Back
Nedarim
Daf 61aלִסְפֵיקָא. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא.
in a position of uncertainty, and Rabbi Yosei holds that a person does place himself in a position of uncertainty?
RASHI
גמ' למימרא דרבי מאיר וכו' כדפרישית:
לספיקא דכיון דאיכא לספוקי אי משמע עד שיצא או עד שיגיע ודאי בדליכא ספיקא הרהר בדעתו בשעת הנדר דהיינו עד שיגיע ורבי יוסי אומר עד שיצא. דסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא דאיכא לספוקי שמא עד שיצא קאמר:
וּרְמִינְהִי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָּנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְאִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת.
The Gemara raises a contradiction from the following mishna ( Kiddushin 64b): In the case of one who has two groups of two daughters
RASHI
שתי כיתי בנות משתי נשים שנשא זו אחר זו וכל אחת ילדה שתי בנות:
כולן אסורות חוץ וכו' דברי רבי מאיר דקסבר רבי מאיר מעייל איניש לספיקא דלא איזדהר הארוס בשעת קידושין דלא ליתי לידי קלקול והואיל דלא ידעינן הי מינייהו קידש כולן אסורות:
חוץ מן הקטנה שבקטנות דלדברי הכל לית לה שם גדולה:
TOSAFOT
ורמינהו מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים מכל אשה שתי בנות קטנה וגדולה משנה היא בקידושין פרק האומר (דף סד:) דסבר רבי מאיר דמחית אינש נפשיה לספיקא ושמא קרי לה לגדולה קטנה שבגדולות ורבי יוסי אמר וכו' דלא מעייל אינש נפשיה לספיקא וגדולה דקאמר גדולה ממש:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת!
Rabbi Yosei says: They are all permitted to marry, apart from the older daughter of the older group. This demonstrates that according to Rabbi Meir, one must take into account any of the possible meanings of the imprecise expression: My older daughter, whereas Rabbi Yosei maintains that only the narrowest possible meaning of the phrase is taken into account. This contradicts the mishna here.
RASHI
רבי יוסי אומר כולן מותרות וכו' דקסבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא:
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָּה. וְהָתַנְיָא: זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
In response to this question, Rabbi Ḥanina bar Avdimi said that Rav said: The attribution of the opinions is reversed,
RASHI
מוחלפת השיטה כלומר אפיך מתניתין דנדרים ואימא לרבי מאיר מעייל איניש כו':
והתניא בניחותא דמוחלפת:
זה הכלל כל שזמנו קבוע כגון רגלים:
עדי שיצא דקסבר מעייל איניש נפשיה לספיקא:
TOSAFOT
מוחלפת השיטה ואיפוך מתני' דר''מ לדרבי יוסי ודרבי יוסי לדר''מ:
והתניא בניחותא ולמאי דמסיק התם אביי בלישנא פליגי ואין צריך לומר מוחלפת השיטה:
מתני׳ ״עַד הַקָּצִיר״ ״עַד הַבָּצִיר״ ״עַד הַמַּסִּיק״ – אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ – אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״ – אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכָל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״ בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ – אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
If one takes a vow that something is forbidden to him until the grain harvest,
RASHI
מתני' אמר קונם שאיני טועם יין עד הבציר של ענבים:
עד המסיק לקיטה של זיתים:
וכל שאין זמנו קבוע כגון קציר ובציר דזמנין הוו בחריפי וזמנין הוו באפלי:
TOSAFOT
עד הבציר אינו אסור אלא עד שיגיע וה''ה נמי אם אמר עד שיהא כיון דאין זמנו קבוע כדמפרש ואזיל:
זה הכלל כל שזמנו קבוע כו' כמו בציר אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע לבד בפ''ג בקידושין (דף סד) י''מ דקציר ובציר הוי זמנו קבוע ואין זמנו [קבוע] כגון דאמר עד שילך פלוני למקום פלוני שאינו יודע כמה יאחר ול''נ דהא אמר עד שיהא הקיץ עד שיתחילו לתת בכלכלות אלמא אינו אסור עד שיצא ואין זמנו קבוע תפסינן ליה:
״עַד הַקַּיִץ״ ״עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ״ – עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בְּכַלְכָּלוֹת. ״עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״ – עַד שֶׁיַּקְפִּילוּ הַמַּקְצוּעוֹת.
If he said: Until the summer [ kayitz ],
RASHI
עד הקיץ עד שעת לקיטת תאנים או שאמר עד שיהא הקיץ שניהם משמע דאינו אסור אלא עד שיתחיל העם להכניס תאנים בכלכלות וזהו בתחילת הקיץ:
אמר עד שיעבור הקיץ אסור עד שיוכפלו המקצועות עד שמכפילין הסכינים שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן כמו מקפלין את הכלים (שבת דף קיג.) ענין אחר שיקפלו עד שחורץ אותן בקופיץ ועושין אותן שירטי"ט כמו ליטרא קציעות ולשון יכפילו על שם שמניחין זו על זו ותרוייהו שיעבור ויקפילו משמע בסוף הקיץ:
מתני' אמר קונם יין שאיני טועם עד הפסח אסור עד שיגיע לדברי הכל:
עד שיהא אסור עד שיצא דמשמע דאמר עד שיצא כל הפסח:
עד פני פסח משמע עד שיגיע ומשמע עד שיצא:
עד שיגיע דקסבר לא מעייל איניש נפשיה
TOSAFOT
קיץ על שם שקוצצים התאנים. של תאנים נקרא קיץ על שם שנקצצת ביד. וענבים שנקצצין בסכין נקרא בצירה:
גמ׳ תָּנָא: כַּלְכָּלָה שֶׁאָמְרוּ – כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים, וְלֹא כַּלְכָּלָה שֶׁל עֲנָבִים. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הַקַּיִץ – אֵין אָסוּר אֶלָּא בִּתְאֵנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲנָבִים בִּכְלַל תְּאֵנִים.
The Sage taught: The basket about which they spoke in the mishna is a basket of figs, and not a basket of grapes, which are gathered later than figs. It is taught in a baraita : One who vows that summer [ kayitz ]
RASHI
גמ' ולא כלכלה של ענבים משמע אף על פי שהבציר הוי סמוך לאלתר לקיץ לא אמרינן שזה נתכוון לכלכלה של ענבים אלא ודאי אינו אסור אלא עד תאנים:
עגבים בכלל תאנים ואסור עד כלכלה של ענבים: ענבים לא מקצצו ביד אלא בסכין ולא דמו כלל לתאנים הלכך לא הוו בכלל תאנים:
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? קָסָבַר: תְּאֵנִים מִיקַּצְּצָן בִּידָא, עֲנָבִים לָא מִיקַּצְּצָן בִּידָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עֲנָבִים נַמִי, כִּי מִירַדְּדָן – מִיקַּצְּצָן בִּידָא.
The Gemara asks: What is the reason of the first tanna ? The Gemara answers: He holds that since figs are plucked [ mikkatzetzan ] by hand, while grapes are plucked not by hand but with tools, it is only figs that are considered summer [ kayitz ] produce. Conversely, Rabban Shimon ben Gamliel holds that grapes, too, when they are sufficiently ripe,
RASHI
ענבים נמי כי מירדדן כשמתבשלין יפה יפה שנושרין ענבים מן האשכול מקצצו נמי בידא כתאנים הלכך הוו בכלל תאנים:
TOSAFOT
ענבים נמי כי מירדדן פירוש כשנתייבשו נקצצות ביד [ל''א] מיזרדן כמו חבילי זרדין:
״עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ עַד שֶׁיִּכָּפְלוּ הַמַּקְצוּעוֹת״. תָּנָא: עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת.
§ The mishna states that if one said: Until the summer has passed, then the vow remains in effect until the people set aside the knives used to cut the figs. It was taught: This means until most people set aside their knives, even if there are still some individuals who have yet to do so.
RASHI
תנא הוקפלו רוב המקצועות אותן תאנים שנשתיירו בשדות ובאילנות:
TOSAFOT
עד שיקפלו רוב המקצועות סכינים שקוצצין בהם עיגולי תאנים והעיגולים עצמן נקראין קציעות: