Back
Rosh Hashanah
Daf 10aאֵינוֹ דִּין שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹלֶה בִּתְחִלָּתָהּ?
is it not right that one day should count as a full year at the beginning of the year?
RASHI
אינו דין שיעלה יום אחד בסוף שנה ראשונה לתחילת קצבת שנים הקצובים לכך:
וְאֶלָּא מַאי? רַבִּי אֶלְעָזָר? שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים בָּעֵי! דִּתְנַן: אֵין נוֹטְעִין וְאֵין מַבְרִיכִין וְאֵין מַרְכִּיבִין עֶרֶב שְׁבִיעִית פָּחוֹת מִשְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב – יַעֲקוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַרְכָּבָה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים שׁוּב אֵינָהּ קוֹלֶטֶת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמָעוֹן אוֹמְרִים: שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת.
Rather, what opinion does it follow? If the baraita was not taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, does it follow the opinion of Rabbi Elazar, who holds that only thirty days are considered like a year? If so, then thirty days and another thirty days are required: Thirty days for the planting to take root, and another thirty days to count as a year. As we learned in a mishna: One may not plant, layer, or graft trees on the eve of the Sabbatical Year less than thirty days before Rosh HaShana,
RASHI
אלא מאי כמאן תוקמה למתניתא דלעיל דאמר בנוטע פחות מל' לא עלתה לו שנה:
כר"א תוקמה בתמיה:
שלשים ושלשים בעי שלשים יום לקליטה שתהא נשרשת בארץ ושלשים יום לחשיבת שנה וימי הקליטה אין עולין לה דכמאן דמנח בביתא דמיא כל זמן שלא קלטה:
דתנן דאין נטיעה קולטת בפחות מל' יום:
יעקר לפי שקלטה בשביעית: דברי ר"מ לא גרס:
TOSAFOT
אין נוטעין משנה היא פ"ב דשביעית (משנה ו):
וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁלֹשִׁים – צָרִיךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשִׁים; לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁלֹשָׁה – צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים; לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת – צָרִיךְ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת וּשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִי נַמִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ – שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשִׁים בָּעֵי!
And on this topic Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said: According to the statement of the one who says thirty days, this means that it requires thirty days for the planting to take root and another thirty days to count as a year. And according to the statement of the one who says three days, this means that it requires thirty-three days. And according to the statement of the one who says two weeks, this means that it requires two weeks for the planting to take root and another thirty days to count as a year. And if the tanna of the mishna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda that only three days are needed for the planting to take root, it still requires three days for the planting to take root and thirty
RASHI
לדברי האומר ל' יום לקליטה:
צריך שלשים ושלשים שלשים לקליטה ושלשים לתוספת כר"א:
TOSAFOT
שלשים ושלשים פי' בקונטרס שלשים לקליטה ושלשים לתוספת שביעית דבעינן שלא תהא נקלטת בתוספת שביעית וקשיא לר"ת חדא דבלשון המשנה אין משמע כן פי' דלא איירי בתוספת שביעית כלל אלא בקליטה ועוד דא"כ מאי קשיא ליה אי אוקמה להא ברייתא דלעיל כר"א הא כי היכי דבמתני' דשביעית קתני ל' ומוקמי ליה בקליטה בלא שלשים של תוספת ה"נ נימא דשלשים דברייתא דלעיל בשלשים של קליטה בלאו הנך של תוספת ועוד לקמן (ראש השנה ד' יג:) גבי אורז ודוחן ופרגין ושומשמין דמחלק לענין שביעית בין השרישו לפני ר"ה להשרישו לאחר ר"ה משמע דלא חיישינן במה שהשרישו בתוספת דקתני שביעית דומיא דמעשר ומפרש ר"ת דה"ק ר"נ לדברי האומר ל' לקליטה בשביעית צריך שלשים ושלשים לענין ערלה פי' ולא אתי לפרושי מתני' אלא מערלה אבל לענין שביעית לא חיישינן אלא שלא תקלוט בשביעית עצמה ולר' יהודה דקולטת בג' ימים מותר לקיים כיון דלא נקלט בשביעית אע"פ שנטעה באיסור בתוספת שביעית ג' ימים לפני ר"ה ואורז ודוחן ופרגין ושומשמין שזריעתן באיסור מלאכה דאורייתא כדכתיב (ויקרא כה) לא תזרע ואסירי בתוספת שביעית מ"מ לא חיישינן ובלבד שישרישו לפני ר"ה והא דמייתי בסוף הערל (יבמות דף פג.) הא דר"נ גבי הלכה כר' יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה לאו משום דאתי ר"נ לפרושי מתני' אשביעית דלא מייתי לה אלא למימר דאף לענין ערלה הלכה כר' יוסי:
אֶלָּא, לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר. וְכִי קָאָמַר שְׁלֹשִׁים – לִקְלִיטָה.
Rather, it must be understood as follows: The baraita was actually taught in accordance with the opinion of Rabbi Meir, and when it says thirty days, it is referring to the time needed for the planting to take root.
RASHI
לעולם ברייתא דלעיל ר"מ היא וכי קאמר שלשים לקליטה קאמר שתהא הנטיעה ל' יום לפני ר"ה כדי שתהא נקלטת ערב ר"ה וקא סבר ר"מ דלא יהיבנא לתוספת ל' יום אלא יום אחד:
אִי הָכִי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד בָּעֵי! קָא סָבַר: יוֹם שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן.
The Gemara raises a difficulty: If so, it requires thirty-one days; thirty days for the planting to take root and one more day to count as a year. The Gemara answers: This is theoretically correct, but he holds that the thirtieth day is counted for here and for there, i.e., it counts as both the thirtieth day for taking root and as a day that is counted as a year.
RASHI
שלשים ואחד בעי שתהא יום הקודם לר"ה חשוב לשנה ראשונה של ערלה כדקתני עלתה לו שנה:
TOSAFOT
יום שלשים עולה לכאן ולכאן בפרק הנזקין (גיטין דף נד.) גבי הא דאמר ר"מ נוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור קאמר וכי תימא שבת נמי זימנין דמקלע יום שלשים בשבת דאי נטע בההוא יומא סלקא ליה שתא ואי לא לא סלקא ליה שתא לא נקט ל' משום דנבעי שלשים לחשוב שנה דהא לר"מ ביום א' סגי ומשום קליטה נקט ל' ומיהו בפרק יוצא דופן (נדה דף מה.) משמע קצת דאיכא תנא לר"מ דאמר ל':
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ; ״וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִדְּאַכַּתִּי יוֹם אֶחָד הוּא דְּעָיֵיל בַּשָּׁנָה וְקָא קָרֵי לָהּ שָׁנָה – שְׁמַע מִינָּהּ: יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה.
Rabbi Yoḥanan said: And both of them, Rabbi Meir and Rabbi Elazar, who disagree about how much time must pass to count as a year, expounded the same verse. As the verse states: “And it came to pass in the one and six hundredth year,
RASHI
ושניהם ר"מ ור' אלעזר:
ויהי באחת ושש מאות שנה לסוף עשתי עשר חדש שהתחיל מבול לירד לדברי האומר בתשרי נברא העולם ומבול ירד בי"ז במרחשון כדלקמן (ראש השנה דף יא:) הוי האי בראשון באחד לחדש בתשרי דא"א להיות בניסן שהרי מ' יום מבול וחמשים ומאת יום שגברו המים מאיליהן משכו עד סיון ואח"כ היו הלוך וחסור עד חדש העשירי והוא אב שהיה עשירי לירידת גשמים ואז נראו ראשי ההרים ומאחד באב עד אחד בתשרי נבלעו המים והיינו דכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים ולדברי האומר באייר ירד המבול הוה ליה האי בראשון בניסן ובין למר ובין למר תחלת שנת שש מאות ואחת לא נכנסו בה אלא יום אחד דכתיב באחד לחדש וקרי ליה שנה כדכתיב באחת ושש מאות שנה:
TOSAFOT
מדאכתי יום אחד הוא דעייל וקא קרי ליה שנה דא"א לומר דשנה שנית למבול היתה ולא חשיב ליה שנה משום דאכתי לא עייל. אלא יום א' דהכתיב קרא אחרינא (בראשית ח׳:י״ד) ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש ולא כתיב בשתים ושש מאות אע"פ שנכנסו לה שלשים ובירושלמי דייק מדכתיב ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן דלא עייל אלא יום אחד וקרי ליה שנית דאי אמרת שלישית היתה ומשום דלא עייל אלא יום אחד לא חשיב לה והא כתיב ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים לחדש נעלה הענן מעל המשכן:
וְאִידָךְ: אִי כְּתִיב בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת וְאַחַת שָׁנָה – כִּדְקָאָמְרַתּ. הָשְׁתָּא דִּכְתִיב: ״בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה״ – שָׁנָה אַשֵּׁשׁ מֵאוֹת קָאֵי. וּמַאי אַחַת? אַתְחַלְתָּא דְּאַחַת קָאָמַר.
And the other tanna , Rabbi Elazar, expounds the verse as follows. If it had written: In the six hundred and first year, it would be as you said. However, now that it is written: “In the one and six hundredth year," I can say that the word “year” relates to “six hundredth,” thereby teaching that it is still considered the six hundredth year. And what is meant by “one”? That it is the beginning of one year, but not that the first day counts as a year.
RASHI
כדקאמרת דקרי ליה שנה:
וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַאִי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. מִדְּאַכַּתִּי יוֹם אֶחָד הוּא דְּעָיֵיל בַּחֹדֶשׁ, וְקָא קָרֵי לֵיהּ חֹדֶשׁ – שְׁמַע מִינָּהּ: יוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ חָשׁוּב חֹדֶשׁ. וּמִדְּיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ חָשׁוּב חֹדֶשׁ, שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה. וְחֹדֶשׁ לִמְנוּיָיו וְשָׁנָה לִמְנוּיֶיהָ.
The Gemara asks: And with regard to Rabbi Elazar, what is the rationale for his opinion? From where does he learn that thirty days are counted as a year? As it is written: “In the first month on the first day of the month.” Since it was only one day into the month, and yet it is called a month, learn from here that one day in a month is already considered a month. And since one day in a month is already considered a month, likewise thirty days in a year
RASHI
וקרי ליה חדש דכתיב באחד לחדש:
חדש למנוייו אחד מן המנויין שלו חשוב חדש שהחדש נמנה בימים דכתיב עד חדש ימים (במדבר יא):
ושנה אחד למנוייה חשוב שנה והיא נמנית בחדשים דכתיב (שמות יב) לחדשי השנה:
מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם.
§ The Gemara comments: By inference, both of them, Rabbi Meir and Rabbi Elazar, hold that the world was created in Nisan and that the years are counted from that month, as, if the world were created in Tishrei and the count started then, the first day of the first month of the six hundred and first year would already have been six months into the year for the purpose of counting years.
RASHI
מכלל דתרוייהו וכו' ר"מ ור"א דהא תרוייהו מודו שזו היתה תחלת שנה ולי נראה דלא גרסינן ליה דדלמא כר' אליעזר סבירא להו והאי דראשון לאו ניסן אלא תשרי ומפני שהוא ראשון לבריאת עולם ולמנין השנים קרי ליה ראשון ובסדר עולם תניא בהדיא דלר"א האי בראשון תשרי הוא:
TOSAFOT
מכלל דתרווייהו ר"מ ור"א סבירא להו בניסן נברא העולם דהא תרווייהו מודו שזו היתה תחילת השנה פירוש דהכל מודים דבראשון הוא ניסן דניסן אקרי ראשון דכתיב (שמות י״ב:ב׳) החדש הזה לכם וגו' ראשון ופי' בקונטרס דלא גרסי' ליה דדלמא כר"א סבירא להו והאי ראשון לאו ניסן הוא אלא תשרי ומפני שהוא ראשון לבריאת עולם ולמנין השנים קרי ליה ראשון ובסדר עולם תניא בהדיא דלר"א האי ראשון תשרי ונראה דלעולם גרסי' ליה ודייק מהא דאם איתא דסברי בתשרי נברא העולם דלמא האי ראשון ניסן וקרי ליה ראשון לפי שהוא ראשון לחדשים ועמד מבול שנה וחצי ותו לא תידוק מיניה יום אחד בשנה חשוב שנה:
תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם; בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת; בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק; בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין,
It is taught in a baraita that the tanna’im disagreed about this point: Rabbi Eliezer says: In Tishrei the world was created;
RASHI
תניא ר' אליעזר אומ' כו' מקרא יליף לה לקמן (ראש השנה דף יא.):