Back
Nedarim
Daf 65bמְתִיב רַבִּי אַבָּא: ״קוֹנָם שֶׁאֵינִי נוֹשֵׂא לִפְלוֹנִית כְּעוּרָה״ וַהֲרֵי הִיא נָאָה: ״שְׁחוֹרָה״ וַהֲרֵי הִיא לְבָנָה: ״קְצָרָה״ וַהֲרֵי הִיא אֲרוּכָּה – מוּתָּר בָּהּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁכְּעוּרָה וְנַעֲשֵׂת נָאָה, שְׁחוֹרָה וְנַעֲשֵׂת לְבָנָה, קְצָרָה וְנַעֲשֵׂת אֲרוּכָּה – אֶלָּא שֶׁהַנֶּדֶר טָעוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר – תָּנָא תּוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר, וְתָנָא נֶדֶר טָעוּת. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כְּבָר מֵת וּכְבָר עָשָׂה תְּשׁוּבָה, לָמָּה לִי לְמִתְנֵי תְּרֵי זִימְנֵי נֶדֶר טָעוּת? קַשְׁיָא.
Rabbi Abba raised an objection from a later mishna (66a): If a one said: I will not marry ugly so-and-so
RASHI
מתיב רבי אבא וכו' והרי היא נאה:
אלא שהנדר בטעות מעיקרא ולא הוי נדר:
בשלמא לרב הונא תנא רישא תולה נדר בדבר וסיפא תנא תולה נדר בטעות דאינו נדר:
אלא לרבי יוחנן כו':
TOSAFOT
בשלמא לרב הונא כו' תרי מילי דלא דמו אהדדי לכך תנא לתרווייהו:
אלא לר' יוחנן דאמר כבר מת והוי נדר טעות למה לי למתני כלומר היינו הך דלקמן וטובא קשה דהא הכא פליגי רבנן ובהך דלקמן לא פליגי ואם כן צריכי טובא ואומר הר''ם דה''פ למה לי למתני תרתי ליתני הך בבא גבי הך דלקמן דמיירי בנדר טעות והכי נמי בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד -) דקאמר אלא למ''ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן ופירוש אמאי לא תנא האי מילתא דאבא שאול גבי ר''ג ורבי יהושע וכן התם דקאמר מאי קמ''ל יש ממזר מחייבי כריתות תנינא חדא זמנא כלומר וניתני התם מילתא דר''ע וטעמא דלא פליגי רבנן בהך דכעורה ונמצאת שהיא נאה דלא שייך למיגזר אטו היכא שאינה נאה בשעת הנדר ושוב נעשית נאה אבל הכא איכא למיגזר אטו מת או עשה תשובה דהוי נולד:
מתני׳ וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר: פּוֹתְחִין לוֹ מִן הַכָּתוּב שֶׁבַּתּוֹרָה, וְאוֹמְרִין לוֹ: אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עוֹבֵר עַל ״לֹא תִקֹּם״ וְעַל ״לֹא תִטֹּר״ וְעַל ״לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ״ ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״ שֶׁהוּא עָנִי וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לְפַרְנְסוֹ. אָמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן – לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר, הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
And Rabbi Meir further said: The halakhic authorities may broach dissolution with him from that which is written in the Torah,
RASHI
מתני' על לא תקום ולא תטור שאם בקשת ממנו כלי ולא השאילך והדרתו הנאתך או שעשה לך דבר . שלא כהוגן ומתוך שנאה. הדרתו והתורה אמרה לא תשנא את אחיך בלבבך התורה הזקיקתו לפרנסו ולאוהבו ולהחיותו:
שמא יעני ואי אתה יכול לפרנסו מחמת נדרך:
ואם אמר אילו הייתי יודע בשעת הנדר בכל אזהרות הללו לא הייתי נודר:
גמ׳ אָמַר לְהוּ רַב הוּנָא בַּר רַב קְטִינָא לְרַבָּנַן: נֵימָא כָּל דְּמִעַנֵּי – לָאו עָלַי נָפֵיל, מַאי דְּמָטֵי לִי לְפַרְנְסוֹ בַּהֲדֵי כּוּלֵּי עָלְמָא – מְפָרְנַסְנָא לֵיהּ. אָמְרִי לֵיהּ: אֲנִי אוֹמֵר כָּל הַנּוֹפֵל – אֵינוֹ נוֹפֵל לִידֵי גַּבַּאי תְּחִלָּה.
Rav Huna bar Rav Ketina said to the Sages: But let the one who stated the vow say with regard to the last claim: All who become poor do not fall upon me; it is not my responsibility to provide for this specific poor person. What is placed upon me to provide for him together with everyone else,
RASHI
גמ' ונימא כל דמיעני אמאי פותח לו שמא יעני לימא ליה מדיר לאו כל דמיעני נפול עלי לפרנסו ימנו לו גבאי לפרנסו ומאי דמטי לדידי למיהב לפרנסתו:
בהדי כ"ע מפרנסנא ליה ואמאי מוזקק אני לפרנסו טפי משאר עלמא:
הא לא מצי טעון דכל הנופל בעניות אינו נופל לידי גבאי תחילה אלא קרובים מתגלגלין עמו:
TOSAFOT
שמא יעני ונימא כל מאן דמתעני עלי נפיל. בתמיה ומאי פתיחה היא בשביל כך לא יתחרט ואף כי יעני אין מוטל עליו לפרנסו לימנו ליה גבאי ויתפרנס עם שאר עניי העיר:
אינו נופל ליד גבאי תחלה כלומר מיד שהעני אין הגבאי מפרנסו מיד ומוטל על היחידים לפרנסו:
מתני׳ פּוֹתְחִין לְאָדָם בִּכְתוּבַּת אִשְׁתּוֹ.
The halakhic authorities may broach dissolution with a man by raising the issue of his wife’s marriage contract.
TOSAFOT
בכתובת אשתו ולא אמרי' [דאין פותחין] בפרעון הכתובה דהוי נולד:
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה, וְהָיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִים. וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְחִיְּיבוֹ לִיתֵּן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא, נָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת, וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת, לֹא דַּיָּהּ שֶׁתִּטּוֹל הִיא מָאתַיִם וַאֲנִי מָאתַיִם? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִילּוּ אַתָּה מוֹכֵר שַׁעַר רֹאשְׁךָ אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר לוֹ: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן – לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר. וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא.
The mishna relates: And an incident occurred with regard to one who vowed against his wife deriving benefit from him, and her marriage contract was worth four hundred dinars. And he came before Rabbi Akiva,
RASHI
מתני' אתה מוכר שער ראשך מפרש בגמרא:
ואמר הבעל אילו הייתי יודע כו':
TOSAFOT
מוכר שער ראשך מפרש בגמרא:
גמ׳ מִטַּלְטְלֵי מִי מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְתוּבָּה? אָמַר אַבַּיֵי: קַרְקַע שָׁוָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת דִּינָר. וְהָקָתָנֵי שַׁעַר רֹאשׁוֹ, וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ מִטַּלְטְלֵי הוּא! הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ אַתָּה מוֹכֵר שַׁעַר רֹאשְׁךָ וְאוֹכֵל.
The Gemara questions the comment made by Rabbi Akiva, that even if the man were to sell the hair on his head, he must pay her the full sum of her marriage contract: Is movable property mortgaged for the payment of a marriage contract?
RASHI
גמ' ש"מ מדקאמר ח' מאות זוז הניח לנו אבא רצונה ליטול מאתים ש"מ דמטלטלי משתעבדי לכתובה והא קי"ל (כתובות פא:) דלא משתעבדי:
אמר אביי ה"ק קרקע שוה ח' מאות זוז כו':
והא קתני אפי' אתה מוכר שער ראשך ומשמע דקאמר אפי' אין לך להשלים כתובה אלא משער ראשך זקוק אתה למוכרו ולהשלים לה:
ושער ראשו מטלטלי הוא דכל העומד ליגזוז כגזוז דמי:
ה"ק ר"ע אפי' אין לך מה לאכול אא"כ תמכור שער ראשך זקוק אתה ליתן לה כל הקרקע שיש לך:
TOSAFOT
ש''מ מטלטלי משתעבדי לכתובה ופליגי ביה ר''מ ורבנן בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פא:) דרבנן סברי דכתובה גריעה מבמ''ח ולא משתעבדי לה מטלטלי דאפי' מיניה [אינה גובה] ':
אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל כלומר צריך אתה ליתן לה כל אשר לך ואפי' תצטרך למכור שער ראשך למזונותיך אבל ודאי לפרוע הכתובה לא היה מוכר:
שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ: אֵין מְסַדְּרִין לְבַעַל חוֹב? אֲמַר רַב נַחְמָן בְּרַבִּי יִצְחָק:
The Gemara poses a question: Should you conclude from the mishna that arrangements are not made
RASHI
ש"מ אין מסדרין לבעל חוב כלומר דהכל גובין ממנו ונותנין לבעל חובו מדקאמר ליה ר"ע אתה מוכר שער ראשך ותאכל והא קי"ל במס' ערכין (דף כג:) ובב"מ (דף קיד.) דמניחין לו כלי תשמישו ומטה ומפץ ושולחן ומזון ל' יום: הכי קאמר ליה אפי' אתה נותן לה כל אשר לך שאין לך לאכול אלא שער ראשך אין קורעין לה כתובתה עד שתפרע לה הכל משלם. ואית דאמרי אין מסדרין לבעל חוב אין עושין לו סדר של חיות שאין מניחין לו מה שסדרו חכמים כדאמרינן התם שמניחין לו כלי תשמישו ומטה וכו':
TOSAFOT
ש''מ אין מסדרין לב''ח ופלוגתא היא בפרק המקבל (ב''מ דף קיד -) דאיכא מ''ד מסדרין מניחין לו כלי תשמישו וכ''ש שער ראשו:
לומר שאין מקרעין כתובה ומיפטר דלעולם יתחייב בה אף אם אין לו בלתי שער ראשו ונפקא מיניה דאם יעשיר יפרענה כולה דלעולם מסדרין דנהי דטעמא דמסדרין דגמר מיכה [מיכה] מערכין ובערכין תנן נתן סלע והעשיר אינו נותן לו כלום י''ל דלענין השג יד לא גמרינן מערכין אלא לענין סידור דכתיב בקרא ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך והלכך מדינא דב''ח י''ל דמסדרין אבל מדינא דהשג לא [נשוה] לערכין: