Back
Sanhedrin
Daf 65bמְתִיב רַבִּי זֵירָא; ״יָצְאוּ עֵדִים זוֹמְמִין שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה״. וְאַמַּאי? הָא לֵיתַנְהוּ בַּלֵּב!
Rabbi Zeira raises an objection to Rava’s answer, as it is stated in a baraita that one who unwittingly commits a transgression punishable by death is obligated to bring a sin-offering, excluding conspiring witnesses,
RASHI
מתיב רבי זירא יצאו עדים זוממין אצל חטאת היא שנויה בתורת כהנים גבי פר כהן משיח אחר שראינו דברים שהן כעובד עבודת כוכבים ודברים שאינן כעובד עבודת כוכבים למה נאמרה עובד עבודת כוכבים לומר לך מה עבודת כוכבים מיוחדת שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אף כל שחייבין וכו' אי מה עבודת כוכבים מיוחדת שחייבין עליה מיתת ב"ד אף אני מרבה חייבי מיתות ב"ד ואת מי אני מרבה מקלל לאביו ומסית ועדים זוממין ת"ל ועשה יצאו עדים זוממין שאין בהם מעשה ואמאי לא הויא עקימת שפתיו מעשה הא לא תליא בכונת הלב:
TOSAFOT
יצאו עדים תימה למ"ל למעוטי עדים זוממין מקרבן הא אפילו בשוגג מיקטלי דלא בעי התראה וי"ל דמשכחת לה שהוזמו קודם גמר דין דאין נהרגין עד שיגמר הדין א"נ כגון שחזרו בהן מעצמן ואמרו מבודין אנחנו:
אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי עֵדִים זוֹמְמִין הוֹאִיל וְיֶשְׁנוֹ בְּקוֹל.
Rava says: Conspiring witnesses are different, since their transgression is committed through their voice. The essence of their transgression is not speech itself but rather making themselves heard by the court. Therefore, since the projection of one’s voice does not involve action, the transgression of conspiring witnesses is considered not be to involving action.
RASHI
ה"ג אמר רבא שאני עדים זוממין הואיל וישנן בקול עיקר חיובן בשמיעת קולם לפני ב"ד הוא בא וקול לית ביה ממש הלכך הוי כמגדף דתלוי בלב:
TOSAFOT
הואיל וישנו בקול תימה כי הדר ביה משינויא דקול ומסיק שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראיה מאי משני מכל הני דתני בת"כ בהדיא עדים זוממין דממעט מועשה מקלל אביו ואמו ומסית ומדיח ונביא השקר ובספרים ישנים ל"ג עדים זוממין וה"ג אלא אמר רבא שאני מגדף הואיל וישנו בקול וכי פריך וקול לרבי יוחנן לאו מעשה הוא לא פריך אלא מעדים זוממים לחודיה דמודה ר' יוחנן בכולהו דקול לאו מעשה הוא אלא דוקא גבי חסמה משום דבדבורו קא עביד מעשה כשהבהמה שוחה לאכול והוא גוער בה זוקפת ראשה וה"נ עדים זוממין בדיבורייהו עבדי מעשה לחייב הנדון תדע דבפרק בתרא דמכות (דף טז:) א"ל רבי יוחנן לתנא לא תיתני מימר דבדיבוריה עבד מעשה אלמא לא חשיב עקימת שפתיו מעשה אלא היכא דבדיבורו עביד מעשה הלכך שינויא דקול קאי ולא הדרא ביה אלא מעדים זוממים מיהו בפ"ק דכריתות (דף ד.) קשה דאיכא התם כל הך סוגיא ושינויא דקול ליתא התם כלל וא"כ תקשה ליה מכל הני דתורת כהנים:
וְקוֹל לְרַבִּי יוֹחָנָן לָאו מַעֲשֶׂה הוּא? וְהָא אִיתְמַר: חֲסָמָהּ בְּקוֹל וְהִנְהִיגָהּ בְּקוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר.
The Gemara asks: And is projecting one’s voice not considered an action according to Rabbi Yoḥanan? But wasn’t it stated that amora’im engaged in a dispute concerning the following case: If one muzzled an animal by projecting his voice,
RASHI
חסמה בקול לפרה דשה וכשרוצה לאכול חסמה בקולו:
והנהיגה בקול מנהג בכלאים דחייב משום לא תחרוש בשור ובחמור (דברים כ״ב:י׳):
TOSAFOT
ריש לקיש אמר פטור אליבא דמ"ד לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו פליגי בפרק הפועלים (ב"מ דף צ: ושם) דהא ר"ל אית ליה פרק שבועות שתים (שבועות דף כא.) לוקין עליו:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, עֲקִימַת פִּיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר, עֲקִימַת פִּיו לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה.
The Gemara explains the reasoning behind their opinions: Rabbi Yoḥanan says he is liable, as he maintains that the twisting of one’s mouth to speak is considered an action, whereas Reish Lakish says he is exempt, because he holds that that the twisting of one’s mouth to speak is not considered an action. Evidently, Rabbi Yoḥanan holds that a transgression one commits by projecting his voice is considered to involve an action.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי עֵדִים זוֹמְמִין, הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בִּרְאִיָּה.
Rather, Rava says there is a different answer to Rabbi Zeira’s objection: Conspiring witnesses are different, since they are rendered liable mainly through sight,
RASHI
בראייה עיקר חיובא בא ע"י הראייה שמעידין שראו וראיה לית בה מעשה:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּעַל אוֹב – זֶה הַמְדַבֵּר בֵּין הַפְּרָקִים וּמִבֵּין אַצִּילֵי יָדָיו. יִדְּעוֹנִי – זֶה הַמַּנִּיחַ עֶצֶם יָדוּעַ בְּפִיו, וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו״.
§ The Sages taught: A necromancer is one who causes the voice of the dead to be heard speaking from between his joints or from his armpit. A sorcerer [ yideoni ] is one who places a bone of an animal called a yadua in his mouth,
RASHI
מבין הפרקים מעלה את המת ויושב לו באחד מבין פרקי העצמות של מכשף כגון על פרקי אצבעותיו או על פרקי ברכיו:
ידוע שם חיה:
מֵיתִיבִי: ״וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ״. מַאי לָאו דְּמִשְׁתָּעֵי כִּי אוֹרְחֵיהּ? לָא, דְּסָלֵיק וְיָתֵיב בֵּין הַפְּרָקִים וּמִשְׁתָּעֵי.
The Gemara raises an objection from the verse: “And your voice shall be as a ghost out of the ground” (Isaiah 29:4). What, does the dead person not speak from the grave on his own? The Gemara answers: No, this is not so, as the dead person rises by sorcery and sits between the joints of the necromancer and speaks.
RASHI
כי אורחיה מתוך קברו ומתוך כך קולו נמוך:
לא דסליק ויתיב בין הפרקים ומיהו קולו נמוך לפי שאין בו חיותא:
תָּא שְׁמַע: ״וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ״. מַאי לָאו דְּמִשְׁתָּעֵי כִּי אוֹרְחֵיהּ? לָא, דְּיָתֵיב בֵּין הַפְּרָקִים וּמִשְׁתָּעֵי.
The Gemara suggests: Come and hear a proof from the statement of the necromancer to King Saul: “And the woman said to Saul, I see a godlike being coming up out of the earth” (I Samuel 28:13). What, does the verse not mean to say that the dead person spoke on his own? The Gemara refutes this proof: No, this is not so, as the dead person sits between the joints of the necromancer and speaks.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּעַל אוֹב, אֶחָד הַמַּעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ וְאֶחָד הַנִּשְׁאָל בְּגוּלְגּוֹלֶת. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? מַעֲלֶה בִּזְכוּרוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה כְּדַרְכּוֹ, וְאֵינוֹ עוֹלֶה בַּשַּׁבָּת. נִשְׁאָל בְּגוּלְגּוֹלֶת, עוֹלֶה כְּדַרְכּוֹ, וְעוֹלֶה בַּשַּׁבָּת״.
The Sages taught: The category of a necromancer includes both one who raises the dead with his zekhur ,
RASHI
בזכורו מעלה ומושיב את המת על זכרותו:
בגולגולת המוטלת מן המת לארץ ועונה מה ששואלין אותו ע"י כישוף:
אינו עולה כדרכו אלא רגליו למעלה:
עולה כדרכו ולא סליק למיתב בין הפרקים:
עוֹלֶה? לְהֵיכָא סָלֵיק? הָא קַמֵּיהּ מַנַּח! אֶלָּא, אֵימָא: עוֹנֶה כְּדַרְכּוֹ, וְעוֹנֶה בַּשַּׁבָּת.
The Gemara asks with regard to the wording of the last statement: Rises? To where does it rise? Isn’t the skull lying before him? Rather, say as follows: The dead answers in its usual manner, and it answers [ ve’oneh ] even on Shabbat.
וְאַף שְׁאֵלָה זוֹ שָׁאַל טוּרְנוּסְרוּפוּס הָרָשָׁע אֶת רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: ״וּמַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם״? אָמַר לוֹ: ״וּמַה גְּבַר מִגּוּבְרִין״? אָמַר לֵיהּ: ״דְּמָרֵי צָבֵי״. ״שַׁבָּת נַמִי, דְּמָרֵי צָבֵי״.
With regard to the statement that the dead do not rise on Shabbat, the Gemara relates: The wicked Turnus Rufus,
RASHI
מה היום מיומים למה תחשב יום שבת יותר משאר ימים:
ומה גבר מגוברין מה לאיש כמוך להיות שר וגדול מכל אנשים:
דמרי צבי אדני חפץ לגדלני המלך קיסר המשילני:
שבת נמי דמרי צבי הקב"ה חפץ והזהיר על כבודו:
אֲמַר לֵיהּ: ״הָכִי קָאָמִינָא לָךְ: מִי יֵימָר דְּהָאִידָנָא שַׁבְּתָא״? אָמַר לוֹ: ״נְהַר סַבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, בַּעַל אוֹב יוֹכִיחַ, קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיו יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מַעֲלֶה עָשָׁן בַּשַּׁבָּת״. אָמַר לוֹ: ״בִּיזִּיתוֹ, בִּיַּישְׁתּוֹ, וְקִילַּלְתּוֹ״.
Turnus Rufus said to him: This is what I mean to say to you: Who is to say that now is Shabbat? Perhaps a different day of the week is Shabbat. Rabbi Akiva said to him: The Sabbatyon
RASHI
דמי יימר דהאידנא שבתא היא ודילמא אחד משאר ימים הוא שבת:
נהר סבטיון יוכיח נהר אחד של אבנים ובכל ימות השבת שוטף והולך וביום השבת שוקט ונח:
בעל אוב יוכיח שאינו עולה בשבת:
קברו של אביו דטורנוסרופוס כל ימות השבת היה מעלה עשן שהיה נדון ונשרף ובשבת פושעי גיהנם שובתין:
ביזיתו ביישתו קללתו הך קללה אינה אלא גדוף וכן היה לשונם כמו (מלכים א ב׳:ח׳) קללה נמרצת שלא היה שם קללה אלא גדוף:
שׁוֹאֵל אוֹב, הַיְינוּ ״וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״!
§ The Gemara asks: Isn’t one who inquires about the future from a necromancer the same as what is described in the verse: “Or directs inquiries to the dead” (Deuteronomy 18:11)? Why are they mentioned separately in the verse?
RASHI
היינו דורש אל המתים ולמה נכתבו שניהם במקום אחד:
דּוֹרֵשׁ לְמֵתִים, כִּדְתַנְיָא: ״׳וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים׳ – זֶה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה.
The Gemara answers: One who directs inquiries to the dead em-ploys a different method to contact the dead, as it is taught in a baraita : “Or directs inquiries to the dead”;
RASHI
שתשרה רוח טומאה עליו שד של בית הקברות יהא אוהבו ומסייעו בכשפיו:
וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְמִקְרָא זֶה הָיָה בּוֹכֶה, וּמָה הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה – שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה, הַמַּרְעִיב עַצְמוֹ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טָהֳרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁעֲוֹנוֹתֵינוּ גָּרְמוּ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ׳כִּי [אִם] עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם׳״.
And when Rabbi Akiva would arrive at this verse he would weep and say: If one who starves himself so that a spirit of impurity will settle upon him succeeds in doing so, and a spirit of impurity settles upon him, all the more so one who starves himself so that a spirit of purity will settle upon him should be successful, and a spirit of purity should settle upon him. But what can I do, as our iniquities have caused us not to merit the spirit of sanctity and purity, as it is stated: “But your iniquities have separated between you and your God, and your sins have hid His face from you, that He will not hear” (Isaiah 59:2).
RASHI
המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח טהרה נבואת שכינה:
עאכ"ו שהיא המדה נותנת שע"י תענית ובקשה תשרה עליו שכינה דהא מדה טובה יתירה על מדת פורענות ואנו צועקין על כך ואין אנו נענין אבל מה אעשה וכו':
אָמַר רָבָא: אִי בָּעוּ צַדִּיקֵי בָּרוּ עָלְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים״ וגו׳.
Rava says: If the righteous wish to do so, they can create a world, as it is stated: “But your iniquities have separated between you and your God.” In other words, there is no distinction between God and a righteous person who has no sins, and just as God created the world, so can the righteous.
RASHI
אי בעו צדיקי להיות נקיים מכל עון:
הוו ברו עלמא שנאמר כי אם עונותיכם היו מבדילים הא אם לא היו בהם עונות אין כאן הבדלה:
רָבָא בְּרָא גַּבְרָא, שְׁדַרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. הֲוָה קָא מִשְׁתָּעֵי בַּהֲדֵיהּ, וְלָא הֲוָה קָא מַהֲדַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״מִן חַבְרַיָּא אַתְּ, הֲדַר לַעֲפָרִיךְ״.
Indeed, Rava created a man, a golem, using forces of sanctity. Rava sent his creation before Rabbi Zeira. Rabbi Zeira would speak to him but he would not reply. Rabbi Zeira said to him: You were created by one of the members of the group, one of the Sages. Return to your dust.
RASHI
ברא גברא ע"י ספר יצירה שלמדו צרוף אותיות של שם:
ולא היה מהדר ליה שלא היה בו דבור:
מן חבריא הנבראים ע"י החברים אתה:
רַב חֲנִינָא וְרַב אוֹשַׁעֲיָא הֲווּ יָתְבִי כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְעָסְקִי בְּסֵפֶר יְצִירָה, וּמִיבְרוּ לְהוּ עִיגְלָא תִּילְתָּא, וְאָכְלִי לֵיהּ.
The Gemara relates another fact substantiating the statement that the righteous could create a world if they so desired: Rav Ḥanina and Rav Oshaya would sit every Shabbat eve and engage in the study of Sefer Yetzira , and a third-born calf [ igla tilta ]
RASHI
עיגלא תילתא גדול כאלו הגיע לשליש שניו וגמרה גדילתו דהכי שביחי ומעלי למיכל כמו (ב"מ דף סח.) ומגדלין אותן עד שיהו משולשין. ל"א שהיה טוב ובעל טעם כאילו הוא שליש לבטן:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״׳מְעוֹנֵן׳. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה הַמַּעֲבִיר שִׁבְעָה מִינֵי זְכוּר עַל הָעַיִן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמְחַשֵּׁב עִתִּים וְשָׁעוֹת, וְאוֹמֵר: הַיּוֹם יָפֶה לָצֵאת. לְמָחָר יָפֶה לִיקַּח. לִמּוּדֵי עַרְבֵי שְׁבִיעִיּוֹת חִטִּין יָפוֹת. עִיקּוּרֵי קִטְנִיּוֹת מִהְיוֹת רָעוֹת״.
§ The Sages taught: What is the definition of the soothsayer
RASHI
שבעה מיני זכור שכבת זרע מז' בריות ומעביר על עיניו ועושה כשפים:
אוחז את העינים אוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאילו עושה דברים של פלא והוא אינו עושה כלום:
המחשב עתים ושעות לשון מעונן כמו בעל עונות שמבחין את עונה ואומר היום יפה לצאת לדרך ויצליח למחר יפה ליקח מקח וישתכר בו הלוקחו:
למודי ערבי שביעיות כלומר ערב שביעית למדין ורגילין להיות חטין יפות:
עקרי קטניות מהיות רעות כלומר העוקר קטנית ואינו קוצרן שוב אינן מתליעות ואין מרקיבות:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״׳מְנַחֵשׁ׳. זֶה הָאוֹמֵר: ׳פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו׳, ׳מַקְּלוֹ נָפְלָה מִיָּדוֹ׳, ׳בְּנוֹ קוֹרֵא לוֹ מֵאַחֲרָיו׳, ׳עוֹרֵב קוֹרֵא לוֹ׳, ׳צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ׳, ׳נָחָשׁ מִימִינוֹ׳, וְ׳שׁוּעָל מִשְּׂמֹאלוֹ׳,
The Sages taught: The enchanter
RASHI
פתו נפלה מפיו צריך לדאג היום מהיזק:
נחש בא מימינו או שועל משמאלו סימן רע הוא לו:
צבי הפסיקו שהיה הולך ממזרח למערב והצבי הולך מצפון לדרום והפסיק דרכו: