Back
Niddah
Daf 16bגמ׳ תָּנוּ רַבָּנַן, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ ״הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר – הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ, אוֹ תְּשַׁמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ בִּשְׁנֵי עֵדִים כָּל הַלַּיְלָה.
The mishna teaches that according to Beit Shammai it is permitted to engage in intercourse by the light of a lamp. In this regard, the Sages taught in a baraita : Even though the Sages said with regard to one who engages in intercourse by the light of a lamp,
RASHI
מתני' שני עדים חדשים על כל תשמיש אחד לפניו ואחד לאחריו ולמחר תעיין בהם:
או תשמש לאור הנר ותבדוק לאחר תשמיש עד שקנחה בו:
דיה בשני עדים כל הלילה אחד לפני תשמיש ראשון ואחד לאחר תשמיש אחרון. ואע"ג דמשמשת ולא ידעה אי חזאי ביני וביני בין לבית שמאי בין לבית הלל לא איכפת לן דלא הוצרכו לבדוק אלא לחומר טהרות:
תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִיפַּת דָּם כְּחַרְדָּל בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, וּתְחַפֶּנָּה שִׁכְבַת זֶרַע בְּבִיאָה שְׁנִיָּה!
It is taught in a baraita that Beit Shammai said to Beit Hillel: According to your statement that a woman may engage in intercourse several times in one night without an examination between each act of intercourse, let us be concerned lest she will see, i.e., emit, a drop of blood the size of a mustard seed during the first act of intercourse, and will thereby become impure, and semen from the second act of intercourse will cover it. Since the examination after the last act of intercourse will not reveal the drop of blood, the woman will erroneously think she is pure.
RASHI
גמ' מגונה טעמא מפרש לקמן:
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: אַף לְדִבְרֵיכֶם – לֵיחוּשׁ עַד שֶׁהָרוֹק בְּתוֹךְ הַפֶּה שֶׁמָּא נִימּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ!
Beit Hillel said to them in response: Even according to your statement, let us be concerned that while the saliva was still in the mouth, i.e., while the blood was in her vagina, perhaps it was squashed and disappeared. Even if she examines herself after each act of intercourse, as mandated by Beit Shammai, it is possible that the semen of that act covered the blood, and it will not be revealed by the examination.
RASHI
שמא תראה בביאה ראשונה ויעמידוהו כותלי בית הרחם וכיון דלא מצריכיתו בדיקה בין תשמיש לתשמיש כי הדר משמש תחפנה שכבת זרע בביאה שניה וכי בדקה לאחר תשמיש אחרון לא מינכר למחר ונהי נמי דלדידן משמשא לאחר קינוח ואע"ג דלא ידעינן עד למחר מיהו בעינן מוכיחה קיים דאי לאו הכי מה הועילו חכמים בתקנתם:
אָמְרוּ לָהֶם: לְפִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה נִימּוֹק פַּעַם אַחַת לְנִימּוֹק שְׁתֵּי פְעָמִים.
Beit Shammai said to Beit Hillel: One cannot compare the two situations, as a squashed drop of blood after the woman has engaged in intercourse once is not similar to a squashed drop of blood after the woman has engaged in intercourse twice, and therefore our concern is more reasonable.
RASHI
עד שהרוק בתוך הפה כו' רוק דם. פה אותו מקום. כלומר אפילו כשהיתה בודקת לאחר תשמיש שמא ראתה טפה כחרדל וחפתה שכבת זרע באותה ביאה עצמה:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ עָלֵינוּ! אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁאַאֲרִיךְ עֲלֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיַּאֲרִיכוּ יְמֵיכֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
It is taught in a baraita that Rabbi Yehoshua said: I see as correct the statement of Beit Shammai in this case. His students said to him: Our teacher, how you have weighed [ he’erakhta ] us down
אָמַר רַבִּי זֵירָא: מִדִּבְרֵי כוּלָּם נִלְמַד – בַּעַל נֶפֶשׁ לֹא יִבְעוֹל וְיִשְׁנֶה.
§ Rabbi Zeira says: From the statements of all of them, i.e., both Beit Shammai, who permit engaging in intercourse a second time only after an examination, and Beit Hillel, who rule that the second examination must be performed only after the final act of intercourse of the night, we can learn that their dispute relates only to that which is permitted after the fact. But a pious person [ ba’al nefesh ]
RASHI
הארכת החמרת:
TOSAFOT
לא יבעול וישנה פירוש אם לא יבדוק דשמא מחמת חימוד תשמיש ראשון ראתה ודוקא בעל נפש דר' זירא ידע נמי דלבעלה לא בעיא בדיקה ורבא אמר אפי' בעל נפש לא דלמא לבו נוקפו ופורש וא"ת ומאי מייתי תניא נמי הכי דלמא ברייתא לא מיירי בבעל נפש אלא בסתם בני אדם או בביאה ראשונה וי"ל דאבל לבעלה מותרת משמע היתר גמור לכל העולם ואפי' בביאה שניה:
רָבָא אָמַר: בּוֹעֵל וְשׁוֹנֶה, כִּי תַּנְיָא הַהִיא – לְטָהֳרוֹת.
Rava says: Even a pious person may engage in intercourse and repeat the act without an examination in between, as when that baraita is taught, it is referring to a woman who handles pure items. But with regard to intercourse with her husband, there is no cause for concern.
RASHI
בעל נפש חסיד:
לא יבעול וישנה בלא בדיקה בינתים דאפילו ב"ה מצרכי בדיקה לסוף תשמיש אלמא חיישינן לשמא ראתה דם מחמת תשמיש אלמא מי שהוא ירא ופורש מספק איסור לא יבעול וישנה:
תַּנְיָא נַמִי הָכִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – לְטָהֳרוֹת, אֲבָל לְבַעְלָהּ – מוּתֶּרֶת. וּבַמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁהִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה, אֲבָל הִנִּיחָהּ בְּחֶזְקַת טְמֵאָה – לְעוֹלָם הִיא בְּחֶזְקָתָהּ עַד שֶׁתֹּאמַר לוֹ ״טְהוֹרָה אֲנִי״.
This opinion is also taught in a baraita : In what case is this statement said, i.e., that a woman must examine herself before and after every act of intercourse according to Beit Shammai, or before the first act and after the last act, according to Beit Hillel? It was said with regard to a woman who handles pure items; but a woman is permitted to her husband even without any examination, and he is not required to ask her if she is pure. But in what case is this lenient statement said? When her husband traveled and left her with the presumptive status of ritual purity. But if he left her with the presumptive status of ritual impurity, she remains forever in her presumptive status of impurity until she says to him: I am pure.
אָמַר רַבִּי אַבָּא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַשִׁי, אָמַר רַב: בָּדְקָה בְּעֵד, וְאָבַד – אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּבְדּוֹק. מַתְקִיף לָהּ רַבִּי אִילָא: אִילּוּ אִיתָא – מִי לֹא מְשַׁמְּשָׁה וְאַף עַל גַּב דְּלָא יָדְעָה? הָשְׁתָּא נַמִי – תְּשַׁמֵּשׁ!
§ Rabbi Abba says that Rabbi Ḥiyya bar Ashi says that Rav says: If a woman examined herself at night with a cloth, and the cloth was then immediately lost,
RASHI
בד"א דבעיא בדיקה:
TOSAFOT
בדקה ואבד העד לפירוש רשב"ם ה"פ בדקה לפני תשמיש ואבד העד לפני תשמיש אסורה לשמש עד שתבדוק פעם שניה אבל לאחר תשמיש אפילו לא אבד העד צריכה לעולם בדיקה לפני תשמיש ור"א פריך ממתני' שפיר אע"ג דמתני' לא איירי בעד שלפני תשמיש אלא בשל אחר תשמיש א"נ מיירי הכא בעד שאחר תשמיש אם אבד אסורה לשמש עד שתבדוק אפי' אם רוצה לשמש מיד אחר תשמיש ראשון אבל אם לא אבד מותרת כי למה תבדוק ב' פעמים מיד זה אחר זה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: זוֹ – מוֹכִיחָהּ קַיָּים, וְזוֹ – אֵין מוֹכִיחָהּ קַיָּים.
Rava said to him: There is a difference between the two cases, as when the cloth is intact, this woman’s proof exists, and if she discovers on the following day that she was impure they will be obligated to bring sin offerings for engaging in intercourse in a state of ritual impurity. But with regard to that woman who lost her cloth, her proof does not exist, and therefore they will never know if they require atonement.
RASHI
בדקה בעד בלילה לפני תשמיש:
ואע"ג דלא ידעה דהא לב"ה עד למחר לא בדקה ואפי' לב"ש נמי אם יש לה ב' עדים לכל תשמיש משמשת בלא נר אף ע"ג דלא ידעה אי איכא דם בעדים של תשמיש ראשון:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּיּוֹם. אָמַר רַב הַמְנוּנָא מַאי קְרָא? שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֹאבַד יוֹם אִוָּלֶד בּוֹ וְהַלַּיְלָה אָמַר הֹרָה גָבֶר״ – לַיְלָה נִיתָּן לְהֵרָיוֹן, וְיוֹם לֹא נִיתָּן לְהֵרָיוֹן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא: ״בּוֹזֵה דְרָכָיו יָמוּת״.
§ Rabbi Yoḥanan says: It is prohibited for a person to engage in intercourse by day.
RASHI
זו מוכיחה קיים הרי העד לפנינו ולמחר תראה בו ומהני לה לטהרות דכי אצרכוה רבנן לשמש בעדים משום טהרות הוא וגם אם ימצא דם באותו שלפני תשמיש תביא חטאת כפרתה:
וזו שאבד עדה אין מוכיחה קיים ואי אמרת תשמש מה תקנת חכמים יש כאן דהרי היא כמו שלא בדקה:
וְרֵישׁ לָקִישׁ, הַאי קְרָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבָּעִי לֵיהּ לְכִדְדָרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא. דְּדָרֵישׁ רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא: אוֹתוֹ מַלְאָךְ הַמְמוּנֶּה עַל הַהֵרָיוֹן, ״לַיְלָה״ שְׁמוֹ, וְנוֹטֵל טִפָּה וּמַעֲמִידָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, טִפָּה זוֹ מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? גִּבּוֹר אוֹ חָלָשׁ, חָכָם אוֹ טִיפֵּשׁ, עָשִׁיר אוֹ עָנִי?
The Gemara asks: And how does Reish Lakish interpret this verse cited by Rabbi Yoḥanan? The Gemara answers that he requires that verse for that which Rabbi Ḥanina bar Pappa taught. As Rabbi Ḥanina bar Pappa interpreted that verse in the following manner: That angel that is appointed over conception is called: Night. And that angel takes the drop of semen from which a person will be formed and presents it before the Holy One, Blessed be He, and says before Him: Master of the Universe, what will be of this drop? Will the person fashioned from it be mighty or weak? Will he be clever or stupid? Will he be wealthy or poor?
RASHI
בוזה דרכיו תשמיש כמו (משלי ל׳:י״ט) דרך גבר בעלמה. והמשמש ביום בא לידי בזיון שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו:
TOSAFOT
מלאך הממונה על ההריון אבל על הלידה אין שום מלאך ממונה כדאמר בריש תענית (דף ב.) ג' מפתחות בידו של הקב"ה של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים והנהו שלש מפתחות נמי פעמים מוסרין לשליח לפי שעה שהרי אליהו היה בידו מפתח של גשמים והחייה המת וכן אלישע וכמה צדיקים ואף ברי (אותת) (איוב לז) שהוא שר מטר אין עושה אלא ברשות הקב"ה:
וְאִילּוּ ״רָשָׁע אוֹ צַדִּיק״ – לָא קָאָמַר, כִּדְרַבִּי חֲנִינָא. דַּאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם – חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״ וגו׳.
The Gemara notes: But this angel does not say: Will he be wicked or righteous? This is in accordance with a statement of Rabbi Ḥanina, as Rabbi Ḥanina said: Everything is in the hand of Heaven, except for fear of Heaven.
TOSAFOT
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ובאלו נערות (כתובות ל.) דאמר הכל בידי שמים חוץ מצינים ופחים הכא איירי בתולדות האדם ובמדותיו והתם מיירי במאורעות כגון חלאים ופורעניות דהכל נגזר עליו ואינו יכול ליזהר כדאמר בחולין (דף ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה חוץ מצינים ופחים שיכול לשמור עצמו וא"ת והא חזקיה חזא דהוו ליה בני דלא מעלו (ברכות י.) אלמא דנגזר קודם לידה שלא יהיו יראי שמים וי"ל דהראהו מה שעתיד להיות ועוד דהרבה דברים תלוי במזל כדאמר בשילהי שבת (דף קנו.) מאן דאיתיליד בצדק יהא צדקן במצות דאיתיליד בשבת מתקרי קדישא וכן הא דאמרי כלדאי לאמיה דרב נחמן בר יצחק בריך גנבא ליהוי (שם:) ועוד דאין זה בידי שמים כי אין הקב"ה רוצה לשנות הילוך המזלות:
וְרַבִּי יוֹחָנָן – אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״גָּבֶר הוֹרָה״, מַאי ״הוֹרָה גָבֶר״? לַיְלָה נִיתָּן לְהֵרָיוֹן, וְיוֹם לֹא נִיתָּן לְהֵרָיוֹן.
The Gemara explains: And Rabbi Yoḥanan derives two halakhot from the verse “and the night on which it was said: Conceived is a man-child,” as he holds as follows: If so, i.e., if it is referring only to the statement of the angel, let the verse write: And the night that said: A man-child is conceived. What is the meaning of: “Conceived is a man-child”? It is derived from the juxtaposition of the word “night” and the word “conceived” that nighttime is meant for conception but daytime is not meant for conception.
RASHI
הכל בידי שמים כל מדותיו וקורותיו של אדם באין לו בגזרת מלך חוץ מזו:
כי אם ליראה דבר זה לבדו הוא שואל ממך לפי שהכל בידו וזה בידך:
וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי קְרָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִבָּעִי לֵיהּ לִכְדִכְתִיב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״שְׁלֹשָׁה שָׂנֵאתִי, וְאַרְבָּעָה לֹא אָהַבְתִּי: שַׂר הַנִּרְגָּל בְּבֵית הַמִּשְׁתָּאוֹת, וְאָמְרִי לָהּ: שַׂר הַנִּרְגָּן וְאָמְרִי לָהּ: שַׂר הַנִּרְגָּז,
The Gemara asks: And Rabbi Yoḥanan, how does he interpret that verse cited by Reish Lakish? The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan requires that verse: “But he who despises his ways shall die,” to teach that which is written in the book of ben Sira:
RASHI
מאי הורה גבר מדסמך הריון ללילה ש"מ למדרש הכי לילה ניתן להריון ולא יום מדאסמכיה קרא שמעינן לדר' יוחנן ומגופה דקרא שמעינן להא דר' חנינא בר פפא:
TOSAFOT
שר הנרגל פירש בערוך שמתרעמים עליו בבית המשתאות:
וְהַמּוֹשִׁיב שֶׁבֶת בִּמְרוֹמֵי קֶרֶת, וְהָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין מַיִם, וְהַנִּכְנָס לְבֵית חֲבֵירוֹ פִּתְאוֹם״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וַאֲפִילּוּ לְבֵיתוֹ.
That is the first that he hated. And the others are one who dwells at the highest point of the city, where everyone sees him; and one who holds his penis and urinates. And the fourth, whom he has not loved, is one who enters the house of another suddenly, without warning. Rabbi Yoḥanan says: And this includes even one who comes into his own house without prior warning, as the members of his household might be engaged in private activities.
RASHI
מיבעי ליה כו' והיינו בוזה דרכיו שמגנה עצמו שמלעיזין עליו בני המדינה במנהגו:
שר תלמיד חכם:
הנרגל רגיל:
נרגן מרבה דברים:
ואמרי לה נרגז בזעם דנראה כנבל ומשתכר:
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אַרְבָּעָה דְבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן וַאֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאוֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר – לְבֵית חֲבֵירוֹ. וְהָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין מַיִם,
The Gemara cites a similar saying. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Four matters the Holy One, Blessed be He, hates, and I do not love them,
RASHI
והמושיב שבת לתלמידים במרומי קרת אחת שנראה מגסי הרוח ועוד שמפסיקין אותן עוברי דרכים:
ואפילו לביתו דלמא עבדי מידי דצניעותא: