Back
Nedarim
Daf 51bמתני׳ ״מִן הַכָּבוּשׁ״ – אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק: ״כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בְּכָל הַכְּבוּשִׁים. ״מִן הַשָּׁלוּק״ – אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר: ״שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בְּכָל הַשְּׁלוּקִים.
One who vows that pickled food is forbidden to him
RASHI
מתני' אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש ירק הוא אבל אמר כבוש שאני טועם הואיל ואמר כי האי לישנא אסור בכל הכבושין וה"ה בכל הנך אם אמר בשלוק סתם אינו אסור כו' דסתם שלוק שלהן אינו אלא בשר ודעתיה לא הוי אלא בשר דדרכו להתבשל ולהשלק:
TOSAFOT
קונם מן הכבוש שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:
מן השלוק סתמא הוי של ירק:
גמ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָוְיָא לְרַב אַשִׁי: אֲמַר ״דִּכְבִישׁ״ מַאי: ״דִּשְׁלִיק״ מַאי: ״דִּצְלִי״ מַאי: ״דִמְלִיחַ״ מַאי, הֵיכִין מַשְׁמַע? תִּיבָּעֵי.
Rav Aḥa, son of Rav Avya, said to Rav Ashi: If one said: That which is pickled is forbidden to me, what is the halakha ?
RASHI
גמ' אמר קונם דכביש עלי או דשליק עלי מאי מי אמרינן דכביש דמי כמ"ד הכבוש או דילמא דמי כמאן דאמר כבוש שאני טועם ואסור בכל הכבושין:
תיבעי כלומר תיקו:
TOSAFOT
דכבוש מאי פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':
מתני׳ ״מִן הַצָּלִי״ – אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ״צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בְּכָל הַצְּלוּיִים. ״מִן הַמָּלִיחַ״ – אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ״מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בְּכָל הַמְלוּחִים.
One who vows that roasted food is forbidden to him is prohibited from eating only roasted meat; this is the statement of Rabbi Yehuda. However, if one says: Roasted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all roasted foods. One who vows that salted food is forbidden to him is prohibited from eating only salted fish, as that is the common meaning of the expression salted food. If, on the other hand, he says: Salted food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating all salted foods.
TOSAFOT
מן הצלי סתמא הוי דבשר:
מן המליח סתם מליח הוי דג מליח:
״דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בָּהֶן בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה – אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוֹרַיְיס, הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה – אָסוּר בְּצִיר וּבְמוֹרַיְיס.
If one says: Fish or fishes
RASHI
מתני' דג דגים שאני טועם דג משמע גדול דגים משמע קטנים וכיון דאמר שניהם אסור בהן בין גדולים בין קטנים:
ומותר בטרית טרופה דג ששמו טרית ומוכרין אותו בחתיכות שלא נדר אלא מדג הנמכר שלם:
ובציר שעושין מקרבי דגים וכל שכן במורייס שאין עושין אותו אלא משומן של דגים:
אסור בציר ובמורייס דהני בכלל טרופין נינהו:
TOSAFOT
דג דגים שאני טועם פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי''א דג ודגים דאמר לתרוייהו:
בטרית טרופה מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:
טרית טונינ''א בלע''ז וי''מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:
ומותר בציר אע''פ שדגים מעורבין בו וא''צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:
הנודר מן הצחנה דגים טרופים כדאמר בע''ז (דף מ -) ובסנהדרין (דף מ: ') מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי''מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:
ומותר בציר ובמורייס דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:
הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:
גמ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בִּגְדוֹלִים וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים: ״דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים: ״דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ – אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים.
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: If one says: Fish [ dag ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating large fish and permitted to eat small fish. If one says: Fish [ daga ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from eating small fish and permitted to eat large ones, as this term is commonly used with regard to small fish. If one says: Fish [ dag ] or fish [ daga ] are konam for me, and for that reason I will not taste them, he is prohibited from eating both large and small fish.
TOSAFOT
תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:
דג דגה פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:
אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: מִמַּאי דְּ״דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ גָּדוֹל הוּא – דִּכְתִיב ״וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה״. וְהָכְתִיב ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳ אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה״!
Rav Pappa said to Abaye: From where is it derived that the phrase: Fish [ dag ] is konam for me, and for that reason I will not taste it, a reference to a large fish? As it is written: “And the Lord prepared a great fish [ dag ] to swallow up Jonah” (Jonah 2:1). The Gemara asks: But isn’t it written in the following verse: “Then Jonah prayed to the Lord his God out of the belly of the fish [ daga ]” (Jonah 2:2)? This indicates that a large fish can be referred to as a daga as well.
הָא לָא קַשְׁיָא; דִּלְמָא פְּלָטֵיהּ דָּג גָּדוֹל וּבְלָעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה״ – קְטַנִּים מֵתוּ גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: דָּגָה מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
The Gemara answers: This is not difficult, as perhaps a large fish spat him out and a small fish then swallowed him. Rather, the baraita is difficult according to the following verse: “And the fish [ daga ] that were in the river died” (Exodus 7:21). Is it possible that the small fish died but the large ones did not die? The Gemara answers: Rather, the biblical word daga evidently indicates large fish and also indicates small fish. However, with regard to vows one should follow the language of people, and the word daga is used only in reference to small fish.
RASHI
גמ' הלך אחר לשון בני אדם שקורין דג לגדול ודגה לקטנים להכי כי אמר דג מותר בקטנים וכי אמר דגה אסור בקטנים וכי אמר דג דגה אסור בשניהם:
TOSAFOT
במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם וקורין לקטנים דגה:
״הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה״ כו׳. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַשִׁי: אֲמַר ״הֲרֵי עָלַי צִיחִין״ מַאי? תִּיבָּעֵי.
The mishna teaches that one who vows that tzaḥana is forbidden to him is prohibited from eating minced sardines as well, but he is permitted to eat fish brine and to eat fish gravy. Ravina said to Rav Ashi: If one said: Tziḥin
RASHI
אמר הרי עלי ציחין מי אמר דמדגים ממש קאמר ולא מדבר אחר או דילמא דמי כמאן דאמר מן הצחנה:
TOSAFOT
הרי עלי צחיחין כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:
מתני׳ הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב מוּתָּר בַּקּוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוּם – מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה – אָסוּר בָּהּ בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר
One who vows that milk is forbidden to him
RASHI
מתני' מן הקום משג"א היינו נסיובי דחלבא דקום אינו בכלל חלב:
אוסר דקא סבר יש בו צחצוח חלב והוי בכלל חלב:
מן הקום מותר בחלב דברי הכל דחלב אינו בכלל קום:
TOSAFOT
ומותר בקום מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:
קום מי חלב שקורין משג''א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי''מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:
הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה ואע''ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:
הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה אע''ג שיש בו טעם בשר ואע''ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:
ר' יהודה אוסר דסבר היא וטעמה:
בבשר מותר ברוטב לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמבור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים: שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן: