Back
Sanhedrin
Daf 53b״׳אִיסּוּר מִצְוָה׳ – שְׁנִיּוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים״. וְאַמַּאי קָרוּ לְהוּ ״אִיסּוּר מִצְוָה״? שֶׁמִּצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים.
The mishna explains: A prohibition resulting from a mitzva is referring to secondary forbidden relatives, e.g., one’s son’s daughter-in-law, who are forbidden by rabbinic law. The Sages instituted this prohibition in order to distance people from incest. The Gemara explains: And why do the Sages call it a prohibition resulting from a mitzva? Because it is a mitzva to listen to the words of the Sages.
RASHI
איסור מצוה שניות מדברי סופרים תנא גופיה קתני לה במשנה הכי:
ואמאי קרי לה וכו' פירוש אמוראים נינהו:
״׳אִיסּוּר קְדוּשָּׁה׳ – אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט״. וְאַמַּאי קָרוּ לְהוּ ״אִיסּוּר קְדוּשָּׁה״? דִּכְתִיב: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם״.
The mishna continues: A prohibition stemming from sanctity
וְתַנְיָא עֲלָהּ: ״רַבִּי יְהוּדָה מַחֲלִיף״.
And it is taught in a baraita with regard to this mishna: Rabbi Yehuda switches the terms; he refers to the marriage of a divorcée or of a ḥalutza to a priest as a prohibition resulting from a mitzva, and to the marriage of secondary relatives as a prohibition stemming from sanctity.
RASHI
ר' יהודה מחליף שהיה שונה ומפרש איסור מצוה אלמנה לכהן גדול דכתיב (ויקרא כ״ז:ל״ד) בסוף ספר ויקרא כשהשלים כל מצות כהונה אלה המצות איסור קדושה שניות מדברי סופרים כגון אם אמו ואם אביו ואמאי קרי ליה איסור קדושה שא"ל חכמים קדש עצמך במותר לך להתרחק אף מזו המותר כדי שלא תכשל באיסורא אבל חליצה בעיא:
חֲלוּפֵי הוּא דְּמַחֲלִיף – הָא חֲלִיצָה בָּעֲיָא. וְאִי סָלְקָא דַּעֲתָךְ רַבִּי יְהוּדָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ, מִכְּדִי חַיָּיבֵי לָאוִין לְרַבִּי עֲקִיבָא כְּחַיָּיבֵי כְרִיתוֹת דָּמֵי, וְחַיָּיבֵי כְרִיתוֹת לָאו בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ!
The Gemara infers: He switches the terms but does not dispute the halakha ; but even Rabbi Yehuda agrees that if a priest marries a ḥalutza and then dies, she requires ḥalitza . And if it enters your mind that Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, this poses a difficulty; after all, those liable for violating prohibitions, according to the opinion of Rabbi Akiva, are considered like those liable to receive karet , and those liable to receive karet are not capable of performing ḥalitza and levirate marriage, as the mitzva of levirate marriage does not apply to such relationships.
RASHI
חייבי לאוין דקתני אלמנה:
כחייבי כריתות משוי להו דלא תפסי בהו קדושי:
וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו וכן חייבי לאוין לרבי עקיבא מה חייבי כריתות אינן בתורת קדושין ואין בהן חליצה ויבום אף אלו הואיל ואינן בתורת קדושין אין בהן חליצה ויבום:
TOSAFOT
וחייבי כריתות לאו בני חליצה ויבום נינהו תימה מנ"ל לדמויי חייבי לאוין לחייבי כריתות לכל מילי דאע"ג דדמו לענין ממזרות וקידושין לענין חליצה ויבום נימא יבא עשה וידחה ל"ת:
לִדְבָרָיו דְּתַנָּא קַמָּא קָאָמַר, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ.
The Gemara resolves the difficulty: Rabbi Yehuda does hold in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, and as for his comment with regard to the definitions of a prohibition resulting from a mitzva and a prohibition stemming from sanctity, he merely stated his opinion in accordance with the statement of the first tanna ; but he himself does not hold accordingly.
RASHI
לדבריו דתנא קמא דמחייב אלמנה בחליצה קאמר רבי יהודה לדבריך דמחייבת ליה בחליצה אין לך לקרותה איסור קדושה אלא איסור מצוה:
TOSAFOT
לדבריו דת"ק קא"ל וליה לא ס"ל המ"ל דסבר כדתניא בסוף החולץ (יבמות דף מט.) דאמר כרבי עקיבא איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא אבל מחייבי לאוין גרידא לא:
כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק תָּנֵי כְּדִתְנַן: ״רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבַד״.
§ When Rav Yitzḥak came from Eretz Yisrael to Babylonia, he taught a baraita as we learned
RASHI
תני כדתנן אייתי מתניתא בידיה דתני בה דר' יהודה אומר אף בראויה לאביו קאמר דאינו חייב אלא משום אם בלבד וכדתנן במתני':
וְטַעְמָא מַאי? אָמַר אַבַּיֵי: דְּאָמַר קְרָא: ״אִמְּךָ הִיא״ – מִשּׁוּם אִמּוֹ אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב.
The Gemara asks: And what is the reason for this? Abaye says: It is because the verse states: “The nakedness of your father and the nakedness of your mother you shall not uncover: She is your mother; you shall not uncover her nakedness” (Leviticus 18:7). Rabbi Yehuda derives from this verse that you shall render him liable due to the fact that she is his mother, but you shall not render him liable to bring another sin-offering due to the fact that she is his father’s wife.
RASHI
אמך היא ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך היא למה לי אמך היא אלא לומר לך שאם יש בה שני שמות אם ואשת אב אינך חייב אלא משום אמו:
אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִיא״, מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אִמּוֹ?
The Gemara asks: If that is so, it should be derived from the verse: “The nakedness of your father’s wife you shall not uncover; it is your father’s nakedness” (Leviticus 18:8), that you shall render him liable due to the fact that she is his father’s wife, but you shall not render him liable due to the fact that she is his mother.
RASHI
אלא מעתה דדרשת אמך היא למעוטי:
ערות אביך היא דכתיב גבי אשת אב תדרשיה נמי למעוטי שם אם מינה ונימא דה"ק הך ערות אשת אב דרישא דקרא אם יש עוד עליה שם אחר כגון שהיא אמך לא תתחייב אלא משום אשת אב:
אֶלָּא, אִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו, קָאֵי הָכָא – וּמְמַעֵט לָהּ, קָאֵי הָכָא – וּמְמַעֵט לָהּ. הָשְׁתָּא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו – מִיחַיַּיב, אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ – מִיחַיַּיב, אִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו, לָא מִיחַיַּיב כְּלָל?
But if so, with regard to one’s mother who is his father’s wife, it is found that the verse stands, i.e., is written, here, with regard to intercourse with one’s mother, and excludes liability due to the fact that she is his father’s wife, and stands there, with regard to intercourse with one’s father’s wife, and excludes liability due to the fact that she is his mother. The result now is that for his mother who is not his father’s wife he is rendered liable, and for his father’s wife who is not his mother he is rendered liable, but for his mother who is his father’s wife he is not rendered liable at all, which seems absurd.
RASHI
אלא אמו שהיא אשת אביו בתמיה כלומר לדבריך קאי הכא ומעיט לה מאיסור אם קאי הכא ומעיט לה מאיסור אשת אב אם כן על כרחיך לגמרי מיעטה דקראי אהדדי לא נימא דסתרי ותמיהה לי אמאי לא אקשי ליה לרבי יהודה גופיה דהא משום אם מודה ליה דחייב ואי איכא למדרשיה להאי היא למיעוטא הכי דרשינן ובכי האי גוונא מתרצי דה"ק אי אמך לבד היא לא תגלה ערותה אבל אם יש שם אחר עליה אינך מוזהר עליה והיא דערות אביך הכי נמי מדריש ערות אשת אביך לא תגלה אם ערות אביך לבד היא אבל אם יש שם אחר עליה אינך מוזהר עליה והשתא י"ל אמו שאינה אשת אביו ואשת אביו שאינה אמו חייב אשת אביו שהיא אמו לא ליחייב. ולי נראה דהשתא אמו שאינה אשת אביו וכו' לישנא יתירא הוא וה"ג קאי הכא וממעט לה קאי הכא וממעט לה ותו לא מידי והכי קא קשיא ליה אם כן קשו קראי אהדדי הא מיחייב ליה באמו וממעט ליה מאשת אב והאי ממעט ליה מאמו ומחייב באשת אב:
TOSAFOT
השתא י"ל אמו שאינה אשת אביו לא צריך להאי ק"ו דבלא"ה פריך שפיר משום דקשו קראי אהדדי כדפ"ה אבל אין עונשין מן הדין לא שייך כאן ולא דמי לאחותו בת אביו ובת אמו דפ"ק דמכות (דף ה:) דהתם כתיב בת אביך או בת אמך דמשמע דלישנא דקרא מיירי בבת אביו שלא בת אמו ובת אמו שלא בת אביו אבל הכא כתיב אשת אביך סתם וכן ערות אמך דמשמע שפיר אמו שהיא אשת אביו הויא שפיר בכלל זה וזה ועוד כתיב התם מולדת בית או מולדת חוץ דמתרגמינן דילידא מן אביך מן אחת אוחרי או מן אמך מן גבר אוחרן ואע"ג דדרשינן ליה בפ"ב דיבמות (דף כג.) בין שאומר לו לאביך קיים בין שאומר לו הוצא מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו:
וְתוּ: לְרַבָּנַן נַמִי הָכְתִיב ״אִמְּךָ הִיא״! אֶלָּא, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב שֵׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי. לְרַבִּי יְהוּדָה נַמִי, הַהוּא מִיבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב שֵׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי!
And furthermore, according to the Rabbis too, who disagree with Rabbi Yehuda and hold that one who engages in intercourse with his mother who is married to his father is liable to bring two sin-offerings, isn’t the verse: “She is your mother,” written; i.e., how do they explain this verse? Rather, that phrase is necessary for the halakha derived from it by Rav Sheisha, son of Rav Idi, as the Gemara will soon explain (54a). Therefore, according to Rabbi Yehuda as well, that phrase is necessary for the halakha derived by Rav Sheisha, son of Rav Idi, and Rabbi Yehuda’s opinion in the mishna cannot be derived from it.
RASHI
ותו אי איכא למדרשיה להאי היא למיעוטא כי האי גוונא רבנן מאי עבדי ליה אלא על כרחיך לא משמע מהיא מיעוטא למימר דאיסור זה לבדו עליה ולא אחר וכי משמע היא מיעוטא הכי משמע אמך היא ואין אחרת אמך והאי היא דלא מצית למדרשה הכי על כרחך לאו למיעוטא אתא אלא לדרשה אחרינא אתא לכדרב שישא בריה דרב אידי בשלהי שמעתין לעונש דאמו שאינה אשת אביו דלא כתיב בם דמיהם בם דבאשת אביו כתיב דמיהם בם ומשמע בין אשת אביו שאינה אמו בין שהיא אמו אבל אמו שאינה אשת אביו אזהרה כתיב בה (ויקרא י״ח:ז׳) ערות אמך לא תגלה ומשמע אע"פ שאינה אשת אביו אבל עונש לא כתיב בה ויליף לה מאמך היא בהוייתה תהא כל צדדיה שוין דכי היכי דאמך שהיא אשת אביך ענש בה כך אמך שאינה אשת אביך ענש בה והכי נמי לרבי יהודה להכי מבעי ליה וכן היא דערות אביך לדרשה אחרינא לחייב עליה אפילו לאחר מיתת אביו כלומר בהוייתה תהא לעולם כדלקמן בשמעתין ולאו למעוטי מאיסורא אתי:
מן אלא מעתה עד לכדרב שישא בריה דרב אידי חדא אתקפתא היא:
אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אָמַר קְרָא: ״עֶרְוָתָהּ״. מִשּׁוּם עֶרְוָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי עֶרְוֹת.
Rather, Rav Aḥa, son of Rav Ika, says that there is a different source for Rabbi Yehuda’s opinion: The verse states: “You shall not uncover her nakedness [ ervatah ],” in the singular form, from which it is derived that you shall render him liable for one forbidden sexual relationship [ erva ], but you shall not render him liable for two types of forbidden sexual relationships.
RASHI
אמר קרא ערות אמך היא לא תגלה ערותה:
אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עֶרְוַת כַּלָּתְךָ לֹא תְגַלֵּה אֵשֶׁת בִּנְךָ הִיא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ״, הָכִי נַמִי, מִשּׁוּם עֶרְוָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם שְׁתֵּי עֶרְוֹת?
The Gemara asks: If that is so, then from the verse: “You shall not uncover the nakedness of your daughter-in-law; she is your son’s wife, you shall not uncover her nakedness” (Leviticus 18:15), should it also be derived that you shall render him liable for one forbidden sexual relationship, but you shall not render him liable for two types of forbidden sexual relationships?
וְהָתְנַן: ״הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ, וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי בְּנוֹ בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ״, וְלָא פָּלֵיג רַבִּי יְהוּדָה!
But didn’t we learn in the mishna: One who engages in intercourse with his daughter-in-law is liable to bring two sin-offerings for his intercourse with her: One due to the prohibition against engaging in intercourse with one’s daughter-in-law, and one due to the prohibition against engaging in intercourse with a married woman; the former liability applies both during his son’s lifetime and after his son’s death. And Rabbi Yehuda does not dispute this halakha .
אֶלָּא, כֵּיוָן דְּחַד גּוּפָא הוּא, אַף עַל גַּב דִּתְרֵי אִיסּוּרֵי נִינְהוּ, כְּתִיב ״עֶרְוָתָהּ״. הָכָא נַמִי, כֵּיוָן דְּחַד גּוּפָא הוּא, אַף עַל גַּב דִּתְרֵי אִיסּוּרֵי נִינְהוּ, כְּתִיב ״עֶרְוָתָהּ״.
Rather, it must be explained that since the daughter-in-law has one body, although engaging in intercourse with her involves two prohibitions, the term “her nakedness [ ervatah ],” in the singular, is written. Here too, with regard to one’s father’s wife, since she has one body, although there are two prohibitions, the term “her nakedness [ ervatah ]” is written.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: ״עֶרְוַת אָבִיךָ״ – זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ. וּמַיְיתֵי לָהּ בִּגְזֵירָה שָׁוָה.
Rather, Rava says that there is an alternative source for Rabbi Yehuda’s opinion: Rabbi Yehuda holds that concerning the meaning of the phrase “the nakedness of your father,” this is referring to your father’s wife. And he derives this interpretation by means of a verbal analogy from the verse: “And the man who lies with his father’s wife, he has uncovered his father’s nakedness” (Leviticus 20:11).
RASHI
אלא אמר רבא לעולם מקרא קמא דהיא בערות אמך מיעוטא משמע כדהוה דרשינן מעיקרא ומיהו היא דערות אביך דקשיא לך דממעט ליה נמי מאיסור אם לאו פירכא היא דהא רישא דקרא דערות אביך שם אשת אב הוא דאדכר ולא משום איסור אם ומייתי לה בג"ש כדלקמן נאמר כאן ערות אביך לא תגלה ונאמר להלן ערות אביו גלה מה להלן באישות הכתוב מדבר אף כאן באישות הכתוב מדבר ומשמע לן איסורא בין אשת אביו שהיא אמו ובין אשת אביו שאינה אמו דחייב עליה משום איסור אשת אב הלכך כי הדר כתיב בסיפא דאידך קרא ערות אביך היא לאו למדרש מיניה משום אב ולא משום אם דהא רישא דקרא ערות אביך נמי משום אשת אב הוא דחייביה בין אינה אמו בין היא אמו הלכך לרבי יהודה ערות אביך היא למעוטי משום אשת איש מוקים לה לקמן דלא תימא שם אשת איש לא נפיק מכלל אשת אב דרישא דקרא דהא אביו נמי עמיתו הוא וקרי נמי ביה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך וגו' (שם) וערות אשת אביך היא דרישא מוקי לאזהרת אשת אב לאחר מיתה אבל היא דגבי אמך לרבי יהודה למעוטי מאיסור אשת אב אתא דהא נ"ל מרישא דקרא דלחייב עליה משום אשת אב כשהיא אמו ואשת אביו דקסבר רבי יהודה ערות אביך דרישא דקרא זו אשת אביך ולא אביך במשכב זכור ממש דיליף לה בגזירה שוה כדלקמן ומשמע אף כשהיא אמו חייב עליה באיסור אשת אב וערות אמך להביא אמו אנוסה והדר כתיב אמך היא לאפוקי ממשמעותיה דרישא ולמימרא דמשום אמו אתה מחייבו וכו' ולדרב שישא בריה דרב אידי לא מיבעי ליה לרבי יהודה דכיון דאית ליה האי גזירה שוה דלקמן מיניה נפקא ליה נמי עונש לאמו שאינה אשת אביו דלרבנן דלית להו גזירה שוה נפקא להו מהאי קרא דאמך היא הא דרב שישא בריה דרב אידי ולמעוטי באיסור אשת אב לא משתמע להו לרבנן משום דקא סברי האי ערות אביך דרישא דקרא במשכב זכור ממש קאמר כדלקמן ולאו באיסור אשת אב איירי מידי הלכך לא אתא סיפא למעוטי מידי דלא דמי ליה:
וּמַשְׁמַע בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהִיא אִמּוֹ בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ. אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה״. ״אִמְּךָ הִיא״ – מִשּׁוּם אִמּוֹ אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָבִיו.
And the Torah indicates that she is forbidden whether she is his father’s wife who is his mother or whether she is his father’s wife who is not his mother. From where is it derived that one who engages in intercourse with his mother who is not his father’s wife is liable? The verse states subsequently: “The nakedness of your mother you shall not uncover.” And from the ensuing phrase: “She is your mother,” it is derived that in a case where his mother is also his father’s wife, you shall render him liable due to the fact that she is his mother, but you shall not render him liable due to the fact that she is his father’s wife.