Back
Nedarim
Daf 56bמִידֵּי דַּהֲוָה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים, דְּתַנְיָא: אִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים – אֵין צָרִיךְ לִכְפוֹתָהּ.
this is just as it is with regard to the case of a bed designated exclusively for vessels,
RASHI
המיוחדת ליתן עליה כלים והואיל ואין ישנים עליה אין צריך לכפותה:
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא – הָא קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דַּרְגָּשׁ מַתִּיר קַרְבִיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו. וְאִי דַּרְגָּשׁ עַרְסָא דְּגַדָּא הוּא – קַרְבִיטִין מִי אִית לֵיהּ? כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר: שְׁאִילְתֵיהּ לְהַהוּא מֵרַבָּנַן, וְרַב תַּחֲלִיפָא בַּר מַעַרְבָא שְׁמֵיהּ, דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּשׁוּקָא דְּצַלָּעֵי, וַאֲמַר לִי: מַאי דַּרְגָּשׁ – עַרְסָא דְּצַלָּא.
Rather, if defining a dargash as a bed of fortune is difficult, this is difficult, as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: A mourner need not overturn a dargash ; rather, he loosens the loops
RASHI
רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת:
קרביטין לולאות שבו:
קרביטין מי אית ליה הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם:
דצלעי מוכרי עורות:
ערסא דצלא של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי' במתני' דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב"ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו:
TOSAFOT
דרגש מתיר קרביטיו והעור נופל קרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור:
ערסא דצלא מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו:
אִיתְּמַר, אֵיזֶהוּ מִטָּה וְאֵיזֶהוּ דַּרְגָּשׁ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִטָּה – מְסָרְגִין אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ, דַּרְגָּשׁ – מְסָרְגִין אוֹתוֹ מִגּוּפוֹ. מֵיתִיבֵי: כְּלֵי עֵץ מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? הַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה – מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. וְאִי מִטָּה מִסְתָּרֶגֶת עַל גַּבָּהּ – לָמָּה לִי שִׁיפַת עוֹר הַדָּג?
It was stated: Which is a bed and which is a dargash ? Rabbi Yirmeya said: In a bed, one fastens the supporting straps over the bedframe;
RASHI
מטה מסרגין אותה על גבה שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים:
משישופם בעור הדג שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים:
למה לי שיפת עור הדג והלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור:
TOSAFOT
מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו:
דרגש סירוגין מבפני' תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה:
ל''ל שיפת עור הדג והלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה:
אֶלָּא, הָא וְהָא מִגּוּפָן; מִטָּה – אַעוּלֵי וְאַפּוּקֵי בִּבְזִינֵי, דַּרְגָּשׁ – אַעוּלֵי וְאַפּוּקֵי בְּאִבְקָתָא.
Rather, with regard to both this, a bed, and that, a dargash , one fastens the straps through holes in the bedframes themselves, and the difference between them is: In a bed, the straps are inserted and extracted through holes in the bedframe; in a dargash , the straps are inserted and extracted through loops attached to the bedframe, as Rabban Shimon ben Gamliel said that one loosens the loops and the bedding falls on its own.
RASHI
הא והא מסתרגין מגופן:
לעיולי ולאפוקי אבזיוני שמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה:
אעולי ואפוקי באבקתא שקושרין לו לאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין:
TOSAFOT
בבזייני בבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה:
באבקתא לולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור:
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי: מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין – זוֹקְפָהּ, וְדַיּוֹ. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Rabbi Ya’akov bar Aḥa said that Rabbi Yehuda HaNasi said: With regard to a bed whose two posts [ nakliteha ]
RASHI
שנקליטיה יוצאין כדאמרי' התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב' מרגלותיה ומניחה ודיו:
הלכה כרבן שמעון דאמר מתיר קרביטין:
TOSAFOT
שנקליטיה יוצאין שנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה:
זוקפה פורס בגד באותן לולאות שבראשי הנקליטין והוי כאילו כפוי שאינו ראוי לישיבה:
מתני׳ הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר – מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת – אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.
For one who vows that the city is forbidden to him,
RASHI
מתני' לתחומה בתוך אלפים אמה:
לעיבורה היינו פגום נכנס פגום יוצא של אותה העיר:
TOSAFOT
מותר ליכנס לתחומה דעד התחום אינו נקרא על שם העיר אבל עיבור נקרא על שם העיר:
מן האגף מקום הגפת הדלת:
גמ׳ מְנָלַן דְּעִיבּוּרָא דְּמָתָא כְּמָתָא דָּמֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר קְרָא ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ״ וגו'. מַאי ״בִּירִיחוֹ״? אִילֵימָא בִּירִיחוֹ מַמָּשׁ – וְהָכְתִיב ״וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת״! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּהּ – בְּעִיבּוּרָהּ.
The Gemara asks: From where do we derive that the legal status of the outskirts of a city are like that of the city itself? Rabbi Yoḥanan said that it is as the verse states: “And it came to pass when Joshua was in Jericho, that he lifted up his eyes and looked” (Joshua 5:13). What is the meaning of “in Jericho”? If we say that it means in Jericho proper, isn’t it written: “And Jericho was completely shut” (Joshua 6:1)? Rather, learn from here that Joshua was in the outskirts of the city. And although he was in the outskirts, the verse states that he was in Jericho.
RASHI
גמ' אלא שמע מינה בעיבורה הוה קאי וקרי ליה ביריחו:
TOSAFOT
אלא שמע מינה בעיבורה קאי וקרי ליה יריחו:
אֵימָא אֲפִילּוּ בִּתְחוּמָהּ! הָא כְּתִיב בִּתְחוּמָהּ ״וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר״.
The Gemara asks: Say that the legal status of one located even in the Shabbat boundary of a city is like that of one inside the town itself, and perhaps although Joshua was merely within the Shabbat boundary, the verse characterizes him as being in Jericho. The Gemara rejects this: Isn’t it written with regard to the boundary of a city: “And you shall measure outside the city… two thousand cubits” (Numbers 35:5)? This indicates that the boundary of a city is considered outside the town and not part of the city itself.
RASHI
אימא ואפילו בתחומה הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי:
תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר:
TOSAFOT
ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה אלמא תחום איקרי חוץ לעיר:
״הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים״. אֲבָל מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ – לֹא. מְתִיב רַב מָרִי: ״וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת״ יָכוֹל יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיַסְגִּיר – תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל פֶּתַח הַבָּיִת״. אִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת, יָכוֹל יַעֲמוֹד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר – תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִן הַבַּיִת״, עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ.
§ We learned in the mishna: For one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward. The Gemara infers: However, from the doorstop outward,
RASHI
מן האגף ולפנים מן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור:
יכול ילך לביתו ויסגיר ע"י שלוחו:
ת"ל אל פתח הבית של מנוגע צריך לעמוד:
הכי גרסינן על השקוף על עובי המפתן:
עד שיצא מן השקוף דעל השקוף איקרי בית:
TOSAFOT
יכול ילך לביתו ויסגור ע''י שליח או על ידי חבל ארוך תלמוד לומר אל פתח הבית אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר דליכא לקיומי בענין אחר שהרי צריך הוא לצאת מן הבית:
הָא כֵּיצַד – עוֹמֵד בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִסְגִּיר, אוֹ שֶׁעָמַד תַּחַת הַשָּׁקוּף וְהִסְגִּיר, שֶׁהֶסְגֵּירוֹ מוּסְגָּר – תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת״, מִכָּל מָקוֹם! שָׁאנֵי גַּבֵּי בַּיִת דִּכְתִיב ״מִן הַבַּיִת״ – עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ.
How so? Ab initio , the priest stands outside, alongside the door jamb, and quarantines the house.
RASHI
בצדי השקוף מבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ:
שאני גבי בית וכו' אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח: