Back
Pesachim
Daf 111bהַאי מַאן דִּמְפַנֵּי אַגִּירְדָּא דְּדִיקְלָא – אַחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ פַּלְגָּא. וְהַאי מַאן דְּמַצְלֵי רֵישֵׁיהּ אַגִּירְדָּא דְּדִיקְלָא – אַחֲדָא לֵיהּ רוּחַ צְרָדָא. הַאי מַאן דְּפָסְעִי אַדִּיקְלָא, אִי מִיקְטַל – קָטֵיל; אִי אִיעֲקַר – מִיעֲקַר וּמָיֵית. הָנֵי מִילֵּי, דְּלָא מַנַּח כַּרְעֵיהּ עִילָוֵיהּ, אֲבָל מַנַּח כַּרְעֵיהּ עִילָּוֵיהּ – לֵית לָן בָּהּ.
The Gemara continues to discuss harmful spirits. One who relieves himself on the stump of a palm tree will be seized by a spirit of a pain of half
RASHI
האי מאן דמפני אגרדא דדיקלא
האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא פלשדי"ן (פליישי"ן: שיתוק) בלע"ז:
צרדא כאב חצי הראש:
אי מיקטל קטיל אם נקצץ האילן נהרג האיש ואם נעקר האילן האיש מת:
ה"ג הני מילי היכא דלא מנח כרעיה עילויה כו':
חֲמִשָּׁה טוּלֵּי הָוֵי; טוּלָּא דְּדִיקְלָא יְחִידָא, טוּלָּא דְּכַנְדָּא, טוּלָּא דְּפִרְחָא, טוּלָּא דִּזְרַדְתָּא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף טוּלָּא דְּאַרְבָּא, וְטוּלָּא דַּעֲרַבְתָּא. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כָּל דְּנָפֵישׁ עַנְפֵיהּ קָשֵׁי טוּלֵּיהּ
The Gemara cites another statement with regard to shadows. There are five types of dangerous shadows: The shadow of a single palm tree, the shadow of a tree called kanda , the shadow of a caperbush, and the shadow of the sorb
RASHI
חמשה טולי הוו שרוח רעה שורה תחתיהם:
טולא דכנדא שם האילן:
טולא דפרחא צלף קרפי"ף ([[:קטגוריה:{קטן (קפריי"ר: שיח|{קטן, (קפריי"ר:שיח]][[קטגוריה:{קטן (קפריי"ר: שיח]])} בלע"ז:
זרדתא שונדכיי"ר (שורביי"ר: חוזרר (אילן)) :
טולא דארבא ספינה:
טולא דערבתא צל אילן ערבה:
דקשה סילויה עצו:
וְכָל דְּקָשֵׁי סִילְוֵיהּ – קָשֵׁי טוּלֵּיהּ לְבַר מִכְּרוֹ מָשָׁא, אַף עַל גַּב דְּקָשֵׁי סִילְוֵיהּ – לָא קָשֵׁי טוּלֵּיהּ, דַּאֲמָרָה לָהּ שִׁידָא לִבְרָהּ: פִּירְחֵי נַפְשִׁיךְ מִכְּרוֹ מָשָׁא, דְּאִיהוּ הוּא דְּקָטֵיל לַאֲבוּךְ, וְקָטֵיל לְדִידֵיהּ. אָמַר רַב אַשִׁי: חָזֵינָא לְרַב כָּהֲנָא דְּפָרֵישׁ מִכּוּלְּהוּ טוּלֵּי.
And any tree whose wood is hard, its shadow is dangerous, except for the tree called kero masa . Although its wood is hard, its shadow is not dangerous, as the demon said to her son: Leave the kero masa tree alone, as it was that tree that killed your father. And the tree later killed the son too. The kero masa tree is harmful to demons. Rav Ashi said: I saw that Rav Kahana avoided all types of shadows.
בֵּי פִּרְחֵי – רוּחֵי; דְּבֵי זְרַדְתָּא – שִׁידָא; דְּבֵי אִיגְרֵי – רִישְׁפֵי. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ? לְקָמֵיעָא.
The Gemara comments: The demons near the caperbush are called ruḥei . A demon found near the sorb trees is called shida . The demons found in gardens are called rishfei . The Gemara asks: What is the practical difference of these definitions? It makes a difference for writing an amulet on behalf of one who has been harmed. It is necessary to know the name of the demon who caused the damage.
RASHI
דבי פרחא רוחי כך הוא שמם:
דבי זרדתא שדים שמן:
דבי איגרי המצויין בגגות רשפי שמם:
ונפקא מינה לכתוב קמיעא בשם אילן כגון אם הוזק תחת בי פרחא יכתוב לו קמיעא בשם רוחי:
דְּבֵי פִּרְחֵי בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ? לְגַזּוֹזֵי לָהּ. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזֵיל צוּרְבָא מֵרַבָּנַן לְאַפְנוֹיֵי לְבֵי פִּרְחֵי. שְׁמַע דְּקָא אֲתָא עִילָּוֵיהּ, וְגָזֵי לָהּ. כִּי אֲזַלָא – חַבְּקֵיהּ לְדִיקְלָא; צָוַוח דִּיקְלָא וּפָקְעָה הִיא.
The Gemara further comments: The demon found near the caperbush is a creature with no eyes. What is the practical halakhic difference of this observation? It is relevant with regard to fleeing
RASHI
למאי נפקא מינה לגזויי לה לברוח מפניה לפי שאין לה עינים ואינה רודפתו:
גזייה ברח מפניה:
כי אזלא נפקא אדיקלא כשהלכה אחריו נתקלה ונפלה על עיקר אילן:
ה"ג פקעה היא וצווח דיקלא יבש הדקל:
פִּרְחָא דְּבֵי זְרַדְתָּא – שֵׁידֵי. הָא זְרַדְתָּא דִּסְמִיכָה לְמָתָא – לָא פְּחָתָא מִשִּׁיתִּין שֵׁידֵי. לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ? לְמִיכְתַּב לָהּ קָמֵיעָא.
It was stated above that the demons found near the sorb tree are called sheidei . The Gemara comments: This sorb tree that is close to the city contains no less than sixty demons. The Gemara asks: What is the practical difference of this statement? The Gemara answers: It is relevant for writing an amulet for this number.
הַהוּא בַּר קַשָּׁא דְּמָתָא דְּאָזֵיל וְקָאֵי גַבֵּי זְרַדְתָּא דַּהֲוָה סְמִיךְ לְמָתָא. עָלוּ בֵּיהּ שִׁיתִּין שֵׁידֵי וְאִיסְתַּכַּן. אֲתָא לְהַהוּא מֵרַבָּנַן דְּלָא יָדַע דִּזְרַדְתָּא דְּשִׁיתִּין שֵׁידֵי הִיא, כָּתַב לָהּ קָמֵיעַ לַחֲדָא שִׁידָא. שְׁמַע דְּתָלוּ חִינְגָּא בְּגַוֵּויהּ, וְקָא מַשְׁרוּ הָכִי: סוּדָרֵיהּ דְּמָר כִּי צוּרְבָא מֵרַבָּנַן, בָּדֵיקְנָא בֵּיהּ בְּמָר דְּלָא יָדַע בָּרוּךְ. אֲתָא הַהוּא מֵרַבָּנַן דְּיָדַע דִּזְרַדְתָּא שִׁיתִּין שֵׁידֵי הֲוָה, כָּתַב לָהּ קָמֵיעָא דְּשִׁיתִּין שֵׁידֵי. שָׁמַע דְּקָא אָמְרוּ: פַּנּוּ מָנַיְיכוּ מֵהָכָא.
The Gemara relates: A certain ruler of a city walked and stood by a sorb tree that was near a city. Sixty sheidei demons came upon him and he was in danger. One of the Sages who did not know that it was a sorb tree of sixty sheidei came and wrote him an amulet for one shida demon. That man heard that there was a celebration inside the tree, and the demons were singing: The scarf of the Master is like that of a Torah scholar,
RASHI
בר קשא שומר העיר:
ה"ג סודרא דמר דומה כי צורבא מרבנן:
בדקנוה למר לא ידע ליה למימר ברוך שאינו יודע לברך על הסודר ברוך עוטר ישראל:
קֶטֶב מְרִירִי, תְּרֵי קִטְבֵּי הָווּ, חַד מִקַּמֵּי טִיהֲרָא וְחַד מִבָּתַר טִיהֲרָא. דְּמִקַּמֵּי טִיהֲרָא – קֶטֶב מְרִירִי שְׁמוֹ, וּמִיחֲזִי בֵּי כַּדָּא דְּכַמְכָּא, וַהֲדַר בֵּיהּ בַּחֲשָׁא. דְּבָתַר טִיהֲרָא – ״קֶטֶב יָשׁוּד צָהֳרַיִם״ שְּׁמוֹ, וּמִיחֲזִי בֵּי קַרְנָא דְּעִיזָּא, וַהֲדַר בֵּיהּ כְּנַפְיָא.
The Gemara discusses the ketev meriri , a demon mentioned in the Torah (Deuteronomy 32:24). There are two types of ketev demons, one that comes before noon in the morning and the other one comes in the afternoon. The one that comes before noon is called ketev meriri , and it appears in a jug of kutaḥ , a Babylonian spice, and continuously revolves around inside it. The ketev in the afternoon is called ketev yashud tzaharayim (Psalms 91:6), and it appears inside the horn of a goat and revolves around inside it like a sifter.
RASHI
בחשא כף הקדירה:
והדר בכדא דכמכא מתגלגל בתוך כד של כותח:
אַבַּיֵי הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל, וְאָזֵיל רַב פַּפָּא מִימִינֵיהּ וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִשְּׂמָאלֵיהּ. חַזְיֵיהּ לְהַהוּא קֶטֶב מְרִירִי דְּקָא אָתֵי לְאַפֵּיהּ דִּשְׂמָאלֵיהּ, אֲהַדְרָא לְרַב פַּפָּא לִשְׂמָאלֵיהּ, וּלְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לִימִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא: אֲנָא מַאי שְׁנָא דְּלֹא חָשַׁשׁ לִי? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ שַׁעְתָּא קָיְימַת לָךְ.
The Gemara relates: Abaye was coming and walking along the street. And Rav Pappa was walking on his right and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, was on his left. Abaye saw a certain ketev meriri coming on his left side and he switched Rav Pappa to his left and Rav Huna, son of Rav Yehoshua, to his right. Rav Pappa said to Abaye: And I, what is different that you were not concerned about any possible harm to me? Abaye said to him: The time is in your favor.
TOSAFOT
ואזיל רב פפא מימיניה מצדד איצדודי הוה דאמר בפרק הממונה (יומא דף לז.) המהלך לימין רבו הרי זה בור:
מֵחַד בְּתַמּוּז עַד שִׁיתְסַר בֵּיהּ – וַדַּאי שְׁכִיחִי; מִכָּאן וְאֵילָךְ – סָפֵק שְׁכִיחִי סָפֵק לָא שְׁכִיחִי. וּמִשְׁתַּכְּחִי בְּטוּלֵּי דְּחַצָבָא דְּלָא חָצֵב גַּרְמִידָא, וּבְטוּלֵּי דְּצַפְרָא וּפַנְיָא דְּלָא הָוֵי גַּרְמִידָא, וְעִיקָּר בְּטוּלֵּי דְּבֵית הַכִּסֵּא.
The Gemara comments: From the first of Tammuz to the sixteenth of that month, these demons are certainly found. From here onward it is uncertain whether they are found or whether they are not found. And they can be found in the shadow of a sea squill
RASHI
ומשתכח בטולא דחצבא חצב שתיחם יהושע בו לישראל את הארץ:
דלא חצב גרמידא שלא גדל אמה:
אָמַר רַב יוֹסֵף: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי יָהֵיב אַרְבּונָא לִנְהורָא: מַן דְּסָרֵיק רֵישֵׁיהּ יָבֵשׁ, וּמַן דְּשָׁתֵי טִיף טִיף, וּמַן דְּסַיֵּים מְסָנֵי אַדְּמַיְּיתְנֵיהּ כַּרְעָא.
Rav Yosef said: These three matters cause blindness to the light of one’s eyes:
RASHI
ארבונא עיורון:
אדמתנא כרעיה בעוד שרגליו לחים ממי הרחיצה:
תְּלַאי בְּבֵיתָא – קָשֵׁי לַעֲנִיּוּתָא, כִּדְאָמְרִי אֱינָשֵׁי: תְּלָא סִילְתָא – תְּלָא מְזוֹנֵיהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא רִיפְתָּא, אֲבָל בִּישְׂרָא וְכַוְורֵי – לֵית לָן בָּהּ, אוֹרְחֵיהּ הִיא. פַּארֵּי בְּבֵיתָא קָשֵׁי לַעֲנִיּוּתָא. נְשׁוֹרָא בְּבֵיתָא – קָשֵׁי לַעֲנִיּוּתָא. בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְלֵילֵי רְבִיעִית – שָׁרוּ מַזִּיקִין עִילָּוֵיהּ.
If a food is hanging in one’s house, it causes poverty. This is as people say in a popular proverb: He who hangs the basket hangs his sustenance, i.e., he loses it. And we said this only about hanging bread; however, if one hangs meat and fish, we have no problem with it. The reason is that it is the common practice to hang meat and fish. Bran [ parei ]
RASHI
תליא בביתא התולה פתו באויר בתוך סל אחד:
תלא לסילתיה לסלו ופת בתוכו:
נישוורא פירורין:
TOSAFOT
תליא בביתא קשי לעניותא מכאן קשה לרש"י דפירש בפרק קמא דחגיגה (דף ה.) היינו דאמרי אינשי זוזי לתליתא שכיחא לעללא לא שכיח ופי' לתליתא לקנות פת לצורך היום שתולין בסל ואין דרך לתלותו בסל דהא אמרינן הכא דקשי לעניותא ור"ת מפרש שם לתליתא כשדוחקין אותו לפרוע מוצא לווין אבל לקנות תבואה לאכול אינו מוצא לווין:
אִיסָרָא דִּמְזוֹנֵי נָקִיד שְׁמֵיהּ, אִיסָרָא דַּעֲנִיּוּתָא נָבָל שְׁמֵיהּ. צָעָא אַפּוּמָא דְּחַצְבָּא – קָשֵׁי לַעֲנִיּוּתָא. מַאן דְּשָׁתֵי מַיָּא בְּצָעֵי – קָשֵׁי לִבְרוֹקַתִּי; דְּאָכֵיל תַּחְלֵי וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ – מִפְחִיד תְּלָתִין יוֹמִין.
The administering angel appointed over food is called Nakid, i.e., he is clean [ naki ] and particular about cleanliness. The administering angel appointed over poverty is called Naval.
RASHI
איסרא דמזוני מלאך הממונה לזמן מזונות:
נקוד שמיה לשון נקידו כמו מנקד חצירו לפיכך אינו רוצה שיהו פרורים נשלכים לידרס ברגל:
איסרא דעניותא נבל שמיה ושמא נכנס לבית שהוא רואה שאינן נוהגים מנהג נקיות בפת:
לברוקתי כליון עינים:
מפחד ואינו יודע למה: