּוֹבֵי. הַאי מַאן דִּטְרַקֵיהּ חִיוְיָא, לֵיתֵי עוּבָּרָא דַּחֲמָרָא חִיוָּרְתָא וְלִיקְרָעֵיהּ וְלוֹתְבֵיהּ עִילָּוֵיהּ, וְהָנֵי מִילֵי דְּלָא אִישְׁתַּכַּח טְרֵפָה. הַהוּא
One who swallowed a snake
RASHI
ונפק מיניה הקיא הארס שבלע:
אידמי ליה כפרשא תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:
גובי חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו"ץ בלע"ז:
דטרקיה נשכו:
עוברא דחמרא חיוורתי עובר הנמצא במעי חמורה לבנה:
דלא אשתכח טרפה האם: