Back
Nedarim
Daf 3aשֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת.
that a term of naziriteship takes effect upon a previously accepted term of naziriteship.
וּלְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְ״נָזִיר לְהַזִּיר״ דָּרֵישׁ לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת מְנָא לֵיהּ? הָנִיחָא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר אֵין נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת, אֶלָּא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת מְנָא לֵיהּ?
The Gemara asks: And according to the one who says that the Torah spoke in the language of men and therefore nothing can be derived from the phrase “to utter a vow [ lindor neder ],” and he expounds the phrase “the vow of a nazirite to consecrate himself [ nazir lehazir ]” to render intimations of nazirite vows like nazirite vows, from where does he derive that a term of naziriteship takes effect upon a previously accepted term of naziriteship? This works out well if he holds in accordance with the one who says that a term of naziriteship does not take effect upon a previously accepted term of naziriteship; however, if he holds in accordance with the one who says that a term of naziriteship takes effect upon a previously accepted term of naziriteship, from where does he derive this halakha ?
RASHI
שהנזירות חל על הנזירות שאם היה נזיר ואמר הריני נזיר חל עליה נזירות (במס' נזיר בפ' מי שאמר הריני נזיר (דף טז:) מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש) וכשישלמו אותן ימי נזירות צריך להיות נזיר עוד פעם אחרת:
נֵימָא קְרָא ״לִיזּוֹר״ מַאי ״לְהַזִּיר״ – שָׁמְעַתְּ מִינָּהּ תַּרְתֵּי.
The Gemara answers: Let the verse say: To consecrate himself [ lizor ].
RASHI
שמעת מינה תרתי לעשות ידות נזירות כנזירות ונזירות חל על הנזירות:
בְּמַעַרְבָא אָמְרִי: אִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְיָדוֹת מִן ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, וְאִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ מִן ״כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״.
The Gemara adds: In the West,
RASHI
אית תנא דמפיק לידות מלנדור נדר דלא ס"ל דברה תורה כלשון בני אדם:
מן ככל היוצא מפיו יעשה דמשמע בכל ענין דנדר:
אָמַר מָר: וּמַה נְּדָרִים עוֹבֵר בְּ״בַּל יָחֵל״ וּ״בַּל תְּאַחֵר״. בִּשְׁלָמָא ״בַּל יָחֵל״ דִּנְדָרִים מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר ״כִּכָּר זוֹ אוֹכַל״ וְלֹא אֲכָלָהּ – עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל יָחֵל דְּבָרוֹ״,
§ The Master said in the baraita cited earlier: Just as with regard to vows, one who breaks his vow transgresses the prohibition: He shall not profane, and one who does not fulfill his vow in time transgresses the prohibition: You shall not delay, so too, the same is true with regard to nazirite vows. The Gemara asks: Granted, you can find a case where one transgresses the prohibition: He shall not profane, in the case of vows. For example, where one said: I will eat this loaf, and he does not eat it, he violates the prohibition: He shall not profane his word.
אֶלָּא ״בַּל יָחֵל״ דִּנְזִירוּת – הֵיכִי מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ – הֲוָה לֵיהּ נָזִיר. אָכַל – קָם לֵיהּ בְּ״בַּל יֹאכַל״. שָׁתָה – קָם לֵיהּ בְּ״בַּל יִשְׁתֶּה״! אֲמַר רָבָא: לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנַיִם.
However, with regard to transgressing the prohibition: He shall not profane, in the case of nazirite vows, how can you find these circumstances? Once he said: I am hereby a nazirite, he is a nazirite as of that moment. If he then ate grapes, he is liable for violating the prohibition: He shall not eat (see Numbers 6:4), and if he drank wine, he is liable for violating the prohibition: He shall not drink (see Numbers 6:3). When would he ever become liable for violating the prohibition against profanation? Rava said: The prohibition against profanation serves to render him liable for violating two prohibitions.
RASHI
קם ליה בבל יאכל כדכתיב מחרצנים ועד זג לא יאכל (במדבר ו׳:ד׳):
קם ליה בבל ישתה כל משרת ענבים לא ישתה וליכא לא יחל דברו:
אמר רבא לעולם אית ביה כמי לא יחל לעבור עליו בשני לאוין לא יאכל ולא יחל:
TOSAFOT
אלא בל יחל דנזיר היכי משכחת לה דעובר בבל יחל גרידא ומשני לעבור עליו בשתים:
״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכְּחַתְּ לָהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ – הָוֵי לֵיהּ נָזִיר. אָכַל – קָם לֵיהּ בְּ״בַּל יֹאכַל״! בְּאוֹמֵר ״לִכְשֶׁאֶרְצֶה אֱהֵא נָזִיר״. וְאִי אָמַר ״כְּשֶׁאֶרְצֶה״ – לֵיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״!
The Gemara further asks: With regard to violating the prohibition: You shall not delay, in the case of nazirite vows, how can you find these circumstances? Once he said: I am hereby a nazirite, he is a nazirite as of that moment. If he then ate grapes, he is liable for violating the prohibition: He shall not eat. When would he ever become liable for violating the prohibition against delaying? The Gemara answers: It is when he specifically says: I will become a nazirite when I wish, in which case he does not become a nazirite immediately. The Gemara asks: But if he said: When I wish, there is no prohibition of: You shall not delay, as there is no particular time by which he must become a nazirite.
RASHI
קם ליה בלא יאכל לא מאחר לנזריה בכך דאיהו הוי נזיר אלא דקם ליה בלא יאכל:
באומר לכשארצה אהא נזיר דאי משהי ליה קם ליה בבל תאחר:
אכתי מאי בל תאחר איכא כל אימת דבעי למיהוי מצי למיהוי ולית ביה משום בל תאחר:
TOSAFOT
בל תאחר בנזירו' היכי משכחת לה בשלמא גבי נדרים משכחת לה אי אמר הרי עלי עולה ושהה ולא הקריבה עד אחר שלש רגלים אלא בנזירות היכי משכחת לה דאי אמר הריני נזיר מהשתא חל עליה נזירות ומשני - כגון דאמר לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר דמההיא שעתא הוי נזיר כלומר דמיד יש לו להתחיל נזירותו ואם לא התחיל עובר בבל תאחר מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך וכל זה מן התירוץ ור''ת מפרש לה בתמיה מהאי שעתא הוה ליה נזיר ומאי בל תאחר איכא מידי דהוה לאומר לאשתו הרי זה גיטך דהוה גט מיד ה''נ הוה חל עליו הנזירות מיד וכל זה מן הקושיא ולפירוש זה צריך לגרוס אמר רב אחא בר יעקב דשינויא היא דשני ליה ולפירוש אחר רב אחא בר יעקב אמר:
אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּאָמַר ״לֹא אֶיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֱהֵא נָזִיר״, דְּמִן הַהִיא שָׁעְתָּא הֲוָה לֵיהּ נָזִיר. מִידֵּי דַּהֲוָה הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי זוֹ גִּיטֵּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם מִיתָתִי״ – אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. אַלְמָא אָמְרִינַן: כָּל שָׁעְתָּא וְשָׁעְתָּא דִּילְמָא מָיֵית, הָכָא נַמִי – לְאַלְתַּר הָוֵי נָזִיר, דְּאָמְרִינַן: דִּילְמָא הָשְׁתָּא מָיֵית.
Rava said: It is, for example, when he said: I will not depart the world
RASHI
הכא נמי לאלתר הוי נזיר דאי משהי ליה קים ליה בבל תאחר דאמרינן דילמא השתא מאית דאיהו אמר דלא ליפטר מן העולם עד דהוי נזיר מן אלתר באותה שעה כל אלתר דגרסינן היינו על אתר באותו מקום וכן מפרש בידות:
TOSAFOT
מידי דהוה לאומר לאשתו נהי דלא דמי דהתם אסורה לאכול בתרומה מיד והכא לא חל נזירות מיד לדוגמא בעלמא מדמינן דחיישינן שמא ימות מיד ה''נ ליחוש שמא ימות מיד וקא עבר אם לא יתחיל מיד הקשה הר''ר יוסף שהלך בארץ הצבי אמאי לא משכחת בל תאחר בנזירות דאמר הרי עלי לקבל נזירות אחר שלשים יום ואי מאחר עובר בבל תאחר ושמא היינו כשינויא דשנינן לא אפטר מן העולם עד שאהיה נזיר כלומר עד שאקבל נזירות עוי''ל דאי מאחר לשלם נדרו א''כ לאו היינו בל תאחר דנזיר כ''א בל תאחר דנדר שמאחר לנדור נדרו: