Back
Shabbat
Daf 107bלְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים. אַדְּרַבָּה, לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים אֵין לָהֶם עוֹר! וְאָמַר אַבַּיֵי, הָכִי קָאָמַר: אֵין עוֹר חָלוּק מִבָּשָׂר אֶלָּא לְמַה שֶּׁלֹּא מָנוּ חֲכָמִים. אָמַר לֵיהּ רָבָא: הָא “לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים״ קָאָמַר! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אֵין עוֹר מְטַמֵּא כְּבָשָׂר אֶלָּא לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים. מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, הָנָךְ נַמִי דְּלֹא מָנוּ חֲכָמִים – מְטַמְּאִין, וְהָא קָתָנֵי, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת וְלֹא מְטַמְּאִין. [אֲמַר רַב] אַדָּא בַּר מַתָּנָה: תְּרִיץ הָכִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעִנְיַן טוּמְאָה – אֵין עוֹר לְמַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים.
with regard to those animals enumerated by the Sages as having skin, since their skin is considered by the Sages to be similar to their flesh. The Gemara asks: On the contrary, those that the Sages enumerated , whose skin and flesh are equated, do not have skins. And Abaye said: This is what the tanna in the baraita is saying: Only those that the Sages did not enumerate have skin discrete from their flesh. Rava said to him: Doesn’t the baraita say the opposite: That those enumerated by the Sages have skin discrete from their flesh? Rather, Rava said: This is what the baraita is saying: Only the skin of those animals enumerated by the Sages transmits impurity like flesh. The Gemara asks: Is that to say by inference that Rabbi Yoḥanan ben Nuri holds that even the creeping animals not enumerated by the Sages also transmit impurity? Isn’t the opposite taught, that Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: The eight creeping animals have skin that does not transmit impurity? Rav Adda bar Mattana said to resolve it this way: And the Rabbis say: With regard to impurity, those animals enumerated by the Sages do not have skin. According to this explanation, Rabbi Yoḥanan ben Nuri and the Rabbis disagree only with regard to the laws of impurity.
RASHI
למה שמנו חכמים בשחיטת חולין אלו שעורותיהן כבשרן והא ודאי משבשתא היא אדרבה למה שמנו חכמים אין להם עור דהא עורותיהן כבשרן קאמרי:
ואמר אביי הכי קאמר אין עור חלוק מבשר אלא לאותן ד' שלא מנו חכמים חולד ועכבר וצב ותנשמת אבל האנקה הכח והלטאה והחומט אין עורן חלוק מבשרן ולא הוי חבורה ומ"מ קשיא לרב:
א"ל רבא והא למה שמנו קאמר ולא טעי תנא בין מנו ללא מנו:
אין עור מטמא כבשר כו' והכי קאמרי ליה דקאמרת לענין שבת יש להן עור אבל לענין טומאה עורותיהן כבשרן דאיתרבו מהטמאים אין עור מטמא כבשר אלא לאותן ארבעה שמנו:
מכלל דר' יוחנן כו' בתמיה והא קתני התם גבי טומאה דכל ח' שרצים לר' יוחנן בן נורי יש להן עורות:
תריץ הכי סמי מברייתא אלא ותני אין עור למה שמנו חכמים ומיהו לרב לא תקשי דהכי קאמרי ליה לענין שבת מודינא לך דהחובל בהן חייב אבל לענין טומאה פליגא דאין עור לאותן ד' שמנו:
TOSAFOT
אמר אביי אין עור חלוק מבשר כו' מסקנא דפירכא היא מאביי דודאי אליבא דאביי פליגי לענין שבת אבל למאי דמפרש רבא ורב אדא לא פליגי מידי לענין שבת ותימה הוא כיון דלא קיימא שינויא דאביי היכי פריך מינה:
וְאַכַּתִּי, לְעִנְיַן שַׁבָּת לָא פְּלִיגִי? וְהָתַנְיָא: הַצָּד אֶחָד מֵשְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַחוֹבֵל בָּהֶן – חַיָּיב! בִּשְׁרָצִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן עוֹרוֹת. וְאֵיזוֹ הִיא חַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת – נִצְרַר הַדָּם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁמֹנָה שְׁרָצִים יֵשׁ לָהֶן עוֹרוֹת.
But still, is it clear that they do not disagree with regard to the matter of Shabbat? Wasn’t it taught in a baraita : One who traps one of the eight creeping animals mentioned in the Torah on Shabbat is liable, as is one who wounds them,
RASHI
בשרצים שיש להן עורות לאותן ד' שלא מנו:
נצרר הדם נאסף ונקשר במקום אחד שוב אינו חוזר ונבלע:
אָמַר רַב אַשִׁי: מַאן תַּנָּא קַמָּא – רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָזֵיל בָּתַר גִּישְׁתָא. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַלְּטָאָה כַּחוּלְדָּה. אֲבָל רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְעִנְיַן טוּמְאָה – לְעִנְיַן שַׁבָּת מוֹדוּ לֵיהּ. אִי הָכִי, הַאי “דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי״? “דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן וּמַחֲלוּקְתּוֹ מִיבָּעֵי לֵיהּ״! תְּנֵי “דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וּמַחֲלוּקְתּוֹ״.
Rav Ashi said: Who is the first tanna ? It is Rabbi Yehuda, who follows the texture of the skin. He does not distinguish between those creeping animals whose skin is considered like flesh and those whose skin is discrete from the flesh as the verses may imply; rather, creeping animals are distinguished based on the texture of their skin, as we learned in a mishna that Rabbi Yehuda says: Even though the lizard
RASHI
מאן ת"ק דהך מתניתא דאמר בשרצים שיש להן עורות דמשמע דיש מהן דפטור:
רבי יהודה היא דלענין טומאה לא יליף מאלה הטמאים אלא ההוא דאית ליה גישתא שעורו עב ויש לו עור ממש אינו כבשר ושאינו עב הוי כבשר והלטאה משום דעורה עב משוי ליה כחולדה בהעור והרוטב הלכך לענין שבת נמי לאו עור הוא בשלש מהן אנקה וכח וחומט אבל לרבנן דהעור והרוטב שמנו הלטאה בהך שעורותיהן כבשרן אלמא דטעמייהו לאו משום עור ולאו עור אלא משום דרשה דקרא לענין טומאה הוא דפליגי משום קרא אבל לענין שבת מודו דודאי עור הן:
דברי ר' יוחנן בן נורי דקתני בההיא ברייתא דלעיל לענין שבת כיון דלא איפלגו רבנן עליה אלא לענין טומאה דברי ר' יוחנן בן נורי ומחלוקתו מיבעי ליה
בְּעָא מִינֵּיהּ לֵוִי מֵרַבִּי: מִנַּיִן לְחַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת? דִּכְתִיב: “הֲיַהֲפוֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו״. מַאי חֲבַרְבֻּרֹתָיו, אִילֵימָא דְּקָאֵי רִיקְמֵי רִיקְמֵי, הַאי “וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו״? נָמֵר גְּוָונָיו מִבָּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא כַּכּוּשִׁי, מָה עוֹרוֹ דְּכוּשִׁי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת – אַף חַבּוּרָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.
Levi raised a dilemma before Rabbi Yehuda HaNasi: From where is it derived that a wound is defined as something irreversible? He answered him that it is derived as it is written: “Can a Cushite change his skin, or a leopard its spots [ ḥavarburotav ]?” (Jeremiah 13:23). The Gemara explains: What does ḥavarburotav mean? If you say that they are spotted marks on the leopard’s skin, that phrase: Or a leopard its spots, should have been: Or a leopard its colors. Rather, ḥavarburotav means wounds, and they are similar to the skin of a Cushite: Just like the skin of a Cushite will not change its color to white, so too a wound is something that does not reverse.
RASHI
מנין לחבורה שאינה חוזרת ולמילף דההיא דחוזרת לאו חבורה היא כגון הנך דאין להן עור שנצרר בו הדם חבורתו חוזרת לקדמותה או מכה קטנה שלא נצרר הדם:
אילימא דקאי ריקמי ריקמי ונמר ממש אמר קרא שהוא מנומר בגוונים:
אלא ככושי כו' והאי נמר לשון תמורה היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו כלומר וימיר חבורת עורו לחזור לקדמותו שלא יתקשה העור במקום המכה:
וּשְׁאָר שְׁקָצִים כו׳. הָא הוֹרְגָן – חַיָּיב, מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַהוֹרֵג כִּינָּה בַּשַּׁבָּת – כְּהוֹרֵג גָּמָל בַּשַּׁבָּת. מַתְקִיף לָהּ רַב יוֹסֵף: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּכִינָּה, דְּאֵינָהּ פָּרָה וְרָבָה. אֲבָל שְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׁים דְּפָרִין וְרָבִין – לָא פְּלִיגִי.
We learned in the mishna: And one who traps other abominations is exempt. The Gemara infers: If one kills them he is liable. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this opinion? Rabbi Yirmeya said: It is the opinion of Rabbi Eliezer, as it was taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: One who kills lice on Shabbat is akin to one who kills a camel on Shabbat. Apparently, he is the Sage who holds that one is liable for killing any living creature. Rav Yosef strongly objects to this: Perhaps this is not so, as the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer only with regard to lice, which do not procreate. However, with regard to other abominations and crawling things that procreate,
RASHI
גמל משום דגדול הוא נקט ליה:
וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מֵאֵילִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: כְּאֵילִים, מָה אֵילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן נְטִילַת נְשָׁמָה – אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וְרַבָּנַן סָבְרִי: כְּאֵילִים, מָה אֵילִים דְּפָרִין וְרָבִין – אַף כֹּל דְּפָרֶה וְרָבֶה. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: וְכִינָּה אֵין פָּרָה וְרָבָה? וְהָאָמַר מָר: יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזָן מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִּינִּים! מִינָא הוּא דְּמִיקְרִי “בֵּיצֵי כִּינִּים״.
And fundamentally they both derived this halakha from the reddened ram skins used to cover the Tabernacle. Rabbi Eliezer holds that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams have their lives taken and die, so too, one is liable for killing any animal whose life is taken, including lice. And the Rabbis also hold that liability for killing an animal on Shabbat exists only with regard to animals like rams. Just as rams procreate, so too, one is liable for killing any creature that procreates. One is not liable for killing lice, which do not procreate. Abaye said to Rav Yosef: And lice do not procreate? Didn’t the Master say: The Holy One, Blessed be He, sits and sustains everything from the horns of wild oxen to the eggs of lice? Apparently, lice reproduce by laying eggs. Rav Yosef answered him: There is a species of insect that is called lice eggs, but lice themselves do not actually lay eggs.
RASHI
מאילים אילים מאדמים שנשחטו למלאכת המשכן בשביל עורותיהן:
והא אמר מר בשמעתא קמייתא דמס' ע"ז:
ביצי כינים קס"ד כינים קטנים כשיוצאים מביציהן:
וְהָתַנְיָא: טְפוּיֵי וּבֵיצֵי כִּינִּים! מִינָא הוּא דְּמִיקְרִי “בֵּיצֵי כִּינִּים״. וַהֲרֵי פַּרְעוֹשׁ דְּפָרֶה וְרָבֶה. וְתַנְיָא: הַצָּד פַּרְעוֹשׁ בַּשַּׁבָּת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר! אָמַר רַב אַשִׁי: צִידָה אַהֲרִיגָה קָרָמֵית? עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד – חַיָּיב, וּמָר סָבַר: פָּטוּר. אֲבָל לְעִנְיַן הֲרִיגָה – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה.
Again he asked: And wasn’t it taught in the baraita that lists types of creeping animals: Tefuyei , a type of insect, and lice eggs? He answered him: There is a species of insect called lice eggs. Again he asked: And still, there is the issue of a flea, which procreates according to all opinions, and nevertheless, it was taught in a baraita : With regard to one who traps a flea on Shabbat, Rabbi Eliezer deems him liable and Rabbi Yehoshua deems him exempt. Rav Ashi said: Are you raising a contradiction between trapping with killing? Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua disagree only in that one Sage, Rabbi Eliezer, holds that one is liable for trapping even a species that is not typically trapped;
RASHI
הטפויין שירוץ הטפויין וביצי כינים מתניתא היא ולא ידענא היכא תניא:
הצד פרעוש ממקום שאינו ניצוד ועומד כגון מעל גבי קרקע או מבגדיו מבחוץ:
TOSAFOT
הצד את הפרעוש כו' ר"י פוטר משמע דפטור אבל אסור ואומר ר"י בשם הרב פורת דאפ"ה אם נושך האדם מותר ליקחנו ולהשליכו מעליו דמשום צער שרי אבל אם הוא באותו ענין על האדם שאינו ירא שינשכנו כגון על סרבלו מבחוץ אסור ליטלו אבל יכול להפילו מעליו:
יש ספרים דגרסי מ"ט מחייב רבי אליעזר לאו משום דפרה ורבה ושיבוש הוא דהא אפילו בכינה מחייב רבי אליעזר ופרעוש נקט לרבותא דרבי יהושע דאפילו פרעוש פוטר ושינויא נמי דמשני לא משמע דגריס ליה ור"ת נמי מחקו מספרו
“הַצָּדָן לְצוֹרֶךְ חַיָּיב וכו׳״. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר “מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ – פָּטוּר עָלֶיהָ״.
We learned in the mishna that one who traps creeping animals for a specific need is liable, but one who traps them for no specific need is exempt. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this way? Rav Yehuda said that Rav said: It is Rabbi Shimon, who said that for a prohibited labor performed not for its own sake, one is exempt.
אִיכָּא דְּמַתְנִי לָהּ אַהָא: הַמֵּפִיס מוּרְסָא בַּשַּׁבָּת, אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה – חַיָּיב, אִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵחָה – פָּטוּר. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר “מְלָאכָה שֶׁאֵין צְרִיכָה לְגוּפָהּ – פָּטוּר עָלֶיהָ״.
Some taught the statement of Rav in reference to this: With regard to one who drains an abscess in a boil containing pus on Shabbat, if his intention is to create an opening for it he is liable; if his intention is to remove pus from it he is exempt. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this way? Rav Yehuda said that Rav said: It is Rabbi Shimon, who said that for a prohibited labor performed not for its own sake, one is exempt.
RASHI
להוציא ממנה לחה מלאכה שאינה צריכה לגופה היא שהפתח היא המלאכה וזה אין צריך להיות כאן פתח מעכשיו:
וְאִיכָּא דְּמַתְנִי לָהּ אַהָא: הַצָּד נָחָשׁ בַּשַּׁבָּת, אִם מִתְעַסֵּק בּוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁכֶנּוּ – פָּטוּר, אִם לִרְפוּאָה – חַיָּיב. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר “מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – פָּטוּר עָלֶיהָ״.
Some teach the statement of Rav as referring to this: With regard to one who traps a snake on Shabbat, if he engages in its trapping so it does not bite him, he is exempt; if he does so for medicinal purposes he is liable. The Gemara asks: Who is the tanna who holds this way? Rav Yehuda said that Rav said: It is Rabbi Shimon, who said that for a prohibited labor performed not for its own sake, one is exempt.
RASHI
הצד נחש נמי הצידה היא המלאכה וזה אינו צריך לצידה אלא שלא תשכנו ואם יודע שתעמוד ולא תזיקנו לא היה צד:
אָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוֹלֶה דָּג מִן הַיָּם, כֵּיוָן שֶׁיָּבַשׁ בּוֹ כַּסֶּלַע – חַיָּיב. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: וּבֵין סְנַפִּירָיו. אָמַר רַב אַשִׁי: לָא תֵּימָא יָבֵשׁ מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ דְּעָבַד רִירֵי.
Shmuel said: With regard to one who removes a fish from the sea,
RASHI
השולה דג שהיה ניצוד ועומד מבעוד יום:
כסלע כרוחב סלע:
חייב משום נטילת נשמה דתו לא חיי:
עביד רירי שנוגעין בו וחוט הרירין נמשך מן האצבע:
TOSAFOT
כיון שיבש בו כסלע בניצוד ועומד במים מיירי מדלא מחייב ליה עד שיבש כסלע:
אָמַר מָר בַּר הַמְדוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל: הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעִי בְּהֵמָה וְדִלְדֵּל עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: בַּר הַמְדוּרֵי אַסְבְּרָא לִי, לָאו אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי מַאן דְּתָלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהִיזְמֵי וְהִיגֵי – מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ, הָכָא נַמִי – מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ. אֲמַר אַבַּיֵי: הַאי מַאן דְּתָלַשׁ
Mar bar Hamdurei said that Shmuel said: One who reached his hand into the innards of an animal on Shabbat and detached a fetus that was in its womb
RASHI
דלדל עקר שהפילתו על ידי דלדול זה:
בר המדורי אסברא לי טעמא דהא מילתא:
כשותא הומלון וגדל מתוך ההיזמי מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו:
מיחייב ואף על פי שאינו מחובר לקרקע כדאמרינן בעלמא (עירובין דף כח:) מאוירא רבי: