Back
Nedarim
Daf 38aנַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה – הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לְגוֹיִם, אוֹ מַאֲכִילָהּ לִכְלָבִים.
both its being and its body belong to Heaven,
RASHI
נפשה וגופה לשמים שאינה ראויה לאכילה לפיכך זן אותה דאינו מהנהו הנאה מרובה:
מוכרה לעובדי כוכבים וניחא ליה בפיטומא:
גמ׳ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָה אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ – מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ. הָוֵי בָּהּ רַבִּי זֵירָא: בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַּלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן – הֲרֵי מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ!
Rav Yitzḥak bar Ḥananya said that Rav Huna said: In the case of one for whom benefit from another is forbidden by vow, he is permitted to marry his daughter to him. Rabbi Zeira discussed it: With what case are we dealing? If we say that it is a case where the property of the father of the bride is forbidden to the groom, this cannot be, as when one marries his daughter to the groom, he provides him a maidservant to serve him and thereby benefits him.
RASHI
גמ' על החת שהחתן הוי מודר:
הרי מוסר לו שפחה לשמשו ואמאי מותר:
TOSAFOT
הרי מוסר שפחה לשמשו דס''ד דאיירי בקטנה שניסת על ידו ואת אמרת דמותר להשיא בתו הא פשיטא דאסור:
אֶלָּא בְּנִכְסֵי חָתָן אֲסוּרִין עַל אֲבִי כַּלָּה – גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: זָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְאַתְּ אָמְרַתְּ מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ?!
Rather, it is a case where the property of the groom is forbidden to the father of the bride, and although the groom supports the bride, her father is not considered to have benefited from the property of the groom. However, it cannot be this case either, as the Sages stated a halakha with a greater novel element than that in the mishna itself: And with regard to one for whom benefit from another is forbidden by vow, that other person may feed his wife and children, although the one who is bound by the vow is obligated in their support. And you say that it is permitted to marry his daughter to him? Isn’t that obvious?
RASHI
אלא בשנכסי חתן אסורין אצל אבי הכלה ואע"פ שהחתן מהנהו שזן את בתו אפי' הכי משיא לו את בתו ומשיב הש"ס משום הא לא צריך למימר דמותר להשיא את בתו:
דגדולה מזו אמרו בשנכסיו אסורים על הנודר אמרנו וזן את אשתו:
אע"פ וכו' ואת אמרת וכו' פשיטא דמותר דהא לא מהני כלל:
לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַּלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, וּבְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת, וּמִדַּעְתָּהּ.
The Gemara answers: Actually, it is a case where the property of the father of the bride is forbidden to the groom, and where his daughter is a grown woman, and where her father may marry her to another only with her consent. Therefore, it is not from her father that the groom is deriving benefit.
RASHI
לעולם בשנכסי אבי כלה אסורין על החתן ודקאמרת הרי מוסר לו שפחה לשמשו תריץ בבתו בוגרת עסקינן שיכול להשיאו ומדעת עצמה דהואיל ואינו משיא אלא מדעת עצמה לאו הנאה דקא מהני ליה איהו אלא הנאה מועטת:
TOSAFOT
בבתו בוגרת דמדעתה וקמ''ל אף על גב שהוא מדבר עמה ומשיא עצה לה להנשא לו הנאת דבור לא מקרי הנאה:
תַּנְיָא נַמִי הָכִי: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ אָסוּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, אֲבָל מַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת, וּמִדַּעְתָּהּ.
The Gemara comments: That is also taught in a baraita . In the case of one for whom benefit from another is forbidden by vow, it is prohibited for that other person to marry his daughter to him.
RASHI
תניא נמי הכי דהנאה מועטת מותרת:
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: הַמַּדִּיר בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה – מוּתָּר לְמַלְּאוֹת לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם, וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: לִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ – מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל שָׁלוֹם. מַאי נִיהוּ? הָכָא תַּרְגִּימוּ: כּוֹס שֶׁל בֵּית הָאָבֵל, בְּמַעֲרָבָא אָמְרִי: כּוֹס שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ.
Similarly, Rabbi Ya’akov said: If one vows that benefit from him is forbidden to his son, in order to induce him to engage in Torah study,
RASHI
המדיר את בנו מנכסיו אם לא ילמוד תורה:
מותר האב למלאות כו' שהנאה מרובה נדר הימנו ולא הנאה מועטת וזו הנאה מועטת היא:
כוס של בית המרחץ הנאה מועטת היא:
״וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין״ כו'. תַּנְיָא, יְהוֹשֻׁעַ אִישׁ עוּזָּא אוֹמֵר: זָן עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. מַאי טַעְמָא? עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים – לִמְנַחֲרוּתָא עֲבִידָן, בְּהֵמָה – לְפִטּוּמָא עֲבִידָא.
§ We learned in the mishna: And he may not feed the animal of one for whom benefit from him is forbidden, whether it is a kosher animal or whether it is a non-kosher animal. It is taught in a baraita that Yehoshua of Uzza says: One who vows that benefit from him is forbidden to another may feed the other person’s Canaanite slaves and maidservants;
RASHI
למנחרותא עבידן לצורך עבודה עשויין ולא להתפטם:
למנחרותא לעבודתו והואיל וקי"ל יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך אינה הנאה למודר אם זה מפרנס עבדיו:
לפטומא עבידא דטהורה לשחיטה וטמאה לעובד כוכבים:
מתני׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנָס לְבַקְּרוֹ – עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב, וּמְרַפְּאוֹ רְפוּאַת נֶפֶשׁ אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן.
In the case of one for whom benefit from another is forbidden by vow and he enters his house to visit him, he stands there
RASHI
המודר הנאה מחבירו נכנס לבקרו עומד אבל לא יושב כדמפרש לקמן: