Back
Nedarim
Daf 50bוּמִן אִשְׁתּוֹ שֶׁל טוּרָנוּסְרוֹפוּס, וּמִן קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם.
And Rabbi Akiva also grew wealthy from the wife of Turnus Rufus,
RASHI
ומן אשתו של טורנוסרופוס אדון אחד ששמו רופוס והיה מפטפט בדברי תורה כנגד ר"ע והיה ר"ע מנצחו בכל פעם והיה אותו אדון מתבייש ובא וסיפר לאשתו אמרה לו אני אפתהו ואכשילהו לפי שהיתה יפת תואר ביותר באתה אצלו וגילתה שוקה כנגדו ורק ר"ע ושחק ובכה אמרה לו מדוע עשית כן אמר לה השנים אומר לך מה שרקקתי בשביל שמטיפה סרוחה באת ובכיתי בשביל שיופיך עתיד לבלות בארץ ומה ששחק לא רצה לומר לה אעפ"כ הפצירה בו עד שאמר לה שעתידה להתגייר ותנשא לו אמרה לו וכי יש תשובה אמר לה הן ונתגיירה לאחר שמת בעלה ונשאת לו והביאה לו ממון גדול:
מן קטיעא בר שלום מפורש במסכת ע"ז בפ"ק (דף י:):
TOSAFOT
אשתו של טורנוסרופוס שהיה ר''ע מקפח טורנוסרופוס לפני קיסר בקראי פעם אחת הלך לביתו זועף אמרה לו אשתו מפני מה פניך זועפים היום אמר לה מפני פלוני שמצער אותי אמרה לו אלהיהם של אלו שונא זימה תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה והלכה וקישטה עצמה ובאת לפני רבי עקיבא כשראה אותה רקק ושחק ובכה אמרה ליה פרש לי שלשה דברים הללו אמר לה שתים אפרש והשלישית לא אפרש מה שרקקתי שאת כותית ובאת מטיפה סרוחה ופסולה מה שבכיתי על האי שופרא דבלי בארעא ומה ששחק לה לא פירש לה והוא שחק לפי שראה ברוח הקודש שעתידה להתגייר ולהנשא לו אמרה לו יש לי תשובה אמר לה הן הלכה ונתגיירה והכניס' לו ממון הרבה ונשאה:
קטיעא בר שלום פ''ק דע''ז (דף י:) מפ':
רַב גַּמְדָּא יָהֵיב אַרְבָּעָה זוּזֵי לְסִפּוּנָאֵי לְאַתּוּיֵי בְּהוֹן מִידַּעַם, לָא אַשְׁכָּחוּ. אַתְיוּהּ לֵיהּ בְּהוֹן קוֹפָא. אִישְׁתַּמֵּיט, עַל לְחַרְתָּא, חָפְרוּ בַּתְרֵיהּ, אַשְׁכַּחוּהּ דִּרְבִיעַ עַל מַרְגַלִּיָיתָא, אַיְיתִינוּן לֵיהּ כּוּלְּהוֹן.
§ The Gemara relates a similar incident: Rav Gamda gave four dinars to sailors to bring him something from overseas in exchange for them. However, they did not find anything of worth, so they bought him a monkey with the coins and brought it to him. The monkey escaped and entered a hole. When they dug after it to retrieve it, they found it crouching over pearls, and they brought all of the pearls to Rav Gamda.
RASHI
קופא קוף:
על לחרתא נכנס הקוף בחור אחד בקרקע:
רביע רובץ:
TOSAFOT
קופא קוף:
לחרתא לחור:
דרביע רבוץ:
אייתינהו נהליה מדת חסידות עשו לו ולא מן הדין אלא אמרו אחרי אשר על ידי גלגולו בא נתנו לו:
אָמְרָה לֵיהּ בַּת קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: תּוֹרָה מְפוֹאָרָה בִּכְלִי מְכוֹעָר! אֲמַר לָהּ: לִמְדִי מִבֵּית אֲבוּךְ, בַּמֶּה מַנִּיחִין יַיִן? אָמְרָה לֵיהּ: בְּמָאנֵי דְּפַחְרָא. אֲמַר לָהּ: כּוּלֵּי עָלְמָא בְּפַּחְרָא וְאַתּוּן בְּמָאנֵי דְּפַחְרָא?! אַתּוּן אַחִיתּוּן בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא!
The daughter of the emperor said to Rabbi Yehoshua ben Ḥananya: You are the epitome of magnificent Torah, but it is stored in an ugly vessel, as Rabbi Yehoshua ben Ḥananya was an unattractive man. He said to her: You may learn the answer to your statement from your father’s house. In what container do you place wine? She said to him: In earthenware vessels. He said to her: Is it conceivable that everyone stores their wine in earthenware vessels, and you also store it in earthenware vessels? Is there no distinction between the emperor and ordinary people? You should place your wine in vessels of silver and gold.
RASHI
אתא אליהו קרא אבבא וכו' עבד הכי משום קורת רוח להן דלדידיה לא היה לו אפילו תבן כמו להם:
אָזְלַתְּ וּרְמַתְּ חַמְרָא בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וּסְרִי. אֲמַר לָהּ: אַף אוֹרַיְיתָא כֵּן. וְהָאִיכָּא שַׁפִּירִין וּגְמִירִין! אֲמַר לָהּ: אִי הָווּ סְנוּ – הָווּ גְּמִירִין טְפֵי.
She went and placed the wine in vessels of silver and gold,
TOSAFOT
אי הוי סנו פי' מכוערין:
הַהִיא דְּאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה מִנְּהַרְדְּעָא לְדִינָא, וְאִיתְחַיְּיבַתְּ מִן דִּינָא. אָמְרָה לֵיהּ: שְׁמוּאֵל רַבְּךָ הָכִי דָּנַן?! אֲמַר לָהּ: יָדְעַתְּ לֵיהּ? אָמְרָה לֵיהּ: אִין. גּוּצָא, וְרַבָּה כְּרֵיסֵיהּ, אוּכָּם וְרַבָּה שִׁינֵּיהּ. אֲמַר לָהּ: לְבַזוּיֵיהּ קָאָתֵית? תֶּיהֱוֶי הַהִיא אִתְּתָא בְּשַׁמְתָּא! פָּקְעָה וּמֵתָה.
A certain woman came before Rav Yehuda of the city of Neharde’a for judgment, and she was found guilty in the judgment of her case. She said to him: Would Shmuel your teacher have judged me in this manner? He said to her: Did you know him? She said to him: Yes. He was short and potbellied. He was dark and his teeth were large. He said to her: Did you come here to disparage him by describing him in this manner? Let that woman be in a state of excommunication. After he excommunicated her, her belly split open and she died, as a punishment for having disparaged a Torah scholar.
RASHI
הכי דנן כמו שדנתני אתה בתמיה:
ידעת ליה מכרת אותו:
ורבה כריסיה בטן גדול יש לו:
״וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוּרְמִיטָא״. מַאי בֵּיצָה טוּרְמִיטָא? אֲמַר שְׁמוּאֵל: עַבְדָּא דְּעָבֵיד לָהּ שָׁוֵי אַלְפָא דִּינָרֵי, וּמְעַיֵּיל לָהּ אַלְפָא זִימְנֵי בְּמַיָּא חֲמִימֵי, וְאַלְפָא זִימְנֵי בְּמַיָּא קְרִירִי, עַד דִּמִתְזוּטְרָא כִּי הֵיכִי דִּבְלָעִיתָהּ. וְאִם אִית כִּיבָא – סְרִיךְ עֲלָהּ, וְכַד נָפְקָא וְאָתְיָא – יָדַע אָסְיָא מַאי סַמָּא מִתְבָּעֵי לֵיהּ וּבְמַאי מִתַּסֵּי.
§ The mishna teaches that if one said: Cooked food is konam for me, and for that reason I will not taste it, he is prohibited from tasting a loose cooked food but is permitted to taste a thick one, and he is likewise permitted to eat a turemita egg. The Gemara asks: What is a turemita egg?
RASHI
טורמיטא עבדה דעביד ליה לההיא ביצה טורמיטא שווי אלפא זוזי:
עד דמתזוטרא שמתמעטת כדי שיכול לבולעה שלימה:
ואי אית ביה כיבא במעיו סריך עליה על ההיא ביצה וניכר בה:
וכדנפקא ממעיו שלימה ידע אסיא כו':
TOSAFOT
טורמיטא אין בו משמעות:
דזוטרא ויכול לבולעה:
סריך עלה כלומר הכאב נדבק עליה:
שְׁמוּאֵל הֲוָה בָּדֵיק נַפְשֵׁיהּ בְּקוּלְחָא עַד דִּמְסַתְּרִין אֱינָשֵׁי בֵּיתֵיהּ עֲלֵיהּ שַׂעֲרֵיהוֹן.
The Gemara relates: Shmuel would examine himself with a stalk
RASHI
הוה בדיק נפשיה בקולחא היינו דומיא דביצה טורמיטא והיה מפשפש כל מעיו אם יש בהן כאב והיה מתחלש ומתעלף כל כך עד שאשתו בוכה עליו ותולשת שערה מחמת דאגה:
TOSAFOT
בקולחא היינו ביצת טורמיטא והיתה בודקת כל גופו עד שהיה מפיג לבו:
עד דמסתרין אנשי ביתי' עליה מסירין שערן מרוב צער:
תְּנַן הָתָם: הָיָה עוֹשֶׂה בִּכְלוֹפָּסִין – לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע, בִּבְנוֹת שֶׁבַע – לֹא יֹאכַל בִּכְלוֹפָּסִין. מַאי כְּלוֹפָּסִין? מִינָא דִּתְאֵינֵי דְּעַבְדִין מִנְּהוֹן לִפְדֵי.
Besides vows, there are other areas of halakha where there is a distinction between different varieties of the same food. We learned in a mishna there ( Ma’asrot 2:8): A hired worker who was working with keloppasin ,
RASHI
היה עושה הפועל שמלקט לו בכלופסין:
לא יאכל בבנות שבע שלא הרשתו התורה לאכול אלא מאותו המין שהוא מלקט דכתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו' (דברים כג):
לפדי מיני מאכל:
TOSAFOT
עשה בכלופסין לא יאכל בבנות שוח פי' בפועל קאמר שאמרה תורה שאוכל ואמר התם שאינו אוכל אלא באותו המין וכלופסין אינו ממין בנות שוח ואע''ג ששניהם תאנים שני מינים הם:
לפדי תבשיל:
הַהוּא גַּבְרָא דִּיהַב עַבְדָּא לְחַבְרֵיהּ לְאַגְמוּרֵיהּ אַלְפָא מִינֵי לִפְדֵי, אַגְמָרֵיהּ תַּמְנֵי מֵאָה. אַזְמְנֵיהּ לְדִינָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי. אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ ״נָשִׁינוּ טוֹבָה״, אָנוּ אֲפִילּוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ.
The Gemara relates: There was a certain man who gave a slave to his friend so that the friend would teach him how to prepare a thousand varieties of compote from figs. However, he taught him only eight hundred. He therefore brought his friend for judgment before Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Yehuda HaNasi said: Our forefathers said: We have forgotten prosperity (see Lamentations 3:17). They forgot the opulence they enjoyed in better times, but they at least experienced it. By contrast, we have not even seen it with our eyes. Rabbi Yehuda HaNasi had not imagined that so many types of compote could be prepared from figs.
RASHI
לאגמורי אלפא מיני לפדי שילמדו לעשות אלף מיני מאכל:
אזמניה לדינא על מאתים מין שלא לימדו:
אבותינו אמרו נשינו טובה דכתיב נשיתי טובה (איכה ג׳:י״ז) שראוה כבר אלא שעכשיו שכחוה אבל אנו לא ראינו טובה מעולם שאין אנו יודעים כמה מיני טעם יש בפירות כלומר דבר מופלא הוא שכל כך לימדו:
רַבִּי עֲבַד לֵיהּ הִלּוּלָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. כְּתַב עַל בֵּית גְּנָנָא: עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה אַלְפִין רִיבּוֹאִין דִּינָרִין נְפַקוּ עַל בֵּית גְּנָנָא דֵּין, וְלָא אַזְמְנֵיהּ לְבַר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: אִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ – לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַזְמְנֵיהּ, אֲמַר: לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ – לָעוֹלָם הַבָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
§ The Gemara relates: Rabbi Yehuda HaNasi made a wedding for Rabbi Shimon, son of Rabbi Yehuda HaNasi.
RASHI
לא אזמני' לבר קפרא לפי שהיה איש בדחן ומתיירא שמא יעשה שום דבר שישחוק:
אמר בר קפרא לרבי אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה כ"כ לעושי רצונו כו' שהיה מגנהו על שלא זימנו:
לעושי רצונו משפיע לו בעוה"ז טובה כ"כ שהתחיל לספר בשבחו בשביל שזימנו:
יוֹמָא דִּמְחַיֵּיךְ בֵּיהּ רַבִּי, אָתְיָא פּוּרְעֲנוּתָא לְעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא: לָא תְּבַדִיחָן, וְיַהֵיבְנָא לָךְ אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי. אֲמַר לֵיהּ: לֵיחֲזִי מָר
The Gemara relates additional incidents that occurred between the two scholars. On a day when Rabbi Yehuda HaNasi would laugh,