Back
Nedarim
Daf 62aלִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.
To open the Torah reading first,
RASHI
לפתוח ראשון לקרוא בספר תורה:
ולברך ראשו בברכת המוציא ובברכת המזון:
וליטול מנה יפה ראשון כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים:
TOSAFOT
אינו אסור עד שיגיע בגליל במקום שנדר:
אֲמַר רָבָא: שָׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר: לָא יָהֵיבְנָא אַכַּרְגָּא, דִּכְתִיב ״מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִירְמָא עֲלֵיהוֹן״ וַאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה: ״מִנְדָּה״ – זוֹ מְנָת הַמֶּלֶךְ: ״בְלוֹ״ – זוֹ כֶּסֶף גּוּלְגָלְתָא: ״וַהֲלָךְ״ – זוֹ אַרְנוֹנָא.
Furthermore, Rava said: It is permitted for a Torah scholar to say: I will not pay the head tax [ karga ],
RASHI
מנדה בלו והלך וגו' מקרא הוא בספר עזרא:
TOSAFOT
מחלוקת דאמר עד הגשמים [בהא אמרינן עד] רביעה שנייה נדר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה או עד שתרד או עד הזמן אבל אמר עד הגשם עד זמן קאמר פירוש רביעה ראשונה:
וַאֲמַר רָבָא: שָׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר ״עַבְדָּא דְּנוּרָא אֲנָא לָא יָהֵיבְנָא אַכַּרְגָּא״. מַאי טַעְמָא – לְאַבְרוּחֵי אַרְיָא מִינֵּיהּ קָאָמַר.
And Rava said further: It is permitted for a Torah scholar
RASHI
לא יהיבנא אכרגא איני רוצה ליתן מס בשביל שאני חכם:
עבדא דנורא עבד של עבודת כוכבים פלונית אני ואיני רוצה ליתן מס. נורא שם עבודת כוכבים:
רַב אַשִׁי הֲוָה לֵיהּ הַהוּא אַבָּא, זַבְּנֵיהּ לְבֵי נוּרָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: הָאִיכָּא ״לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל״! אֲמַר לֵיהּ: רוֹב עֵצִים לְהַסָּקָה נִיתְּנוּ.
The Gemara relates that Rav Ashi had a particular forest, and he sold it for its wood to the temple of fire worship.
RASHI
אבא יער:
לפני עור דאינהו קא עבדי מינה צורך עבודת כוכבים:
להסקה ניתנו וכמוכר להסקה דמי ולא לעבודת כוכבים:
מתני׳ ״עַד הַקָּצִיר״ – עַד שֶׁיַּתְחִיל הָעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין, אֵבֶל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין, הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ. אִם הָיָה בָּהָר – בָּהָר, וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה – בַּבִּקְעָה.
If one takes a vow until the harvest,
RASHI
מתני' אמר קונם שאיני טועם עדי הקציר עד שיתחילו לקצור חטין קאמר ולא קציר שעורים וקציר שעורים הוי מוקדם:
אם היה בהר בשעת הנדר אע"פ שירד בבקעה אסור עד שיתחילו לקצור בהר:
TOSAFOT
עבדא דנורא אנא כלומר שהוא משועבד לכהנים של אותה עבודת כוכבים שעבדיהם פטורין מן המכס ואינו נראה כמודה להם שהדבר ידוע [דליפטור] ממס [אמר הכי]:
״עַד הַגְּשָׁמִים״ ״עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים״ – עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. ״עַד שֶׁיִּפָּסְקוּ גְּשָׁמִים״ – עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.
If one takes a vow until the rains, or until there are rains, the vow remains in effect until the second rain of the rainy season falls.
RASHI
אמר קונם שאיני טועם עד הגשמים או שאמר שאיני טועם עד שיהו גשמים אסור עד שתרד רביעה שניה דגשמים משמע שנים:
רביעה שניה מפרש בגמרא:
עד שיגיע זמנה של רביעה אע"פ שלא ירדה כיון שהגיע זמנה מותר:
אמר קונם שאיני טועם עד שיפסקו גשמים אסור עדי שיצא ניסן כולו דבר ר' מאיר רבי מאיר לטעמיה דאמר במסכת תענית בפ"ק עד מתי שואלין את הגשמים ר"מ אומר עד שיצא ניסן רבי יהודה אומר עד שיעבור הפסח ותו לא:
TOSAFOT
האיכא לפני עור שיעשו צלמים או בנין לפני עבודת כוכבים:
רוב עצים להסקה וכל היכא דאיכא למיתלי בהיתירא תלינן מכאן יש ללמוד שאסור להלות מעות לצורך בנין עבודת כוכבים או לצורך תכשיטיה כ''ש למכור להם משמשין ודברי תיפלות כגון גביעים מחתות וספרים והמונע יצליח:
גמ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר עַד הַקַּיִץ בַּגָּלִיל, וְיָרַד לַעֲמָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ בַּעֲמָקִים – אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַקַּיִץ בַּגָּלִיל.
It is taught in a baraita : With regard to one who vows until the summer in the Galilee
TOSAFOT
הנודר עד הקציר ובמקומו יש קציר חטים וקציר שעורים עד שיתחיל קציר חטין דקציר המיוחד קאמר:
הכל לפי מקום נדרו כלומר מה שאמרנו קציר חטין היינו במקום שיש קציר חטין אבל אם אין במקומו אלא קציר שעורין [שעורין] קאמר ולא תלינן בקציר חטין דעלמא וגם לענין זה אזלינן אחר מקום נדרו שאם היה בהר קציר הר קאמר וכי נמי מטא קציר דבקעה אינו אסור עד קציר דהר:
״עַד הַגְּשָׁמִים״ ״עַד שֶׁיְּהוּ גְּשָׁמִים״ – עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר״ וְכו׳. אֲמַר רַבִּי זֵירָא: מַחֲלוֹקֶת דְּאָמַר ״עַד הַגְּשָׁמִים״. אֲבָל אֲמַר ״עַד הַגֶּשֶׁם״ – עַד זְמַן גְּשָׁמִים קָאָמַר.
The mishna states that if one takes a vow until the rains, or until there are rains, he means until the second rain of the rainy season. Rabban Shimon ben Gamliel says: Until the time of the second rainfall arrives. The Gemara comments: Rabbi Zeira said: The dispute is in a case where one said: Until the rains. However, if he says: Until the rain,
RASHI
גמ' מחלוקת דיאמר עד הגשמים דמר סבר עד זמנה ומר סבר עד שתרד:
אבל אם אמר עד הגשם דברי הכל עד זמן גשמים של רביעה ראשונה קאמר למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה עד שיגיע זמנה כו' דגשם חדא רביעה משמע:
TOSAFOT
עד הגשמים שיהיו גשמים כיצד עד שירד רביעה שניה דבא''י לא היו יורדין גשמים כ''א ג' פעמים וקורין להם רביעות:
רשב''ג אומר עד שיגיע זמנה של רביעה שנייה כי נמי לא ירדה ובגמ' מפרש אימתי זמנה:
עד שיצא ניסן כו' דעד - ניסן זמן ירידת גשמים: