menu
small logo

Back

Nedarim

Daf 68b

אֲבָל אִם שָׁמַע וְקִיֵּים, אוֹ שֶׁשָּׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו – אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.

But if it is a case where the husband of a betrothed young woman heard and ratified the vow, or where he heard, and was silent, and died on the following day, in which case his silence is considered ratification of the vow, then the father cannot nullify the vow.

RASHI

אימתי אמרו כו' בנערה קא נקט לה מתניתין:

מת הבעל כשהוא ארוס:

נתרוקנה רשות לאב כאדם שמריק יין מכלי אל כלי כלומר שיצא כל הרשות מן הבעל ובא לרשות האב:

בזמן שלא שמע בעל את נדרה קודם שימות דביום שמעו בעינן וליכא:

או ששמע והפר חלקו בו ביום ששמע ואפילו שמע ושתק שלא הפר ולא קיים ולא הספיק להראות דעתו עד שמת בו ביום דהואיל ואכתי איכא שהות ביום דאי הוה בעל מצי מיפר איכא למימר דמיתה גרמה לו דדלמא אי הוה קיים אכתי הוה מיפר לה מיקמי דליעבר יומא ומת בו ביום קאי אשמע ושתק:

זו היא ששנינו על כל הני קאי: מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והאב עצמו מיפר כולו בזמן שלא היפר הבעל וכן בזמן שהיפר הבעל חוזר האב ומיפר את חלקו כדתנ' עלה במתניתין בזה יפה כח האב מכח הבעל שהאב מיפר בלא שותפות אבל הבעל אינו מיפר אלא בחיי האב:

שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפַר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק בַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הָאָב – זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הָאָב – לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפַר לָהּ וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת הַבַּעַל – זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.

If her father heard or was made aware of the vow and nullified it for her but the husband did not manage to hear of the vow before the father died, this is what we learned in the same mishna (70a): If the father dies, the authority over her vows does not revert to the husband, i.e., a young woman’s betrothed cannot nullify her vows alone, without the father. If her husband heard the vow and nullified it for her, and the father did not manage to hear of the vow before the husband died, this is what we learned in the mishna: If the husband dies, the authority reverts to the father.

RASHI

אבל אם שמע הבעל וקיים אע"פ שמת בו ביום או שמע ושתק כל אותו היום ומת הבעל ביום שלאחריו אין האב יכול להפר הואיל ועבר יום שמעו:

TOSAFOT

ה''ג שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב אינו יכול להפר ע''י הבעל דלא נתרוקנה לרשות הבעל ולא סגי בהפרת אב והבעל אינו מיפר דבעינן אב קיים בשעת הפרת הבעל הלכך הפרה דאחר מיתת האב לא כלום היא ובהפרה שהפר האב לפני מותו לא סגי כיון דהבעל לא הפר:

ה''ג שמע בעלה והפר לה ולא הספיק [האב] לשמוע עד שמת הבעל זהו ששנינו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והיינו כמו רישא אלא ענין אחר הוא דהכא מת הבעל קודם ששמע [האב] שנדרה וניחא ליה למיתני בכל הענינים:

שָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפַר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הָאָב לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת – אֵין הַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר אֶלָּא בְּשׁוּתָּפוּת.

If her husband heard and nullified the vow for her, and the father did not manage to hear of the vow before he died, the husband cannot nullify it, although she no longer has a father, as the husband can nullify vows only in partnership with the father.

TOSAFOT

שמע בעלה והפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת האב אין הבעל יכול להפר שאין הבעל מיפר אלא בשותפות ודאי מרישא שמעינן לה אלא משום דבעי למיתני איפכא גבי האב תניא נמי הכי גבי בעל שמע אביה והפר לה ולא הספיק בעלה לשמוע עד שמת חוזר אב ומיפר חלקו של בעל וזה לא שמעינן מרישא דהבא הפר אב בחיי בעל ולא הועילה כלום אותה הפרה שוב לא תועיל הפרתו דלא מצינו ב' הפרות באדם אחד לכך אשמעינן דחוזר אב ומיפר: