Back
Nedarim
Daf 26aאֶלָּא סֵיפָא דַּאֲמַר ״לָזֶה וְלָזֶה״ – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, אַמַּאי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ? וְהָאָמְרַתְּ: דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר!
But as the latter clause of that mishna, in the case where he said: I intended to prohibit eating figs to this one
RASHI
אלא סיפא דרישא דאמר לזה ולזה הותר הראשון הותרו כולן כדקתני לה ורבי עקיבא היא ולא רבנן כדקתני כיצד א"ר עקיבא וכו' ומשמע דפליגי רבנן עליה:
והא אמרת היכא דאמר הייתי אומר פלוני ופלוני אסורין כולן מותרין והשתא לא דייק סיפא אלא סיפא דרישא והשתא לא מצי רבא לאוקמא לדברי הכל דבכולן אסורין ליכא מאן דפליג אפילו ר"ע אבל הכא דקתני הותרו כולן רבנן פליגי עליה:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וּלְרַבָּה, לְרַבִּי עֲקִיבָא מִי נִיחָא סֵיפָא? בְּמַאי מוֹקִים לָהּ – דַּאֲמַר ״לְכוּלְּכֶם״, הֵי דֵּין הוּא רִאשׁוֹן וְהֵי דֵּין הוּא אַחֲרוֹן?
Rava said to Rav Pappa: And according to Rabba, whose opinion you are supporting with this objection, does the latter clause work out well according to Rabbi Akiva? In what case does he establish it? In a case where one retracted and said: From all of you, which of them is the first one and which of them is the last one? The mishna stated that if benefit from the last one was permitted, benefit from the last one alone is permitted and benefit from all the others is forbidden. If he is now saying: From all of you, who is the first and who is the last?
RASHI
אמר ליה רבא לרב פפא ולרבה מי ניחא סיפא דסיפא דקתני וכולן אסורין במאי מוקים לה דאמר לכולכם:
הדין הוא ראשון והדין הוא אחרון הא לכולכם קתני סתם ומאי ראשון ומאי אחרון איכא דקתני האחרון מותר וכולן אסורין:
TOSAFOT
ולרבה מי ניחא סיפא במאי מוקים לה הדין הוא ראשון הדין הוא אחרון כלומר מ''ש ראשון ומ''ש אחרון בתרוייהו הוה ליה למימר הותרו כולן:
אֶלָּא, רֵישָׁא – דַּאֲמַר ״לְכוּלְּכֶם״, וְסֵיפָא – כְּגוֹן שֶׁתְּלָאָן זֶה בָּזֶה, וַאֲמַר: פְּלוֹנִי כִּפְלוֹנִי, וּפְלוֹנִי כִּפְלוֹנִי.
Rather, Rava explains as follows: The first clause is referring to where he said: From all of you, and this follows the opinion of Beit Hillel, who say, according to Rava, that the entire vow is dissolved. And in the latter clause, i.e., the last two cases, it is referring to where he did not specify: From this one and from that one, but where, for example, he linked them to one another
RASHI
אלא אמר רבא אנא מתרצינא להדדי דלא קשיא כלל דסיפא דקתני ראשון ואחרון לא משמע כדקתני שאיני נהנה לזה ולזה:
אלא כגון שתלאן זה בזה דמעיקרא אמר קונם שאיני נהנה לזה והדר אמר פלוני יהא אסור כפלוני שהדרתי ופלוני השלישי יהא אשור כשני לפיכך קתני הותר הראשון הותרו כולן שכולן תלויין בו הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין שהרי הראשון והאמצעי לא נתלו באחרון לפיכך לא הותרו השנים בהתירו של אחרון:
TOSAFOT
אלא דרישא דאמר כולכם ובהא פליגי רבנן ור''ע דסיפא לאו מפלוגתא דרבנן ור''ע אלא אפי' רבנן נמי מודו וכגון שתלאן זה בזה:
דַּיְקָא נַמִי, דְּתַנְיָא: הוּתַּר הָאֶמְצָעִי – הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּרִין, וּלְמַעְלָה אֲסוּרִין.
The Gemara comments: The language is also precise, as it is taught in a baraita concerning this mishna: If the middle one in this chain of people prohibited by the vow from partaking was permitted to do so, then from him and below, i.e., those who were mentioned after him, are permitted to partake, and from him and above, i.e., those who were mentioned before him, are prohibited from partaking. This indicates that the mishna speaks about a case where the prohibitions are linked together. Therefore, the prohibition is dissolved for those who were mentioned after that individual whose prohibition is dissolved.
RASHI
דיקא נמי דהכי הוא דקתני ההיא ברייתא:
הותר האמצעי הימנו ולמטה מותר והיינו הוא והאחרון שתלוי בו מותרים:
ממנו ולמעלה היינו הראשון אסור לפי שהן תלויין בו והוא אין תלוי בהן:
אֵיתִיבֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: ״קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֲנִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב״. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב! הוּתַּר בְּכוּפְרִי. וְלֹא בְּכוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר – אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ רַבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים.
Rav Adda bar Ahava raised an objection to Rava:
RASHI
והלא הכופרי בצל של אותו מקום:
הותר בכופרי שלא נדר אלא מאותו שהוא רע ללב ולא בכופרי:
והתירו רבי מאיר דקסבר נדר שהותר מקצתו הותר כולו:
TOSAFOT
איתיביה רב אדא בר אהבה לרבא בכולהו פירכי גרסינן לרבא מיהו האי פירכא איתא לרבא וכ''ש לרבה כמו שאפרש בע''ה:
קונם בצל שאני טועם משנה היא בפרק ר' אליעזר:
כופרי יפה ללב על שם מקומו וכן כלב כופרי ובערוך פי' שהוא לשון כפר שהוא של כפרים:
מַאי לָאו דַּאֲמַר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הָיִיתִי אוֹמֵר ״כָּל הַבְּצָלִים אֲסוּרִין וְכוּפְרִי מוּתָּר״?
What, is it not speaking here of a case where that person said:
RASHI
מאי לאו דאמר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר כל הבצלין אסורין וכופרי מותר דהיינו דומיא דכולכם אסורין חוץ מאבאואפ"ה התירו ר"מ בכל הבצלים וקשיא בין לרבה בין לרבא דאילו לרבה בכולכם לא פליגי דאסור והכא קא שרי ר"מ היכא דאמר בכולכם ולרבא קשיא דאמר בכולכם פליגי דב"ש דאסרי סברי לה כר"מ:
TOSAFOT
מאי לאו דאמר אילו הייתי וכו' כל הבצלים וכו' והתיר ר''מ וקאמר לדידך דקאמרת לעיל דב''ש אסרי משום תפוס לשון ראשון וב''ש כרבי מאיר והכא בהך ברייתא מתיר רבי מאיר אע''ג דסבר תפוס לשון ראשון [ולרבה אמת קשה טפי] דלדידיה אמר לעיל בכולכם אסור לכ''ע והא דפריך לרבא טפי היינו משום שהיה תלמידו ומשני לא באומר אילו הייתי יודע הייתי אומר פלוני ופלוני ור' מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן כלומר אליבא דכ''ע הוא והיינו כרבא דאמר לעיל דהכל מודים באומר לזה ולזה ואליבא דרבה נמי לאו פירכא היא די''ל דאליבא דרבי עקיבא אמר דוקא ולא אליבא דרבנן דהא פליגי רבנן בלזה ולזה:
לָא, בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב הָיִיתִי אוֹמֵר ״בָּצָל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אֲסוּרִין וְכוּפְרִי מוּתָּר״. וְרַבִּי מֵאִיר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן.
The Gemara responds: No, this should be explained as a case where one says: If I had known that the kuferi onion is good for the heart, I would have said: Such an onion and such an onion are forbidden to me and the kuferi onion is permitted, and the opinion of Rabbi Meir is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva
RASHI
תריץ לה באומר אילו הייתי יודע שהכופרי יפה ללב הייתי אומר בצל פלוני ופלוני אסור וכופרי מותר דהיינו פלוני ופלוני ולהכי קא שרי ר"מ והיינו דרבא דאמר פלוני ופלוני דברי הכל מותר דר' מאיר אליבא דרבי עקיבא ואליבא דרבנן קא שרי כלומר אליבא דד"ה דהא ד"ה מותר ותרווייה"ו גרי"ס המור"ה:
אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יֵשׁ נֶדֶר שֶׁמִּקְצָתוֹ מוּתָּר וּמִקְצָתוֹ אָסוּר. כֵּיצַד? נָדַר מִן הַכַּלְכָּלָה
Ravina raised an objection to Rava: Rabbi Natan says there is a vow that is partially dissolved and partially binding. How so? One who took a vow that benefit from all the items in a basket