Back
Sanhedrin
Daf 97aוּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ שֶׁרַבּוּ, יָצְאוּ מֵהֶם מַה שֶּׁיָּצְאוּ״.
That is the course that history was to take, but due to our sins that time frame increased. The Messiah did not come after four thousand years passed, and furthermore, the years that elapsed since then, which were to have been the messianic era, have elapsed.
RASHI
אבל בשביל עונותינו שרבו לא בא משיח לסוף ד' אלפים ויצאו מה שיצאו שעדיין הוא מעוכב לבא:
אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא: ״אֵין הָעוֹלָם פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה יוֹבְלוֹת, וּבַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן בֶּן דָּוִד בָּא״. אֲמַר לֵיהּ: ״בִּתְחִילָּתוֹ אוֹ בְּסוֹפוֹ״? אֲמַר לֵיהּ: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״. ״כָּלֶה, אוֹ אֵינוֹ כָּלֶה״? אֲמַר לֵיהּ: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״. רַב אַשִׁי אֲמַר: הָכִי אֲמַר לֵיהּ: ״עַד הָכָא לָא תִּיסְתְּכֵי לֵיהּ; מִכָּאן וְאֵילָךְ, אִיסְתְּכֵי לֵיהּ״.
Elijah the prophet said to Rav Yehuda, brother of Rav Sala Ḥasida: The world will exist no fewer than eighty-five Jubilee cycles, or 4,250 years. And during the final Jubilee, the son of David will come. Rav Yehuda said to Elijah: Will the Messiah come during the beginning of the Jubilee or during its end? Elijah said to Rav Yehuda: I do not know. Rav Yehuda asked: Will this last Jubilee cycle end before the Messiah comes or will it not yet end before his coming? Elijah said to him: I do not know. Rav Ashi says: This is what Elijah said to him: Until that time do not anticipate his coming; from this point forward anticipate his coming. Elijah did not inform Rav Yehuda of the date of the coming of the Messiah.
RASHI
שמנים וחמשה יובלין היינו ד' אלפים מאתים וחמשים [שנה]:
בתחלת היובל האחרון הוא בא או בסופו:
כלה זמן הזה קודם שיבא משיח או אינו כלה דבתוך היובל בסופו הוא בא:
עד הכא לא תיסתכי ליה עד יובל האחרון לא תצפה לו דודאי לא יבא קודם הזמן הזה:
איסתכי ליה חכה לו שיבא:
שָׁלַח לֵיהּ רַב חָנָן בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב יוֹסֵף: ״מָצָאתִי אָדָם אֶחָד וּבְיָדוֹ מְגִילָּה אַחַת כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית וּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ. אָמַרְתִּי לוֹ: ׳זוֹ מִנַּיִין לְךָ׳? אָמַר לִי: ׳לַחֲיָילוֹת שֶׁל רוֹמִי נִשְׂכַּרְתִּי, וּבֵין גִּינְזֵי רוֹמִי מְצָאתִיהָ׳. וְכָתוּב בָּהּ: ׳לְאַחַר אַרְבַּעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם וְתִשְׁעִים וְאֶחָד שָׁנָה לִבְרִיאָתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָעוֹלָם יִתּוֹם׳. מֵהֶן מִלְחֲמוֹת תַּנִּינִים, מֵהֶן מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג, וּשְׁאָר יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא לְאַחַר שִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה״. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ״לְאַחַר חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה״ אִיתְמַר.
Rav Ḥanan bar Taḥlifa sent a message to Rav Yosef: I found one man, and in his hand there was one scroll written in Ashurit script
RASHI
אשורית כתב שלנו אשורית שבא מאשור כדאמר באידך פירקין (ד' כב.):
לחיילות של פרס נשכרתי שהייתי גולייר לאחד מהם:
תנינים דגים:
והשאר ימות המשיח שכלה השעבוד ומשיח בא:
מחדש עולמו לברוא עולם חדש:
תַּנְיָא: ״רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִקְרָא זֶה נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד תְּהוֹם: ׳כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר׳.
§ It is taught in a baraita that Rabbi Natan says: This verse penetrates and descends until the depths;
RASHI
נוקב ויורד עד התהום מה תהום אין לו קץ וסוף כך אין אדם יכול לעמוד על סוף פסוק זה (וכי קא מפרש אימת קאמר אם) יתמהמה חכה לו דאין לו סוף:
לֹא כְּרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁין: ׳עַד עִדָּן עִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן׳;
The Messiah will come not in accordance with the opinion of our Rabbis, who would interpret the verse: “For a period and periods and a half period” (Daniel 7:25),
RASHI
לא כרבותינו אל תצפו לאותו קץ שהיו רבותינו דורשין:
עד עידן עידנין ופלג עידן עידן כעידן הגלות של מצרים והיינו ד' מאות ב' עידנין ח' מאות היינו י"ב מאות ופלג עידן ב' מאות סך הכל אלף וד' מאות:
וְלֹא כְּרַבִּי שִׂמְלַאי שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ׳הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ׳;
And the Messiah will come not in accordance with the opinion of Rabbi Simlai, who would interpret the verse: “You have fed them with the bread of tears and have given them tears to drink in great measure [ shalish ]” (Psalms 80:6), to mean that the duration of the ultimate exile will be three times the duration of the period of the exile in Egypt.
RASHI
ותשקמו בדמעות שליש כלומר השקה אותם הקב"ה בין גלות מצרים לגלות בבל שליש גלות אדום כי קץ גלות אדום זה יהיה לסוף ג' פעמים ת' שנים וג' פעמים ע' שנה כנגד גלות בבל דהיינו לסוף אלף וארבע מאות ועשר שנים כבר עברו ולא היה כך מצאתי כתוב בשם הרב רבי שמואל בר דוד ז"ל:
וְלֹא כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ: ׳עוֹד אַחַת מְעַט הִיא וַאֲנִי מַרְעִישׁ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ׳.
And the Messiah will come not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva,
RASHI
עוד אחת מעט היא בנבואת חגי כתיב שהיה מתנבא כשיצאו ישראל מגלות בבל ויבנה בית המקדש והיינו עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן להם לישראל ואני מרעיש את השמים ואת הארץ והבאתי כל חמדת גוים לירושלים ור"ע דריש ליה לימות המשיח ולאחר חורבן והכי דריש ליה [עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן לישראל ואח"כ יבא המשיח ודרשה זו אינה אלא קרא אלפני הבית קאי וה"ק] עוד אחת מעט היא מעט כבוד אתן להם לישראל ושוב לא אתן להם כל ימות בית אחרון וכן היה דמלכות ראשונה של מלכות חשמונאי נתקיימה שבעים שנה ואע"ג דאמרינן בסדר עולם דמלכות בית חשמונאי מאה ושלש ומלכות הורדוס מאה ושלש עיקר כבודם ופארם שלא שלטה בהם אומה לא נתקיים כל כך ומלכות שניה של הורדוס נ"ב שנה ומלכות בן כוזיבא ב' שנים ומחצה ושוב לא היה להם מלך מ"ר. וכל הנך דרשות לאו משנה ולאו ברייתא. ל"א עוד אחת מעט היא מעט מלכות אתן להם לישראל לאחר חורבן ולאחר אותו מלכות הנני מרעיש שמים וארץ ויבא משיח. ואין דרשה זו כלום שהרי ראינו כמה מלכיות לישראל לאחר חורבן ואעפ"כ לא בא משיח שהמלכות הראשונה שהיתה להם לישראל לאחר חורבן שבעים שנה הורדוס נ"ב בן כוזיבא ב' ומחצה ומצינו בסדר עולם מפולמוס של אספסיאנוס עד פולמוס של טיטוס שתים עשרה שנה ומפולמוס של טיטוס עד מלכות בן כוזיבא י"ז שנים ומלכות בן כוזיבא ב' שנים ומחצה:
אֶלָּא, מַלְכוּת רִאשׁוֹן שִׁבְעִים שָׁנָה; מַלְכוּת שְׁנִיָּה חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וּמַלְכוּת בֶּן כּוֹזִיבָא שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה״.
Rather, the first, great, Hasmonean monarchy ruled seventy years. The second kingdom, of Herod and his descendants, ruled fifty-two years, and the duration of the monarchy of bar Koziva, or bar Kokheva, was two and a half years. The duration of the exile that follows is unknown.
RASHI
[בן כוזיבא מלך בביתר]:
מַאי ״וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: תִּיפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִיצִּין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶת הַקֵּץ וְלֹא בָּא, שׁוּב אֵינוֹ בָּא. אֶלָּא חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָנוּ מְחַכִּין, וְהוּא אֵינוֹ מְחַכֶּה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָכֵן יְחַכֶּה ה׳ לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם״.
The Gemara asks: What is the meaning of the phrase “And it declares [ veyafe’aḥ ] of the end, and does not lie”? Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Yonatan says: May those who calculate the end of days be cursed [ tippaḥ ],
RASHI
ויפח לקץ תיפח נפשו של מחשב הקץ שלא היה לו לכזב ולומר כיון שהגיע וכו':
יחכה ה' הוא עצמו מחכה ומתאוה שיבא משיח:
וְכִי מֵאַחַר שֶׁאָנוּ מְחַכִּים וְהוּא מְחַכֶּה, מִי מְעַכֵּב? מִדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת, אָנוּ לָמָּה מְחַכִּין? לְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ״.
And seemingly, since we are awaiting the end of days and the Holy One, Blessed be He, is also awaiting the end of days, who is preventing the coming of the Messiah? It is the divine attribute of judgment that prevents his coming, as it is written: “For the Lord is a God of judgment,” and we are not worthy. And since the attribute of judgment prevents the coming of the Messiah and we are not worthy of redemption, why do we await his coming daily? We do so in order to receive a reward for awaiting his coming, as it is stated: “Happy are all they who wait for Him.”
אָמַר אַבַּיֵי: לֹא פָּחוֹת עָלְמָא מִתְּלָתִין וְשִׁיתָּא צַדִּיקֵי דִּמְקַבְּלִי אַפֵּי שְׁכִינָה בְּכָל דָּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ״. לוֹ בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין וְשִׁיתָּא הָווּ. אִינִי? וְהָאָמַר רָבָא: דָּרָא דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תְּמָנֵי סְרֵי אַלְפֵי [פַּרְסָא] הֲוַאי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף״! לָא קַשְׁיָא. הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא הַמְאִירָה. הָא דְּמִסְתַּכְּלִי בְּאִיסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה.
Apropos that verse, Abaye said: The world has no fewer than thirty-six righteous people
RASHI
סביב י"ח אלף בירושלים של מעלה משתעי קרא בסוף יחזקאל:
באספקלריא המאירה בחוזק נגהו של הקב"ה אין מסתכלין אלא תלתין ושית אבל בקלישות הנוגה לצדדין מרחוק מסתכלין כתות הרבה:
וּמִי נְפִישִׁי כּוּלֵּי הַאי? וְהָאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: רָאִיתִי בְּנֵי עֲלִיָּיה וְהֵן מוּעָטִין. אִם אֶלֶף הֵם, אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם. אִם מֵאָה הֵם, אֲנִי וּבְנִי מֵהֶם. אִם שְׁנַיִם הֵם – אֲנִי וּבְנִי הֵם!
The Gemara asks: And are those who view the Divine Presence through a crystal that is luminous so numerous? But doesn’t Ḥizkiyya say that Rabbi Yirmeya says in the name of Rabbi Shimon bar Yoḥai: I have seen members of the group of the spiritually prominent, who are truly righteous, and they are few. If they number one thousand, I and my son are among them. If they number one hundred, I and my son are among them;
RASHI
ומי נפישי כולי האי דלהוי בריר לן תלתין ושיתא הוו ולא פחות:
והא רבי שמעון בן יוחאי לא הוה ידע אם אלף הם אם מאה הם אם שנים הם:
לָא קַשְׁיָא. הָא דְּעָיְילִי בְּבָר. הָא דְּעָיְילִי בְּלָא בָּר.
The Gemara answers: It is not difficult. This statement of Abaye is referring to those who may enter to view the Divine Presence only by requesting and being granted permission [ bar ]
RASHI
הא דעיילי בבר שצריכין ליטול רשות כשנכנסין להסתכל באספקלריא המאירה בהנהו לא פחיתי מתלתין ושית אבל אותן הנכנסין בלא רשות ברוב צדקם הנהו מספקא לן כמה הוו:
אָמַר רַב: כָּלוּ כָּל הַקִּיצִּין, וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: דַּיּוֹ לָאָבֵל שֶׁיַּעֲמוֹד בְּאֶבְלוֹ. כְּתַנָּאֵי: ״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה נִגְאָלִין, וְאִם לָאו, אֵין נִגְאָלִין. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה אֵין נִגְאָלִין? אֶלָּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן, וְיִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּמַחֲזִירָן לְמוּטָּב״.
§ Rav says: All the ends of days that were calculated passed, and the matter depends only upon repentance and good deeds. When the Jewish people repent, they will be redeemed. And Shmuel says: It is sufficient for the mourner to endure in his mourning to bring about the coming of the Messiah. Even without repentance, they will be worthy of redemption due to the suffering they endured during the exile. The Gemara notes: This dispute is parallel to a dispute between tanna’im : Rabbi Eliezer says: If the Jewish people repent they are redeemed,
RASHI
בתשובה אם כל ישראל חוזרין בתשובה יבא ואם לאו לא יבא:
דיו לאבל שעומד באבלו דיו להקב"ה שעומד כמה ימים וימינו אחור כלומר אם לא יעשו תשובה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר ל"א דיו לאבל דיין לישראל צער גלות אפילו בלא תשובה נגאלין:
תַּנְיָא אִידָךְ: ״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם׳. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳. ׳חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם׳ – בַּעֲבוֹדָה זָרָה. ‘וְלֹא בְּכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ׳ – לֹא בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
It is taught in another baraita that Rabbi Eliezer says: If the Jewish people repent they are redeemed, as it is stated: “Return, wayward children, I will heal your iniquities” (Jeremiah 3:22). Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “So says the Lord: You were sold for naught, and without money you shall be redeemed” (Isaiah 52:3)? Rabbi Yehoshua explains: “You were sold for naught” means you were sold for idol worship, which is a sin with no basis. “And without money you shall be redeemed” means you will be redeemed not through repentance and good deeds, but through the will of God.
RASHI
לא בכסף לא בתשובה ומעשים טובים דאפילו אין עושין תשובה נגאלין משום דאמר חנם נמכרתם קרי כסף בלשון תשובה:
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ׳שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם׳. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ׳כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן׳.
Rabbi Eliezer said to Rabbi Yehoshua: But isn’t it already stated: “Return to me and I will return to you” (Malachi 3:7)? Rabbi Yehoshua said to him: But isn’t it already stated: “For I have taken you to Myself; and I will take you one from a city and two from a family, and I will bring you to Zion” (Jeremiah 3:14), unconditionally?
RASHI
בעלתי אתכם משמע בעל כרחכם בלא תשובה:
אחד מעיר אברור הצדיקים ואביאם לציון אע"פ שאין כולם חוזרין:
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ׳בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן׳! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ‘כֹּה אָמַר ה׳ גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים,
Rabbi Eliezer said to him: But isn’t it already stated: “In ease [ beshuva ] and rest shall you be saved” (Isaiah 30:15), indicating that redemption is dependent upon repentance [ teshuva ]? Rabbi Yehoshua said to Rabbi Eliezer: But isn’t it already stated: “So says the Lord, Redeemer of Israel, his Holy One, to him who is despised of man, to him who is abhorred of the nation, to a servant of rulers:
RASHI
כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גוי אותן הבזויין ומתועבין בעבירות אעפ"כ יגאלו מלכים יראו וקמו: