Back
Nedarim
Daf 87aהֵפֵר לַתְּאֵנִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר אַף לָעֲנָבִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ״ מַה ״יְקִימֶנּוּ״ – מִמֶּנּוּ, אַף ״יְפֵרֶנּוּ״ – מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי כְּתִיב ״יָפֵר מִמֶּנּוּ״? וְרַבִּי עֲקִיבָא: מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה, מַה הֲקָמָה מִמֶּנּוּ – אַף הֲפָרָה מִמֶּנּוּ.
But if he nullified it with regard to figs, it is not nullified until he will also nullify the vow for grapes. This is the statement of Rabbi Yishmael. Rabbi Akiva says that the verse states: “Her husband may uphold it, or her husband may nullify it.” Just as the words “may uphold it” [ yekimennu ] should be understood as if they read: He may uphold part of it [ yakim mimmennu ], implying that if he upheld part of the vow he has upheld all of it, so too, the words “he may nullify it” [ yeferennu ] should be understood as if they read: He may nullify part of it [ yafer mimmennu ]. And Rabbi Yishmael retorts: Is it written: He may nullify part of it, with a mem , as it is written with respect to a husband who upholds the vow? And Rabbi Akiva replies: The verse juxtaposes nullification to upholding; just as upholding means part of it, so too, nullification means part of it.
RASHI
הפר לתאנים אינו מופר קסבר הפרה במקנת לאו שמה הפרה עד שיפר אף לענבים:
קונם תאנה זו שאיני טועמת וענבה זו שאיני טועמת הרי אלו שני נדרים הואיל וחילקה טעימה בינתים שאם קיים לענבים לא קיים לתאנים וחייב עליהן שני לאוין:
גמ' אף יפרנו ממנו ואם הפר למקצתו הפר כולו:
ולר"ע רבי ישמעאל קמהדר גבי יפרנו מי כתיב יפר ממנו גבי הקמה איכא למדרש הכי דהא כתיב יקימנו לשון יקים ממנו (דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר): זו דברי ר' ישמעאל ור"ע: דתרווייהו מודו בהקמה אבל חכמים אומרים מקיש הקמה להפרה מה הפרה במקצת מה שהפר לא הופר דהא לא כתיב יפר ממנו אף הקמה מה שקיים לא קיים אע"ג דאיכא למידרש יקים ממנו [דלא שויוה רבנן למימר דהקמה עיקר]:
TOSAFOT
מני מתניתין רבי ישמעאל היא דתניא וכו' קיים [לתאנים] כולו קיים דהכי משמע יקימנו יקים ממנו מדלא כתיב יקיים וכתיב יקימנו דרשינן מלפניו ולאחריו:
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה – מַה שֶּׁהֵפֵר הֵפֵר, אַף הֲקָמָה – מַה שֶּׁקִּיֵּים קִיֵּים.
Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: This opinion, that a vow is treated as a single unit, so that the entire vow is upheld even if the husband upheld only a part of it, is the statement of Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva. But the Rabbis say: The verse juxtaposes upholding to nullification;
״אָמְרָה קוֹנָם תְּאֵנָה״. אֲמַר רָבָא: מַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּאָמַר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
The mishna teaches that if a woman said: Tasting a fig and tasting a grape are konam for me, these are viewed as two separate vows. Rava said: The mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as Rabbi Shimon said that that one is not liable to bring multiple offerings for taking false oaths to multiple people in the same utterance, for example, if he says: I take an oath that I do not have your item, nor yours, nor yours, unless he states an expression of an oath
RASHI
אמר רבא מתני' דקא משוי חילוק בין קונם תאנים וענבים שאני טועמת להיכא דאמרה קונם תאנה שאני טועמת וענבה שאני טועמת לחייבה שני לאוין משום הלשון ר"ש היא דאמר (שבועות דף לו:) היכא דתבעוהו ה' בני אדם ואמר שבועה כאיני חייב לא לך ולא לך שאם נשבע לשקר אינו חייב בהא שבועה אלא קרבן אחד:
עד שיאמר שבועה של כל אחר ואחד דאמר שבועה לא לך שבועה לא לך דחייב על כל אחד ואחד קרבן:
TOSAFOT
אבל חכ''א מקיש הקמה [להפרה] דחכמים לא משמע להו למידרש יקימנו יקים ממנו הלכך הקמה והפרה שוים:
מתני׳ ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין״ – יָפֵר. ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפִירִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.
If a man’s wife or daughter took a vow and he failed to nullify the vow on the day he heard it, but afterward he said: I know that there are vows,
RASHI
מתני' יודע אני שיש נדרים שאדם יכול לנדור:
אבל איני יודע שיש מפירין ששום אדם בעולם יכול להפר נדר ואחר כן נודע לו שהפרה מועלת:
יפר לה לאחר זמן כשנודע שיכול להפר דכיון דלא היה יודע שיכול להפר מעיקרא לא קרינן ביה ביום שמעו אלא השתא באותו יום שנודע לו שיכול להפר לה:
יודיע אני שיש מפירין שהפרה מועלת לנדר אבל איני יודע אם נדר זה נדר גמור הוא ונמנע ולא הפר בו ביום:
ר"מ אומר לא יפר לאחר זמן לכשנודע לו שנדר הוא וצריך הפרה דהואיל והוא ידע בטיב הפרה ולא הפר פושע הוא מ"מ אי נדר הוא שפיר עביד דמפר אי לאו נדר הוא מאי איכפת ליה מאי דהפר ואיכא מקצת שמיעה ככל שמיעה:
וחכמים אומרים יפר הואיל ולא הוברר הדבר ואע"ג דאיכא מקצת שמיעה אינה ככל שמיעה חכמים דמתניתין היינו רבי יהודה:
TOSAFOT
רבי שמעון היא דאמר בפרק שבועת הפקדון (שבועות לו:) דלא הוי שבועה פרט להתחייב חמש חטאות עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד והכא נמי לא הוי שני נדרים אלא משום דאמר קונם לכל אחד ואחד:
גמ׳ וּרְמִינְהוּ: ״בְּלֹא רְאוֹת״ – פְּרָט לְסוּמָא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא.
The Gemara raises a contradiction from the following baraita : With regard to one who kills unintentionally, the verse states: “Without seeing” (Numbers 35:23), which serves to exclude a blind person
RASHI
גמ' ורמינהו בלא ראות פרט לסומא שהרג בשוגג שאינו גולה דאמר בלא ראות זה שהרגו לא ראהו דאילו ראהו לא היה הורגו מכלל דיש ספק בידו לראות ואינו רואה דאינו גולה (דאמר) [דסד"א] מקצת ידיעה לסומא באובנתא דליבא תליא דרוב סומין מבינים לקול הברה מהיכן היא יוצאה ואותה קצת ידיעה בכלל ידיעה היא דקרא לא מיירי אלא היכא דידע לחבריה דהוה התם אלא דלא מיכוין למיקטליה
TOSAFOT
יודע אני שיש נדרים אבל איני יודע שיש מפירין כלומר שיוכל בעל להפר ולאחר מיכן [נודע לו שיוכל להפר] יפר ולא אמרינן הרי שמע זה כמה ימים דהא לא הוי שמיעה כיון שלא היה יודע שיכול להפר:
יודע אני שיש מפירין אבל איני יודע שזה נדר גמור ר''מ אמר לא יפר דלא קרינא ביה ביום שמעו הואיל והיה יודע שיש הפרה וחכמים אומרים יפר הואיל וטעה בנדר לא הוי שמיעה: