Back
Pesachim
Daf 115aצָרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ בַּחֲרוֹסֶת, מִשּׁוּם קַפָּא. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לֹא צָרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ – נְטִילַת יָדַיִם לָמָּה לִי? הָא לֹא נָגַע! וְדִילְמָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: לֹא צָרִיךְ לְשַׁקּוֹעֵיהּ, וְקַפָּא – מֵרֵיחָא מָיֵית. אֶלָּא לָמָּה לִי נְטִילַת יָדַיִם? דִּילְמָא מְשַׁקְּעוּ לֵיהּ.
one must submerge it in the ḥaroset , due to the bitterness and poison
RASHI
צריך לשקועיה בחרוסת משום קפא ארס שבחזרת שהשרף שבחזרת יש בו ארס כדרך הבצלים:
הא לא נגע ידו במשקה:
TOSAFOT
קפא פי' ר"ח תולעת כדתניא התולעת שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים והקפא שבירק והיבחושין שביין וחומץ הרי אלו מותרים וא"ת תיקשי מינה לשמואל דאמר בסוף אלו טריפות (חולין דף סז.) קישות שהתליע באיביה אסור משום שרץ השורץ על הארץ ומיהו שמואל סבר כאידך ברייתא דמייתי התם ומיהו ק"ק דמ"מ אמאי לא מייתי הך ברייתא התם ועוד שמואל היכי אכיל מרור בפסח וכי תימא דבדיק להו שלא יהא שם קפא א"כ אמאי צריך חרוסת כיון דליכא קפא ושמא ברוב ירקות אין בהם קפא וסמיך שמואל ארובא ומשום סכנה דקפא חיישינן למיעוטא וצריך חרוסת:
וְאָמַר רַב פַּפָּא: לָא נִישְׁהֵי אִינִישׁ מָרוֹר בַּחֲרוֹסֶת, דִּילְמָא אַגַּב חַלְיֵיהּ דְּתַבְלִין מְבַטֵּיל לֵיהּ לִמְרוֹרֵיהּ, וּבָעֵינַן טַעַם מָרוֹר וְלֵיכָּא. אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּנָא עוּקְבָא וְדָרַשׁ: נָטַל יָדָיו בְּטִיבּוּל רִאשׁוֹן – נוֹטֵל יָדָיו בְּטִיבּוּל שֵׁנִי.
And Rav Pappa said: A person should not leave bitter herbs in the ḥaroset
TOSAFOT
צריך שיטול בטיבול שני לאו דוקא נקט בטיבול שני דהא עביד ליה בתר המוציא דבעי נטילת ידים אלא אגב טיבול ראשון נקט טיבול שני והנטילה נמי גם לצורך טיבול באה:
אֲמַרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פַּפָּא: הָא בְּעָלְמָא אִיתְּמַר, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הָכָא אִיתְּמַר – לָמָּה לִי נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא!
The Sages said this halakha before Rav Pappa and added: This halakha was stated generally, i.e., concerning one who dips food twice anytime, not with regard to Passover night. For if it could enter your mind that this was stated here, concerning Passover, why do I need washing of the hands twice? This person has already washed his hands once. As he knows he will dip again, he will be careful to preserve his hands in a state of ritual impurity and consequently there is therefore no need for him to wash his hands a second time. This is not the case with regard to dipping throughout the rest of the year, when one does not know at the start that he will dip again.
RASHI
הא בעלמא איתמר בשאר טיבולין שאינן קבע צריך שיטול ידיו לטיבול דכשנטל ידיו לראשון לא היה יודע שסוף שני לבוא:
אֲמַר לְהוּ רַב פַּפָּא: אַדְּרַבָּה, הָכָא אִיתְּמַר. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּעָלְמָא אִיתְּמַר – לָמָּה לִי תְּרֵי טִיבּוּלֵי?
Rav Pappa said to them: On the contrary, this halakha was stated specifically here, with regard to Passover night. For if it could enter your mind that it was stated in general, why do I need two dippings? A person usually dips only once, either at the beginning or in the middle of his meal.
RASHI
דאי ס"ד הכא גבי מרור איתמר אמאי הא משי ליה חדא זמנא בטיבול ראשון:
אֶלָּא מַאי? הָכָא אִיתְּמַר – נְטִילַת יָדַיִם תְּרֵי זִימְנֵי לָמָּה לִי? הָא מְשָׁא לֵיהּ יְדֵיהּ חֲדָא זִימְנָא! אָמְרִי: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר אַגַּדְתָּא וְהַלֵּילָא – דִּילְמָא אַסּוּחֵי אַסְּחֵיהּ לְדַעֲתֵיהּ וְנָגַע.
The Gemara asks: Rather, what will you say; this halakha was stated specifically here, with regard to Passover night? If so, why do I need two washings of the hands? He has already washed his hands once. They say in response: Since he needs to recite the Haggadah and hallel in between the two dippings, perhaps he will divert his thoughts and his hands will touch a ritually impure object.
RASHI
אסחיה לדעתיה ונגע בבשרו:
TOSAFOT
אסוחי מסח דעתיה ונגע תימה מה צריך להאי טעמא תיפוק ליה דנטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה אלא שלא יטמא את המשקין וי"ל דס"ד דכיון שנטל יועיל אפילו לנהמא דחולין לא בעי כוונה לכך צריך להאי טעמא:
אָמַר רָבָא: בָּלַע מַצָּה – יָצָא; בָּלַע מָרוֹר – לֹא יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר – יְדֵי מַצָּה יָצָא, יְדֵי מָרוֹר לֹא יָצָא. כְּרָכָן בְּסִיב וּבְלָעָן – אַף יְדֵי מַצָּה נַמִי לֹא יָצָא.
Rava said: If one swallowed matza
RASHI
בלע מצה ולא לעסה יצא:
בלע מרור (לא) יצא אפשר שלא טעם בו טעם מרור:
בלע מצה ומרור יחד ולא אכל עדיין לא מזה ולא מזה יצא ידי מצה שאינה צריכה טעם אבל ידי מרור לא יצא הואיל ולא לעסו ואוכל מצה עמו אין לו שום טעם:
כרכן שניהם יחד בסיב הדקל לא יצא שהרי לא היה ממש בפיו לא זה ולא זה:
TOSAFOT
ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא וא"ת כיון שאין במרור זה מצוה מדרבנן ליבטיל מרור להאי מצה דבהדיה וי"ל דלא שייך ביטול אלא כשלועסן יחד דאז מבטל טעם אחד את חבירו אבל כשהם שלמים אפילו יהיה יותר מחבירו לא מבטל ליה:
אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אַשִׁי: מַצָּה לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, מָרוֹר לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וַחֲרוֹסֶת לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאֵין עוֹקְרִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה.
Rav Shimi bar Ashi said: Matza must be placed before each and every participant at the seder. Each participant in a seder would recline on a couch at his own personal table. Likewise, bitter herbs must be placed before each and every participant, and ḥaroset must be placed before each and every participant.
RASHI
ואין עוקרין את השלחן א"צ להגביה קערה כשמתחיל הגדה אלא מלפני הגדול שבהן שעושה הסדר ואומר ההגדה:
TOSAFOT
מצה לפני כל אחד ואחד מרור כו' נראה דטעמא כדי שיטעום תיכף לברכה מיד כיון שזאת הברכה היא לשם חובה אבל בשאר ימות השנה דאין הברכה חובה אין צריך לטעום תיכף לברכה מיד:
רַב הוּנָא אוֹמֵר: כּוּלְּהוּ נַמִי לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַגָּדָה. וְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא.
Rav Huna says: All of the aforementioned foods, i.e., matza , bitter herbs, and ḥaroset , must also be placed only before the one who recites the Haggadah. When the time comes to eat these items, all the other participants receive a portion from him. The Gemara comments: And the halakha is in accordance with the opinion of Rav Huna.
לָמָּה עוֹקְרִין אֶת הַשּׁוּלְחָן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ תִּינוֹקוֹת וְיִשְׁאֲלוּ. אַבַּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה, חֲזָא דְּקָא מַדְלֵי תַּכָּא מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: עֲדַיִין לָא קָא אָכְלִינַן, אֲתוּ קָא מְעַקְּרִי תַּכָּא מִיקַּמַּן? אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: פְּטַרְתַּן מִלּוֹמַר מַה נִּשְׁתַּנָּה.
The Gemara asks: Why does one remove the table? The school of Rabbi Yannai say: So that the children will notice that something is unusual and they will ask: Why is this night different from all other nights? The Gemara relates: Abaye was sitting before Rabba when he was still a child. He saw that they were removing the table from before him, and he said to those removing it: We have not yet eaten, and you are taking the table away from us? Rabba said to him: You have exempted us from reciting the questions of: Why is this night different [ ma nishtana ],
TOSAFOT
למה עוקרין את השלחן דוקא שלהן שהן קטנים אבל שלנו שהן גדולים איכא טורח גדול בעקירתו נהגו לסלק הקערה לצד אחד דליהוי כעקירת שלחן ומה שנוהגין לסלק שני תבשילין בשעת הגבהה כדי שלא יהא נראה כמקדיש קדשים בחוץ וכן יסד ה"ר יוסף בסדרו מושך מהקערה שני תבשילין ומגביה קערה ולימא הא לחמא עניא כו' ולא יתכן דהא דאמר בשר אינו צריך להגביה היינו בשעה שאומר פסח זה דאז ודאי נראה כאוכל קדשים:
כדי שיכיר התינוק וישאל כלומר ומתוך כך יבא לישאל בשאר דברים אבל במה ששאל למה אנו עוקרין השלחן לא יפטר ממה נשתנה וההיא דאביי לא פי' הגמ' אלא תחלת שאילתו:
אָמַר שְׁמוּאֵל: ״לֶחֶם עוֹנִי״ כְּתִיב – לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים. תַּנְיָא נַמִי הָכִי: ״לֶחֶם עוֹנִי״ – לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה. דָּבָר אַחֵר: ״לֶחֶם עוֹנִי״ – ״עָנִי״ כְּתִיב, מֶה עָנִי שֶׁדַּרְכּוֹ בִּפְרוּסָה –
Shmuel said that the phrase: “The bread of affliction [ leḥem oni ]” (Deuteronomy 16:3)