Back
Pesachim
Daf 52aאוֹכְלִין עַל שֶׁל בֵּין הַכֵּיפִין, וְאֵין אוֹכְלִין עַל שֶׁבֵּין הַשִּׁיצִּין.
One may continue eating dates based on those that have fallen off the tree and are stuck between the palm branches. But one may not continue eating on the basis of the dates that have fallen between the thorn branches, as animals are unable to reach them there. According to the first tanna in the mishna cited, one may continue eating fruit as long as an animal has access to its type, parallel to the opinion of the Rabbis with regard to removal. Rabban Shimon ben Gamliel’s opinion is parallel to the opinion of Rabbi Yehuda: If the fruit from a certain place is not available to all, one is required to remove it.
RASHI
אוכלין על של בין הכיפין דרך דקלים להיות בעיקרן קוצים סביב והיינו שיצים ומן הדקל עצמן הן ולמעלה עלין שלו עשויין כסדרן כמין כפות תמרים וכשהרוח מנשב התמרים נופלין ונשארין באותן כיפין ולמטה בשיצין וקאמר רבן שמעון דכל זמן שמצויין בכיפין אוכלין מאותן שבבית אבל אין אוכלין מן הבית על סמך אותן שבשיצין לפי שאין החיה יכולה ליטלן מפני הקוצים ומתניתין הכי קאמר תנא קמא כלה לגמרי אף מבין השיצים חייב לבער אבל כלו מן הכיפין ועדיין יש בשיצין אינו חייב לבער רבי יהודה אומר צא והבא לך אף אתה ממקום הראוי ליטלן ולא תמצא ולחומרא אמרה רבי יהודה:
תְּנַן הָתָם: שָׁלֹֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּיעוּר; יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְגָלִיל. וְשָׁלֹֹשׁ אֲרָצוֹת בְּכָל אַחַת וְאַחַת. וְלָמָּה אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּיעוּר – שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִין בְּכָל אַחַת וְאַחַת עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהּ.
Since the Gemara discussed the point when Sabbatical Year produce must be removed in different places, it cites a mishna from tractate Shevi’it that deals with a similar topic. We learned there in a mishna: Eretz Yisrael is divided into three separate lands
RASHI
שלש ארצות בארץ ישראל חלוקות זו מזו לענין ביעור שאין זו סומכת על זו משכלו בה ואע"פ שלא כלו בחבירתה:
ושלש ארצות בכל אחת ואחת שחלוקות במנהג קיום פירותיהן שפירותיהן כלות של זו קודם לזו ואעפ"כ עשינו כולן אחת לביעור כדמפרש ואזיל:
ולמה אמרו שלש ארצות הואיל ושלש ארצות לכל אחת הרי כאן תשע ארצות למאי הילכתא אמרו שלש ארצות לביעור ותו לא:
שיהיו אוכלין בכל אחת עשאום לשלש שבכל אחת כאילו הן אחת ואוכלין בכל אחת ואחת מהשלש החלוקות לביעור עד שיכלה האחרון שבשלש ארצותיה אוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצותיה וכן בעבר הירדן וכן בגליל:
TOSAFOT
עד שיכלה אחרון שבה פ"ה עד שתכלה האחרונה שבארצותיה והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן ואין נראה דאם אינם חלוקות למה שונה שלש ארצות בכל אחת ועוד קשה לר"י דתנן בפ"ט דשביעית (מ"ב) שלש ארצות לביעור ושלש ארצות בכל אחת עד שיכלה האחרונה שבה ר"ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה מכלל דלתנא קמא שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור ור"ש נמי מודה להו ביהודה לכך י"ל דאחרון שבה היינו פירות שבהר עד שיכלה אחרון שבהר ופירות שבעמקים עד שיכלה אחרון שבעמקים וכן שבשפילה עד שיכלה אחרון שבשפילה ובירושלמי יש אמר ר'. חייא בר' עקיבא בשם ר' יוסי בר חנינא שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק וחיה שבעמק אין גדילה בהר ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין דאין חיה שביהודה גדילה על של גליל דמיירי אפי' מהר להר והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא אמר רשב"ג סימן להרים מילין וכו' דנפקא מינה נמי לג' ארצות שביהודה והא דלא קאמר לקמן נפקא מינה לביעור משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא כדקתני במסכת שביעית בהדיא אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א"י ובגמ' דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא סימן להרים מילין קאמר אית דבעי למימר למידק הדא איתמר פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן:
מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אָמַר קְרָא ״וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ״ כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת מִן הַשָּׂדֶה – הַאֲכֵל לַבְּהֵמָה שֶׁבַּבַּיִת. כָּלָה לַחַיָּה אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה – כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת.
The Gemara asks: From where are these matters derived, that it is permitted to continue eating a type of fruit that has ceased from the fields in a region, as long as it has not ceased elsewhere in the land, but that once it has ceased from the fields in the entire land it is prohibited, despite the fact that it has not ceased from the fields in the other lands? Rav Ḥama bar Ukva said that Rabbi Yosei bar Ḥanina said: The verse says with regard to land during the Sabbatical Year: “And for the cattle and the beasts that are in your land, all its produce may be eaten” (Leviticus 25:7), from which it is derived: As long as the undomesticated animals eat a type of produce from the field,
RASHI
מנא הני מילי דאוכלין ביהודה עד שיכלה אחרון שבשלש ארצות שבה אבל אין אוכלין ביהודה ע"י אותן שבגליל:
וּגְמִירִי דְּאֵין חַיָּה שֶׁבִּיהוּדָה גְּדֵילָה עַל פֵּירוֹת שֶׁבַּגָּלִיל, וְאֵין חַיָּה שֶׁבַּגָּלִיל גְּדֵילָה עַל פֵּירוֹת שֶׁבִּיהוּדָה.
And we learned as a tradition that an undomesticated animal in Judea does not develop on the produce of the Galilee, and an undomesticated animal in the Galilee does not develop on the fruits of Judea. In each region there are conditions uniquely suited to the species that live there ( Sefat Emet ). Animals wander from region to region within Judea or within the Galilee in search of food, but they do not stray beyond the borders of the land of their habitat.
RASHI
וגמירי מסורת מאבותינו:
דאין חיה שביהודה מתרחקת כל כך לצאת מיהודה לגליל ומגליל ליהודה אבל יוצאה היא מגליל לגליל ומיהודה ליהודה:
תָּנוּ רַבָּנַן: פֵּירוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ – מִתְבַּעֲרִין בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יַחְזְרוּ לִמְקוֹמָן וְיִתְבַּעֲרוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּאַרְצֶךָ״, הָא אֲפִיקְתֵּיהּ!
The Sages taught: Sabbatical Year fruits that left Eretz Yisrael
RASHI
מתבערין כשתגיע עונת הביעור שכלו לחיה:
בכל מקום שהן ולא מטרחינן ליה להחזירן לארץ לבערן שם:
משום שנאמר בארצך לחיה אשר בארצך וזהו ביעורן שמפקירן במקום דריסת חיה ובהמה:
הא אפיקתיה למעוטי דאין סומכין בני יהודה אלא על ארצם ולא על של גליל:
TOSAFOT
מתבערין בכל מקום פ"ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ"ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אחד עניים וא' עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו ואומר ר"י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור:
קָרֵי בֵּיהּ ״בָּאָרֶץ״, ״בְּאַרְצֶךָ״, אִי נַמִי: מֵ״אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ״.
The Gemara answers: Read the phrase as both in the land and in your land. It is possible to derive two halakhot from this verse; one halakha is with regard to Eretz Yisrael in general, i.e., one may not perform removal outside of Eretz Yisrael, the land, and one is with regard to the different lands within Eretz Yisrael, your land. Alternatively, the second halakha can be derived from the extraneous words in the expression: “That are in your land,” as the Torah could have sufficed with the phrase: “In your land.”
RASHI
קרי ביה בארץ בארצך אי הוה כתיב בארץ הוה שמעת מינה חדא מינייהו השתא דכתיב בארצך דרוש בה תרתי:
אי נמי אשר לדרשא:
רַב סָפְרָא נְפַק מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, הֲוָה בַּהֲדֵיהּ גַּרְבָּא דְּחַמְרָא דִּשְׁבִיעִית. לָווּ בַּהֲדֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא וְרַב כָּהֲנָא. אֲמַר לְהוּ: אִיכָּא דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹ לֹא? אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא; הָכִי אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, הָכִי אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
The Gemara relates: Rav Safra left Eretz Yisrael and went to the Diaspora, and he had with him a jug of Sabbatical Year wine. Rav Huna, son of Rav Ika, and Rav Kahana accompanied him. He said to them: Is there anyone who heard from Rabbi Abbahu whether the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar or not? According to his opinion, Rav Safra would be required to return the wine to Eretz Yisrael. Rav Kahana said to him that this is what Rabbi Abbahu said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, and one is required to return and perform removal of the Sabbatical Year produce in Eretz Yisrael. Rav Huna, son of Rav Ika, said that this is what Rabbi Abbahu said: The halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar, and one may perform removal wherever he may be.
RASHI
לוו בהדיה נתלוו עמו בחבורה:
מיניה דר' אבהו תלמידיו היו:
אֲמַר רַב סָפְרָא: נְקוֹט הָא כְּלָלָא דְּרַב הוּנָא בִּידָךְ, דְּדָיֵיק וְגָמַר שְׁמַעֲתָתָא מִפּוּמֵּיהּ דְּרַבֵּיהּ כְּרַחֲבָה דְּפוּמְבַּדִּיתָא. דְּאָמַר רַחֲבָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה, סְטָיו לִפְנִים מִסְּטָיו. קָרֵי עֲלֵיהּ רַב יוֹסֵף: ״עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ״ – כָּל הַמֵּיקֵל לוֹ מַגִּיד לוֹ.
Rav Safra said: Take that principle of Rav Huna in your hand, i.e., rely on it, as he is scrupulous and he learned the halakha well from the mouth of its originator, as the Sage Raḥava
RASHI
דקים ליה דאיהו דייק שמעתא מפומיה דרביה כשהשמועה יוצאה מפי רבו מדקדק ואומר לרבו לשנותה פעם שנייה ומבחין הימנו או הן או לאו:
כרחבה דפומבדיתא שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קיבלה:
רבי יהודה ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוה נמי בההוא דרא:
סטיו כפול היה איצטבאות סביב לו כפולות זו לפנים מזו סביב:
קרי רב יוסף עליה דרב ספרא:
TOSAFOT
רב ספרא אפיק גרבא דחמרא מא"י לח"ל הקשה ריב"א דתנן בפ"ו דשביעית (משנה ה) אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח"ל ותירץ דהתם מיירי לאכילה ורב ספרא אפיק לסחורה דיש סחורה שמותרת אי נמי בשוגג הוציאו:
רַבִּי אֶילְעַאי קַץ כָּפְנִיָּיתָא דִּשְׁבִיעִית. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? ״לְאָכְלָה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא לְהֶפְסֵד! וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי – הֵיכָא דְּנָחֵית לְפֵירָא, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא נָחֵית לְפֵירָא – לָא. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָנֵי מַתְחַלֵּי דְּעָרְלָה אֲסִירִי, הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ שׁוֹמֵר לְפֵירֵי.
The Gemara continues to discuss the halakhot of the Sabbatical Year: Rabbi Elai chopped down a palm tree containing unripe dates of the Sabbatical Year. The Gemara asks: How did he do this? The Merciful One says: “And the Sabbatical produce of the land shall be for you to eat” (Leviticus 25:6), from which it is inferred: To eat and not to destroy.
RASHI
קץ כפנייתא דשביעית דקל טעון כפניות והן תמרים קטנים שלא בישלו וקצץ הדקל לעצים והפסיד כפניות:
דנחת לפירא פירי שנגמר אסור להפסידו:
מתחלי דערלה שומר הגדל סביבות התמרים בקטנן כעין פקס הגדל סביבות אגוזי יער הדקות:
אסירי משום ערלה דלא הוו כעץ אלא שם פירי עליהם הואיל דנעשו שומר לפירי:
וְשׁוֹמֵר לְפֵירֵי אֵימַת הֲוָה – בְּכוּפְרֵי, וְקָא קָרֵי לְהוּ פֵּירֵי! רַב נַחְמָן דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי דִּתְנַן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: סְמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֵּירֵי. וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ.
The Gemara analyzes this: And when do these coverings serve as protection for the fruit? When the fruit is still young and one nevertheless calls them fruit. Dates are considered fruit even when they are undeveloped. Just as it is prohibited to eat these dates during the orla period, it is similarly prohibited to destroy them during the Sabbatical Year. The Gemara answers: It is Rav Naḥman who stated his opinion in accordance with the individual opinion of Rabbi Yosei, contrary to the majority opinion. As we learned in a mishna that Rabbi Yosei says: The grape bud,
RASHI
ושומר פירי אימת הוי בכופרי כשהן קטנות וכופרא הוא כפניות וכשגדילין הוא יבש ונופל אלמא כפניות קרויין פירי:
רב נחמן דאמר פירי שלא נגמר קרוי פירי:
דאמר כר' יוסי דאמר משנפל פרח הגפן ונראית צורת הענבים והיינו סמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פירי ובלעז קורין אשפני"ר (אישפיני"ר: פיתוח (הפרי) [השווה פירוש רש"י לשיר השירים ז יג. יכול להיות שהמילה הצרפתית מתייחסת לכל ההסבר שם, ולא למילה "סמדר" דוקא]) :
ופליגי רבנן עליה במסכת ערלה דקתני רישא העלין והלולבין ומי גפנים וסמדר מותרים משום ערלה ורבי אלעאי דעבד כרבנן:
מַתְקִיף לָהּ רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: וּמִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁאָר אִילָנוֹת? וְהָא תְּנַן: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָנוֹת בַּשְּׁבִיעִית? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ, וְהַגְּפָנִים
Rav Shimi of Neharde’a strongly objects to this: Do the Rabbis disagree with Rabbi Yosei with regard to the fruits of all other trees besides grapes, that even in the very first stage of ripening, they are considered fruit? Didn’t we learn in a mishna: From when may one no longer chop down trees during the Sabbatical Year,
RASHI
בשאר אילנות חוץ מגפן:
אין קוצצין לעצים מפני שמפסיד הפירי ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
משיוציאו תחילת העלין בימי ניסן:
משישרשרו משיראו בהן כעין שרשרות של חרובין: