Back
Rosh Hashanah
Daf 20bהַאי – מֶיחֱזִי כְּשִׁקְרָא; הַאי – לָא מֶיחֱזִי כְּשִׁקְרָא.
In this case, where the witnesses withhold testimony about what they saw and the New Moon is pushed off to the next day, it looks like a lie, as the moon might have been seen by others as well, and people will wonder why the New Moon was not sanctified the previous day. In that case, where the witnesses testify about something that they did not see and the New Moon is a day early, it does not look like a lie, as everybody knows that it is possible that only a few people saw the new moon.
RASHI
האי מיחזי כשקרא כשנראית בזמנה ואינן מעידין הרבה אחרים יש שראוהו ונראה שעל שקר עברוהו אבל כשלא ראוהו ואמרו ראינו אין שקר נודע:
אֲמַר שְׁמוּאֵל: יָכֵילְנָא לְתַקּוּנֵי לְכוּלָּהּ גּוֹלָה.
§ Shmuel said: I am able to fix the calendar for the entire Diaspora
RASHI
יכילנא לתקוני בלא ראיית עדים כי בקי אני בתולדות הלבנה והילוכה וסדר המזלות:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי לִשְׁמוּאֵל: יָדַע מָר הַאי מִילְּתָא דְּתַנְיָא בְּסוֹד הָעִיבּוּר: נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת אוֹ נוֹלַד אַחַר חֲצוֹת? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: מִדְּהָא לָא יָדַע מָר – אִיכָּא מִילֵּי אַחֲרַנִיָּיתָא דְּלָא יָדַע מָר.
Abba, the father of Rabbi Simlai, said to Shmuel: Does the Master know the meaning of this statement, as it is taught in a baraita dealing with the secret of addition, which discusses calendric calculations: Differentiate between when the molad occurred before midday and when the molad occurred after midday?
RASHI
סוד העיבור ברייתא שנויה ברמזים:
נולד קודם חצות או לאחר חצות כך שנוי בה ורמז בעלמא הוא לומר קודם חצות חלוק מנולד לאחר חצות:
ידע מר מה חילוק יש:
כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא שְׁלַח לְהוּ: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לַיְלָה וְיוֹם מִן הֶחָדָשׁ,
As for the meaning of this obscure baraita , when Rabbi Zeira went up from Babylonia to Eretz Yisrael, he sent back a letter to his colleagues in Babylonia: In order for a day to be sanctified as the New Moon, it is necessary that both the night and the day be of the new month. That is to say, the molad must occur before the beginning of the night.
RASHI
כי סליק רבי זירא שלח להו לחביריו שבבבל שני דברים שלמד כאן:
צריך שיהא לילה ויום מן החדש היום הולך אחר הלילה להיות היום מן החדש שהיה בו ליל שלפניו למדנו שאם נראית הלבנה הישנה משחשיכה יום עשרים ותשעה שהוא ליל שלשים אין מקדשין אותו ביום שלשים וא"ת פשיטא דאין מקדשין שהרי לא תראה החדשה ביום שלשים דקיימא לן עשרים וארבעה שעי מכסי סיהרא כדאמרינן לקמן איצטריך למ"ד מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו ואשמעינן דאם נראית הישנה בלילה אין מאיימין שהרי הכל ראו שהלילה מן החדש שעבר:
TOSAFOT
צריך שיהא לילה ויום מן החדש כו' הא דמאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לומר ראינו אע"פ שלא ראו הני מילי כשיום שלשים לילה ויום מן החדש:
וְזוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי; מְחַשְּׁבִין אֶת תּוֹלַדְתּוֹ, נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁנִּרְאָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה; לֹא נוֹלַד קוֹדֶם חֲצוֹת – בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נִרְאָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה.
And this is what Abba, the father of Rabbi Simlai, said: The baraita means as follows: They calculate the molad ; if the molad occurred before midday, so that there are at least six more hours left of the day, it is known that the moon will be visible close to sunset. If, however, the molad did not occur before midday, so that there are fewer than six hours left of the day, it is known that the moon will not be visible close to sunset.
RASHI
וזו שאמר אבא אבוה דר' שמלאי לפני שמואל ולא ידע לפרשה מה חילוק בין נולד קודם חצות לנולד לאחר חצות אני מפרשה לכם:
מחשבין את מולד הלבנה:
נולד קודם חצות היום בידוע שנראה היום קודם שתשקע החמה שאין הלבנה מתכסה מבני א"י שהם במערב אלא שש שעות אחר חדושה מתוך קוטנה שהלבנה לעולם בשש שעות לאחר חדושה בקרן מערבית דרומית ונראית להם:
נולד אחר חצות בידוע שלא יראה היום שהיא קטנה כל שש שעות ונעלמת מעין כל:
לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ? אֲמַר רַב אַשִׁי לְאַכְחוּשֵׁי סַהֲדֵי.
The Gemara asks: What is the practical difference that this statement makes? In any case, the court is dependent upon the testimony of witnesses. Rav Ashi said: This information is used to refute the witnesses,
RASHI
למאי נפקא מינה למיחשב הרי על פי עדים אנו מקדשין:
לאכחושי סהדי אם נולד אחר חצות ואמרו ראינו החדשה לפני שקיעת החמה כדי לקדשו היום עדי שקר הם:
אֲמַר רַבִּי זֵירָא אֲמַר רַב נַחְמָן: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שָׁעֵי מִכַּסֵּי סִיהֲרָא. לְדִידַן – שִׁית מֵעַתִּיקָא וּתְמָנֵי סְרֵי מֵחַדְתָּא; לְדִידְהוּ – שִׁית מֵחַדְתָּא וּתְמָנֵי סְרֵי מֵעַתִּיקָא.
Rabbi Zeira said that Rav Naḥman said: For twenty-four hours the moon is covered,
RASHI
כ"ד שעי מכסי סיהרא סמוך לחידושה מלפניו ומאחריו היא מתכסה מן העין מתוך קוטנה שש שעות לפני חדושה ושש שעות לאחר חדושה נעלמת מכל אדם קודם לכן ולאחר מכאן שתים עשרה שעות שהיא במזרח נראית לבני מזרח ולא לבני מערב מתוך קוטנה וכשהיא במערב נראית לבני מערב ולא לבני מזרח והיא לעולם לפני חדושה בקרן מזרחית דרומית ולאחר חדושה בקרן מערבית דרומית כך ראיתי ביסודו של רבי סעדיה ז"ל הילכך כשהישנה מתכסה במזרח אין החדשה נראית לבני מזרח עד כ"ד שעות וכשמתכסה מבני מערב אין החדשה נראית להן עד כ"ד שעות:
לדידן לבבל דקיימין במזרח:
מכסיא שית מעתיקא ולא יותר מה טעם מפני שהלבנה הישנה שלפני חדושה בקרן דרומית מזרחית ורואין אותה בני בבל הסמוכים למזרח ונעלמת מהן מכאן ואילך מתוך קוטנה ולסוף שש שעות של חדושה היא עומדת בקרן דרומית מערבית ורואין אותה בני א"י הסמוכין למערב ולא בני בבל וכן כל י"ב שעות שאחר שש שעות הראשונות הרי שמתכסה החדשה מבני בבל י"ח שעות ולאחר י"ח שעות כבר גדולה היא ונראית בכל מקום:
לדידהו שית מחדתא כמו שפירשתי שלבסוף שש נראית לבני מערב:
ותמניסר מעתיקא כמו שפירשתי שהישנה בסוף תכליתה לעולם במזרח וכל שמונה עשרה שעות של ישנה מתוך קוטנה לא נראית במערב אבל קודם לכן גדולה היתה ונראית למרחוק:
לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ? אֲמַר רַב אַשִׁי: לְאַכְחוּשֵׁי סַהֲדֵי.
The Gemara asks: What is the practical difference that this statement makes? Rav Ashi said: It is used to refute the witnesses, as if they testify that they saw two moons, the old and the new, within a single twenty-four hour period, they are certainly false witnesses.
RASHI
לאכחושי סהדי אם יאמרו ראינו הישנה והחדשה בתוך עשרים וארבע שעות שקר העידו:
אָמַר מָר: צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לַיְלָה וְיוֹם מִן הֶחָדָשׁ. מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב״.
§ The Master said above: In order for a day to be sanctified as the New Moon, it is necessary that both the night and the day be of the new moon.
RASHI
עד ערב תשבתו למדנו שהיום הולך אחר הלילה לעניין המועדות:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב״.
Reish Lakish said: It is derived from the verse that states: “In the first month, on the fourteenth day of the month at the evening, you shall eat unleavened bread, until the twenty-first day of the month at the evening” (Exodus 12:18). This teaches that the Festival terminates at the end of the day, and a new day begins in the evening.
RASHI
עד יום האחד ועשרים בערב למדנו יציאת המועד בערב הרי שהלך היום אחר הלילה:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אַבַּיֵי אֲמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
The Gemara asks: What is the practical difference between these two derivations? Abaye said: There is no practical difference between them. The interpretation of the meaning of the verse is the difference between them.
רָבָא אֲמַר: חֲצוֹת לַיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.
Rava said: There is a practical difference between them with regard to the hours before midnight. According to Rabbi Yoḥanan, who derives the halakha from the verse: “From evening to evening,” the previous day ends at nightfall. Therefore, if the new moon was seen only at the beginning of the night of the thirtieth, the thirtieth is not sanctified as the New Moon. However, according to Reish Lakish, who derives the halakha from the verse with regard to Passover: “Until the twenty-first day of the month at the evening,” the moon may be sanctified if it was seen before midnight. Eating unleavened bread on Passover is an obligation only on the first night until midnight. After that time, it is optional. The verse states: “You shall eat unleavened bread, until the twenty-first day of the month at the evening,” implying that it is not obligatory but optional to eat unleavened bread. Since the optional time of eating unleavened bread begins at midnight, after the conclusion of the obligatory time, the conclusion of that time is also at midnight on the twenty-first day. This implies that there is a concept of a day beginning at midnight. Accordingly, if the new moon was seen at the beginning of the night of the thirtieth, the thirtieth can still be sanctified as the New Moon.
RASHI
חצות לילה איכא בינייהו מאן דיליף מיום הכפורים הולך אחר תחילת הלילה דכתיב מערב עד ערב ולדידיה אם נראית הישנה אפילו בתחילת ליל שלשים שוב אין החדש מתקדש ביום שלשים ולמאן דיליף ממצות אין היום הולך אחר תחילת הלילה שהרי מחצות לילה הראשון של פסח עד יום האחד ועשרים אכילת מצה רשות ובלבד שלא יאכל חמץ כדאמרינן בשילהי ערבי פסחים (פסחים דף קכ:) וחצות לילה ראשון חלוק מהם ונמשך עם הפסח הנשחט בארבעה עשר שהמצה נאכלת עמו חובה ולדידיה אפילו נראית הישנה בתחילת הלילה מאיימין למחר על העדים לומר ראינוהו אם צריכין אנו לקדשו ביום שלשים להרחיק יום הכפורים משבת:
TOSAFOT
חצות לילה איכא בינייהו פי' בקונטרס שראה ביסודו של רבי סעדיה שהלבנה לעולם לפני חדושה בקרן מזרחית דרומית ולאחר חדושה בקרן מערבית דרומית וכשהיא במזרח נראית לבני מזרח ולא לבני מערב וכשהיא במערב נראית לבני מערב ולא לבני מזרח ולכך הלבנה הישנה לבני בבל שבמזרח אינה מתכסה אלא שש שעות ולבני ארץ ישראל הרחוקים מתכסה י"ח שעות והחדשה אינה מתכסה לבני ארץ ישראל שבמערב כי אם שש שעות ולבני בבל הרחוקים מתכסה "ח שעות ולמאן דיליף מיום הכפורים היום הולך אחר תחלת הלילה ואם נראתה הישנה בתחלת הלילה שוב אין מקדשין החדש ביום ולמאן דיליף מפסח לא חיישינן אלא שלא תראה מחצות הלילה ואילך ולפי שיטת הקונטרס משמע דלא חיישינן כלל בבני בבל אלא בבני ארץ ישראל דאע"ג דחזו בני בבל הישנה בלילה מקדשין בני א"י את החדש למחרתו ביום ולא חיישינן ובני בבל מונין יום הכפורים וכל המועדות מאותו היום שראו בני א"י החדשה אע"פ שהם ראו הישנה בלילה וזהו תימה ממאי דקרא קפיד אבני א"י ולא קפיד אבני בבל ועוד משהלבנה מתחלת להתחסר לעולם לא תראה עוד בתחלת הלילה עד שתתחדש שכך סדרה בתחלת לידתה יוצאה מביום ונראית בתחלת הלילה מעט ושוקעת ובלילה שלאחריו שוהה מעט יותר לשקוע ומוספת בכל לילה עד שתתמלא ואז יוצאה בתחילת הלילה וזורחת כל הלילה עד היום ושוקעת לאור הבקר ואח"כ מתחלת להתחסר ומאז שוהה לצאת תחלת כל הלילה ומוספת בכל לילה לשהות מלצאת יותר ויותר עד סוף החדש וכל מה שהיא מחסרת מן הלילה היא משלמת מן היום בין בתחלת החדש בין בסופו ויותר היה נראה לפרש דמיירי הכא לעניין המולד דצריך שיהא לילה ויום מן החדש שיהיה המולד מבערב של עשרים ותשעה באדר שיהא יום שלשים ולילו הכל מן המולד החדש אבל אין המנהג כן דלא פסלינן מולד זקן אלא כשנולד אחר שמונה עשר וי"א דצריך לילה ויום מן החדש כלומר צריך שיהא סדר הקידוש לילה ויום ולא יום ולילה דאם היה המולד ביום קודם חצות וקדשוהו ב"ד נתקדשה לילה שלפניו ואם נולד אחר חצות ולא נראית ביום אין החדש מתקדש אלא למחר ואין יום זה שלפניו מתקדש עמו והיינו דאבוה דר' שמלאי ולפירוש זה לא ניחא הא דקאמר איכא בינייהו חצות לילה דליכא מאן דאמר שמשחשכה לא חייל יום טוב וראש חדש:
אֲמַר רַבִּי זֵירָא אֲמַר רַב נַחְמָן: כָּל סְפֵיקָא לְקַמֵּיהּ שָׁדֵינַן. לְמֵימְרָא דַּחֲמֵיסַר וְשִׁיתְּסַר עָבְדִינַן, אַרְבֵּיסַר לָא עָבְדִינַן.
§ With regard to the extra Festival day of that is observed in the Diaspora, Rabbi Zeira said that Rav Naḥman said: Any time that an extra Festival day is observed out of uncertainty with regard to the calendar, we cast it forward, i.e., it is observed on the following day and not on the preceding day. That is to say, owing to the uncertainty we observe Sukkot in the Diaspora on the fifteenth and the sixteenth of Tishrei, but not on the fourteenth.
RASHI
כל ספיקא לקמיה שדינן אין אנו צריכין להקדים פסח או סוכות בי"ד ליום שלשים של אדר ושל אלול מחמת ספק שמא קדשו בית דין את החדש ביום עשרים ותשעה אבל צריכין אנו לעשות יום טוב שני ביום ט"ז מספק שמא עיברו ב"ד את האדר וקבעו ניסן ביום שלשים ואחד וכן באלול:
למימרא דחמיסר ושיתסר כו' בניחותא כלומר אשמעינן רב נחמן הכי:
וְלִיעֲבַד נַמִי אַרְבֵּיסַר, דִּלְמָא חַסְרוּהָ לְאָב וְחַסְרוּהָ לֶאֱלוּל!
The Gemara asks: But why not observe it also on the fourteenth, as perhaps both the month of Av and the month of Elul were made short? In that case, the day that is considered the fourteenth of Tishrei in the Diaspora would actually be the fifteenth of Tishrei, and therefore it should also be observed as Sukkot .
RASHI
דלמא חסרו לאב ונמצא יום עשרים ותשעה באלול שלנו שעיברנו את אב היה יום שלשים שלהן וקבעו בו ראש השנה וכן לענין ניסן דלמא חסרו לשבט: