Back
Nedarim
Daf 81bשֶׁלֹּא מָצִינוּ שׁוּעָל שֶׁמֵּת בַּעֲפַר פִּיר.
And it cannot be argued that if the woman refrains from bathing or adorning herself, it will negatively impact on her relationship with her husband, as we do not find a fox dying in the earth of the lair
RASHI
דיאמר שמואל האי ערבוביתא דרישא עפרורית שמתכנס לאדם בראשו שאינו רוחץ:
מאי כלומר אכתי מיבעי לן אי מפר אי לא:
TOSAFOT
בעפר פיר נוטריקון עפר פיר כגון פירא דכוורי (כתובות דף עט.) והכי קאמר לא יפר שבכך לא תתגנה עליו:
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ – מֵפֵר, בֵּין בֵּינוֹ לְבֵינָהּ בֵּין בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים. שֶׁאֵין בָּהֶן עִינּוּי נֶפֶשׁ, בֵּינוֹ לְבֵינָהּ – מֵפֵר, בֵּינָהּ לְבֵין אֲחֵרִים – אֵינוֹ מֵפֵר. כֵּיצַד? אָמְרָה ״קוֹנָם פֵּירוֹת עָלַי״ – הֲרֵי זֶה יָפֵר. ״קוֹנָם שֶׁאֵינִי עוֹשָׂה לְפִי אַבָּא, לְפִי אָחִיךָ, לְפִי אָבִיךָ, לְפִי אָחִי, וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן תֶּבֶן לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ וּמַיִם לִפְנֵי בְּקָרְךָ״ – אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.
The Gemara comments that it is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Adda bar Ahava: Vows taken by a woman concerning matters that involve affliction
RASHI
שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר בעפר חפירתו דהואיל שהוא רגיל בה ומתגדל באותה עפר כך לא מצינו אדם שניזוק במקום שרגיל לדוש . בתוכו שאין השער מזיקו:
TOSAFOT
שלא אתן תבן לפני בהמתך ולפני בקרך אינו יכול להפר דלא הוי דברים שבינו לבינה דלא משעבדא ליה ותימה דבפרק אע''פ אבל כופה ליתן תבן לפני בקרו ותירץ ריצב''א דהתם מיירי שלא הכניסה לו שפחות והכא מיירי דהכניסה לו חמש שפחות דקאמר התם דיושבת בקתדר' דיקא נמי דקתני שלא אמזוג כוסך דלהכי כופה אותה אפילו אם הכניסה לו מאה שפחות ולא תנא שלא אניק דהא לא משתעבדא ליה כיון דהכניסה לו מאה שפחות:
״שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל שֶׁלֹּא אֶפְקוֹס וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי״ – יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
A wife said: I will not paint
RASHI
דברים שיש בהן עינוי נפש מפר בין בינו לבינה כו' כלומר כשהוא מפר לה הוו מופרים לעולם בין כל זמן שהיא תחתיו ובין בינה לבין אחרים אפי' לאחר שתתגרש ותנשא לאחר:
שאין בהן עינוי נפש בינה לבין אחרים אינו מפר כדמפרש בריש פירקין דלאחר שגרשה תלין עליה:
כיצד איזהו נדרי עינוי נפש שיהיו מופרין לעולם אמרה קונם וכו':
שאיני עושה לפי אבא אינו לא נדרי עינוי נפש ולא דברים שבינו לבינה לכך אינו מפר לה:
״שֶׁלֹּא אַצִּיעַ לְךָ מִטָּתְךָ, וְשֶׁלֹּא אֶמְזוֹג לְךָ אֶת הַכּוֹס, וְשֶׁלֹּא אֶרְחַץ לְךָ פָּנֶיךָ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ״ – אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר.
A wife said: I will not make your bed,
RASHI
שלא אכחול ושלא אפקוס דברים שבינו לבינה:
שלא אשמש מטתך כדמפרש לקמן:
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. דָּבָר אַחֵר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ – מִכָּאן לֶחָכָם שֶׁאֵין מַתִּיר נִדְרֵי עַצְמוֹ.
Rabban Gamliel says: He should nevertheless nullify such vows, as it is stated: “He shall not profane his word” (Numbers 30:3), which teaches that it is improper for one to take a vow and not fulfill it. The Gemara presents another interpretation of the verse: Alternatively, the verse states: “He shall not profane his word,” from here it may be derived that a halakhic authority cannot dissolve his own vows.
RASHI
שלא אציע מטתך כו' אין צריד להפר משום דרחמנא זכייה ליה בהני מלאכות:
TOSAFOT
רבן גמליאל אומר יפר שנאמר לא יחל דברו כלומר אף על גב דמשעבדא ליה צריך הפרה מדרבנן שלא תקל בנדרים ותעבור על לא יחל:
מַאן שָׁמְעִינַן דַּאֲמַר ״שֶׁלֹּא אֶכְחוֹל וְשֶׁלֹּא אֶפְקוֹס״ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ הָוְיָין – רַבִּי יוֹסֵי, וְקָתָנֵי דְּמֵפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ.
After having cited the entire baraita , the Gemara proceeds to analyze the relevant component: Of whom have we heard that he said that if a woman says: I will not paint my eyes, as that is konam for me, or: I will not rouge my cheeks, the vows fall into the category of matters that adversely affect the relationship between him and her? It is Rabbi Yosei, as the Rabbis, who disagree with him, maintain that they are vows of affliction, and the baraita teaches that the husband can nullify such vows as matters that adversely affect the relationship between him and her. Therefore, the baraita supports Rav Adda bar Ahava’s understanding of the opinion of Rabbi Yosei.
RASHI
רשב"ג אומר יפר משום שנאמר לא יחל דברו דאורייתא דלאו כל כמינה לאפקועי שעבודו דבעל מינה והיינו כרב אדא בר אהבה דאמר דברים שבינו לבינה יפר:
דבר אחר לא יחל דברו מכאן אזהרה לחכם שלא יתיר נדריו לעצמו:
אָמַר מָר: ״וְשֶׁלֹּא אֲשַׁמֵּשׁ מִטָּתִי״ – יָפֵר מִשּׁוּם דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמְרָה: ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ״ – לָמָּה לִי הֲפָרָה? הָא מְשׁוּעְבֶּדֶת לֵיהּ! אֶלָּא בְּאוֹמֶרֶת ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי״, וְכִדְרַב כָּהֲנָא.
The Master said in the baraita that if the woman said: I will not engage in sexual intercourse, as that is konam for me, her husband can nullify the vow as an example of matters that adversely affects the relationship between him and her. The Gemara raises a question: What are the circumstances of the case? If we say that she said: The benefit of my engaging in intercourse with you is forbidden to you, why do I need the husband’s nullification at all? She is obligated to engage in intercourse with him by the very nature of their marriage, and it is not within her power to release herself from this duty by means of a vow. Rather, the baraita must refer to a case where she said: The benefit of your engaging in intercourse with me is forbidden to me, and it is in accordance with the opinion of Rav Kahana.
TOSAFOT
למה לי הפרה הא משעבדת לבעל:
דַּאֲמַר רַב כָּהֲנָא: ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישִׁי עָלֶיךָ״ – כּוֹפָהּ וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ: ״הֲנָאַת תַּשְׁמִישְׁךָ עָלַי״ – יָפֵר, שֶׁאֵין מַאֲכִילִין אֶת הָאָדָם דָּבָר הֶאָסוּר לוֹ.
As Rav Kahana said that if a woman says: The benefit of my engaging in intercourse with you is forbidden to you,
מַאן תַּנָּא הָא דְּתַנְיָא: דְּבָרִים הַמּוּתָּרִים וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לִנְהוֹג בָּהֶם הֶיתֵּר כְּדֵי לְבַטְּלָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. דָּבָר אַחֵר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ – מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין מֵפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ. מַנִּי? רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא.
The Gemara asks: Who is the tanna who taught that which is taught in a baraita : With regard to matters that are permitted,
TOSAFOT
מאן תנא דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי לנהוג בהם היתר לבטלם רבן גמליאל דאמר לעיל צריך להפר מדרבנן ואף על גב דמשעבדא ליה ולא חייל נדרה אפ''ה צריך הפרה שלא תבא לעבור באיסור דלא יחל.
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, לְרַבָּנַן, עִינּוּי נֶפֶשׁ הוּא אוֹ דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּ״נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים״,
Rava raised a dilemma before Rav Naḥman: If a woman took a vow that sexual intercourse with her husband is forbidden to her, then, according to the Rabbis, is it a vow of affliction or does it fall within the category of matters that adversely affect the relationship between him and her? Rav Naḥman said to him: You learned the answer to this question in a mishna (90b): And if a woman said: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of my engaging in intercourse is forbidden to all Jews,
RASHI
דברים המותרים ואחרים שנהגו בו איסור אי אתה רשאי לנהוג כו' מני רשב"ג היא דאמר לעיל יפר לה הואיל ונהגה בו איסור והיא סבורה שתהא אסורה להציע לו מטתו ולמזוג כוס אינו רשאי לנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה:
משום שנאמר לא יחל דברו דאינו רשאי לבטל דבריה ולנהוג בהן היתר אא"כ מפר לה:
TOSAFOT
תשמיש לרבנן עינוי נפש הוי כמו כיחול ופירכוס או דברים שבינו לבינה הוי ונפקא מיניה לדינא דלעיל דדברים שבינו לבינה אינו מיפר אלא לעצמו:
נטולה אני מן היהודים שאוסרת על עצמה אפילו תשמיש בעלה יפר ותהא נטולה מתשמיש היהודים אחרים אחר שיגרשנה: