Back
Nedarim
Daf 75bכְּגוֹן דְּאַתְפִּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא. אִי אָמְרַתְּ חָלִין – הָוְיָא תְּפִיסוּתָא, אִי אָמְרַתְּ לָא חָלִין – לָא אִיכָּא מְשָׁשָׁא.
The Gemara answers: There is a difference in a case where another person associated his own vow with this vow.
RASHI
דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך:
ואי אמרת חיילי הוי תפיסותא וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר:
ואי אמרת לא חיילי כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה:
מַאי? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר – לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר? שְׁמַע מִינָּהּ: לָא חָלִין.
What, then, is Rabbi Eliezer’s opinion? Come and hear the mishna: Rabbi Eliezer said: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, shall he not nullify vows that have not reached the status of a prohibition? Learn from it that such vows do not take effect at all, as they are described as not having reached the status of a prohibition.
RASHI
[ש"מ] מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל:
מִי קָתָנֵי ״שֶׁאֵינָן בָּאִין״? ״שֶׁלֹּא בָּאוּ״ קָתָנֵי, עֲדַיִין לֹא בָּאוּ.
The Gemara rejects this conclusion: Does the mishna teach using the words: That do not reach the status of a prohibition? It teaches: That have not reached the status of a prohibition, which could mean that they have not yet reached the status of a prohibition, but they may take effect, momentarily, when she actually takes the vow.
RASHI
מי קתני שאין באין דמשמע אפילו לכשהיא נודרת:
שלא באו קתני משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא:
תָּא שְׁמַע: אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ מִשֶּׁנָּדַר – מֵיפֵר נִדְרֵי עַצְמוֹ עַד שֶׁלֹּא יִדּוֹר, מָקוֹם שֶׁמֵּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ מִשֶּׁתִּדּוֹר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ עַד שֶׁלֹּא תִּדּוֹר?
Come and hear a baraita from the Tosefta ( Nedarim 6:5): Rabbi Eliezer said to them: And just as in a situation where he cannot nullify his own vows
RASHI
שאין מפר נדרי עצמו משידור שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א"כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳) הוא אינו מיחל וכו':
מפר נדרי עצמו עד שלא ידור כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל נדרים כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו':
מַאי לָאו דְּאִשְׁתּוֹ דּוּמְיָא דִּילֵיהּ, מַה [הוּא] – דְּלָא חָיְילִין, אַף אִשְׁתּוֹ נַמִי – דְּלָא חָיְילִין? לָא, הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא.
The Gemara explains the proof: What, is it not referring to where his wife’s vows are similar to his own in that just as his vows, which were nullified in advance, do not take effect at all, so too the vows of his wife do not take effect at all when nullified in advance? The Gemara rejects this: No, this case of his nullifying his own vows prior to taking them is as it is, and that case of his nullifying her vows prior to her taking them is as it is; the similarity between the two cases is sufficient for an a fortiori inference, but they are not similar in all respects.
RASHI
הא כדאיתא והא בדאיתא נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת ובברייתא מפרש אמרו לו לר"א אם אמרו בנדרי עצמו לכך הן בטלין כשהן באין לאחר מכאן שכן בידו להקים תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו':
תָּא שְׁמַע: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמַה מִּקְוֶה שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן – אֵין מַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִים מִלִּיטָּמֵא, אָדָם שֶׁאֵין מַעֲלֶה אֶת הַטְּמֵאִין מִטּוּמְאָתָן אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁלֹּא יַצִּיל עַל הַטְּהוֹרִין מִלִּיטָּמֵא?
Come and hear a baraita : They said to Rabbi Eliezer: Your a fortiori inference is flawed, as can be seen from this example: And just as with regard to a ritual bath,
RASHI
ת"ש אמרו לו לר"א מקוה יוכיח ומה מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן שהטובל בו עולה מטומאתו:
אין מציל על הטהורים מליטמא שאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא אף בעל נמי אע"פ שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה. מדקאמרו ליה הכי על הטהורים שלא יטמא שמע מינה דלא חיילי דהכי שמיע להו מיניה דר"א דלא חיילי משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא על הטהורים מליטמא:
אדם שאין מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא הכי פירושו אדם שאין מעלה את הטמאים מטומאה שאם בלע טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי לא אמר דתיהוי ככלי גללין ותעלה מטומאתה:
אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא שאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי שלא תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא וכשם שאין מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור:
ע"א מ"ר ומה אדם שאין מעלין את הטמאין מטומאתן שאם בלע טבעת טמאה וטבל לאחד כן אינו מועיל לטבעת טבילתו דלטומאה בלועה לא מהני טבילה ואם הקיאה אחרי כן טמאה:
מציל על הטהורים שאם בלע טבעת טהורה ואח"כ נטמא מציל על הטבעת כיון דבלועה היא לא נטמאה:
מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן שאם טבלו בו טהורין אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו נגעו הטומאה לא יטמאו:
ע"א ומה מקוה שמעלה וכו' הכי פירושו שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל שמתיר לה אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר אדם שאינו מעלה הטמאין כו' כדפדישית בטבעת אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא א"כ ישאל לחכם אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים:
שְׁמַע מִינָּהּ: לָא חָיְילִין.
However, learn from this baraita that, according to Rabbi Eliezer, vows nullified by the husband from the outset do not take effect at all, as the Rabbis’ objection presumes that according to Rabbi Eliezer, the vows do not take effect at all. Their argument is based on the analogy between preemptive nullification and preemptive prevention of impurity. Preemptive prevention of impurity is understood to be saving an item from ever becoming impure and analogously, preemptive nullification is understood to be preventing a vow from ever taking effect.