Back
Nedarim
Daf 53bלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִיאִין יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ – אָסוּר.
They taught that if he takes the vow in the Sabbatical Year he is permitted to eat garden vegetables only if he is in a place where people do not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. However, in a place where people bring vegetables from outside of Eretz Yisrael, where the halakhot of the Sabbatical Year do not apply, to Eretz Yisrael, he is prohibited from eating garden vegetables as well, as they are widely available, and therefore included in the unspecified word vegetable.
RASHI
(גמ') לא שנו דשביעית מותר בירקות הגינה אלא במקום שאין מביאין ירק מח"ל דכיון שאין מביאין ודאי לא נדר אלא מאותם שמסתפקים שם היינו מירקות השדה ולהכי מותר בשל גינה:
אבל במקום שמביאין כו' אסור אף בירקות הגינה הואיל ורגילין לאכול שם בין ירקות השדה בין ירקות הגינה דודאי אדעתא דהכי נדר:
TOSAFOT
לא שנו דבשביעית מותר בירקות גינה משום דלא שכיחי שיאכלו ירקות גינה אלא במקום שאין מביאין כו' אבל במקום שמביאין שכיח הוא ירקי גינה ונתכוין לאסור ירקי גינה בשביעית:
כְּתַנָּאֵי: אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְבִיאִין יָרָק מִחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְבִיאִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשּׁוּם גּוּשׁ.
The Gemara comments that this distinction is like a dispute between tanna’im cited in a baraita : One may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. Rabbi Ḥananya ben Gamliel says: One may bring vegetables from outside of Eretz Yisrael to Eretz Yisrael. The Gemara asks: What is the reason of the one who said that one may not bring vegetables from outside of Eretz Yisrael? Rabbi Yirmeya said: It is because a clod of earth might be brought with the vegetables to Eretz Yisrael. Earth from outside of Eretz Yisrael is ritually impure, and bringing it to Eretz Yisrael would spread ritual impurity in the land.
RASHI
כתנאי כו' לדעתא דמ"ד אין מביאין ירקות כו' לדידיה מותר בירקות גינה ואסור בירקות שדה דכיון דאין מביאין לאו עליה נדר ולמ"ד מביאין אסור אף בירקות גינה:
משום גוש שמא יש מעפר חוצה לארץ בעיקרייהו וטמא משום ספק מת:
TOSAFOT
משום גוש דדרך הירק להיות גוש תלוי בו וגזרו על גוש ארץ העמים:
מתני׳ מִן הַכְּרוּב – אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגּוּס, מִן הָאִיסְפַּרְגּוּס – מוּתָּר בִּכְרוּב.
One who vows that cabbage is forbidden to him
RASHI
מתני' אסור באיספרגוס דהוי בכלל כרוב דמין כרוב הוא:
מותר בכרוב דאין כרוב בכלל איספרגוס:
TOSAFOT
איספרגוס מין כרוב הוא ובכלל כרוב הוא:
מן האיספרגוס מותר בכרוב דשאר כרוב אינם קרויין איספרגוס:
מִן הַגְּרִיסִין – אָסוּר בְּמִקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה – מוּתָּר בִּגְרִיסִין, מִן הַמִּקְפָּה – אָסוּר בְּשׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם – מוּתָּר בְּמִקְפָּה.
One who vows that pounded beans are forbidden to him is prohibited from eating pounded bean stew. However, Rabbi Yosei rules that he is permitted to eat it. One who vows that pounded bean stew is forbidden to him is permitted to eat pounded beans
RASHI
אסור במקפה של גריסין:
מותר בגריסין ד"ה דאין גריסין בכלל מקפה:
מן המקפה של גריסין:
אסור בשום שנותנים ממנו בקדרה דהיינו בכלל מקפה:
ר' יוסי מתיר דקסבר אין מקפה בכלל גריסין:
אסור בשום של מקפה:
מותר במקפה דאין מקפה בכלל שום:
TOSAFOT
מן הגריסין אסור במקפה של גריסין שנקראת גריסין אף כשהן בתבשיל אבל מן המקפה מותר בגריסין יבשין דלא תימא דכי נדר במקפה מן הראוי למקפה קאמר והיינו גריסין ולרבנן איצטריך דאע''ג דאסרי שום כשנדר במקפה הכא מודו:
מן השום מותר במקפה דלא נתכוון אלא לשום יבש:
מִן הָעֲדָשִׁים – אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים – מוּתָּר בַּעֲדָשִׁים.
One who vows that lentils are forbidden to him is prohibited from eating ashishim , a dish made from lentils. However, Rabbi Yosei permits it. It is agreed by all opinions that one who vows that ashishim is forbidden to him is permitted to eat lentils.
RASHI
אסור באשישים בפת שמעורב בו קמח עדשים דיש בכלל עדשים אשישים:
ומן אשישים כו' דברי הכל היא:
TOSAFOT
מן האשישים פי' פסולת עדשים מותר בעדשים שאין העדשים נקראין אשישין מן העדשים אסור באשישים שהם נקראים על שם העדשים ור''י מתיר דסבר דאינם בכלל עדשים:
״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בָּהֶן, בֵּין קֶמַח בֵּין הַפַּת. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בָּהֶן, בֵּין חַיִּין בֵּין מְבוּשָּׁלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – מוּתָּר לָכוֹס חַיִּים.
If one says: Ḥitta , wheat in singular form, or ḥittim ,
RASHI
ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאגי טועם מותר לכוס חטה וגריס סתם דלא אמר חטה חטין גריס גריסין דקסבר [ר"י גריס או חטה] מבושלים משמע חיין לא משמע ור' יהודה לא פליג עליה דתנא קמא:
TOSAFOT
חטה חטין שאני טועם אסור בין בחטין בין בפת דחיטה משמע לאפות ומיהו בברייתא בגמ' גרסינן איפכא ושמא טוב לפרש הכא חטה או חיטים גריס או גריסין אסור בין חיין בין מבושלין ורבי שמעין ורבי יהודה מחלקין בין חטה לחטין גריס גריסין כדמפרש גבי חטה חטין רבי יהודה אמר קונם גריס או חטה שאני טועם מותרין לכוס חיין דחטה וגריס משתמעי מבושלין:
רבי יהודה אומר גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיים מדקאמר חטה וגריס סתם ולא אמר (חטה) חטין גריסין קסבר [חטה גריס] מבושלין משמע חיין לא משמע:
גמ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר לֶאֱפוֹת וּמוּתָּר לָכוֹס: ״חִטִּים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לֶאֱפוֹת: ״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בֵּין לָכוֹס בֵּין לֶאֱפוֹת.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Gamliel says that if one vows: Ḥitta is konam for me, and for that reason I will not taste
RASHI
גמ' אסור לאפות דאדעתא דהכי אמר חטה כדי לאפות דחטה גרגיר א' משמע ומגרגיר לא קאמר:
חטין משמע חיין:
TOSAFOT
חטה שאני טועם מותר לאפות דחטה לא משמע אלא חיין חטין משמע לאפות ורבי שמעון ורבי יהודה לא פליגי דלתרוייהו גריס חטה מבושלין משמע ולא חיין גריסין חטין משמע חיין אבל לא מבושלים:
״גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר לָכוֹס: ״גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל: ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בֵּין לְבַשֵּׁל בֵּין לָכוֹס. הדרן עליך הנודר מן המבושל
Similarly, if one says: Pounded bean is konam for me, and for that reason I will not taste
RASHI
גריס משמע מבושל:
גריסין משמע נמי חיין:
SUMMARY
This chapter discussed the meaning of terms and names of various types of food, including those which have a wide literal meaning but a narrower meaning in the vernacular. For example, the expression: Roasted food, was used only in reference to roasted meat. It was established that the vernacular is followed with regard to the interpretation of vows. Accordingly, the interpretation of a term or expression may change from place to place and from generation to generation. A type of food that has a modifier in its name is not included in the vow if the modifier was not mentioned. Therefore, wild vegetables are not included in a vow that refers to vegetables. If one has vowed that a particular food is forbidden to him, a derivative of that food is permitted to him unless the vow referred to a particular food item. In that case, if the forbidden food got mixed into another food, the mixture is prohibited, provided that the flavor of the forbidden food is noticeable in the mixture. Stories about how some Sages studied Torah in poverty and others became very wealthy were related tangentially.