Back
Nedarim
Daf 69bתָּא שְׁמַע מִפְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי. דִּתְנַן: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּין מִתְּחִלָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד – דְּבָרָיו קַיָּימִין.
The Gemara answers: Come and hear a resolution of this dilemma from the dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yosei, as we learned in a mishna ( Temura 25b): If one said about an animal: This is hereby a substitute for a burnt-offering,
RASHI
ת"ש דכי האי גוונא פלוגתא דר"מ ורבנן במסכת תמורה בפ' כיצד מערימין על הבכור:
הרי זה תמורת עולה תמורת שלמים כו' דבריו קיימין ויביא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים:
TOSAFOT
ת''ש מפלוגתא דר''מ ור' יוסי פי' מפלוגתא דר' יוסי פשטינן בעיין לכ''ע:
תמורת עולה ותמורת שלמים וכו' ואמר רבי יוסי אם לכך נתכוון מתחלה כיון שבשעת תמורת עולה היה בדעתו לומר תמורת שלמים לאפוקי אם נמלך כדתניא בסיפא דמילתא הואיל וא''א לקרות שני שמות בב''א דבריו קיימין עון דאמר בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים ואפילו ר''מ לא אמר אלא דלא אמר לא תחול זו אא''כ חלה זו דבזה מודה דלא חלה הראשונה וחלה שניה אבל הכא כו' אפי' ר''מ מודה דחל הפרה והקמה לאו כלום הוא:
וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר דְּלָא אֲמַר ״לָא תֵּיחוּל זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה זוֹ״, אֲבָל הָכָא, דַּאֲמַר ״לָא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״ – רַבִּי מֵאִיר נַמִי מוֹדֶה דַּהֲפָרָה חָלָה.
The Gemara adds: And even Rabbi Meir says that the first part of one’s statement is determinant only where he did not state: This will not take effect unless this also takes effect. Here, however, where he expressly said: The ratification of the vow will not take effect unless the nullification takes effect, even Rabbi Meir concedes that the nullification takes effect.
RASHI
ואפילו רבי מאיר לא אמר תפוס לשון ראשון אלא דלא אמר לא תיחול זו אלא אם כן חלה שניה ועל מה נחלקו באומר תמורת עולה ותמורת שלמים רבי מאיר סבר דלמא מיהדר הוא דהדר ביה מתמורת עולה ואמר תמורת שלמים והואיל וכן תפוס תחלת דבריו והרי היא עולה: ור' יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קמ"ל:
אבל הכא דקאמר לא תחול בו' ודאי הויא הפרה כי ההוא טעמא דתמורה:
בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים וּמוּפָר לֵיכִי בְּבַת אַחַת״, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבָּה: כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּזֶה אַחַר זֶה – אֲפִילּוּ בְּבַת אַחַת אֵינוֹ.
Rabba further asks: If he said: It is ratified and nullified for you simultaneously,
RASHI
קיים ומופר ליכי ולא אמר ליכי בין קיים למופר מי אמרינן כיון דלא אמר קיים ליכי ומופר לכי הויא כמ"ד לא תיחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה דכיון דלא אמר קיים ליכי גלי אדעתיה דבהפרה ניחא ליה או דלמא לא שנא וכמ"ד קיים ליכי ומופר ליכי דמי ולא תהוי הפרה:
ת"ש דאמר רבה [בקדושין] ואמעשר בהמה קאי:
כל שאינו בזה אחר זה כגון שאם קרא לעשירי עשירי וחזר וקרא לי"א עשירי אינו קדוש וקאמר אף בבת אחת שאם קרא לשניהן עשירי סתם אין האחד עשר קדוש ה"נ כיון דאינו בזה אחר זה שאם אמר לה עכשיו קיים ליכי ולאחר שעה אמר מופר ליכי אין בהפרתו כלום בבת אחת נמי כי אמר קיים ומופר ליכי אין באותה הפרה כלום אע"ג דבבת אחת קאמר קיים ומופר ליכי:
TOSAFOT
קיים ומופר ליכי מהו מי אמרינן דודאי כיון דבדיבור אחד קאמר שלא אמר קיים ליכי מופר ליכי חיילי תרוייהו או לא:
כל שאינו בזה אחר זה אם אמר קיים ליכי מופר ליכי דאין הפרה חלה אחר הקמה בב״א אינו לא לזה ולא לזה והוי כאילו שתק ובפרק שני דקידושין (דף נ:) גבי ב' אחיות אמרה רבה ללמילתיה וא״ת אמאי לא אמר הכי גבי תמורת עולה ותמורת שלמים אמר רבי מאיר תמכר ויבא בדמי חציה עולה ובדמי חציה שלמים (ה״ג וצ״ע דבברייתא תניא בפ' כיצד מערימין (תמורה דף כו) דלרבי מאיר - כולה קרבה עולה) וי״ל דמ״מ ניחא לאביי דאמר כל לחצות מודה ר״מ דכיון דאי אמר לחצות תלו שניהם בבת אחת:
בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לֵיכִי הַיּוֹם״ מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לָהּ ״מוּפָר לֵיכִי לְמָחָר״, אוֹ דִּלְמָא הָא לָא אֲמַר לָהּ?
Rabba raises another dilemma: If one says to his wife or daughter: Your vow is ratified for you today,
RASHI
היום מהו מי אמרינן כיון דאמר היום כמאן דאמר היום יהא מקויים אבל למחר יהא מופר לה והוי מופר:
או דלמא הא לא אמר לה בפירוש מופר ליכי למחר:
TOSAFOT
בעי רבה קיים ליכי היום מי אמר נו' דהכי משמע מקיים ליבי היום אבל למחר יהא מופר או דלמא לא אמרינן דדעתו לבטל כיון שאינו מפר בפירוש - אבל ודאי אי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת הפרתו אלא [אמר] מופר ליכי למחר ולא אמר קיים ליכי היום מי אמרינן כיון דאמר לה מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה וקיימה לנדרה או דלמא הא לא אמר לה קיים ליכי היום הלכך כי אמר מופר ליכי למחר מהיום קאמר לה דדעתו להפר מהיום אבל ודאי אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר לא אמרינן מהיום קאמר ואע''ג דמתחלה לא מבעיא ליה אלא משום דלא אמר מופר ליכי אבל אמר קיים ליכי היום ומופר ליכי למחר מועלת ההפרה והשתא פשיטא ליה דלא מועיל הפרה ודוחק דבעיא שניה את''ל הא לא קאמר לה משמע שגם בעיא דרבה לפי סברא וי''ל דודאי מעיקרא קים ליה שפיר דאי אמר קיים ליכי היום מופר ליכי למחר לא מהני וה''פ בעי רבה קיים ליכי היום מהו כיון דאמר היום משמע אבל למחר יהא מופר וכמאן דאמר [מופר] ליכי למחר דדעתיה שתמול מהיום: