Back
Nazir
Daf 65bאֲמַר רָבָא: בָּדַק וּפִנָּה, בָּדַק וּפִנָּה, בָּדַק וְאַשְׁכַּח – לָא הַאי מְפַנֵּי לֵיהּ גַּבֵּי הָנָךְ תְּרֵי, וְלָא הָנֵי תְּרֵי לְגַבֵּי הַאי חַד.
Rava said: With regard to one who examined, found a corpse, and removed it from its place, and again examined nearby, found another corpse, and removed it from its place as well, if he examined yet again and discovered a third corpse, he does not move this third one alongside these two he has already moved, as he now knows that this was a graveyard and the corpses were buried there intentionally. And he does not return these two alongside this one either, as he is not obligated to restore the corpses to their prior locations after they have been reburied.
RASHI
אמר רבא בדק ופנה בדק ומצא מת ופינהו ממקומו כדתנן נוטלו ואת תפוסתו:
בדק ופנה נמי לשני כדתנן מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן ולבתר הכי בדק ואשכח שמצא שלישי לא מפני ליה גבי הנך קמאי:
ולא הנך תרי מפני להון גבי חד דמחזקינן בשכונת קברות:
TOSAFOT
אמר רבא בדק ומצא גם השני ופנה בדק ואשכח ובדק עוד ומצא ג' לא [האי] מפני לגבי ב' דאיגלאי מילתא שבמתכוון קברוהו כדי (לא) לישאר [שם] ולא הני תרי מפנה לגבי חד א"צ שיפנה שנים ויחזיר לגבי חד אצל השלישי למקום שהיה בו קבר ואית דגרסי הכא ומשוי להו שכונת קברות פי' שיהיה בודק משם ולהלן עשרים אמה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לְפַנּוֹת – מְפַנֶּה לְהוֹן. וְלִישְׁוִינְהוּ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת! אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עִילָּא מָצְאוּ וְטִיהֲרוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
There are those who say that Rava said: Since permission was granted to move the first and second corpses, one may therefore move them all, including the third one. The Gemara asks: And let us deem them part of a graveyard. Since three corpses were found buried together, there might be others in the vicinity. Reish Lakish said: They found a pretext and deemed Eretz Yisrael ritually pure. Since at that point there was just one corpse, the Sages were lenient and were not concerned about any further impurity. The Sages wished to avoid uncertain impurity because people were careful to observe the halakhot of ritual purity in Eretz Yisrael, and additional cases of uncertain impurity would be complicated to observe.
RASHI
ה"ג אמר רבא כיון שניתנה רשות לפנותן מפני להו ולישוינהו שכונת קברות אמר ר"ל עילא מצאו וטיהרו את א"י בדק מכ' אמה ולא מצא מאי אמר רב מנשיא בר ירמיה אמר רב ששת שכונת קברות וה"פ אמר רבא כיון שניתנה רשות לפנות להן כשמצא את השנים כדתנן מצא שנים נוטלן ואת תפוסתן מפני להו להאי ג' ואמאי מפני להו לישוינהו שכונת קברות שיחזרו למקומן ויחזיקו לאותו מקום כאילו עדיין יש שם מערות אחרות סביבותיו ולא יכנסו עושי טהרות לשם כדי שלא יאהילו על הטומאה:
אמר ר"ל עילא כלומר כשניתנה רשות לפנות בשלא מצא אלא אחד ושנים כי הדר ומצא להך שלישי מפני להו גבייהו כדי לטהר את המקום הזה שלא להחזיקו שיש מערות סביבותיה שיהו כהנים ועושי פסח מותרים להלך לשם:
TOSAFOT
איכא דאמרי כיון שניתן רשות לפנות שכבר פינה קודם שידע ששלשה הם אף השלישי מפנה למקום שירצה דבאחד לא נתקן שכונת קברות וקצת קשה אם הלכה היא ושמא כל זה מן ההלכה: ולישוינהו שכונת קברות ומשני אמר ר"ש בן לקיש עילא מצאו וטיהרו כל א"י ואין להחזיק טומאה ולהחמיר:
בָּדַק מֵעֶשְׂרִים אַמָּה וְלֹא מָצָא, מַאי? אָמַר רַב מְנַשְׁיָא בַּר יִרְמְיָה אָמַר רַב: שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. מַאי טַעֲמָא? אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עִילָּא מָצְאוּ וְטִיהֲרוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
The Gemara asks another question: If one examined twenty cubits from the location of those corpses and did not find
RASHI
קתני בודק ממנו ולהלן ואם בדק ולא מצא מאי מי אמרינן כיון דלא מצא אלא הנך ג' אתרמויי אתרמי דאיתקבור להכא ולא קנו מקומן או דלמא כיון דג' הן מחזקינן ליה בשכונת קברות ואסור לפנותן:
אמר רב מנשיא אמר רב ה"ז שכונת קברות מ"ט אמר רב ר"ל עילא מצאו וטיהרו את א"י צלע של מתים מצאו דמתרגמינן (בראשית ב) צלע עילא:
וטהרו את א"י כלומר אע"פ שאין כאן אלא הללו ג' קברים אמרינן זו היא שכונת קברות של עיר ושאר סביבות העיר טהור:
TOSAFOT
בדק מכ' אמה ולא מצא מאי דלאחד מן הרוחות מי אמרי' כי היכי דלרוח זה לא מצא לא יהא זה זקוק לבדוק לשאר הרוחות מדברות זו ליכא או לא:
אמר רב משרשיא שכונת קברות כלומר שכונת קברות של שלשה שנמצאו כבר יש לו אבל לא יצטרך יותר לבדוק מאי טעמא עילא מצאו וטיהרו את א"י אית דמפרשי בדק ולא מצא מאי מהו שיהא לחפור בעומק עד שיגיע לסלע לבתולה:
מתני׳ כָּל סְפֵק נְגָעִים בַּתְּחִילָּה טָהוֹר – עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטוּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה – סְפֵקוֹ טָמֵא.
Any case of uncertainty with regard to leprous sores is initially deemed pure
TOSAFOT
כל ספק נגעים בתחילה עד שלא נזקק לטומאה טהור דאוקמיה אחזקתיה ובמסכת נגעים (פ"ה מ"ד) מפרש כיצד שנים שבאו אצל כהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע לסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע [איזה מהן] פשה טהור:
משנזקק לטומאה התם מפרש כיצד שנים באו אצל כהן בזה כסלע ובזה כגריס לסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה [כסלע] ועוד טמאין לסוף בזה ובזה כסלע ואינו יודע איזה מהם כיהה שניהם טמאים עד שיחזיק לשניהם להיות כגרים דכל חד אוקמיה בחזקת טומאה:
גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: אָמַר קְרָא ״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״. הוֹאִיל וּפָתַח [בּוֹ] הַכָּתוּב בְּטָהֳרָה תְּחִילָּה. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִשֶּׁנִּזְקַק לְטוּמְאָה נַמִי סְפֵקוֹ טָהוֹר!
The Gemara asks: From where are these matters derived? Rav Yehuda said that Rav said: The verse states: “This is the law of the plague of leprosy… to pronounce it pure or to pronounce it impure” (Leviticus 13:59). Since the verse opened with purity first, this teaches that any case of uncertainty concerning leprous sores is deemed pure. The Gemara asks: If so, if the halakha is based on this verse, then even once it has been determined
TOSAFOT
מנא הני מילי דעד שלא נזקק לטומאה ספק נגעים להקל אמר קרא לטהרו (אומר) הואיל דפתח הכתוב בטהרה תחילה:
אי הכי אפי' משנזקק לטומאה נמי דהא לא איצטריך קרא לעד שלא נזקק לטומאה דתיפוק ליה לאוקמיה אחזקתיה אלא לנזקק לטומאה פר"ת: אלא אי איתמר דרב (הונא) אדר' יהושע איתמר דמטהר אפילו נזקק לטומאה אבל מתני' [דהכא] נאמר בין נזקק בין לא נזקק מסברא דאוקמיה אחזקתיה:
אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר דְּרַב יְהוּדָה אֲמַר רַב – אַהָא אִיתְּמַר: אִם בַּהֶרֶת קָדְמָה לְשֵׂעָר לָבָן – טָמֵא, וְאִם שֵׂעָר לָבָן קוֹדֵם לְבַהֶרֶת – טָהוֹר. סָפֵק – טָמֵא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: כֵּיהָה.
Rather, when this statement, that Rav Yehuda said that Rav said, was stated, it was stated with regard to the following dispute in a mishna concerning an uncertain leprous sore ( Nega’im 4:11): If the snow-white leprous sore [ baheret ], which is one sign of leprosy, preceded
RASHI
ה"ג ספק טמא ר' יהושע אומר כיהה:
TOSAFOT
ורבי יהושע אומר כיהה מאי כיהה כיהה וטיהר ודלמא כיהה וטמא ותימה דא"כ היינו ת"ק ופי' הר"ר יהודה מקורבייל ודילמא כיהה וטמא ובא לחלוק על ת"ק שתנא קמא [מטמאו] מספק ור' יהושע בא לומר שהוא ודאי מצורע ומשני לך דכיהה וטיהר לגמרי דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בטהרה תחילה לעולם לא נאמרה במצורע אלא טהור גמור או טמא גמור:
מַאי כֵּיהָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: כֵּיהָה וְטָהוֹר. וְדִילְמָא כֵּיהָה וְטָמֵא? אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רַב: אָמַר קְרָא ״לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ״ – הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב בְּטָהֳרָה תְּחִילָּה.
The Gemara asks: What is the meaning of keiha ? Rav Yehuda said: Rabbi Yehoshua pronounced the matter unsolvable and ruled it is pure. The Gemara further asks: And perhaps this means that he pronounced the matter unsolvable and ruled it is impure? Rav Yehuda said that Rav said: The verse states: “To pronounce it pure or to pronounce it impure” (Leviticus 13:59); since the verse opened with purity first, any case of uncertainty concerning leprous sores is deemed pure.
מתני׳ בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה: בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, וּבְחוֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִירְהוּר.
This mishna discusses another case that includes the statement: There is a basis to anticipate the matter. One examines a man who experienced a gonorrhea-like discharge [ zav ]
RASHI
מתני' בז' דרכים בודקים הזב עד שלא נזקק לטומאה עד שלא ראה ב' ראיות:
באכילה ובשתיה מחמת רוב אכילה ושתיה הדרכים האמורים כאן מביאים האדם לידי זיבה:
ובמראה שראה שד או ד"א ונפחד מחמתו והוי אונס ואמר מר (נדה דף לה.) מבשרו ולא מחמת אונסו:
TOSAFOT
בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק [לזיבה] כמו בראיה ראשונה או שניה:
במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה במראה שראה איש ואשה נזקקין זה לזה וכן משמע במס' זבין (פ"ב מ"ב) דפליג רבי יהודה ואמר אפי' ראה בהמה חיה ועוף נזקקין זה לזה מהרהר:
משנזקק לטומאה כמו בראיה שלישית לרבנן פרק בנות כותים (נדה דף לה) דמחייבי קרבן אבל רביעית לר"א ליסתור מה שספר אין בודקין אותו דהא מבשרו ולא מחמת אונסו לא קאי אלא אשתים לרבנן או אשלישית לר"א:
מִשֶּׁנִּזְקַק לַזִּיבָה – אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אוֹנְסוֹ, וּסְפֵיקוֹ, וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ – טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.
Once he has been confirmed as having a ziva ,
RASHI
משנזקק לזיבה שכבר ראה ראיה שוב אין בודקין אותו:
שרגלים לדבר שלא בא מחמת אונסו אלא מחמת זיבה ממש:
אונסו וספיקו ושכבת זרעו הכל טמאים מחמת זיבה דאי אפשר להם בלא צחצוחי זיבה:
TOSAFOT
אונסו כמו מאכל ומשתה והנך שבע דאמרינן שמרגילין זיבות טמא משנזקק לטומאה:
ספקו ושכבת זרעו מפ' בגמ':
הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, לְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וּמֵת – חַיָּיב, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.
The Sages similarly taught: With regard to one who strikes another
RASHI
ורבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר שלא בא מחמת הכאה הואיל ומתחילה היקל ממה שהיה:
TOSAFOT
רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר דחולה הוא הואיל והיקל ממה שהיה איידי דתנא שרגלים לדבר נקטי' הכא:
גמ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי. אָמַר רַבִּי נָתָן: אָמַר קְרָא ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ״ – לִרְאִיָּה שְׁלִישִׁית אִיתְקַשׁ לִנְקֵיבָה.
The Gemara asks: From where are these matters derived, that one examines a zav before he has been confirmed as having a ziva , but not after? Rabbi Natan says that the verse states: “And the zav who has an issue [ zav et zovo ], whether it is a man or a woman” (Leviticus 15:33). This teaches that after two discharges, corresponding to the words zav and zovo , with regard to the third sighting, when one is already a zav , the verse juxtaposes the halakha of a male to that of a female: Just as it makes no difference in the case of a female whether her discharge of menstrual blood was triggered by an external factor, as she is ritually impure regardless, once a male zav has the status of impurity, one no longer examines him to see if his discharge was triggered by an external factor.
RASHI
גמ' מנה"מ דמשנזקק לטומאת זיבה שוב אין בודקין אותו:
א"ר נתן אמר קרא והזב את זובו לזכר ולנקבה אחר שאמר הכתוב שתי זיבות זב זובו הקיש הכתוב זכר לנקבה לראיה שלישית לומר לך מה נקבה דלא כתיב בה מבשרה ואפילו מאונסה הויא טמאה אף זכר כיון שראה ב' פעמים שנזקק לטומאת ז' אפי' ראה את השלישית באונס כיון דחזא ב' פעמים שלא באונס הוי טמא ומייתי קרבן:
TOSAFOT
מנה"מ א"ר [נתן] דאמר קרא והזב את זובו לזכר ולנקבה והזב ראיה ראשונה את זובו ראיה שניה לזכר ולנקבה שלישית אקשיה רחמנא לנקבה ונקבה מטמאה באונס:
וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּשְּׁלִישִׁית – בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית – אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ! אֶלָּא בְּאֶתִּים קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ אֶתִּים וְרַבָּנַן לָא דָּרְשִׁי אֶתִּים.
The Gemara asks: But isn’t it taught in a mishna ( Zavim 2:2) that Rabbi Eliezer says: For the third discharge one still examines him; for the fourth
RASHI
ר"א אומר בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן שאם ראה ב' ראיות מחמת זיבות ואת השלישית באונס אינו מביא קרבן:
ברביעית אין בודקין אותו כלומר כיון שראה שלש שלא באונס וראה את הרביעית בתוך ימי ספרו ואפי' אם היא באונס אין בודקין אותו אם מחמת אונסו היא אלא סותרין את הכל כדמפרש במסכת נדה בפ' בנות כותים (נדה דף לה.):
ר"א דריש אתים הזב חדא את תרתי זובו תלתא ולרביעית איתקש לנקיבה דמטמאה אפי' באונס:
TOSAFOT
רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו מ"ט דר"א דלית ליה דרשה דאמרינן אלא באתים קמיפלגי ר"א דריש הזב חדא את תרתי זובו תלתא ברביעית אקשייה לנקבה ובפרק בנות כותים (נדה דף לה.) מפרש ליה הש"ס טפי:
״אוֹנְסוֹ וּסְפֵיקוֹ״.
§ The mishna taught that his discharge that was due to circumstances beyond his control, and his discharge about which it is uncertain if it is ziva , are considered impure.