Back
Nazir
Daf 8bדְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָהּ כְּרַבִּי. דִּתְנַן, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם – הָאוֹמֵר ״[הֲרֵי] עָלַי נְזִירוֹת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי״ וְ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״ וּ״כְּחוֹל הַיָּם״.
The Gemara answers: This is not possible, as Rabbi Yehuda holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, as we learned in the mishna (8a) with regard to one who vows: I am hereby a nazirite like the hair of my head, Rabbi Yehuda HaNasi says: This nazirite does not shave his hair once every thirty days, as he is considered to have accepted one long term of naziriteship. And who is the nazirite who has accepted distinct terms of naziriteship and therefore shaves his hair once every thirty days? One who says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the hair of my head, or: Like the dust of the earth, or: Like the sand of the sea. Since Rabbi Yehuda agrees with Rabbi Yehuda HaNasi, he holds that one who uses a formulation similar to that used in the first case in the mishna and says: I am hereby a nazirite according to the capacity of the basket, has accepted one long term of naziriteship.
RASHI
דרבי יהודה סבר לה כרבי דאמר במתני' כי אמר הריני נזיר כשער ראשי אין זה מגלח אחת לשלשים יום משום דנזירות אריכתא קביל עילויה ולעולם אין לו תקנה שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו ה"נ הריני נזיר מלא הקופה נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו לא מייתי קרבן מספיקא דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן ומש"ה לית ליה תקנתא:
וְרַבִּי יְהוּדָה מִי סָבַר לָהּ כְּרַבִּי? וְהָתְנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ וכו׳, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה הָיָה וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת.
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But didn’t we learn in the mishna that if one says: I am hereby a nazirite in accordance with the number of days in a solar year, he counts 365 consecutive naziriteships, in accordance with the number of days in a solar year. Rabbi Yehuda said: There was an incident where someone took this vow and observed 365 consecutive terms of naziriteship. Once he completed all these terms of naziriteship, he died.
RASHI
ומי סבר לה ר' יהודה כרבי והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה מונה נזירות כמנין ימות החמה שיהא מונה שס"ה נזירות של שלשים ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה:
והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל:
אמר רבי יהודה מעשה באחד שאמר הריני נזיר כמנין ימות החמה וכיון שהשלים נזירותו לסוף שלשים שנה מיד מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו כמנין ימות החמה משכחת לה דכיון שהשלים מת:
TOSAFOT
ורבי יהודה מי סבר ליה כרבי דהאומר חרדל והתנן הריני נזיר (מן החרצן) כמנין וכו' אמר רבי יהודה מעשה וכו' אי אמרת בשלמא נזירות הרבה קביל עליה דכיון שהשלים מת כלומר נראה נופל בו לשון השלמה שהרבה נזירות שחייבוהו חכמים כיון שהשלים אותם מת אלא אי אמרת חדא נזירות ארוך קביל עליה מי הויא השלמה כלל פי' מי שייך ביה לשון השלמה כלל והרי הוא נזיר נזירות אחת שלא יגלח כמנין ימות החמה ואין שייך בו לשון השלמה כלל (אלא מאי) לרבי יהודה נזירות הרבה קביל עליה היינו טעמא מכיון שהשלים מת [שאחר] שלשים יום מת כמו מילתא דת"ק דאמר מונה מנין נזירות כמנין ימות החמה אלא אי אמרת חדא נזירות מי הויא השלמה דידיה [כהשלמה דת"ק] ואם כן הוא מעשה לסתור ומדמייתי ר' יהודה בתר מילתא דת"ק ומעשה וכו' מכלל דמייתי ראיה למילתיה דת"ק כמו שכתבתי. (הגה"ה):
אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא נְזִירוֹת קָא מְקַבֵּל עֲלֵיהּ – הַיְינוּ טַעֲמָא דְּכֵיוָן דְּהִשְׁלִים מֵת. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חֲדָא נְזִירוּת קִבֵּל עִילָּוֵיהּ – מִי הָוֵי הַשְׁלָמָה כְּלָל?
The Gemara explains its question: Granted, if you say that he accepts upon himself many naziriteships, that is the reason for his statement that once he completed all these terms of naziriteship he died. However, if you say that Rabbi Yehuda does not agree with the unattributed opinion of the mishna and holds that he accepted upon himself one term of naziriteship lasting 365 days, is there completion
RASHI
אלא אי אמרת דחדא נזירות של שס"ה קיבל עליו וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר שיהא מגלח בסוף שלשים אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו:
מי הוי השלמה כלל בשני דרבי יהודה מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים [שס"ה פעמים] שצריך לנהוג נזירות בעצמו אלא מדקאמר ר' יהודה כיון שהשלים מת ש"מ לא ס"ל כר'. לישנא אחרינא והתניא הריני נזיר כמנין ימות החמה כלו' כל זמן שהחמה זורחת דהיינו עד סוף העולם:
וְעוֹד, מִי סָבַר לָהּ כְּרַבִּי? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִנְיַן הֶילְקְטֵי קַיִץ״ וּ״מִנְיַן שִׁבֳּלֵי שְׁמִיטָּה״ – מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן הֶילְקְטֵי קַיִץ, וּכְמִנְיַן שִׁבֳּלֵי שְׁמִיטָּה.
And furthermore, does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: If one says: I am hereby a nazirite like the number of piles [ helketei ]
RASHI
מונה נזירות כמנין ימות החמה כלומר כל ימיו יהא מונה נזירות של ל' ומגלח ומביא קרבן וא"ר יהודה מעשה באחד שהזיר בכך וכיון שהשלים מת אי אמרת בשלמא נזירות של שלשים קיבל עליו היינו דקאמר כיון שהשלים מת דכל קרבן וקרבן דמייתי לסוף תגלחת חשיבי ליה כמשלים אלא אי אמרת דחדא נזירות קיבל עילויה עד ימות עולם ואסור לגלח כל ימיו מאי השלמה איכא הכא הא אכתי אילו הוה קיים הוה מיבעי ליה למיקם בנזירות ועוד מי סבר לה כרבי:
והתניא בהדיא רבי יהודה אומר הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל:
וכמנין שבלי שמיטה דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות ומניחין בהן שבלים של אשתקד ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו:
TOSAFOT
מנין הילקטי בילי שמיטה וכן בשמיטה אין השדות זרועות ומרבין בהן שבילים:
מונה נזירות מנין הילקטי קיץ אלמא נזירות הרבה קביל עלויה לר' יהודה ומשני מנין שאני פי' ודאי כי אמר מנין נזירות קביל עליה אבל כי אמר כחרדל או כהילקטי ולא הזכיר מנין חד נזירות ארוך קביל עליה כרבי:
״מִנְיָן״ שָׁאנֵי.
The Gemara responds: This does not prove that Rabbi Yehuda does not agree with Rabbi Yehuda HaNasi, since one who specifies: Like the number, is different, as even Rabbi Yehuda HaNasi would agree that he is referring to distinct terms of naziriteship rather than one long term of naziriteship.
RASHI
מנין שאני דהיכא דאמר כמנין ימות החמה או כמנין הילקטי קיץ אפילו רבי מודה דנזירות קביל עליה ומגלח אחת לשלשים והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל כיון שהשלים מת אבל גבי קופה דנזירות אריכא קביל עליה אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר וכדפרישנא:
וּמִי שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי ״מִנְיָן״? וְהָתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ – מוֹנֶה נְזִירוֹת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה: ״כִּימֵי הַלְּבָנָה״ – מוֹנֶה כִּימֵי הַלְּבָנָה, רַבִּי אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר ״נְזִירוֹת עָלַי כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה״ וּ״כְּמִנְיַן יְמוֹת הַלְּבָנָה״!
The Gemara asks: And is the case of one who says: Like the number, different according to Rabbi Yehuda HaNasi? But isn’t it taught in a baraita that if one says: I am hereby a nazirite like the number of days in a solar year, he counts naziriteships corresponding to the number of days in a solar year. If one says: Like the days in a lunar year, i.e., a year comprised of twelve lunar months, he counts terms of naziriteship corresponding to the days in a lunar year. Rabbi Yehuda HaNasi says: He is assumed to have accepted one term of naziriteship until he says: It is incumbent upon me to observe naziriteships like the number of days in a solar year, or: Like the number of days in a lunar year. This demonstrates that if one did not explicitly use the plural term naziriteships, he is assumed to have accepted a single term of naziriteship even if he said: Like the number.
RASHI
רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה לא יהא מגלח אחת לשלשים הא לא אמר נזירות אלא הריני נזיר כמנין ימות החמה חדא נזירות הוא קביל עליה כמנין ימות החמה עד עולם כדלעיל או לאידך לישנא שס"ה פעמים שס"ה ימים:
TOSAFOT
ומי שאני לרבי מנין היה סובר כיון דר' יהודה כרבי סבר ליה ושני ליה בין אמר מנין בין לא אמר מנין ה"נ שני ליה לרבי ומש"ה פריך רבי אומר עד שיאמר נזירות עלי כמנין ימות החמה אלמא דלשון כמנין בלא נזירות לא משמע לרבי אלא חד נזירות ארוך ומשני ר' יהודה סבר לה כוותיה בחדא דחד נזירות קביל עליה כי אמר חרדל ופליג בחדא דר' יהודה שני ליה מנין ורבי לא שני ליה מנין:
רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לָהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא, סָבַר לָהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא – נְזִירוּת קַבֵּיל עִילָּוֵיהּ, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה, וְרַבִּי לָא שָׁנֵי לֵיהּ מוֹנֶה.
The Gemara answers: Rabbi Yehuda holds in accordance with Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion in one case and disagrees with him in one case. He holds in accordance with his opinion in one case, as follows: If one says: I am hereby a nazirite like the hairs of my head, he has accepted upon himself one term of naziriteship for as many days as the number of hairs on his head. And he disagrees with him in one case, as according to Rabbi Yehuda, the case of one who counts is different
RASHI
שני ליה מונה דמנין שני ליה והוי כמ"ד נזירות עלי:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר כָּל יְמֵי חַיַּי״, ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״ – הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, אֲפִילּוּ ״מֵאָה שָׁנָה״ אֲפִילּוּ ״אֶלֶף שָׁנִים״ – אֵין זֶה נְזִיר עוֹלָם אֶלָּא נָזִיר לְעוֹלָם.
§ The Sages taught: If one says: I am hereby a nazirite all the days of my life,
RASHI
אפילו מאה שנה אין זה נזיר עולם אלא זה נזיר לעולם דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא משום דאית ליה קיצותא כדאמרינן לעיל:
TOSAFOT
הרי זה נזיר כאבשלום ומיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כו' וכדפירשנו לעיל:
אמר מאה שנה או אלף שנה נזיר לעולם ואינו מגלח ואינו מיקל עד יום מותו:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַחַת״ – מוֹנֶה שְׁתַּיִם. ״וְעוֹד״ – מוֹנֶה שָׁלֹשׁ. ״וְשׁוּב״ – מוֹנֶה אַרְבַּע. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״וְשׁוּב״ כִּי כּוּלְּהוּ, וְהָוְיָא לֵיהּ שִׁית, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלָא.
§ The Sages taught in a baraita : If one said: I am hereby a nazirite and one,
RASHI
הריני נזיר ואחת מונה שתים כי אמר ואחת כמאן דאמר ונזירות אחרת דמי:
האומר הריני נזיר ואחת ועוד מונה שלש נזירות אמר הריני נזיר ואחת ועוד ושוב מונה ארבע:
מהו דתימא הא האי דקאמר ושוב משמע כאילו אמר ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן והויין להו שית קמשמע לן:
TOSAFOT
נזיר ואחת מונה שתי נזירות לפי שהוסיף לומר ואחת ועוד מוסיף ומונה שלשה כשאמר נזיר ואחת ועוד ושוב [ארבע] ומקשה פשיטא מהו דתימא ושוב כי כולהו ומני שית קמ"ל דלא:
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר״. סוּמָכוֹס אוֹמֵר: ״הֵן״ – אַחַת, ״דִּיגוֹן״ – שְׁתַּיִם, ״טְרִיגוֹן״ – שָׁלֹשׁ, ״טֶטְרָגוֹן״ – אַרְבַּע, ״פּוּנְטִיגוֹן״ חָמֵשׁ.
The Sages taught in a baraita : If one said: I am hereby a nazirite, Sumakhos says: If he then added the word hen , which means one in Greek, he has accepted one
RASHI
סומכוס אומר הריני נזיר הן חייב בנזירות אחת ואם אמר הריני נזיר דיגון מונה ב' טריגון מונה ג' טטרגון מונה ד' פונטיגון מונה ה' שכן מונין בלשון יון ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות:
TOSAFOT
[הריני] נזיר סומכוס אומר הן אחת פי' אם אמר הן הוא אחת כדאמרן בעלמא (שבת דף לא:) שכן בלשון יוני אחת קורין הינ"א:
דיגון שתים בלשון יון טריגון שלש טטרגון ד' פונטיגון ה' כמו בלשון יון:
תָּנוּ רַבָּנַן: בַּיִת עָגוֹל, דִּיגוֹן, טְרִיגוֹן, פּוּנְטִיגוֹן – אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. טֶטְרָגוֹן מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. מַאי טַעֲמָא? לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר ״קִיר״ ״קִירוֹת״. לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר ״קִיר״ ״קִירוֹת״ – הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע. הדרן עלך כל כינויי
The Gemara cites another baraita dealing with these same expressions: The Sages taught: A round house,
RASHI
בית עגול שאין לו זויות או בית דיגון שאין לו אלא שתי זויות או טריגון שאין לו אלא שלשה או פונטיגון שיש לו חמש זויות אין מטמא בנגעים טטרגון שיש לו ארבע זויות מטמא:
מ"ט למטה הוא אומר קירות ואם פשה הנגע בקירות הבית:
ולמעלה הוא אומר והנה הנגע בקירות הבית מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו קיר דמשמע חד וכתב קירות דמשמע תרי אלמא ד' בעינן כדמדכר להו בלישנא דקרא ומראיהן שפל מן הקיר לא קא חשיב אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב:
TOSAFOT
בית עגול דהואיל ואין לו ד' זויות אין מטמא בנגעים כדמסיק מקיר קירות והיינו טעמא דכולהו:
SUMMARY
In this chapter the Gemara established the following: Commonly used substitute terms for the language of nazirite vows and substitute terms that were set by the Sages are effective expressions to use when accepting upon oneself a nazirite vow. Similarly, intimations of nazirite vows that clearly express one’s intent to become a nazirite are effective nazirite vows, although they are incomplete statements. Occasionally, the meaning of a statement is understood from its context. For example, if one takes a vaguely articulated vow while a nazirite is passing by or while holding on to one’s hair, his statement is considered a nazirite vow. Additionally, one who accepts upon himself some of the restrictions of a nazirite becomes a full-fledged nazirite. However, expressions that are themselves only substitutes for substitute terms of nazirite vows, and ambiguous intimations of nazirite vows that are completely obscure are not considered nazirite vows. They do not obligate the speaker to become a nazirite. The Gemara determined that the minimum duration of a term of naziriteship is thirty days. If one takes a nazirite vow without specifying the duration of the naziriteship, he becomes a nazirite for thirty days. This is true even if he says that he will be a nazirite for one large period, or for one small period, without specifying the precise length of the period. If he accepts upon himself a period of a naziriteship and a half, he is obligated to observe two thirty-day periods, unless it was clear that he intended to accept upon himself one term of naziriteship that would last longer than the duration of an unspecified term of naziriteship. If one compares the number of naziriteship periods that he is accepting upon himself with separate, distinct items, he becomes obligated in multiple, consecutive terms, equal to the number of items with which he compared his naziriteship. This chapter discussed the three different ways that one can become a nazirite for the duration of his lifetime and the different halakhot that apply to each type of lifelong nazirite. One who accepts upon himself consecutive terms of naziriteship or a single term of naziriteship that will last longer than his life span is a nazirite forever. In the case of consecutive terms, the nazirite treats each period as a separate term of naziriteship. He shaves his hair and brings offerings at the conclusion of each term. One who takes a nazirite vow and specifies that it applies for the duration of his life is also a nazirite forever. In this case, the individual is known as a permanent nazirite and is obligated in one long term of naziriteship that lasts for the duration of his lifetime. However, once a year he trims his hair and brings the nazirite offerings. Finally, some Sages explain that it is possible to vow to be a nazirite like Samson. This type of naziriteship lasts for the duration of one’s life but differs from a permanent nazirite in that the individual is permitted to become impure from a corpse but is prohibited from ever cutting his hair.