Back
Nedarim
Daf 54aמִי לָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא דְּצָרִיךְ אִימְלוּכֵי? אִיתְּמַר שְׁמַעֲתָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוֹן: שַׁפִּיר אֲמַר נַחְמָנִי.
doesn’t Rabbi Akiva concede
RASHI
תריץ מי לא מודה ר"ע דצריך אימלוכי שליח בבעל הבית ואע"ג דס"ל דמיניה הוא במילתא דצריך לאימלוכי הכי איבעיא ליה למימר שליח לבעל הבית רוצה אתה שאתן להם כבד וכיון דלא מימליך לא עשה שליחותו ופשע ושליח מעל אע"ג דסבר דמין בשר הוי:
לשמעתא האי תירוצא דקא מתרץ אביי:
מַאן תַּנָּא דְּפָלֵיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר – אָסוּר בְּכָל מִינֵי בָּשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב וּבְעוֹפוֹת, וּמוּתָּר בְּבָשָׂר דָּגִים וַחֲגָבִים.
§ The Gemara asks: Who is the tanna who disagrees with the opinion of Rabbi Akiva
RASHI
בכל מיני בשר בין בהמה ובין חיה:
אסור בראש וכו' דכל הני מיני בשר נינהו ואפילו כבד:
TOSAFOT
אסור בראש וברגלים דסבר רבי עקיבא דכל מאי דמימליך הוי מיניה:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר – אָסוּר בְּכָל מִינֵי בָּשָׂר, וּמוּתָּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב וּבְעוֹפוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אֱינָשׁ. אוֹכְלֵיהֶן – כְּבָשָׂר, לְעִנְיַן זְבִינֵי – לָאו בַּר אֱינָשׁ.
Rabban Shimon ben Gamliel says: One who vows that meat is forbidden to him, is forbidden in all types of meat, and is permitted to eat meat of the head, and of the feet, and of the windpipe, and of the liver, and of the heart and of birds, and needless to say he may also partake of fish and grasshoppers. And Rabban Shimon ben Gamliel would likewise say: Innards
RASHI
רבן שמעון אומר מותר בראש וכו' דקסבר לאו מינא דבשר הם אבל בקרביים הכל מודו דמין בשר הוו הואיל ואית בהו שומן טפי מכל הנך מראש והכבד והלב והיינו דפליג עליה דר"ע דקא סבר כבד לאו מין בשר ור"ע סבר מיניה הוא:
וכן היה רבי שמעון אומר שמעתא אחריתי קרביים לאו בשר ואוכליהן לאו בר נש הוא ואמרינן למאי הלכתא קרביים לאו בשר הוו הא אמרינן לעיל גבי נדרים אסור בכל מיני בשר ולא הוציא קרביים וקא מתרץ דהאי אוכליהן לאו בר נש לענין זביני שהקונה קרביים בדמי בשר שיכול לקנות הבשר וקונה קרביים לאו בר נש הוא דבטלה דעתו אצל בני אדם:
TOSAFOT
מותר בראש דסבר כתנא קמא דרבי עקיבא דמימליך לא תוי מינו:
לענין זביני [לאו איניש הוא] דשביק בשר וזבין קרביים:
מַאי שְׁנָא בְּשַׂר עוֹף לְתַנָּא קַמָּא דַּאֲסִיר – דַּעֲבֵיד שְׁלִיחָא דְּמִימְלִיךְ עֲלֵיהּ. בְּשַׂר דָּגִים נַמִי עֲבִיד שְׁלִיחָא דְּאִי לָא מַשְׁכַּח בִּישְׂרָא מִימְלִיךְ עֲלֵיהּ, דְּאָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּחְנָא בִּישְׂרָא – אַיְיתֵי דָּגִים? וְלִיתַּסְרוּ!
The Gemara asks: What is different about the meat of a bird according to the first tanna , that he prohibits it since it is considered meat, due to the fact that when the agent fails to find meat, he tends to consult his employer about it? The same should be true of the meat of fish too.
RASHI
דעביד שליח דמימליך עליה דכי לא משכח בישרא מימליך עליה דבעל הבית ואמר לא משכחנא בישרא אלא בשר עוף ולהכי אסור דמיניה הוא:
דגים גמי כו' וליתסרי ואמאי מותר בבשר דגים:
אֲמַר אַבַּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נַמִי לָא אָכֵיל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְּצִפָּרָא – פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפָּרָא. וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים וְלֹא עַל עוֹפוֹת וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם – לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה.
Abaye said: This is referring to a case where he let his blood
RASHI
כגון שהקיז דם בשעת הנדר דכיון דלא אכיל דגים בההיא שעתא לא נדר אדעתא דדגים ולא ממליך עליה כלל:
אפי' דעופות נמי כו' דלאו אדעתא דעופות נדר ולא מימליך עליה הוא וכיון דלא אכיל עופות השתא לישתרי:
שאני עופות שאפשר להו בתקנתא להקזה דאפשר לאכלן ע"י שליקה - אע"פ שהקיז דם ומידי דמצי למיכל בשום ענין נדר וממליך עליה ואסור:
TOSAFOT
שהקיז דם דקשיא לו הילכך מותר בדגים וחגבים:
עופות נמי אין דרכם למיכל ואמאי אסור בעופות:
שאני עופות דאפשר ע''י שליקה והא דאמר שמואל פרח לבו היינו ע''י צלי אבל דגים בין שלוק בין צלי קשה להקזה:
אַבַּיֵי אֲמַר: כְּגוֹן דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ, דְּדָגִים קָשִׁין לָעֵינַיִם. אִי הָכִי אָכֵיל דָּגִים, דְּהָא אֲמַר שְׁמוּאֵל: נו״ן סמ״ך עי״ן – נוּנָא סַמָּא לָעֵינַיִם! הַהוּא סוֹף אוּכְלָא.
Abaye said: This is referring to a case where his eyes hurt him, as fish are harmful for eyes. Therefore, meat of birds is permitted, but not fish. The Gemara asks: If so, and he is suffering from eye pain, he should eat fish, as Shmuel said an acronym: Nun , samekh , ayin , which stands for: Nuna samma la’einayim , which means: Fish is a medicine for eyes. The Gemara answers: That statement of Shmuel is referring to the latter stages of the eye infection.
RASHI
כגון דכייבין ליה עיניה בשעת הנדר:
דדגים קשין לעינים וכל מילי דלא הוה מצי למיכל לא נדר אלא אדעתא דמידי דמצי למיכל ולהכי אדגים שרי ומן העופות אסור:
נו"ן סמ"ך עי"ן כו' בסוף אוכלא בסוף החולי שכבר עבר זמן מרובה שחשש בעיניו דהתם סם טוב לכאב העינים והאי דקא תני דגים קשים לעינים בתחלת אוכלא כשהתחיל לחשוש בעיניו ובשעת הנדר הוה תחלת אוכלא:
TOSAFOT
סוף אוכלא סוף החולי: