Back
Shabbat
Daf 106aוּצְבִי לַגִּינָּה וְלֶחָצֵר וְלַבִּיבָרִין – [חַיָּיב]. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָּל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: מְחוּסַּר צִידָה – פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ מְחוּסַּר צִידָה – חַיָּיב.
or traps a deer into a garden, or into a courtyard, or into an enclosure [ bivar ],
RASHI
המחוסר צידה שקשה לתופסו שם כדמפרש בגמרא:
גמ׳ תְּנַן הָתָם: אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. אֲבָל צָדִין חַיָּה וָעוֹף, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. וּרְמִינְהוּ: בִּיבָרִין שֶׁל חַיּוֹת וְשֶׁל עוֹפוֹת וְשֶׁל דָּגִים – אֵין צָדִין מֵהֶם בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת. קַשְׁיָא חַיָּה אַחַיָּה, קַשְׁיָא עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת!
We learned in the mishna there in tractate Beitza : One may not trap fish from the enclosures on a Festival, nor may one place food before them, because it is prohibited to feed an animal that may not be eaten on the Festival. However, one may trap an animal or a bird from its enclosures and slaughter them, and one may also place food before them.
RASHI
אין צדין מהן בי"ט אלמא לאו ניצוד ועומד קא חשיב ליה ש"מ המכניסו לביבר אין זו צידתו:
גמ' ביברין קרפיפות מוקפין:
ואין נותנין לפניהן מזונות כיון דהן מוקצה לא מצי למטרח עלייהו:
TOSAFOT
ואין נותנין לפניהם מזונות אין לפרש דטעמא משום דדגים מיתזני שפיר במים להכי לא טרחינן דחשיבי כאין מזונותיהם עליך. חדא דלאו מילתא דפסיקא היא דלדגים מצויין מזונות ולא לחיה ועוד דבסמוך בעי לאוקמי הא דקתני אין צדין חיה ועוף ואין נותנין לפניהם מזונות בביבר שאינו מקורה וכי בשביל שאינו מקורה מצויין להם מזונות ורש"י דפירש כיון דאין צדין מוקצין נינהו להכי אין נותנין לפניהם מזונות ואין טורחין בשבילם אין נראה כלל דהא תנן לקמן בפ' בתרא (שבת דף קנה:) נותנים מים לפני אווזים ותרנגולים ולפני יוני הרדסייאות אע"ג דמוקצין הן בשבת ונראה לר"י כל היכא דהוי כניצוד ועומד מדאורייתא כגון אווזין ותרנגולין ויוני הרדסייאות ואע"ג דמדרבנן אסור לצודן כדתנן בפרק שמונה שרצים (לקמן שבת דף קז.) חיה ועוף שברשותו הצדן פטור משמע אבל אסור כיון דמדאורייתא כניצוד ועומד נותנין לפניהם מזונות וכן חיה ועוף שבביברין מקורין דחשיב טפי מזונותיהם עליך אבל כאן שמן התורה אין ניצודין לא חשיב מזונותיהן עליך והוי כאותן שהן כל שעה בשדה כמו יוני שובך ויוני עלייה ואתי שפיר לפי זה ההיא דריש אין צדין (ביצה דף כד.) דקתני התם במתניתין רשב"ג אומר זה הכלל המחוסר צידה אסור כו' וקאמר בגמרא היכי דמי מחוסר צידה כגון דאמר הבא מצודה ונצודנו אמר ליה אביי לרב יוסף והרי אווזים ותרנגולים דאמר הבא מצודה ונצודנו ואמר הצד אווזים ותרנגולים ויוני הרדסייאות פטור והשתא קשה מאי פריך והא פטור משמע אבל אסור ובמתניתין קתני נמי רשב"ג אומר מחוסר צידה אסור ולמאי דפי' הכא אתי שפיר דרשב"ג קאי ארישא דקתני אין צדין ואין נותנין לפניהם מזונות וקא אסר רשב"ג במחוסר צידה אף ליתן מזונות וא"כ מחוסר צידה דאורייתא חשיב ליה ולהכי פריך שפיר:
בִּשְׁלָמָא חַיָּה אַחַיָּה לָא קַשְׁיָא, הָא – רַבִּי יְהוּדָה, הָא – רַבָּנַן.
The Gemara says: Granted, with regard to the contradiction between the ruling concerning an animal in the mishna and the ruling concerning an animal in the Tosefta , it is not difficult, because this, the Tosefta that prohibits trapping and feeding the animals in the enclosures, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda cited in the mishna that an animal trapped into an enclosure whose trapping is inadequate, i.e., it is still necessary to pursue and apprehend the animal, is not considered trapped. That, i.e., the mishna in Beitza , which permits trapping and feeding the animals in the enclosures, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who said that animals in an enclosure are considered trapped.
RASHI
הא רבי יהודה ההיא דאין צדין רבי יהודה היא דבמתניתין לא חשיב לה צידה עד שיכניסו לבית:
אֶלָּא, עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא עוֹפוֹת אַעוֹפוֹת נַמִי לָא קַשְׁיָא; הָא – בִּיבָר מְקוֹרֶה, הָא – בִּיבָר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה; וְהָא בַּיִת, דִּמְקוֹרֶה הוּא, וּבֵין לְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין לְרַבָּנַן, צִפּוֹר לַמִּגְדָּל – אִין, לַבַּיִת – לָא!
However, concerning the contradiction between the ruling with regard to birds in the mishna and the ruling with regard to birds in the Tosefta , it is difficult. And if you say that the contradiction between the ruling with regard to birds in the mishna and the ruling with regard to birds in the Tosefta is also not difficult because this, the mishna, which permits trapping, is referring to a roofed enclosure, in which a bird is considered trapped, and therefore there is no prohibition against apprehending it on Shabbat; and that the Tosefta , which prohibits trapping, is referring to an unroofed enclosure in which a bird is not considered trapped and apprehending it is prohibited, that does not resolve the contradiction. As with regard to a house, which is roofed, there is no dispute, and according to both Rabbi Yehuda and the Rabbis, trapping a bird
RASHI
עופות אעופות קשיא דהא בין לר' יהודה בין לרבנן צפור למגדל קאמרי:
ביבר מקורה הוי ניצוד:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכָא בְּצִפּוֹר דְּרוֹר עָסְקִינַן, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת מָרוּת. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִפּוֹר דְּרוֹר – מִפְּנֵי שֶׁדָּרָה בַּבַּיִת כְּבַשָּׂדֶה. הָשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי – חַיָּה אַחַיָּה נַמִי לָא קַשְׁיָא, הָא – בְּבִיבָר גָּדוֹל, הָא – בְּבִיבָר קָטָן.
Rabba bar Rav Huna said: Here, in the mishna, according to which a bird in a house is not considered trapped, we are dealing with a free bird, a sparrow, because it does not accept authority. That bird is not intimidated and evades capture even in a house, as the school of Rabbi Yishmael taught: Why is it called a free bird [ tzippor dror ]?
RASHI
בצפור דרור מתני' דקתני צפור לבית לא בצפור דרור עסקינן שדרכה לדור בבית כבשדה ונשמטת מזוית לזוית:
השתא דאתית להכי לאוקמינהו לתרווייהו כרבנן:
חיה אחיה נמי מוקמי כרבנן:
והא ביבר קטן מתניתין דהכא:
והא מתניתין דביצה בביבר גדול:
הֵיכִי דָּמִי בִּיבָר גָּדוֹל, הֵיכִי דָּמִי בִּיבָר קָטָן? אָמַר רַב אַשִׁי: כָּל הֵיכָא דְּרָהֵיט בַּתְרֵיהּ, וּמָטֵי לָהּ בְּחַד שִׁיחַיָּיא – בִּיבָר קָטָן, וְאִידָךְ – בִּיבָר גָּדוֹל. אִי נַמִי: כָּל הֵיכָא דְּנָפֵיל טוּלָא דִּכְתָלִים אַהֲדָדֵי – בִּיבָר קָטָן, וְאִידָךְ – בִּיבָר גָּדוֹל, וְאִי נַמִי: כָּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא עוּקְצֵי עוּקְצֵי – בִּיבָר קָטָן, וְאִידָךְ – בִּיבָר גָּדוֹל.
The Gemara asks: What are the circumstances of a large enclosure and what are the circumstances of a small enclosure? Rav Ashi said: Any enclosure where one can run after an animal and reach it in one lunge
RASHI
שיחייא מרוצה שהוא שוחה לאחוז בה:
עוקצי פיאות להשמט בהן:
ואידך כל מי שאינו כן:
TOSAFOT
היכא דנפלי טולא דכתלים היה להם שיעור הכתלים שוה והיו יודעין שיעורן:
״רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וכו׳״. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: ״הֲלָכָה״, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי?! אֲמַר לֵיהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינָּהּ? אֲמַר לֵיהּ: גְּמָרָא גְּמוֹר זְמוֹרְתָא תְּהֵא?
We learned in the mishna that Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all enclosures are identical. It depends whether the trapping of the animal is inadequate, in which case one is liable for trapping, or whether the trapping is not inadequate, in which case one is exempt. Rav Yosef said that Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in this matter. Abaye said to him: If you rule the halakha in accordance with his opinion, does that mean by inference that the Rabbis disagree, or perhaps there is no dispute and everyone accepts the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel? Rav Yosef said to him: What difference is there to you whether or not the Rabbis disagree? In either case the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. He answered him using a folk expression: Is it simply learn the lesson, let it be like a song?
RASHI
מכלל דפליגי והא אוקימנא דרבנן נמי בביבר קטן אמרי:
מאי נפקא לך מינה כ"ש כיון דלא פליגי עליה הלכתא כוותיה:
זמורתא תהא אומר השמועה בזמירה בעלמא בלא צורך:
TOSAFOT
הלכה מכלל דפליגי אע"ג דר' יהודה פליג מ"מ פריך אביי שפיר דאי לאפוקי מדרבי יהודה אתא לימא אין הלכה כרבי יהודה הכא אתי שפיר דלא קבעי היכי דמי מחוסר צידה דהא כבר פי' דהיכא דאיכא עוקצי ביבר גדול ומסתמא דהיינו מחוסר צידה דרשב"ג אבל בריש אין צדין (ביצה דף כד.) קשה אמאי קבעי ה"ד מחוסר צידה הואיל וכבר פי' ביבר גדול וביבר קטן לרבנן ונראה לריב"א משום דהתם קתני במילתייהו חיה ועוף ועלה קאי רשב"ג וקבעי ה"ד מחוסר צידה בעופות אבל אחיה לא קבעי דזה כבר פירש וכן משמע דכל הנהו דמייתי עלה לא מיירי אלא בעופות אבל הכא לא איירו רבנן בעופות אלא בחיה גרידא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד צְבִי סוּמָא וְיָשֵׁן – חַיָּיב, חִיגֵּר וְזָקֵן וְחוֹלֶה – פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי שְׁנָא הָנֵי וּמַאי שְׁנָא הָנֵי? הָנֵי – עֲבִידִי לְרִבּוּיֵי, הָנֵי – לָא עֲבִידִי לְרִבּוּיֵי. וְהָתַנְיָא: חוֹלֶה – חַיָּיב! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, הָא – בְּחוֹלֶה מֵחֲמַת אִישְׁתָּא, הָא – בְּחוֹלֶה מֵחֲמַת אוּבְצַנָּא.
The Sages taught in a baraita : One who traps a deer on Shabbat that is blind or sleeping is liable. One who traps a lame, old, or sick deer
RASHI
סומא וישן עבידי לרבויי לישמט כשמרגישין יד אדם:
אובצנא עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו נצוד ועומד הוא:
תָּנוּ רַבָּנַן: הַצָּד חֲגָבִין, גִּזִּין, צְרָעִין וְיַתּוּשִׁין בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁבְּמִינוֹ נִיצּוֹד – חַיָּיב, וְכֹל שֶׁאֵין בְּמִינוֹ נִיצּוֹד – פָּטוּר. תַּנְיָא אִידָךְ: הַצָּד חֲגָבִים בִּשְׁעַת הַטַּל – פָּטוּר, בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב – חַיָּיב. אֶלְעָזָר בֶּן מְהַבַאִי אוֹמֵר: אִם הָיוּ מְקַלְּחוֹת וּבָאוֹת – פָּטוּר. אִיבַּעֲיָא לְהוּ: אֶלְעָזָר בֶּן מְהַבַאִי, אַרֵישָׁא קָאֵי אוֹ אַסֵּיפָא קָאֵי? תָּא שְׁמַע: הַצָּד חֲגָבִין בִּשְׁעַת הַטַּל – פָּטוּר. בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב – חַיָּיב. אֶלְעָזָר בֶּן מְהַבַאִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת הַשָּׁרָב, אִם הָיוּ מְקַלְּחוֹת וּבָאוֹת – פָּטוּר.
The Sages taught in a baraita : One who traps locusts, cicadas,
RASHI
הגזין מין חגב טהור הוא ונאכלין:
במינו ניצוד כגון חגבים והגזין:
שאין במינו ניצוד צירעין ויתושין שאינן לצורך:
חגבים בשעת הטל עיניהם מתעוורות והרי הן ניצודין ועומדין:
מקלחות הרבה ביחד שהן מזומנות ליקח:
ארישא קאי דאף בשעת הטל אם מקלחות ובאות שרי ואי לא אסור:
מתני׳ צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְנָעַל אֶחָד בְּפָנָיו – חַיָּיב, נָעֲלוּ שְׁנַיִם – פְּטוּרִין; לֹא יָכוֹל אֶחָד לִנְעוֹל וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם – חַיָּיבִין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.
If a deer entered a house
RASHI
מתני' צבי שנכנס מאליו:
ונעל אחד בפניו זו היא צידתו:
נעלו שנים פטורים. דהוי להו שנים שעשאוה:
לא יכול אחד לנעול אורחיה הוא לנעול בשנים והרי לכל אחד מלאכה דבלא איהו לא מתעבדא:
ורבי שמעון פוטר לטעמיה דדריש קראי למיפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול בפרק המצניע (לעיל שבת צב:):
גמ׳ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: הַצָּד אֲרִי בַּשַּׁבָּת אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לְגוֹרְזְקִי שֶׁלּוֹ.
Rabbi Yirmeya bar Abba said that Shmuel said: One who traps a lion on Shabbat
RASHI
גמ' הצד ארי אפילו תופסו אין זו צידתו שכשכועס משחית והולך:
עד שיכניסנו לגורזקי שלו בית משמר העשוי לו כמין תיבה:
מתני׳ יָשַׁב הָאֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִילְּאָהוּ, יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִילְּאָהוּ – הַשֵּׁנִי חַיָּיב. יָשַׁב הָרִאשׁוֹן עַל הַפֶּתַח וּמִילְּאָהוּ, וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב בְּצִידּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב, וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. הָא לְמַה זֶּה דּוֹמֶה – לְנוֹעֵל אֶת בֵּיתוֹ לְשׁוֹמְרוֹ, וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ.
If one person sat in the entrance
RASHI
מתני' השני חייב שהוא צדו:
הא למה שני זה דומה מאחר שנצוד ע"י הראשון:
לנועל את ביתו לשומרו ולא לצוד:
ונמצא צבי שהוא ניצוד כבר שמור בתוכו וכן אע"פ שעמד הראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול:
TOSAFOT
למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו ואם תאמר מאי אולמא הך מהך ונראה לריב"א דס"ד דבא וישב בצידו ליתסר משום דמיחזי דלהוסיף שמירה לצבי הוא בא: