Back
Rosh Hashanah
Daf 26aקְבָעָן פָּלָנְיָא. לָא הֲוָה יָדַע מַאי קָאָמַר לֵיהּ, אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרָשָׁא. אֲמַר לֵיהּ: גְּזָלַן אֲמַר לָךְ, דִּכְתִיב: ״הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים״ וגו׳. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אַשִׁי: אִי הֲוַאי הָתָם הֲוָה אָמִינָא לֵיהּ: הֵיכִי קְבָעָךְ, בְּמַאי קְבָעָךְ, וְאַמַּאי קְבָעָךְ? וּמִמֵּילָא הֲוָה יָדְעִינָא. וְאִיהוּ סָבַר: מִילְּתָא דְּאִיסּוּרָא קָאָמַר לֵיהּ.
So-and-so keva’a from me. Levi did not understand what that man was saying to him, as he did not know the meaning of the word kava . So he went and asked in the study hall. They said to him: That man said to you: He robbed me, as it is written: “Will a man rob [ hayikba ] God?” (Malachi 3:8). Rava from a place called Barnish said to Rav Ashi: Had I been there in Levi’s place I would have tried to uncover the meaning of the word in a different way, for I would have said to him: How did he keva’a you? With what did he keva’a you? And why did he keva’a you? And from his answers I would have understood on my own what was being said. The Gemara comments: And Levi, who did not do this, thought that the man was talking about a matter of prohibition and not a monetary matter, and so asking the man these questions would not have helped, as they are relevant only to monetary matters.
RASHI
קבען פלניא גזלני פלוני:
במה קבענוך המעשר והתרומה אתם קובעים אותי:
לָא הָווּ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי סֵירוּגִין. שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דְּחָזַתְנְהוּ רַבָּנַן דְּהָווּ עָיְילִי פִּסְקֵי, פִּסְקֵי. אֲמַרָה לְהוּ: עַד מָתַי אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין!
The Gemara continues its discussion of unusual words: The Sages did not know the meaning of the word seirugin , which is found in a mishna. One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house
RASHI
מאי סירוגין ששנינו במגילה (דף יז.) קראה סירוגין (סירוגין):
פסקי לפרקים שאינן נכנסין יחד:
לָא הָווּ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי חֲלוֹגְלוֹגוֹת. יוֹמָא חַד שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דְּחָזֵית לְהַהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְבַדַּר פַּרְפַּחִינֵיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגְךָ?
It is similarly recounted that the Sages did not know the meaning of the word ḥaloglogot ,
RASHI
מאי חלוגלוגות ששנינו בפ"ק דיומא (דף יח.) כל שבעת הימים לא היה אוכל השום והחלוגלוגות:
פרפחיני ירק שקורין עורקקל"י:
TOSAFOT
חלוגלוגות ונפקא מינה לזב בפ"ק דיומא (דף יח.) דאמרינן אין מאכילין אותו דברים המביאים לידי טומאה כגון חלוגלוגות:
לָא הָווּ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָ״. יוֹמָא חַד שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוַות אֲמַרָה לְהַהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְהַפֵּךְ בִּשְׂעָרֵיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ?
The Sages also did not know the meaning of the word salseleha in the verse: “ Salseleha and it will exalt you” (Proverbs 4:8). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to a certain man who was curling his hair: How long shall you mesalsel your hair? And from this they understood that the verse means: Turn wisdom about, and it will exalt you.
RASHI
סלסלה חפוש והפך במטמונים של תורה:
לָא הָווּ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד״. יוֹמָא חַד שְׁמָעוּהָ לְאַמְתָא דְּבֵי רַבִּי דַּהֲוַות אֲמַרָה לַחֲבֶירְתָּהּ: שְׁקוֹלִי טַאטֵיתָא וְטַאֲטִי בֵּיתָא.
It is further related that the Sages did not know the meaning of the words in the verse: “And sweep it [ vetetetiha ] with the broom [ matatei ] of destruction” (Isaiah 14:23). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house saying to her workmate: Take a broom [ tateita ] and sweep [ ta’ati ] the house,” and they understood the meaning of these words.
לָא הָווּ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ״הַשְׁלֵךְ עַל ה׳ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ״. אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: יוֹמָא חַד הֲוָה אָזְלִינָא בַּהֲדֵי הַהוּא טַיָּיעָא, הֲוָה דָּרֵינָא טוּנָא, וַאֲמַר לִי: שְׁקוֹל יְהָבִיךְ וּשְׁדֵי אַגַּמְלַאי.
The Sages also did not know the meaning of the word yehavkha in the verse: “Cast your load [ yehavkha ] upon the Lord and He will sustain you” (Psalms 55:23). Rabba bar bar Ḥana said: One day I was traveling with a certain Arab [ Tayya’a ],
RASHI
והוה דרינא טונא נושא משוי:
מתני׳ שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל, פָּשׁוּט, וּפִיו מְצוּפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בְּשׁוֹפָר.
The shofar that was used on Rosh HaShana
RASHI
מתני' שופר של ראש השנה של יעל פשוט מפרש טעמא בגמרא דמידי דתפלה בעי פשיטות:
יעל שטיי"ן בו"ק:
ופיו מצופה זהב בשל מקדש קאמר:
שופר מאריך לאחר שחצוצרות פוסקין תקיעתן נשמע קול השופר:
TOSAFOT
של יעל פשוט פירש בקונטרס חיה שכן שמה וקורין אותה אשטנבו"ק ובערוך פי' היא כשבה נקבה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט וכפירש הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב (תהילים ק״ד:י״ח) הרים הגבוהים ליעלים ואקו ודישן (דברים י״ד:ה׳) מתרגמינן ויעלא ורמא ומצוה בשל יעל פשוט כדמשמע בגמ' דכמה דפשיט טפי עדיף משום נשא לבבנו אל כפים ומיהו אין הלכה כן אלא כר' יהודה דאמר בר"ה בשל זכרים כפופים דהיינו של איל ור' לוי קאי כוותיה בגמ' דאמר מצוה של ר"ה ויוה"כ בכפופים דקסבר כמה דכייף איניש טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם וכדאמר ר' אבהו בפ"ק (דף טז.) למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק ומיהו נראה דלא פליגי אלא לכתחילה אבל כולהו מודו דיוצא בדיעבד בין בשל איל בין בשל יעל כדקתני רישא כל השופרות כשרים חוץ משל פרה . והיכא דלא מצא של איל יוצא בשל רחל או בשעיר עזים תדע דלמצוה פליגי דהא ר' לוי מצוה קאמר ועוד אטו פשוט וכפוף כתיב בקרא תעבירו שופר כתיב ביובל (ויקרא כ״ה:ט׳) וילפינן ר"ה מיניה וכיון דכולהו אקרו שופר חוץ משל פרה למה לא יצא ועוד משמע דפלוגתא דרבנן ור' יוסי בפני עצמן ופלוגתא דרבנן ור' יהודה בפני עצמן ולאו חדא פלוגתא היא ואם תמצא לומר דדוקא איירי אם כן הויא חדא פלוגתא דלתנא קמא כולהו כשרין בין בראש השנה בין ביוה"כ בין בתעניות חוץ משל פרה ור' יוסי אומר אף של פרה ולאידך רבנן ר"ה ויוה"כ בשל יעל ותעניות של זכרים ולר' יהודה ר"ה של זכרים וביובל בשל יעלים ומיהו קשה קצת דהא ר' לוי דאמר מצוה של ר"ה ויוה"כ היינו משום דילפינן גזרה שוה זה מזה בשביעי שביעי כדאמרינן בפ' בתרא (דף לד.) וכדתנן שוה יובל לר"ה לתקיעה ואי הוה טעמא משום מצוה בעלמא כדאמרינן דכמה דכייף איניש טפי עדיף היינו דוקא בראש השנה שהתקיעה לתפלה ולזכרון אבל יובל אין התקיעה אלא סימן שלוח עבדים והשמטות שדות החוזרות לבעלים לכך היה נראה לי מתוך זה דאינו יוצא אלא בכפוף פירוש דצריך להיות כפוף אי לא לא וגמרינן יובל מיניה:
וּבְתַעֲנִיּוֹת בְּשֶׁל זְכָרִים, כְּפוּפִין וּפִיהֶן מְצוּפֶּה כֶּסֶף, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת.
And in contrast, the shofarot used on public fast days were made from the curved horns of rams, and their mouths were plated with silver. There were two trumpets in the middle
RASHI
ובתעניות דאמרינן במס' תענית (דף טו:) תקעו הכהנים תקעו:
בשל זכרים אילים שסתמן כפופין:
ושתי חצוצרות באמצע שני שופרות להן אחד מכאן ואחד מכאן והן באמצע:
שמצות היום בחצוצרות דלכנופיא בעלמא נינהו וכל כנופיא בחצוצרות דכתיב (במדבר י׳:ב׳) והיו לך למקרא העדה:
TOSAFOT
ושתי חצוצרות באמצע שתי שופרות היו להן אחד מכאן ואחד מכאן כדי שיהיו החצוצרות באמצע משום דמצות היום בחצוצרות:
שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים, וּבַיּוֹבְלוֹת בְּשֶׁל יְעֵלִים.
Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana with regard to both the shofar blasts
RASHI
שוה היובל לראש השנה לתקיעה בפשוטין ואף על גב דתקיעתו ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות אפילו הכי כדר"ה בעי למעבדי' דגמרינן לה לגזירה שוה שביעי שביעי בפ' בתרא (דף לד.):
ולברכות דבעי למימר תשע ברכות ביום הכפורים של יובל:
ר' יהודה אומר כו' טעמא מפרש בגמ':
וביובלות בשל יעלים וגזירה שוה לא גמיר:
TOSAFOT
רבי יהודה אומר בר"ה בשל זכרים וביובלות בשל יעלים לית ליה לרבי יהודה שוה יובל לר"ה והא דבעינן שופר בראש השנה לאו משום דילפינן מיובל אלא כאידך תנא דיליף בפ' בתרא (ג"ז שם דף לד.) מדכתיב תקעו בחדש שופר ומיהו ההוא תנא נמי יליף ר"ה מיובל בגזרה שוה כדקאמרינן שלש תרועות נאמרו בר"ה ומייתי קרא דוהעברת שופר תרועה דכתיב ביובל וביום ולא בלילה נמי יליף מיובל כדקאמר התם והא דאיצטריך ליה קרא דתקעו בחדש שופר משום דיליף נמי ראש השנה ממדבר והוה אמינא דבחצוצרות כמדבר לכך נראה דמודה רבי יהודה דשוה יובל לר"ה אלא לענין הך מילתא אין שייך להשוותם להיות בשל זכרים כשל ר"ה דטעמא דר"ה מסברא בעלמא דכמה דכייף איניש טפי עדיף שהוא יום הדין ולהזכיר עקידה אבל יובל דלשלוח עבדים ושדות החוזרות לבעלים אין לחוש אלא שיהא שם שופר עליו אע"ג דר' לוי נמי משוה להו לענין זה משום גזרה שוה יש לומר דבהא פליגי:
גמ׳ אָמַר רַבִּי לֵוִי: מִצְוָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְפוּפִין, וְשֶׁל כָּל הַשָּׁנָה בִּפְשׁוּטִין. וְהָתְנַן: שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל פָּשׁוּט! הוּא דַּאֲמַר כִּי הַאי תַּנָּא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין, וּבַיּוֹבְלוֹת בְּשֶׁל יְעֵלִים.
Rabbi Levi said: The mitzva of Rosh HaShana and of Yom Kippur
RASHI
גמ' ושל כל השנה של תעניות:
וְלֵימָא: הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! אִי אָמְרַתְּ הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, הֲוָה אָמִינָא אֲפִילּוּ שֶׁל יוֹבֵל נַמִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לָן.
The Gemara asks: If so, let it simply say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Why was it necessary to quote the baraita in full, as if it provided new information? The Gemara explains: If you had said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, I would have said that he, Rabbi Levi, holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda even with regard to the shofar used in the Jubilee Year, i.e., that one must blow with the horn of ibexes at that time. Therefore, the Gemara teaches us that he agrees with Rabbi Yehuda only with regard to Rosh HaShana, and not with regard to any other matter.
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – כַּמָּה דְּכָיֵיף אִינִישׁ דַּעֲתֵיהּ טְפֵי מַעֲלֵי; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים – כַּמָּה דְּפָשֵׁיט אִינִישׁ דַּעֲתֵיהּ טְפֵי מַעֲלֵי. וּמָר סָבַר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּמָּה דְּפָשֵׁיט אִינִישׁ דַּעֲתֵיהּ טְפֵי מַעֲלֵי; וּבְתַעֲנִיּוֹת כַּמָּה דְּכָיֵיף אִינִישׁ דַּעֲתֵיהּ טְפֵי מַעֲלֵי.
The Gemara asks: With regard to what principle do these tanna’im disagree? One Sage, Rabbi Yehuda, holds that on Rosh HaShana the more a person bends his mind
RASHI
קמ"ל בר"ה אית ליה כרבי יהודה אבל ביובל לית ליה משום גזירה שוה:
במאי קמיפלגי תנא קמא ורבי יהודה:
כמה דכייף איניש בתפלתו פניו כבושין לארץ טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א ט׳:ג׳) הלכך בראש השנה דלתפלה ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין וגזירה שוה לית ליה:
כמה דפשיט טפי עדיף משום נשא לבבנו אל כפים (איכה ג׳:מ״א) הלכך בראש השנה בפשוטין דלתפלה הוא ודיוה"כ נמי משום דשוייה בגזירה שוה ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן ועבדינן כפופין להכירא ולר' לוי אית ליה כר' יהודה דלתפלה בעינן כפופים וביום הכפורים סבירא ליה דשוה היובל לראש השנה כרבנן הלכך תרווייהו בעינן כפופים: