Back
Sanhedrin
Daf 107aבְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים וּבִירוּשָׁלַיִם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים״. וּכְתִיב: ״בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים״ וגו׳. וְהָנֵי שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים – לָא קָחָשֵׁיב. שְׁמַע מִינָּהּ נִצְטָרַע.
in Hebron he reigned seven years, and in Jerusalem he reigned thirty-three years” (I Kings 2:11).
RASHI
בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים מדהכא חשיב להו ובאידך קרא לא חשיב להו ש"מ לא היה מלכותו שלימה שנצטרע אותן ו' חדשים:
אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן״. ״מָחוּל לְךָ״. ״עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה, וְיִרְאוּ שֹׁנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה׳ עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי״. אָמַר לֵיהּ: ״בְּחַיֶּיךָ אֵינִי מוֹדִיעַ, אֲבָל אֲנִי מוֹדִיעַ בְּחַיֵּי שְׁלֹמֹה בִּנְךָ״.
David said before Him after this: Master of the Universe, pardon me for this sin. God said to him: It is forgiven for you. David requested: “Perform on my behalf a sign for good, that they that hate me may see it and be put to shame” (Psalms 86:17); show me a sign in my lifetime so that everyone will know that You have forgiven me. God said to him: In your lifetime I will not make it known that you were forgiven, but I will make it known in the lifetime of your son, Solomon.
RASHI
ה"ג אבל בחיי בנך אני מודיע ולא גרסינן לך:
בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָשׁ בִּיקֵּשׁ לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה. אָמַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רְנָנוֹת וְלֹא נַעֲנָה. אָמַר: ״׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה׳ עִזּוּז וְגִבּוֹר ה׳ גִּבּוֹר מִלְחָמָה׳, וְנֶאֱמַר: ׳שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד׳״ וגו׳. וְלֹא נַעֲנָה.
The Gemara explains: When Solomon built the Temple and sought to bring the Ark into the Holy of Holies, the gates clung together and could not be opened. Solomon uttered twenty-four songs
RASHI
כ"ד רננות בין תפלה תחנה ורנה איכא כ"ד:
כֵּיוָן שֶׁאָמַר: ״ה׳ אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ״, מִיָּד נַעֲנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהֶפְכוּ פְּנֵי שׂוֹנְאֵי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵירָה, וְיָדְעוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ הֶעָוֹן.
Once he said: “O Lord God, turn not away the face of Your anointed; remember the good deeds of David Your servant” (II Chronicles 6:42), he was immediately answered, and the gates opened (II Chronicles 7:1). At that moment, the faces of all of David’s enemies turned dark like the charred bottom of a pot. And all of the Jewish people knew that the Holy One, Blessed be He, had forgiven him for that sin, as it was only by David’s merit that Solomon’s prayer was answered.
גֵּחֲזִי – דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק״. לְהֵיכָא אֲזַל? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁהָלַךְ לְהַחֲזִיר גֵּחֲזִי בִּתְשׁוּבָה, וְלֹא חָזַר. אָמַר לוֹ: ״חֲזוֹר בְּךָ״. אָמַר לוֹ: ״כָּךְ מְקוּבְּלַנִּי מִמְּךָ: הַחוֹטֵא וּמַחְטִיא אֶת הָרַבִּים – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה״.
§ The mishna states that Gehazi, the attendant of Elisha, has no share in the World-to-Come. The Gemara explains that this is as it is written: And Elisha went to Damascus
RASHI
וילך אלישע דמשק להיכא אזל:
מַאי עֲבַד? אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת תָּלָה לְחַטַּאת יָרָבְעָם, וְהֶעֱמִידָהּ בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: שֵׁם חָקַק בְּפִיהָ, וְהָיְתָה מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: ״אָנֹכִי״, וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״.
What did he do that caused the masses to sin? There are those who say that he hung a magnetic rock
RASHI
שואבת מגבהת מתכת בלא נגיעה כעין אותה שלועזין קלאמניס"ה בלע"ז ועל ידי אותה אבן העמיד עגלים של ירבעם באויר:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבָּנַן דָּחָה מִקַּמֵּיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע, הִנֵּה [נָא] הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ״. מִכְּלָל דְּעַד הָשְׁתָּא לָא הָווּ (פָּיְישֵׁי) [צַר].
And there are those who say: Gehazi pushed the Sages away from coming before him, i.e., he prevented them from learning from Elisha, as it is stated: “And the sons of the prophets said to Elisha, behold this place where we are staying before you is too cramped for us” (II Kings 6:1). It may be derived by inference that until now they were not numerous and the place was not cramped for them, as Gehazi would turn people away.
RASHI
רבנן דחה מקמיה התלמידים דחה מישיבתו של אלישע:
צר ממנו מכלל דעד האידנא לא הוה צר:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת. לֹא כֶּאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וְלֹא כִּיהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָא שֶׁדְּחָפוֹ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו.
The Sages taught: Always have the left hand drive sinners away and the right draw them near, so that the sinner will not totally despair of atonement. This is unlike Elisha, who pushed away Gehazi
גֵּחֲזִי – דִּכְתִיב: ׳וַיֹּאמֶר נַעֲמָן הוֹאֵל וְקַח כִּכָּרָיִם. (וַיִּפְצַר) [וַיִּפְרָץ] בּוֹ וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף׳ וגו. ׳וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלִישָׁע מֵאַיִן גֵּחֲזִי? וַיֹּאמֶר לֹא הָלַךְ עַבְדֶּךָ אָנֶה וָאָנָה. וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא לִבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ? הָעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת׳״. וּמִי שְׁקַל כּוּלֵּי הַאי? כֶּסֶף וּבְגָדִים הוּא דִּשְׁקַל!
Elisha drove Gehazi away, as it is written: “And Naaman said: Be content, take two talents. And he urged him, and bound two talents of silver in two bags, with two changes of garments” (II Kings 5:23). Naaman offered Gehazi payment for the help Elisha had given him. The verse states: “And Elisha said to him: Where from, Gehazi? And he said: Your servant went nowhere at all. And he said to him: Went not my heart with you, when the man turned back from his chariot to meet you? Is it the time to receive silver and to receive garments, and olive groves, and vineyards, and sheep and cattle, and menservants and maidservants?” (II Kings 5:25–26). The Gemara asks: And did Gehazi take all that? It is merely silver and garments that he took.
RASHI
הואל וקח השבע שאלישע שלחך:
ויפצר בו גחזי: העת לקחת את הכסף והבגדים וגו':
שמנה דברים קא חשיב בהאי קרא:
וגחזי מי שקל כולי האי מנעמן כסף ובגדים הוא דשקל דכתיב ויצר ככרים וגו':
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה אֱלִישָׁע יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בִּשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים. נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה מְצוֹרָע. אֲמַרָה לֵיהּ הַהִיא רְבִיתָא דְּאִישְׁתַּבַּאי מֵאַרְעָא יִשְׂרָאֵל: ״אִי אָזְלַתְּ לְגַבֵּי אֱלִישָׁע, מָסֵי לָךְ״. כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ: ״זִיל טְבוֹל בַּיַּרְדֵּן״. אֲמַר לֵיהּ: ״אַחוּכֵי קָא מְחַיְּיכַתְ בִּי״? אָמְרִי לֵיהּ הָנְהוּ דְּהָווּ בַּהֲדֵיהּ: ״מַאי נָפְקָא לָךְ מִינָּהּ? זִיל, נַסֵּי״. אֲזַל וּטְבַל בְּיַרְדֵּנָא, וְאִיתַּסִּי. אֲתָא אַיְיתֵי לֵיהּ כָּל הָנֵי דְּנָקֵיט. לָא צְבִי לְקַבּוֹלֵי מִינֵּיהּ. גֵּחֲזִי אִיפַּטַּר מִקַּמֵּיהּ אֱלִישָׁע, אֲזַל שְׁקַל מַאי דִּשְׁקַל, וְאַפְקִיד.
Rabbi Yitzḥak says: This was the incident involving Gehazi: At that moment, Elisha was sitting and teaching the halakhot of the eight impure creeping animals.
RASHI
אותה שעה היה אלישע עוסק בפרק שמונה שרצים אמר לו הגיע עת ליטול שכר פרק שמונה שרצים שעסקתי וכו' ולהכי כתב בהאי קרא שמנה דברים כנגד אותו פרק כלומר בכסף ובגדים שקבלת ממנו מנעמן סבור אתה לקנות דברים הללו להיותם לך שכר שמונה שרצים:
כִּי אֲתָא, חַזְיֵיהּ אֱלִישָׁע לַצָּרַעַת דַּהֲוָה פָּרְחָה עִלָּוֵיהּ רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״רָשָׁע! הִגִּיעַ עֵת לִיטּוֹל שְׂכַר שְׁמֹנָה שְׁרָצִים״. ״וְצָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בְּךָ וּבְזַרְעֲךָ לְעוֹלָם. וַיֵּצֵא מִלְּפָנָיו מְצֹרָע כַּשָּׁלֶג״. ״וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גֵּחֲזִי וּשְׁלֹשָׁה בָּנָיו.
When Gehazi came, Elisha saw the leprosy that had grown on Gehazi’s head. Elisha said to him: Wicked one! The time has arrived to take your reward for studying the matter of the eight creeping animals.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה – מַאי הִיא? כִּדְקַטְלִינְהוּ יַנַּאי מַלְכָּא לְרַבָּנַן אֲזַל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְיֵשׁוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. כִּי הֲוָה שְׁלָמָא שְׁלַח לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: ״מִינִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לִיכִי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם: אֲחוֹתִי, בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ וְאָנֹכִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה״.
§ What is the incident involving Yehoshua ben Peraḥya? The Gemara relates: When King Yannai was killing the Sages,
RASHI
[הוספה מחסרונות הש"ס: ינאי מלכא כהן גדול היה וקטל כולהו רבנן במסכת קידושין:
שמעון בן שטח אחי אשתו של ינאי המלך במסכת ברכות והוא לא ברח:
קָם אֲתָא וְאִתְרְמִי לֵיהּ הַהוּא אוּשְׁפִּיזָא. עֲבַדוּ לֵיהּ יְקָרָא טוּבָא. אָמַר: ״כַּמָּה יָפָה אַכְסַנְיָא זוֹ״. אָמַר לֵיהּ: ״רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת״. אָמַר לֵיהּ: ״רָשָׁע! בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק״? אַפֵּיק אַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי וְשַׁמְתֵּיהּ.
Yehoshua ben Peraḥya understood the message, arose, came, and happened to arrive at a certain inn on the way to Jerusalem. They treated him with great honor. Yehoshua ben Peraḥya said: How beautiful is this inn. Jesus, his student, said to him: But my teacher, the eyes of the innkeeper’s wife are narrow [ terutot ].
RASHI
טרוטות עגולות:
אֲתָא לְקַמֵּיהּ כַּמָּה זִימְנִין, אֲמַר לֵיהּ: ״קַבְּלָן״. לָא הָוֵי קָא מַשְׁגַּח בֵּיהּ. יוֹמָא חַד הֲוָה קָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע, אֲתָא לְקַמֵּיהּ. סָבַר לְקַבּוֹלֵי. אַחֲוֵי לֵיהּ בִּידֵיהּ. הוּא סָבַר: מִידְחָא דָּחֵי לִי. אֲזַל זְקַף לְבֵינְתָא וְהִשְׁתַּחֲוָה לָהּ. אָמַר לֵיהּ: ״הֲדַר בָּךְ״! אָמַר לֵיהּ: ״כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִמְּךָ: כָּל הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה״. וְאָמַר מָר: יֵשׁוּ כִּישֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל.
Jesus came before Yehoshua ben Peraḥya several times and said to him: Accept our, i.e., my, repentance. Yehoshua ben Peraḥya took no notice of him. One day Yehoshua ben Peraḥya was reciting Shema and Jesus came before him with the same request. Yehoshua ben Peraḥya intended to accept his request, and signaled him with his hand to wait until he completed his prayer. Jesus did not understand the signal and thought: He is driving me away. He went and stood a brick upright
RASHI
אחוי ליה רבי יהושע בן פרחיה בידיה דלקבלוהו:]
תַּנְיָא: ״אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: יֵצֶר, תִּינוֹק, וְאִשָּׁה – תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת״.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: With regard to the evil inclination, to a child, and to a woman, have the left hand drive them away and the right draw them near.
RASHI
יצר תאותו אם מרחיקה ממנו לגמרי ממעט ישיבת עולם ואם מקרבה לגמרי בא לידי איסור שאינו יכול לכבוש יצרו מדבר עבירה:
תינוק ואשה דעתן קלה ואם תדחה אותם מטרדן מן העולם:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׁלֹשָׁה חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע. אֶחָד שֶׁגֵּירָה דּוּבִּים בְּתִינוֹקוֹת. וְאֶחָד שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְאֶחָד שֶׁמֵּת בּוֹ [שֶׁנֶּאֱמַר: ‘וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ׳ ״ וגו׳].
The Sages taught: Elisha fell ill with three illnesses: One illness was due to the fact that he incited bears to attack and eat children (see II Kings 2:24–25); and one was due to the fact that he pushed Gehazi away with two hands and caused him to despair of atonement; and one was the illness from which he died, as it is stated: “And Elisha was fallen ill of his illness from which he was to die” (II Kings 13:14), indicating that he had previously suffered other illnesses.
RASHI
חלה חד חליו תרי אשר ימות בו תלת:
עַד אַבְרָהָם לֹא הָיָה זִקְנָה. כָּל דְּחָזֵי לְאַבְרָהָם אָמַר: ״הַאי יִצְחָק״, כָּל דְּחָזֵי לְיִצְחָק אָמַר: ״הַאי אַבְרָהָם״. בְּעָא אַבְרָהָם רַחֲמֵי דְּלֶיהֱוֵי לֵיהּ זִקְנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. עַד יַעֲקֹב לָא הֲוָה חוּלְשָׁא. בְּעָא רַחֲמֵי וַהֲוָה חוּלְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה״. עַד אֱלִישָׁע לָא הֲוָה אִינִישׁ חֲלֵישׁ דְּמִיתְפַּח. וַאֲתָא אֱלִישָׁע וּבְעָא רַחֲמֵי וְאִיתְפַּח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ״.
Apropos the death of Elisha, the Gemara says: Until the time of Abraham there was no aging, and the old and the young looked the same. Anyone who saw Abraham said: That is Isaac, and anyone who saw Isaac said: That is Abraham. Abraham prayed for mercy, that he would undergo aging, as it is stated: “And Abraham was old, well stricken in age” (Genesis 24:1). There is no mention of aging before that verse. Until the time of Jacob there was no weakness, i.e., illness. Jacob prayed for mercy and there was weakness,
RASHI
בעא רחמי דלהוי חולשא כדי שיהא פנאי לבניו לבא כל אחד ואחד ממקומו להיות עליו בשעת מיתה שכיון שרואין שנפל למטה יודעין שימות ומתקבצין ובאין:
מתפח מתרפא:
מתני׳ דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם לְעֹלָם״ – לֹא דִּין וְלֹא רוּחַ. דּוֹר הַפַּלָּגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ״. וּכְתִיב: ״וּמִשָּׁם הֱפִיצָם״. ״וַיָּפֶץ ה׳ אֹתָם״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה. ״וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה׳״ – לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״. ״רָעִים״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה. ״וְחַטָּאִים״ – לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין.
The members of the generation of the flood have no share in the World-to-Come and will not stand in judgment
RASHI
מתני' לא ידון רוחי לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח להיות עם הצדיקים שיש להם חלק:
ויפץ [ה' אותם ומשם הפיצם ויפץ] בעולם הזה ומשם הפיצם בעולם הבא:
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ
Rabbi Neḥemya says: Both these, the people of Sodom, and those, the members of the generation of the flood, will not stand in judgment, as it is stated: “Therefore the wicked shall not stand
RASHI
אלו ואלו אנשי דור המבול ואנשי סדום ובחדא פליג ר' נחמיה: