Back
Sanhedrin
Daf 96bוּמִי סְלֵיק נְבוּכַד נֶצַּר לִירוּשָׁלַיִם? וְהָכְתִיב: ״וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה״. וְאָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: זוֹ אַנְטוֹכְיָא! רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי. חַד אָמַר: דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הָיְתָה חֲקוּקָה לוֹ עַל מֶרְכַּבְתּוֹ. וְחַד אָמַר: אֵימָה יְתֵירָה הָיְתָה לוֹ מִמֶּנּוּ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו.
The Gemara asks: And did Nebuchadnezzar ascend to Jerusalem? But isn’t it written with regard to Zedekiah: “And they took the king, and brought him up to the king of Babylonia, to Riblah” (II Kings 25:6), and Rabbi Abbahu says: This place called Riblah is a reference to Antioch. Apparently, Nebuchadnezzar was in Antioch, not in Jerusalem. Rav Ḥisda and Rav Yitzḥak bar Avudimi resolved this apparent contradiction. One says: An image of Nebuchadnezzar’s likeness was engraved on Nebuzaradan’s chariot, and he regarded that image as though Nebuchadnezzar were actually there. And one says: Nebuzaradan was in extreme fear of Nebuchadnezzar, and it was as though Nebuzaradan was always standing before Nebuchadnezzar. That is an example of the honor of a servant to his master mentioned in the verse.
RASHI
ומי סליק כו' והא כתיב בההיא פרשתא ויעלו צדקיה אל המלך רבלתה אלמא ברבלה הוה:
זו אנטוכיא ואנטוכיא קיימא לן דאינה מארץ ישראל:
דמות דיוקנו של נבוכדנצר:
חקוקה לו על מרכבתו של נבוזראדן ודומה לו כמו שעומד לפניו ולכך כתיב בא נבוכד נצר והיינו כבוד:
אָמַר רָבָא: טְעִין תְּלָת מְאָה כּוּדְנְיָיתָא נַרְגָּא דְּפַרְזְלָא דְּשָׁלֵיט בְּפַרְזְלָא שְׁדַר לֵיהּ נְבוּכַדְנֶצַּר לִנְבוּזַרְאֲדָן. כּוּלְּהוּ בְּלַעֲתִינְהוּ חַד דַּשָּׁא דִּירוּשְׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן״. בָּעֵי לְמֶיהְדַּר. אֲמַר: ״מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעַבְדוּ בִּי כִּי הֵיכִי דַּעֲבַדוּ בְּסַנְחֵרִיב״.
§ The Gemara proceeds to discuss the role of Nebuzaradan in the destruction of the Temple. Rava says: Nebuchadnezzar sent to Nebuzaradan three hundred mules laden with iron axes that cut iron. All of them were incapacitated in the attempt to breach one gate of Jerusalem, as it is stated: “And now they pound its carved work together with hatchet and with hammers” (Psalms 74:6). Nebuzaradan sought to return to Babylonia and said: I am afraid. I want to ensure that they will not do to me just as they did to Sennacherib, whose downfall was in Jerusalem.
RASHI
טעין תלת מאה כודניית' משאוי שלש מאות פרדות:
נרגא דפרזלא פטישי ברזל:
דשליט' בפרזלא ברזל חדוד הקוצץ ברזל אחר:
בלעתינהו לא בליעה ממש אלא שיברם שהיו מתפוצצין הפטישים בהכותם בשער לשברה:
פתוחיה יחד משמע על פתח אחד הלמו כל הכשילים וכילפות יחד ולא הועיל כלום:
נָפְקָא קָלָא, וַאֲמַר: ״שַׁוָּור בַּר שַׁוָּור. נְבוּזַרְאֲדָן, שַׁוָּור, דִּמְטָא זִימְנָא דְּמַקְדְּשָׁא חָרֵיב וְהֵיכָלָא מִיקְלֵי״. פָּשׁ לֵיהּ חַד נַרְגָּא. אֲתָא מַחְיֵיהּ בְּקוֹפָא וְאִיפַּתַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִוָּדַע כְּמֵבִיא לְמָעְלָה בִּסְבָךְ עֵץ קַרְדֻּמּוֹת״.
A Divine Voice emerged and said: Leaper, son of a leaper;
RASHI
שוור בר שוור דולג בר דולג קום וכבש ירושלים לנבוזראדן קאמר ל"א שוור בר שוור מדלג בר מדלג קפצת פעם אחת עם סנחריב ועכשיו פעם שניה:
בקופא מגב הפטיש ולא מחודו כמו קופא דמחטא (ב"מ דף לח:):
יודע כמביא למעלה תפלה היא יודע לפניך אותו סבך עץ קרדומות ששבר בו את ירושלים כאילו הביאו למעלה בכסא הכבוד:
הֲוָה קָטֵיל וְאָזֵל עַד דִּמְטָא לְהֵיכָלָא. אַדְלִיק בֵּיהּ נוּרָא, גָּבַהּ הֵיכָלָא. דָּרְכוּ בֵּיהּ מִן שְׁמַיָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּת דָּרַךְ ה׳ לִבְתוּלַת בַּת יְהוּדָה״. קָא זַיְחָא דַּעֲתֵיהּ. נָפְקָא בַּת קָלָא, וַאֲמָרָה לֵיהּ: ״עַמָּא קְטִילָא קָטְלַתְּ, הֵיכָלָא קַלְיָא קַלֵית, קִימְחָא טְחִינָא טְחִינַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת׳. ׳חִטִּים׳ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ׳קֶמַח׳״.
He was proceeding and killing until he reached the Sanctuary. When he reached the Sanctuary, he ignited a fire in it. The Sanctuary rose,
RASHI
גבה היכלא ובקש לעלות לרקיע:
דרכו ביה מן שמיא והשפילוהו:
זחה דעתיה מתגאה על שהיה מצליח:
עמא קטילא שכבר נגזר עליהם על כך:
וטחני קמח וטחני חטים לא נאמר אלא קמח שאין צריך טחינה:
צמתך מקום שהקלעים צומתין בצד הראש:
שובל קלע הראש שדומין לשבלים:
גלי שוק עברי נהרות פורענות זה היה הקב"ה אומר לישראל לכו וטחנו קמח כלומר טחונים אתם כבר לקמח ותחזרו ותטחן עדיין תגלי קלעי ראשיכם ושוקיכם ותלכו בגלות:
חֲזָא דָּמֵיהּ דִּזְכַרְיָה דַּהֲוָה קָא רָתַח. אֲמַר לְהוּ: ״מַאי הַאי״? אֲמַרוּ לֵיהּ: ״דַּם זְבָחִים הוּא דְאִישְׁתַּפֵּיךְ״. אֲמַר לְהוּ: ״אַיְיתִי וַאֲנַסִי אִי מִדַּמּוּ״. כָּסֵי, וְלָא אִידַּמּוּ. אֲמַר לְהוּ: ״גַּלּוּ לִי, וְאִי לָא, סָרֵיקְנָא לְכוּ לִבְשָׂרַיְיכוּ בְּמַסְרֵיקָא דְּפַרְזְלָא״.
When he reached the Sanctuary, he saw the blood of Zechariah
RASHI
אייתו לי ואינסי ואנסה אם דם זבחים הוא:
כסי ולא אידמי שחט בהמות ולא אידמי הדם:
אֲמַרוּ לֵיהּ: ״הַאי כֹּהֵן וְנָבִיא הוּא, דְּאִינַּבֵּי לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּחוּרְבָּנָא דִּירוּשְׁלֵם, וּקְטָלוּהוּ״. אֲמַר לְהוּ: ״אֲנָא מְפַיְּיסָנָא לֵיהּ״. אַיְיתִי רַבָּנַן, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי דַּרְדְּקֵי דְּבֵי רַב, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. אַיְיתִי פִּרְחֵי כְהוּנָּה, קָטֵיל עִילָּוֵיהּ, וְלָא נָח. עַד דִּי קְטַל עִילָּוֵיהּ תִּשְׁעִין וְאַרְבָּעָה רִיבּוֹא, וְלָא נָח.
The priests said to Nebuzaradan: This blood is the blood of a priest and a prophet who prophesied for the Jewish people with regard to the destruction of Jerusalem and whom they killed. He said to the priests: I will pacify the blood so the boiling will stop. He brought the Sages and killed them over the blood and its boiling did not cease. He brought schoolchildren and killed them over the blood and its boiling did not cease. He brought young priests and killed them over the blood and its boiling did not cease. He continued killing until he killed 940,000 people over the blood, and its boiling did not cease.
קָרֵב לְגַבֵּיהּ, אֲמַר: ״זְכַרְיָה, זְכַרְיָה! טוֹבִים שֶׁבָּהֶן אִיבַּדְתִּים. נִיחָא לָךְ דְּאִיקְטְלִינְהוּ לְכוּלְּהוּ״? מִיָּד נָח. הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּדַעֲתֵיהּ. אֲמַר: ״מָה הֵם שֶׁלֹּא אִיבְּדוּ אֶלָּא נֶפֶשׁ אַחַת – כָּךְ, הַהוּא גַּבְרָא מַה תֶּיהֱוִי עֲלֵיהּ״? עֲרַק, שְׁדַר פּוּרְטִיתָא לְבֵיתֵיהּ, וְאִיתְגַּיַּיר.
Nebuzaradan approached the blood and said: Zechariah, Zechariah, the worthy among them I killed on your behalf. Is it satisfactory for you that I kill them all? Immediately the boiling ceased. Nebuzaradan contemplated repentance. He said: If they, who caused only one person to perish, gained atonement only after all this killing, then with regard to that man, referring to himself, what will be required for him to gain atonement? He deserted his army and dispatched a last will to his house and converted.
RASHI
פרטתא שטר צוואה:
ואיתגייר נבוזראדן:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״נַעֲמָן גֵּר תּוֹשָׁב הָיָה. נְבוּזַר אֲדָן גֵּר צֶדֶק הָיָה. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סִיסְרָא לָמְדוּ תּוֹרָה בִּירוּשָׁלָיִם. מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל סַנְחֵרִיב לִימְּדוּ תּוֹרָה בָּרַבִּים״. וּמַאן נִינְהוּ? שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן.
The Sages taught in a baraita : Naaman the Aramean (see II Kings, chapter 5) was a ger toshav ,
RASHI
גר תושב שלא קבל עליו שאר מצות וקבל עליו שלא לעבוד עבודת כוכבים:
״מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל הָמָן לָמְדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְרָק. וְאַף מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁהֶחֱרִיב אֶת בֵּיתְךָ וְשָׂרַף אֶת הֵיכָלְךָ תַּכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה׳״? הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״רִפִּינוּ אֶת בָּבֶל, וְלֹא נִרְפָּתָה״. עוּלָּא אָמַר: זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אֵלּוּ נַהֲרוֹת בָּבֶל. וְתַרְגְּמָהּ: דְּצִינְּיָיתָא (צְרִידָתָא) דְּבַבְלָאֵי.
The baraita continues: Among the descendants of Haman were those who studied Torah in Bnei Brak. And even among the descendants of that wicked person, Nebuchadnezzar, were those whom the Holy One, Blessed be He, sought to bring beneath the wings of the Divine Presence and have them convert. The ministering angels said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe: The one who destroyed Your House and burned Your Sanctuary, will You introduce him beneath the wings of the Divine Presence? The Gemara explains: That is the meaning of that which is written: “We have healed Babylonia, but she is not healed” (Jeremiah 51:9). Ulla says: This verse is a reference to Nebuchadnezzar, none of whose children converted. Rabbi Shmuel bar Naḥmani says: This is not a reference to a person; rather, these are the rivers of Babylonia, and interpret it as referring to the bitter saltwater rivers of Babylonia.
RASHI
של אותו רשע נבוכדנצר:
רפינו ולא נרפתה שהיה הקב"ה מבקש לרפאותו להכניס מבני בניו תחת כנפי השכינה:
אלו נהרות בבל שהם רעים לשתות:
צנייתא דבבל דקלים מרים הם שעומדים בנהרות ל"א צינונייתא דבבל דקלים רעים של נהרות בבל שאין נושאים פירות לפי שהמים רעים הן לגדל פירות בסוטה (דף מו:) אמרי' קושטא הוא דאמריתו הני צנייתא דבבל מששת ימי בראשית איתנהו ונהר שתחת הני צינונייתא מי מרים נינהו:
אָמַר עוּלָּא: עַמּוֹן וּמוֹאָב שִׁיבְּבֵי בִּישִׁי דִּירוּשְׁלֵם הָווּ. כֵּיוָן דְּשָׁמְעִינְהוּ לִנְבִיאֵי דְּקָא מִיתְנַבְּאִי לְחוּרְבָּנָא דְּירוּשְׁלֵם, שְׁלַחוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר: ״פּוֹק וְתָא״. אֲמַר: ״מִסְתְּפֵינָא דְּלָא לִיעַבְדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּקַמָּאֵי״.
§ On a related note, the Gemara describes the events that led to the destruction of the Temple. Ulla says: Ammon and Moab were bad neighbors of Jerusalem. Once they heard the prophets who prophesied about the destruction of the Jerusalem, they sent to Nebuchadnezzar: Emerge from your dwelling place and come conquer them. Nebuchadnezzar said to them: I am afraid. I want to ensure that they will not do to me just as they did to my predecessors.
RASHI
שיבבי שכנים:
פוק תא צא ממקומך ובא אל ארץ ישראל ותכבשנה:
שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״׳כִּי אֵין הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק׳. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה׳״. שְׁלַח לְהוּ: ״בִּקְרִיבָא הוּא, וְאָתֵי״. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״הָלַךְ בְּדֶרֶךְ מֵרָחוֹק״. שְׁלַח לְהוּ: ״אִית לְהוּ צַדִּיקֵי, דְּבָעוּ רַחֲמֵי וּמַיְיתוּ לֵיהּ״.
Ammon and Moab sent to him that it is written: “For the ish is not at home; he is gone on a long journey” (Proverbs 7:19), and ish is referring to no one but the Holy One, Blessed be He, as it is stated: “The Lord is an ish of war” (Exodus 15:3). Nebuchadnezzar sent to them is response: He is in a nearby location, and He will come. They sent to Nebuchadnezzar: “He has gone on a journey from afar” (Proverbs 7:19). Nebuchadnezzar said to them: They have righteous among them who will pray for mercy and bring Him to return.
RASHI
כי אין האיש מקרא הוא במשלי:
בקריבא הוא בקרוב הוא ויבא בעת דוחקם לפי דרכו של מקרא זה שהם שלחו לו שומעים אנו שהוא אכל מילתא דהוה אמרי ליה הוה משיב דבר זה:
שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״׳צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בְּיָדוֹ׳. וְאֵין כֶּסֶף אֶלָּא צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳וָאֶכְּרֶהָ לִּי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר כָּסֶף וְחֹמֶר שְׁעֹרִים וְלֶתֶךְ שְׁעֹרִים׳״.
Ammon and Moab sent to Nebuchadnezzar: “He has taken a bundle of kesef with him” (Proverbs 7:20), and kesef is referring to nothing other than the righteous, as it is stated: “So I bought her to me for fifteen pieces of kesef and for a kor of barley and a half- kor of barley” (Hosea 3:2). The inference is that God acquired the congregation of Israel due to the presence of righteous people among them, and Ammon and Moab sent a message to Nebuchadnezzar that God had already taken the righteous and they no longer offered protection.
RASHI
צרור הכסף לקח בידו צדיקים שבהן מתו:
ואכרה לי בחמשה עשר כסף פדיתי אותה במצרים בט"ו בניסן:
כסף וחומר שעורים ולתך שעורים בזכות צדיקים שנקראו כסף חומר שעורים שלשים סאין ולתך חמשה עשר סאין אלו ארבעים וחמשה צדיקים שהעולם מתקיים עליהם בחולין פרק גיד הנשה (חולין דף צב.) פעמים ששלשים כאן וט"ו בארץ ישראל ופעמים שט"ו כאן ושלשים בארץ ישראל ובמסכת חולין היכא דקא מפרש האי קרא בצדיקיא אמרי אין כסף אלא צדיקים וכן הוא אומר צרור הכסף לקח בידו:
שְׁלַח לְהוּ: ״הָדְרִי רַשִּׁיעֵי בִּתְשׁוּבָה, וּבָעוּ רַחֲמֵי, וּמַיְיתוּ לֵיהּ״. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״כְּבָר קָבַע לָהֶן זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳לְיוֹם הַכֶּסֶא יָבֹא בֵיתוֹ׳. אֵין כֶּסֶא אֶלָּא זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ׳״. שְׁלַח לְהוּ: ״סִיתְוָוא הוּא, וְלָא מָצֵינָא דְּאָתֵי מִתַּלְגָּא וּמִמִּיטְרָא״.
Nebuchadnezzar sent to them: Perhaps the wicked will repent and become righteous and they will pray for mercy and they will bring Him to return. Ammon and Moab sent to Nebuchadnezzar: God already designated the time of their redemption, as it is stated: “On the day of the keseh , He will come home” (Proverbs 7:20), and keseh is referring to nothing other than a designated time, as it is stated: “Sound a shofar at the New Moon, at the keseh on the day of our feast” (Psalms 81:4). Since there is a time designated for redemption, until then you can do as you please. Nebuchadnezzar sent to them: It is winter now and I cannot come and conquer Jerusalem due to the snow and the rain.
RASHI
כבר קבע להם זמן שלא יבא עד ע' שנה שתשלים גלות בבל:
מתלגא וממטרא מחמת שלגים ומטרים:
שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״תָּא אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳שִׁלְחוּ כַר מוֹשֵׁל אֶרֶץ מִסֶּלַע מִדְבָּרָה אֶל הַר בַּת צִיּוֹן׳״. שְׁלַח לְהוּ: ״אִי אָתִינָא, לֵית לִי דוּכְתָא דְּיָתֵיבְנָא בֵּיהּ״. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״קְבָרוֹת שֶׁלָּהֶם מְעוּלִּין מִפַּלְטֵירִין שֶׁלְּךָ, דִּכְתִיב: ׳בָּעֵת הַהִיא, נְאֻם ה׳, יוֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה, וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו, וְאֶת עַצְמוֹת הַכֹּהֲנִים, וְאֵת עַצְמוֹת הַנְּבִיאִים, וְאֵת עַצְמוֹת יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם מִקִּבְרֵיהֶם; וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ, וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם׳״.
Ammon and Moab sent to him: Come on the peaks of mountains,
RASHI
תא אשינא דטורי בא דרך תחתית ההרים וההרים יגינו עליך מן השלגים ומן המטרים:
שלחו כר מושל ארץ שלחו שליח אל נבוכדנצר שהיה מושל ארץ שיבא אל הר בת ציון דרך הסלעים וההרים:
לית לי דוכתא לא יהיה לי מקום סביב לירושלים שנוכל אני וחיילי לישב במקום מכוסה מפני הגשמים:
קבריהם של ישראל מערות שלהן סביב לירושלים ובהן אתה וחיילותיך יכולין לישב:
יוציאו את עצמות מלכי יהודה שעתידים להשליך מן הקברים העצמות שבקברים שנאמר בעת ההיא וגו':
אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַבִּי יִצְחָק: ״מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימַת אָתֵי ׳בַּר נִפְלֵי׳״? אֲמַר לֵיהּ: ״מַאן ׳בַּר נִפְלֵי׳״? אֲמַר לֵיהּ: ״מָשִׁיחַ״. ״מָשִׁיחַ ׳בַּר נִפְלֵי׳ קָרֵית לֵיהּ״? אֲמַר לֵיהּ: ״אִין, דִּכְתִיב: ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים
§ Rav Naḥman said to Rabbi Yitzḥak: Have you heard when the son of giants [ bar niflei ]
RASHI
אימת אתי בר נפלי איידי דאמרינן צרור הכסף לקח בידו שנתמעטו הצדיקים קא מיירי הא נמי במשיח וקאמ' תלמידים מתמעטין ואיידי דאמרי' ותהי האמת נעדרת אייתי הא דההוא אתרא דשמיה קושטא: