Back
Rosh Hashanah
Daf 7aלֹא יִמְסְרֵם לַצִּבּוּר יָפֶה יָפֶה. קָא מַשְׁמַע לָן.
he will not transfer them over to the public without reservation, and in his heart he will hold on to them as his own, therefore the baraita teaches us that this is not a matter of concern.
RASHI
יפה יפה בלב שלם:
וְתַנָּא דִּידַן: כֵּיוָן דְּקָתָנֵי ״אִם הֵבִיא יָצָא״ לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.
The Gemara asks: And why didn’t the tanna of our mishna count the first of Nisan as the New Year for shekels? The Gemara answers: The tanna of the mishna lists only definite New Years. Since it is taught: If one brought them from the old contribution, he has fulfilled his obligation, he could not state this New Year as a definite rule, and so he did not teach it.
RASHI
ותנא דידן דלא תניא במתני':
כיון דקתני אם הביא יצא לא פסיקא ליה מילתא דליחשבה בראשי שנים:
TOSAFOT
לא פסיקא ליה צריך לדקדק אי הוה מצי לשנויי כדמשני לקמן כי קא חשיב מידי דלא תלי במעשה:
״וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים״. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר ״לְשָׁנָה זוֹ״, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן עָלְתָה לוֹ שָׁנָה.
§ It was taught in the baraita : And some say that the first of Nisan is also the New Year for the renting of houses.
RASHI
הכי גרסינן תנו רבנן המשכיר בית לחבירו כו' ולא גרסינן מנלן דלאו מקראי יליף דמדרבנן הוא:
אלא באחד באדר אבל בבציר מהכי לא אמרינן עלתה לו שנה ודר בה שנה שלימה דליכא למימר דאדעתא דההיא שתא אגרה דלא טרח אינש למיגר ביתא לבציר מתלתין יומין:
TOSAFOT
עלתה לו שנה ולא אמרינן הדמים מודיעים והרי המעות מתנה או פקדון:
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה, שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא טָרַח אִינִישׁ לְמֵיגַר בֵּיתָא לִבְצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין.
The Gemara comments: Even according to the one who said that one day in a year is considered a year, it is different here, with regard to rental halakhot , as a person does not take the trouble to rent a house for less than thirty days. Therefore, if one rented a house after the first of Adar, the remaining days of Adar are not considered a full year.
וְאֵימָא תִּשְׁרֵי! סְתָם כִּי אָגַר אִינִישׁ בֵּיתָא לְכוּלְּהוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אָגַר.
The Gemara asks: But why not say that the first of Tishrei
RASHI
ואימא תשרי ר"ה לשכירות בתים אם לא עמד אלא באחד באלול כיון שהגיע תשרי עלתה לו שנה:
ומשני כי אגר איניש ביתא סמוך לתשרי לכולהו ימי הגשמים אגר:
וְתַנָּא קַמָּא דְּבָרַיְיתָא, וְתַנָּא דִּידַן: בְּנִיסָן נַמִי מִישְׁכַּח שְׁכִיחַ קִיטְרֵי.
The Gemara asks: And why didn’t the first tanna of the baraita and the tanna of our mishna
RASHI
ות"ק דברייתא דלא אמר לשכירות בתים:
קיטרי עבים מתקשרין וגשמים יורדין והוי כימות הגשמים:
״בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה״. מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה.
§ The mishna states: On the first of Elul is the New Year for animal tithes. The Gemara comments: Who is the author of the opinion cited in this mishna? It is Rabbi Meir, as it is taught in a mishna that Rabbi Meir says: On the first of Elul is the New Year for animal tithes.
״וְלִרְגָלִים״ מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וּמְצִיעֲתָא רַבִּי מֵאִיר?!
The Gemara asks: And with regard to the Festivals, i.e., that the first of Nisan is the New Year for Festivals, who is the author of the opinion cited in the mishna? It is Rabbi Shimon, who holds that one transgresses the prohibition against delaying only if the three Festivals have passed in their proper order, with Passover first. Say the last clause of the mishna, which states that Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: The New Year for animal tithes is on the first of Tishrei. Can it be that the first clause and the last clause follow the opinion of Rabbi Shimon, while the middle clause relating to animal tithes follows the opinion of Rabbi Meir?
RASHI
ולרגלים מני ר"ש דהא אליביה אוקימנא דאית ליה כסדרן לבל תאחר: סיפא ר' אלעזר ור"ש אומרים בא' בתשרי:
TOSAFOT
ולרגלים מני פי' והא דאמרי' ברישא באחד בניסן ר"ה לרגלים דהיא נשנית סתמא ומני היא ומשני ר"ש היא ופריך רישא דאמר ארבעה ראשי שנים הן ראש השנה למלכים ולרגלים וסיפא הא דאמרי רבי אלעזר ור"ש אחד בתשרי ופריך רישא וסיפא ר' שמעון ומציעתא רבי מאיר רבי היא פי' רבי תנא מתני' ושנאה אליבא דתנאי וסתם לה כוותייהו אי הכי דחד תנא כמו רבי שנאה מתני' ונסיב לה אליבא דתנאי א"כ מה זה דאמר ארבעה ראשי שנים הן חמשה הוו דבשלמא אי ר"ש הוה תני בהדיא ברישא לא הוה רק ארבעה דאיהו ר"ש לא סבר אחד באלול ר"ה לבהמה אבל הא דאמרת דרבי נסיב לה אליבא דתנאי ותנא אחד באלול בשביל ר"ה א"כ חמשה ר"ה הוו ומשני אמר רבא ארבעה לד"ה לר"מ ארבעה דל רגלים לר"ש ארבעה דל מעשר בהמה:
אֲמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לָהּ אַלִּיבָּא דְּתַנָּאֵי; בָּרְגָלִים סָבַר לָהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה סָבַר לָהּ כְּרַבִּי מֵאִיר.
Rav Yosef said: The entire mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and he takes the mishna according to the opinions of different tanna’im . With regard to the Festivals, he holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, while with regard to animal tithes he holds in accordance with the opinion of Rabbi Meir.
RASHI
רבי היא הוא אמרה למתני' ונסיב מילתיה חדא כחד תנא וחדא כחד תנא:
אִי הָכִי אַרְבָּעָה? חֲמִשָּׁה הָווּ! אֲמַר רָבָא: אַרְבָּעָה לְדִבְרֵי הַכֹּל; לְרַבִּי מֵאִיר אַרְבָּעָה דַּל רְגָלִים, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה דַּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה.
The Gemara raises a difficulty: If so, how are there four New Years? If the tanna of the mishna holds that the first of Elul is the New Year for animal tithes, there are five
RASHI
אי הכי דחד גברא אמרה למתני' ונסיב מילתיה חדא כחד תנא חמשה ראשי השנים נינהו אחד בניסן וט"ו בניסן ואחד באלול ואחד בתשרי וט"ו בשבט הא ניחא אי מוקמת לה לרישא כר"ש שפיר דלדידיה ארבעה נינהו דלית ליה אחד באלול אלא אי חד תנא אמרינהו קשיא:
אמר רבא לעולם רבי היא והכי קאמר אנא חמשה סבירא לי ומיהו הכל מודים לי בארבעה:
לר"מ דאית ליה אחד באלול דל רגלים דלדידיה ברגל אחד עובר בבל תאחר כדתניא בברייתא דלעיל (ראש השנה ד' ד:):
ולר' שמעון דל מעשר בהמה דליתיה אלא באחד בתשרי ובלאו מעשר נמי ראש השנה הוא:
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אֲמַר: אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וּבָהֶן כַּמָּה רָאשֵׁי שָׁנִים.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said an alternative answer: The mishna is to be understood as follows: There are four months in which there are several New Years, since in Nisan, according to Rabbi Meir, there are two New Years: For kings on the first and for Festivals on the fifteenth.
RASHI
ובהן כמה ראשי שנים הלכך ניסן דאית ביה תרי חד קחשיב ליה:
מֵיתִיבִי: שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעוֹמֶר, שִׁשָּׁה בְּסִיוָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְרָבָא לִיתְנֵי שִׁשָּׁה, לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לִיתְנֵי חֲמִשָּׁה!
The Gemara raises an objection from the following baraita : The sixteenth of Nisan is the New Year for the omer offering,
RASHI
ר"ה לעומר לאכול מן החדש מכאן ואילך:
ר"ה לשתי הלחם נתחדשה השנה להביא מנחות מן החדש שהעומר מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש:
לרבא דאמר ארבעה לדברי הכל ליתני מתניתין שיתא:
לרב נחמן דאמר חדשים קא חשיב ניתני ה' דהא לא תנן סיון במתני':
אֲמַר רַב פַּפָּא: כִּי קָא חָשֵׁיב מִידֵי דְּחָיֵיל מֵאוֹרְתָא, מִידֵי דְּלָא חָיֵיל מֵאוֹרְתָא לָא קָא חָשֵׁיב.
Rav Pappa said: When the tanna of the mishna counts New Years, he counts only those that begin in the evening; those that do not begin in the evening
RASHI
מאורתא משקדש היום:
מידי דלא חייל מאורתא כגון בט"ז בניסן לא נתחדשה שנה מן החדש מערב עד למחר לאחר שקרב העומר וכן בששה בסיון:
וַהֲרֵי רְגָלִים, דְּלָא חָיְילֵי מֵאוֹרְתָא וְקָחָשֵׁיב! כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְאִיתוּיֵי, מֵעִיקָּרָא מִיחַיֵּיב וְקָאֵי.
The Gemara asks: But there is the New Year for Festivals, which does not begin in the evening, as the prohibition against delaying is not transgressed in the evening, when the Festival begins, but only in the morning, after the daily offering has been brought and one is able to bring the vowed animal to the altar, and nevertheless the tanna counts it. The Gemara answers: Since he had to bring his vow by the Festival, he stands liable from the beginning of the Festival for transgressing the prohibition against delaying.
RASHI
והרי רגלים דקתני מתניתין לענין בל תאחר דקס"ד זמן בל תאחר לאו מאורתא הוא כשקדש היום חייל [אלא] עד שתבא שעה שהיא ראויה להביא נדרים ונדבות ואין זאת עד שיקריב תמיד של שחר שאין קרבן קודם לו ומשנינן לאתויי מעיקרא מחייב וקאי להביא קרבן נדרו מחייב ועומד משעה שנדר והיה לו להקריבו מערב הרגל ולא הוקבעו רגלים לבל תאחר לענין הקרבת קרבן אלא לענין מיחל עליה בל תאחר ומאורתא נמי חייל:
TOSAFOT
והרי רגלים דלא חיילי מאורתא אפילו ביום לא חיילי עד יום שני למאן דאמר נדרים ונדבות אין מקריבין ביו"ט ומשני לאתויי מעיקרא מחייב וקאי בקונטרס פירש להביא קרבן מחויב ועומד הוא משעה שנדר והיה לו להקריבו מערב הרגל ולא הוקבעו רגלים לענין הקרבת הקרבן אלא לענין בל תאחר ומאורתא נמי חייל ולא פי' כן בשביל שיעבור בבל תאחר משנכנס רגל שלישי בתחלת הלילה דהא לר"מ דאמר לעיל ברגל אחד אינו עובר עד שיעבור כל הרגל וה"ה לרבנן עד שיעברו שלשה רגלים ובפרק ב' דביצה (ד' יט: ושם) אמר דאין מביאין תודה בחג המצות ובעצרת אלא בחג הסוכות משמע דאם הביא בחג הסוכות בחול המועד דלא עבר והא דפירש כאן בקונטרס דמאורתא חייל היינו לענין דאם מחויב ועומד לפני הרגל איכא כוליה רגל ואם נכנס רגל וקא נדר אפי' ליל ראשון ליכא כוליה רגל ואינו עולה למנין שלשה רגלים:
וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת, דְּלָא חָיְילִי מֵאוֹרְתָא וְקָחָשֵׁיב! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא, דְּאָמַר: מֵראשׁ הַשָּׁנָה חָיֵיל יוֹבֵל.
The Gemara asks further: But there is New Year for the Jubilee, which does not begin in the evening but from the time of the shofar blast on Yom Kippur during the day, and nevertheless the tanna counts it. The Gemara answers: The mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, who said that the Jubilee Year begins on Rosh HaShana, and the blowing of the shofar merely completes the release of the slaves. Therefore, the New Year for the Jubilee is included.
RASHI
והרי יובלות דקתני בראשי שנים דמתני' דלא חיילי אלא על ידי תקיעת שופר דב"ד ואינה אלא ביום דכתיב ביום הכפורים תעבירו שופר (ויקרא כ״ה:ט׳):
רבי ישמעאל כו' לקמן בפירקין (ראש השנה דף ח:):
מראש השנה חייל ואינו תלוי בתקיעה הלכך מאורתא דר"ה חייל:
רַב שֵׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אֲמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב – מִידֵי דְּלָא תָּלֵי בְּמַעֲשֶׂה; מִידִי דְּתָלֵי בְּמַעֲשֶׂה לָא קָא חָשֵׁיב.
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said a different explanation for why the New Year for the omer offering and the New Year for the two loaves are not mentioned in the mishna: When the tanna of the mishna counts New Years, he counts only those that do not depend upon an action; those that depend upon an action, e.g., the offering of the omer or the two loaves, he does not count.
RASHI
דלא תלי במעשה כניסת ראש השנה שלהן אינה תלוי במעשה אלא משהגיע היום הוה ראש השנה ומתחדשת השנה למילתיה:
מידי דתלי במעשה כגון ראש השנה דעומר ושתי הלחם אין השנה מתחדשת להתיר חדש במדינה או במקדש אלא בהקרבת העומר וכבשי עצרת:
TOSAFOT
מידי דתלי במעשה ולמאן דאמר (במנחות דף סח.) אפילו בזמן שבית המקדש קיים האיר המזרח מתיר מ"מ עד יום הביאכם למצוה כדאמרינן במנחות פרק רבי ישמעאל (שם):
וַהֲרֵי רְגָלִים, מִידֵי דְּתָלֵי בְּמַעֲשֶׂה וְקָא חָשֵׁיב! ״בַּל תְּאַחֵר״ מִמֵּילָא חָיֵיל.
The Gemara asks: But there is the New Year for the Festivals, which depends upon an action, i.e., the sacrifice of the daily offering, since no offering may be brought before the daily offering, and nevertheless the tanna counts it. The Gemara answers: This is not so, as the transgression of the prohibition: You shall not delay, does not depend upon anything else; rather, it begins on its own as soon as the Festival begins.
RASHI
והרי רגלים קא סלקא דעתך שאין בל תאחר חל עד שתבא שעה הראויה להבאת קרבן נדרו נמצא שהוא תלוי בתמיד של שחר:
ממילא קא חייל משקדש היום: